שו"ת תעלומות לב חלק א ע

האמינו על סימן הפקידה שאמר להם שכך היה מסורת בידה מיעקב שמסר הסוד ליוסף ויוסף לאחיו ואשר לסרח בתו ועדין היתה קיימת וכך אמ"ל כל גואל שיבא ויאמר לבני פקד פקדתי אתכם הוא גואל של אמת ע"כ ואלו שכחו הלשון מכל וכל לא היו מאמינים בשמיעת פקד פקדתי מאחר שאין מבינים הסוד הרמוז בתוכו כמ"ש המפרשים ז"ל דכמנין פקוד שהוא ק"ץ פקדתי כלומר חסרתי כמו ויפקד מקום דוד וכשאמר משה והם לא יאמינו לי אמ"ל הקב"ה ישראל מאמינים מינים בני מאמינים. וכן מה שלא שינו את שמם טעם נכון יש בו דכבר ידע שעתידים או"הע לומר אם בגופן שלטו בנשותיהם לא כ"ש ולכך כתוב לראובן משפחת הראובני ששם יה הוא עדות לישראל ואין הקב"ה משרה שכינתו ושמו על שמות הנכרים לפיכך לא שינו את שמם כדי שישרה שם יה עליהם וק"ל

כי מן הבא'ר יצא מליצה טובה על אחב"י השרויים עתה בגלות אדום אשר שינו את לשונם וגם את שמם ושם ישראל לא יזכר ח"ו (לא על הכלל כולו ללמד יצא כמובן) ויש לחוש פן ח"ו יהיה זה סיבת עכוב הגאולה חלילה. ולפי האמור דשניא גאולת מצרים שמה שזכו למתנת הארץ היה מכח אברהם אע"ה דכתיב לך ולזרעך אתן את הארץ. א"כ היה צריך עדות מאתו יתברך להעיד כי זרע אברהם אבינו הם. וגם היו צריכים שלא לשנות לשונם משום המסורת שהיה בידם כנז"ל. אבל עתה שהקב"ה עתיד לגאלנו בעבור שמו הגדול הגם דנתערבו בגוים ושינו לשונם והחליפו שמותם אכתי ישראלים נקראים והוא יעשה למען שמו לקיים הבטחתו ולקבץ נדחי ישראל בעגלא ובזמ"ק. (א"ה ס"ט דבר ה' בפינו אמת שהרי ראינו בגלות בבל שהיה חציו מדבר אשורית וכו' גם לא ידעו להבין במקרא גם קראו בשמותם ולא למטה אבותם כמבואר בס' עזרא ונחמיה וגאלם הקב"ה ברחמיו. כה יעשה לנו האלהים אשר הם בגלות הארוך ואמר הזה שרוב כל ישראל לא שכחו ל"הק אף אם ידעו שאר לשונות. ועוד הם מתפללים בו בכל דבר שבקדושה. והעיקר לפי דעתי כי בגלות מצרים לא היה בידם רק ד' דברים של זכות ההם. משא"כ בגלות בבל וגלות החל הזה אשר אפי' ריקנים שבישראל מלאים מצות כרמון. ה' בחסדיו יזכנו במהרה בימינו לחזות בנועם ה' בשובו את שיבת ציון)

הדרן למאי דאתאן עלה אם כה יעשו ככל אשר אנחנו עושים פה כמדובר לעיל וגם שיהיו גבאים אנשים כשרים לעמוד על המשמר לבלתי ידיח המלמד להתינוקות מיראת ה' או ללמד להם ספרי הטבע וכיוצא שזה אסור. וטרם כל יבדקו במלמד שיהיה יראת ה' על פניו לבלתי יכשלו בבני אדם שאינם מהוגנים ואין תוכן כברן כאשר אירע כן באחת מערי טורקיאה ולעולם לא ישגיחו הגבאים על דבר זה שלפעמים יוחלף הראשון לאיזה סיבה ויצטרכו להביא אחר יהיו עיניהם פקוחות על תהלוכות מעשיו. וכשיעשו כן הנני מכת המתירים לעשות הדבר הזה. כי כמו שהותר לכל ישראל השרויים בשאר ארצות ללמד לשון העמים כדי לישא וליתן עמהם ולהרויח כדי פרנסתם שהלא"ה מהיכן יזונו אי לא ידעו לשון הארץ. כן נמי יש להתיר אפי' לשון ארץ מרחקים אפי' תלוי עיקר הפרנסה במ"ומ אשר שם. מאחר שהלשונות לא נאסרו אין פחד לאסור אלא בקריאת ספריהם בחכמת הטבע וכיוצא. וספרים כאלו צריך שלא ימצאו אצל המלמד ללמד להנערים רק לימוד הלשון ודקדוקו וכאשר יהיה כן יעשו ויצליחו בעה"ית. ואיני מתיר בשופי אלא לשון הנצרך להם לקיום פרנסתם. אבל שאר לשונות שאינם צריכים להם אלא בשביל שלימות בעלמא לא. דנהי דלא נאסר שום לשון מ"מ האיכא משום מפנה לבו מד"ת. ודבר זה נלמד מסוגיין דפרק מרובה דקאמר בא"י לשון סורסי למה. כלומר שלא היו צריכים לו

את זה כתבתי בנחיצה היותי מוטל על ערש ואין הספרים מצויים אצלי ובכלל דברי הרב הפוסק ידיד נפשי יצ"ו דברי. אלא שהרחבתים קצת. וצור ישראל יצילנו משגיאות אמן: הצעיר אברהם אשכנזי (גושפנקא דמלכא יר"ה) נחל נובע מקור חכמה נה'ר דעת ומזימה רב חביבא עינא ולבא מעלת הרב המובהק זר"ק כמהר"ר אליהו חזן נר"ו יחל"א

ראש על אר'ש יעבור שלום ובעתי'רותי אמינא למען יאריך ימים על ממלכתו תרב גדולתו כי"ר. עתה באתי להגיד כי ישר מקבלת מכתבו היקר ושם ראיתי אשר צדיק פעל ועשה בית של ת"ת ולהספיק צרכיהם כראוי ולהיותם כאגודה אחת כדל כהלך. וברם אשר שאלו אנשי העיר להביא מורה אחד ללמד בניהם שפה איטאלקי ויש אשר פוצה פיו לאסור איסר על דנא פתגם ותלו הדבר ברב אחד מפה. לזאת אשיב כי זה מן המתמיהין. כי גם פה אנן בדידן כן עשינו שגם בבתי ת"ת של פה הביאו מלמד שעה אחת ביום ללמדם שפה איטאלקי. כי בימים האלה ובזמן הזה צריכה רבה היא ותורה שעמה מלאכה היא. וזה וזה מתקיים בידם. וגמירי התינוק ספי ליה כתורא. ומזה ימים שהודיעוני דייני העיר הע"י מזה הענין. וכבר ידי יסדה אר'ש לשם שב'ו כדברים האלה שגם אנן בדידן כן עשינו וה' הצליח. הנה כי כן הא ודאי בעת ובעונה הזאת אין מי שיוכל לעכב על דנא פתגם. ובפרט כי אם לא יעשו כן אדרבא הולכים אל האיסקו'לה ועושים אותו קבע והתורה עראי והתורה חוגרת שק ב"מ. ומהיום והלאה מתקיים שגם מבני עשירים תצא תורה. אלא מעתה ש"וט ישגא כנה"ר וכנפש נאמן אהבתו החותם פה תוניס יע"א

הצעיר אברהם חג'אג' ס"ט (מקום החותם) רישא דעמיה מדברנא דאומתיה המא"הג מע' הרב הגדול מעוז ומגדול מוכתר בנימוסו כמהר"ר אליהו חזן נר"ו יאיר כזוהר כיר"א

קדמה לפני יקדים קנה שלומי אמוני שלמא עלך מלכא דיהודאי אריה דבי עלאי ושפתינו אתנו יוצאות חנונות את פני ה' צבאות למען יאריך ימים על ממלכתו באשר ה' אתו למרבה המשרה על שכמו לרעות ביעקב עמו בימיו ובימינו תושע יהודה וישראל כיר"א. אות לטובה להגיד מק' מכתבו של בית רבי ושם נאמר מפעולת איש צדיק אשר אסף איש טהור