שו"ת תעלומות לב חלק א סח

לעצמו יכול לחטוא בחטא קל כדי להנצל מעון גדול כבר מרן בב"י א"ח סי' ש"ו השיב ע"ד והכריח מהש"ס והתוס' כי אפילו לגבי חברו שלא יחטא בעון גדול מותר לעבור על איסור קל ע"כ. וכיון דאנן בדידן כל עיקר ביאתנו לידי מדה זאת הוא להציל כמה וכמה נערים ונערות שנכשלים באיסור חמור להתלמד מאינו יהודי כנז"ל כי זה ודאי איסור גמור וכדאיתא בפ"ק דע"ז דט"ו ע"ב כי אין מוסרין להם תינוק ללמדו ספר ופירש"י טעמה דמ"ז ומשום דמשכי ליה למינות ועיין בספר מעשה אברהם א"ח סי' ז"ך כמה החמיר בזה. ועיין להגאון יעב"ץ בשאלותיו הראשונות סי' מ"ה ואכמ"ל

ואם כן אפי' הוה בכגון זה צד איסור ח"ו להתלמד לשונות העמים אפילו מפי מורה יהודי. היה ראוי לבחור הרע במיעוטו כי היכי דלא ליעבדו איסור' רבא כנז"ל כמה נערי בני ישראל. ואף אלו שעדין לא הלכו לחבוק חיק הנכרי. יבאו הימים וגם המה ילכו כיון שנעשה להם כהתר. וע"כ תפוג תורה. כאשר הנסיון הורה שהולכים ומתרבים ההולכים לקחת לקח שמה. וע"ז ידוו כל הדווים. כ"ש שכבר הוכחנו שאין בזה צד איסור כלל. ואף אם החכם המחבר אסר כאשר אומרים (מה שלא אאמין) אינו אלא משום מד חסידות בודאי. ואם באים אנו לאסור לרבים כל הנמצא כתוב בספרי רבני בעלי המוסר. דין הוא שלא נאכל בשר ולא נשתה יין. גם לא נעבוד בשום מלאכה. ורק בתורתנו הקדושה נהגה יומם ולילה. וזה דבר שאי אפשר. להתקיים כי אין באפשרות לכוף כל ישראל בגלותם ושפלותם להיות חסידים. (וכמ"ש מאורינו הרמב"ן ז"ל באגרתו החמודה אשר הבאנו דבריו לעילא. ודרכי רבותינו החסידים באמת היתה להחמיר על עצמם בכל מה דאפשר. ולהקל לאחרים בדבר המותר מן הדין. והרי אפילו בדבר המבואר לאיסור בס' הזוהר הקדוש וספרי המקובלים. קי"ל שאם הפשט חולקת עליהם ומתיר. אין לנו להכריח לרבים לנהוג חומרת המקובלים כמו שביאר הרב שלמי צבור בד"ז מדברי הרא"ם והרדב"ז ח"א סי' מ"ט וסי' פ' ע"ע). ועיין היטב בדברי שארי הגאון בס' כרך של רומי סי' ו' די"א). ק"ו הדברים שאף גדולי רבני המקובלים המפורסמים לא דברו בזה

סוף דבר בטוח אני שכל הקורא שאלתינו וידע עופיא של מדינה זאת ובמה אינון קיימין המלמדים ותלמידיהם והח"ה הגדול המגיע לכללות ישראל בסיבת הילדים האלה המשוטטים ברחובות קריה לכל דבר און ומזימה אשר תצלנה אזנים משמוע וכל לבב דוי. ואין בידינו להושיע אותם ההולכים בהכרח לבתי ספרי הנוצרים. אלא באופן הכשר וישר הזה. אין ספק שיתנו צדק לפעולנו ויודו בכל כחם כי ראוי ונכון הדבר למהר לעשותו להסיר חרפה ועקשות פה מעל ישראל

ועלי לבי דוי על המתאמצים בכל יכולתם לעוות הישרה ולקלקל המתוקן והנני מסיים בדברי מרן הקדוש ז"ל בתשובת א"הע דיני נשואין סי' ד' וז"ל והקנאה הזאת שהוא לובש בדבר הפשוט להתיר הוה ליה לקנאות נגד שום אדם שעובר עבירה. אבל מאחר שעד היום לא נשמע שקנא על שום דבר עבירה. ועתה אומר שמקנא לייסר את מי שעשה כהוראת חכמים ושלמים וכן רבים הכל יכירו וידעו כי אין זה כ"א אהבת הניצוח ולכן יחוס על כבוד תורתו ואל יחזיק עוד במחלוקת עכ"ל הטהור ועל דבריו הקדושים דאיתנהו בנ"ד אין לי מה להוסיף. רק זאת אחת שאלתי מאת ה' השוכן בציון והבוחר בירושלם ושלם אשר הביאני עד הנה לרעות ביעקב עמו כי בחסדו יתן לי כח לעשות כל אשר בלבבי להרים דגל תורתנו הקדושה שת"ת ולקרב הרחוקים אל התורה והמצוה. והוא ברחמיו ישיבני אל נוה קדשי ירושלם מעוז חמדתי מקום קברות אבותי הגאונים לקדושים אשר בארץ זיע"א ושבתי בבית ה' כל ימי חיי. הלא כה דברי שועל יוצא מגויית האריות המלאים זיו ומפיקים מזן אל זן: והוא הצעיר אליהו חזן ס"ט

ויען שמעתי שהממאנים בדבר הם אמרו וכתבו לקר"ח כי פה העירה אינם צריכים ללשון אחר שאינו לשון המדינה. ע"כ ראיתי נכון להביא כאן הסכמת ראשי וגדולי הקהל הע"י וז"ל

אנחנו ראשי הקהל וזט"ה העי"א הסכמנו לתקן תלמוד תורה כהוגן למלמדים הגונים ללמד לתשב"ר תורה ומשנה וגמרא ומלמד עברי ללמדם לשון איטאלקי. כאשר שר ראינו כי הוא צורך לעירנו זאת. והנער שיתלמד לשון זה יכול לחיות בו ויועיל לו לקיום פרנסתו. ועד"א ח"ש פה טראבלס יע"א בש"א לחדש טבת שנת התרל"ו וש"וב וקיים: ע"ה משה ארביב ע"ה שאול לביא ס"ט ס"ט ע"ה יהודה חסאן ע"ה שמעון נחום ס"ט ס"ט ע"ה רחמים טייאר ע"ה רחמים חביב ס"ט ס"ט ע"ה כמוס אג'ירבי ע"ה אברהם נחום ס"ט ס"ט

אנן בדידן חכמי ותופסי התורה פה העירה ראה ראינו את אשר כתבו הגבירים השרים הגדולים ראשי העדה ה"י דחתמין לעילא ותרי מנייהו רבנן אחושבנייהו דנפיש חילייהו הרב ר' רחמים חביב ה"י והרב ר' כמוס אג'ירבי ה"י ליסד הבית ת"ת כהוגן ולהביא מורה יהודי ללמדם זמן מועט לשון איטאלקי וצריך לעירנו זאת במאד מאד. וכוונתם רצויה להסיר חרפה מעל ישראל בזאת האסקולה של נוצרים שיש פה מזה זמן ושמה ילכו נערי בני ישראל לשמוע לקח מפי מורה נוצרי ומספרי הנוצרים ויתערבו בהם וילמדו מעשיהם. ועד היום הזה לא היה מי שנתעורר ע"ז לאסור איסר האיסקולה הנז' דנפיק מינה כמה חורבות. ועתה העיר ה' את לבב השרים הנ"ל החרדים לדבר ה' היושבים ראשונה להסיר המכשול הנז' מעירנו בהביאם איש יהודי ללמדם הלשון הנז' בתנאים רבים טובים ומתוקנים אשר בעינינו ראינו. ואחרי שידענו כל אלה ראינו כי נכון הדבר מעם האלהים וראוי למהר לעשותו כאשר עשו ביתר העיירות הגדולות אשר בית ישראל נכון עליהם. כי ברור הדבר שבאופן כזה אין צד פקפוק כלל. וראוי לכל איש ישראל לסייע בדבר מצוה זאת. ובפרט אחרי שראינו פסק דינו של הרב הגדול ז"ל ורבני תוניס ואזמיר