שו"ת תעלומות לב חלק א מד

שהפליג לעשות במחלוקת ההוא להחזיק ביד כת האיסנ"אפיס ודלת העם החולקים ומתריצים נגד מעלת הרבנים והממוני' וגבירי העירה דהחזיק בידם בכל עת עד עלות להב אש המחלוק' עד השמים כידוע ומפורסם זה לכל באי שער עירנו ויציבא מילתא דלאהבת ה' ותורתו הקדושה שהיא אהובה יותר על כל איש אשר יראת ה' נגע בלבו היא היתה סיבה להעלות שנאה ומריבה עמו כאשר ידוע ומפורסם כן לכל באי שער עירנו עד שהסכימו ועמדו כל רבני וחכמי העירה ועשו מעב"ד וכתבו לפרסם פעולותיו ולחלק אותם לרבים פעם ושתים וכתבו ככל מ"ש וחתמו עליהם מעלת הרבנים וחכמי העירה כנז' וד"ב ע"ב. ודבר זה שנה אותו בדקכ"א ע"א ושילש בדקכ"ג ע"ג. ואת רב'ע בדקכ"ט ע"ב וסיים שם והוא כמוס אצלינו ולא מן ה' לפרסם דבריהם ע"ש

הביטו וראו כמה גברה שנאתו ורדיפתו עם הר' ז"ל כי לא הספיק למלאות תאותו במ"ש עליו בדרך קינטור ובזיון כמה פעמים עד כי דרך קס'תו כאויב לכתוב הבזיון שנעשה בזמן המחלוקת הולך על ד'. ולא חש על צערם של הרבנים בקבר על זאת דודאי לא ניחא להו למארייהו לעורר מה שעשו לו באותו זמן אחרי היותם שניהם בעלמא דקשוט. ומה גם שכבר בקשו מחילה מצד לצד על כל הנעשה באותו זמן טרם נסיעתו של הרב מהכא להתם לשכון כבוד בא"י תוב"ב כידוע לכל

ואף גם זאת לא חש על היותו נלכד ברשת נח"ש מחכמי ורבני עירנו יע"א ומחכמי ורבני ירושלים תוב"ב וסאלוניקי יע"א דכבר ידוע ומפורסם כי אחר היותו הרב ז"ל בירושלים ע"י סיבה נעשה גזרת ב"ד על כל מי שמזכיר מעב"ד הנז' בין בכתב בין בע"פ וכן על כל מי שנמצא בידו ואינו שורפו להיות נח"ש כרוך על עקבו ומופרש ומובדל וכו'. וחתמי עלה חכמי ורבני עירנו וסאלוניקי וירושלים תוב"ב ונדפס ונשלח בכל תפוצות ישראל

עוד כתב שם בע"ב וז"ל ועל פי האמור אין מקום לכל מה שהאריך להוכיח בדברים ע"ע העדויות המצויינים בכתבי מוהרי"א שתארכתו לבאר דע"פי העדויות הללו דהרי הוא פסול לשחוט שהאריך בדברים דלא נצרכו ליאמר שכתב הגע עצמך אם ימצא כתוב בנייר שא' העיד על פלוני שחילל שבת וכו' היש ממש לחוש ולפסול ולפגום בכבוד אותו פלוני וכו' ע"ש דהיתכן לעלות ע"ד איש יהיה מי שיהיה דמ"ש דלפי העדויות הללו הרי הוא פסול לשחוט לפ"ד דכוונתי סובבת דלפי הדברים המצויינים שם הארכתי לבאר דהרי הוא פסול הא ליכא למטעי כלל. דכוונתי מבוארת מאליה היא דהיינו אם העדויות הללו הוגבהו לפו"ד דהיינו באותו מעמד של מע' הרבנים דפסלו אותו להדייא בפרהסיא וכמ"ש מתוך דברי הציונים הללו הנרמזין שם שכ' בהם ככתוב בשאלה וגם שכתוב בגזרתם ולפי העדויות שקבלנו דנראה מזו דעל אותו מעמד שפסלו אותו וכ' בפנקס הוא מ"ש שהעידו עליו וכו' וא"כ לריק יגע מה שהאריך להוכיח לזה מדברי הנמק"י והמ"ץ והמ"ג ז"ל דכל שאינו דיין הקהל לא מהני קבלת עדות בפניו לחוד ואפי' ברב הקהל צריך שיאמר קבלתי עדות בפני וכו' דכ"ז משנה שאינה צריכה היא כל דכוונתו הוא אם הועדו במעמד הרבנים הנזכרים כמו שנראה מדבריו כנז'. ועיין לקמן עוד ביטול לדבריו אלו ע"כ

הדור אתם ראו כמה טרח ויגע בדבריו שבאו בארוכה על פיסול השוחט הנז' לפו"ד ע"פי העדויות המצוינים בכתבי מוהרי"א ז"ל על סמך כוונתו דעדויות הללו הועדו במעמד הרבנים כשפסלו אותו לפי"ד. וסוף סוף העלה חרס בידו מאחר דלפי האמת לא הועדו אלו העדויות באותו מעמד כלל. ופוק חזי מאן גברא רבא קא מסהיד ע"ז ה"ה אחד מהרבנים שבאותו מעמד מו"הר מרן החבי"ף ז"ל שם בד"א ע"ד וז"ל כי יש לנו לחקור באיזה זמן היה שנתוודע לו לרבי חיי"א ז"ל אלו העדויות שכתובים בציונים שלו. אם הוא קודם זמן חדש אדר שני משנת התר"ח הרי באותו זמן היה כשקבלנו אנחנו ב"ד במותב תלתא וכו' עדות ב' עדים וכו' זאת ועוד כ"א היה יודע מעדויות אלו הי"ל לאומרו אלינו באותו פרק ולא לבקש עדות מאנשים אחרים שלא היה בהם כדי שביעה לפסול שחיטתו לגמרי וכו' ע"ש. ולפי עדות זה של מו"הר ז"ל נמצא דכל דבריו שכתב על פיסול השוחט הנז' ע"פי העדויות הנז' ערו ערו עד היסוד ע"פ דיבורו שלא כתב כל זה כ"א על סמך שהועדו באותו מעמד והרי נתברר שלא הועדו שם כלל

ולא עוד אלא שהוא מתהפך לכמה גוונים לפי רצונו לסתור דברי הר' מוהרד"ח ז"ל ואינו מרגיש במה שסותר מדידיה אדידיה מאהבת הניצוח. שהרי כאן כתב שכל מ"ש על פיסול השוחט הנז' ע"פי אותם הציונים היה ע"ד אם הועדו בב"ד באותו מעמד ושכן נראה מתוך דברי הציונים וע"פ מונח זה הפליג לדבר על הר' ז"ל שלריק יגע וכו'. ואילו בדקכ"א ע"ד ברצותו לטעון על דברי הרב ז"ל כמ"ש על הציונים של מוהרי"א אלו דלא היה כ"א שציין אותם בתחלת לימודו כדרך כל פוסק שמציין ואח"ך מסדר דבר דבור על אופניו ואח"ך בהיותו במעמד הרבנים ונשאו ונתנו כולם ועלתה הסכמתם שהוא כשר אלא שלא יוכל להיות שוחט מתא נתבטל דעתו ברוב וכו' כ' וז"ל דבריו אלו נמי ליתנהו להו דלא היה דעתו כ"א דהיה פסול לשחוט גם אחר הגזרה ההיא וכו' וגם דידענו באמת שהיה כתוב אצלו באורך בפיסול חר"א הנז' וכו' ולא זו אף זו דגם אם היה הדבר כמו שהוא אומר דלא היה לו כ"א ציונים העדויות הללו דוקא ותו לא גם לזה הדבר נראה ברור דלא היה להם באותו מעמד עת וזמן להביאם לפניהם לכל אחד מהעדים הללו לחזור אחר כל א' וא' מהם ואם יש ממש וסיפוק בעדותו לפסול אותו או לא דצריך מיתון ועכבה מרובה לזה מה שלא היה להם שהות כנז' דגם אם מחמת העדויות אלו היה דעתו של כמוהרי"א לפסול אותו מה מקום לומר דבאותו מעמד ביטל דעתו ברוב כל דנראה להדיא דלא הובאו העדויות הללו שם כלל ולא נחקרה עדותם כדי לומר דעל פי חקירתם בהם דלא היה בעדותם ממש ביטל דעתו מוהרי"א ז"ל ע"כ

ראו איך נהפך דעתו ממה שהיה והכריח מדעתו שלא הובאו עדויות אלו לפני אותו מעמד כלל כדי לסתור דברי הרב אלו ג"כ ולא נרגש ממ"ש לעיל מזה כל בתר איפכא. וגם שלפי זה חוזר ונעור כל מ"ש הרב ז"ל עליו באותו לשון שכתב הגע עצמך וכו' כמו שיראה הרואה

ומה שרצה ליישב עוד לזה באומרו וע' לקמן עוד ביטול לדבריו אלו. הנה הנם בדקכ"א סוף ע"ד גבי דברי הרב ז"ל הנ"ל שכמוהרי"א נתבטל דעתו