שו"ת תעלומות לב חלק א לג

משם המאירי וסבר שהתג נדבק לחברתה והא ליתא. וגרם לו זה מפני שלא ראה הדברים בשורשן וכמ"ש ידי"ן ה"ה הי"ו והם דברים אמתיים. כן קרה לו גם כן בזה שסמך על מ"ש המג"א בדין זה פסולים ורצה לפרש שהוא על התגין. ומלבד הדוחק הגדול שיש לפרש כן ופירוש זה אין הלשון הולמו כלל. עוד זאת שמקור דינו של המג"א הוא נובע מהרמ"ע ז"ל ובתשו' הרמ"ע מבואר דהס"ת פסול. ואם המ"א ז"ל היה חולק על הרמ"ע הי"ל לפרש. ולא עוד אלא שציין שדבריו הם פשט דברי הרמ"ע ז"ל וזה פשוט. וספר כתונת יוסף שהביא כת"ר אינו בנמצא אצלנו לחזות בנועם דבריו אם יש להם על מה שיסמוכו

מ"מ תסגי לן דתרין סמכי קשוט סברי הכי ולא מפני שאנו תמהים על דבריהם נעשה מעשה להוריד הס"ת נגד סברת המכשירים בדיעבד כי רבים הם ובפרט היכא דנהוג הכי. וכמ"ש הרבנים הפוסקים הע"י ואף ידי יד כהה תכון עמהם

וחדשות אני מגיד כי אני בבואי לרעות ביעקב פה העירה טראבלס המערב יע"א אינה ה' לידי ס' תגין כת"י בסוף התנ"ך אשר כתב הרב ש"ט בן אברהם זלה"ה בן גאון בשנת ע"ב לפרט וכתוב בו וז"ל הגהותיו כפי כחי ועטרתיו במסורת הגדולה ושמרתיו בין מלא לחסר ובצורות הפרשיות הפתוחות והסתומות לפי מנין על פי הנוסחאות אשר השיגה ידי בכל המקומות מות כאשר זכרתי מנין סדריהן ומחלוקותיהן וציירתי האותיות בתגיהן ועקושן ולפופן הנמסרות בספר תגי נוגעות ואינם נוגעות וכו' ע"כ. ובס' תגי כתוב דהוא דאסיק כהנא מעל י"ב אבניא דאקים יהושע בגלגל ומסרו לשמואל ואלקנה ושמואל לפלטי בן ליש ופלטי לאחיתופל הגילוני ואחיתופל לאחיה השלוני ואחיה לאליהו ואליהו לאלישע ואלישע ליהוידע ויהוידע לנביאים ונביאים גנזוהו באסקופת ב"המק. וכשחרב ב"המק בימי יהויכין מסרו ירמיהו ליחזקאל ויחזקאל אחתיה לבבל ובימי כורש הפרסי כד אסיק עזרא הסופר ס' יוחסין מבבל לירושלם אסקיה ומטי אצל מנאת ומנא מסריה לר' נחוניא ב"ה ור"ן לראב"ע ור"א לר"י ור"י לר' עקיבא ור' עקיבא לר' יהודה ור"י לר' מיאשאי ור"מ לנחום הלבלר ור' נחום לרבי ע"כ. וראיתי להעתיק כאן קצת מהאותיות שכתוב בס' תגי שאותן התגין אינן נוגעות. ואלו הם ה' דאית לה ארבע תגי ולא דבקין. מ' דאית לה תלתא תגי ולא דבקין. ס' דאית לה תלתא תגין ולא דבקין. ס' דאית להו ארבע זיוני ולא דבקין. ק' דתלתא קרנין ולא דבקין. ועוד יש הרבה שלא יכולתי להעתיק מרוב הטשטוש. וכמה הלכתא גברוותא אית לן למילף מהתנ"ך הקדוש הזה הכתוב על קלף צבי כמו שהוא קבלה בידם בכתיבה תמה ומיושרת בציורים נאים דבר להפליא. ועיין להרשב"ץ ז"ל בח"א סימן ג"ן מ"ש משם הראב"ע ז"ל ועיין במה שציין עוד בס' ש"הג מע"ס אות הת': הלא כה דברי הצעיר אליהו חזן ס"ט סימן יו"ד האו'ת הזה הוא מתורתו של הרב המופלא ח"ק לישראל יפה דודי כמהר"ר אליעזר חזן זצוק"ל בחיבורו הגדול על ס' יראים הנקרא עמודי הארזים שעדיין הוא בכ"י וכדי שיהיו שפתותיו דובבות בקבר הדפסתי דבריו השייכים לענין התשובה הנז"ל כאן. וז"ל הטהור ע"ד ס' יראים בהל' תפילין

ומ"ש ואמר רבא ז' אותיות צריכין ג' זיינין שעט'נז ג'ץ פי' שלא יעשה ראשן וכו' דברי הרב ז"ל הובאו בהג"מי פ"ב מה"ת ובב"י א"ח סימן ל"ו ע"ש. ודבר הלמד מדברי רבינו ז"ל דכשאמרו מרו בש"ס ז' אותיות צריכין ג' זיינין היינו על כיוון גוף האותיות שכ"כ שלא יעשה ראשן עגול כזה ך' אלא משוך קצת כזה ץ' שיהא לכל ראש האות ג' פנים לכל אות וכו' ואנכי הרואה דרש"י ז"ל והרב הנמק"י והרא"ש בהל' תפילין והטור ביו"ד סי' עד"ר דעתם דמ"ש בש"ס כן היינו על התגין שלמעלה מהאותיות וכ"כ הרמב"ם פ"ה מהלכות תפילין וכן מתבאר מדברי החינוך סי' תכ"א וכ"נ דעת הסמ"ג עשין כ"ב וכן נראה מדברי ס' התרומה הובא בהגה"מי ומדברי סמ"ק סי' קנ"ד ע"ש. ושוב מצאתי לר' ישעיה ז"ל הראשון בהל' מזוזה שהביא פירש"י הנז' ותמה על פי' זה שאם על התגין היה מדבר היה מסמן אותם מי הם שצריכים זיון שאי אפשר שכולן בכ"מ שימצאו יהיו צריכות זיון (פי' אף בס"ת) לכן פירש רגמ"ה ורוב המפרשים ז"ל שיהיו ראש של כל האותיות הנז' עשויות כג' זויות כדי שיראה כאות זי"ן ע"ג צדיהן וזה הפתר נ"ל נכון שמדבר על גוף האותיות היאך יהיה כתיבתם ולא התגין עכ"ל. ואחרי נע"ר יש ליישב פירש"י חדא שאפשר שלפי' רש"י יהיה הדין דגם בס"ת בז' אותיות אלו צריכות ג' זיונין וכמו שכן פסק הטור בהדיא בהל' ס"ת ע"ש. ועוד דמ"ש שאם על התגין הוא מדבר היה מסמן וכו' דהרי כבר ציין הז' אותיות שעט'נז ג'ץ וי"ל דכוותו דאם על התגין הוא מדבר ודאי דהיה מבאר רבא דהדין כן דוקא בת"ומ ולא בספר תורה ומגילה ותיבת אותם מי הם שצריכות לאו דוקא אלא כוונתו מי הם המקומות שצריכין כין זיון ומ"מ כבר כתבתי דרש"י וסיעתו ס"ל דגם בס"ת הדין כן כמו ת"ומ ופסילי או למ"ד דלא מעכב ומיהו נפקא מינה דדעת ר"ג והר"י הראשון ובשם רוב המפרשים כדעת רבינו המחבר דפי' הסוגיא על גוף האותיות וכו' וכן ראיתי לרבי' אליהו הובא במרדכי סוף הלכות תפילין דסל"ה וז"ל פי' ר"א ז"ל מדנקט ז' אותיות וכו' משמע דבכל מקום שהם צריכות זיון שזה מגוף האותיות וכו' ותגין לא פסיל אפילו בתפלין וכו' ע"ש וזה כפי' רבינו ורגמ"ה וסיעתייהו וכן ראיתי בסמ"ק שם שכתב בסו"ד ויש סומכין על קרנות האותיות ור"ל כפי' רבינו וכן ראיתי אח"ז להמרדכי ז"ל בריש הלכות מזוזה שרמז לפי' רבינו ז"ל. והביא דברי הסמ"ק וכ"כ משם הגהת על פי' רש"י בשבת סוף פרק הבונה ע"ש. ואמת דמדי עברי לא. אוכל להתאפק מה שראיתי בהג"מי פ"ב מה"ת ובסמ"ג שם שכתבו דשעטנ'ץ ג'ז צריכין ג' זיונין בראש שמאל וזיינם ר' גרשון מ"ה ז"ל בפי' סדר קדשים ורש"י דפי' כאדם שאוחז זינו בידו ומניף בימין ובשמאל ולפניו וכו' ע"ש וזה ממש כפי' רש"י וצ"ע דרבינו ישעיה ז"ל כתב בשמו בהפך ובדוחק י"ל דרגמ"ה ציין כן אבל ראש אות השי"ן והעי"ן והיינו כוונתו על גוף האותיות כמ"ש ר"י בשמו ורגמ"ה ז"ל לא כתב דיעשה כן בראש השמאל אלא הם דברי הסמ"ע וספר התרומה שכתבו כן וגם בספר התרומה שהוא בהג"מי הנז' לא כתב כן ולעולם שרגמ"ה פליג ארש"י ומ"מ הציור לפי פי' רגמ"ה ולפי מ"ש רבינו ישעיה ז"ל