שו"ת תעלומות לב חלק א רנז

מעוב"י אזמיר יע"א בענין זה ליתובי דעת עליון הגאון מז"ה בטיב טעם ודעת

י"ט בענין נחיצת תנור וכירים מצוואת הר"י החסיד ז"ל דחמירא סכנתא ושומר נפשו ירחק מזה. ומי שלא ידע מצוואה זאת שפ"י

ך' בדין ערש ברז"ל שאינה קבועה בכתל שאסור לשכב יחד עם אשתו נדה. ולענין המנהג שנהגו להניח ילד קטן בין מטת האיש והאשה בימי הפרשתם. דשפיר דמי

תקון טעיות דכ"ו ע"א סי' ט' בנקל. צ"ל בכתל

כ"א שאלה באחים שהשיאו אחותם. ואביהם הניח להם קרקעות. ובעבור עישור נכסי נתחייבו האחים לתת ריוח ס"מ בכל שנה. אם יש בזה צד ריבית

תשובה כל שהתנו כן קודם הנישואין הוה ליה כנותן מתנה ומוסיף דליכא איסור רבית ואפי' אחיה יכולים להתחייב כן. ושם הובאה הסכמת הרב הגאון ראש"ל נר"ו על זה

כ"ב ש"וט בספקו של מהר"י אסא ז"ל המובא בס' שמן המשחה סי' ג"ל לענין גבינה ובשר שבאו בחותם אחד היכי לדיינו דייני. ובמ"ש בזה מהר"י הלוי. נר"ו הו"ר בס"ה נדיב לב ח"א חיו"ד סי' יו"ד. ומה שהשיב עליו הגאון מז"ה ז"ל שם. וישוב נכון למה שתמה הרב כפי אהרן נר"ו בחיו"ד סימן ה' על הרמ"ז ז"ל

השמטה עיין בס' שואל ומשיב מהדורא תליתאה ח"א סי' מ"ו

כ"ג במ"ש הרמב"ם ז"ל בפ"ח מהל' מ"א הל' ט"ו. ומה שתמה ע"ד הרשב"א ז"ל בח"ד סי' פ"ט ומה שי"ל בזה

תקון טעיות דף כ"ט ע"א שי' מ"ב דכבר כ' התוס' צ"ל דכבר תירצוה התוס'

השמטה עיין בתשובות הרמ"ץ הנדפס מחדש בא"ח סי' כ"ב

כ"ד שאלה אם מותר לספור ז' ימי חימוד בתוך ימי ההבחנה

תשובה בעת הדחק ראוי לסמוך על הר"הג מהר"ח מודעי ז"ל שעשה מעשה להתיר

השמטה ועיין תוס' יבמות דף ל"ז ע"א ד"ה רוב נו"בי מ"ק סי' ומ"ת אבן העזר סי' קל"ז וקל"ח

כ"ה שאלה מחזיר גרושתו והבא מן הדרך אם צריכה ז"נ

תשובה מחזיר גרושתו ודאי צריכה ז"נ כפסק מרן הש"ע ביו"ד סי' קצ"ב. ומעט ש"וט בתשו' הריב"ש סי' תס"ב ודעמיה. אך להבא מן הדרך אינה צריכה להמתין כפסק רבני האחרונים

כ"ו בענין ס"ס אי בעינן מתהפך. ובמ"ש הרמ"ז ז"ל בחק"ל יו"ד ח"א סי' קנ"ו אי מעוט נגד רוב חשיב ס'. וישוב מספיק למה שהקשו ע"ד הר"הג ר"ל ז"ל בס' חקי חיים דקל"ה ע"ג והרב הגיד מרדכי בחא"ח סי' י"א

כ"ז ס"ת פסול שנתערב באחרים דיש להתיר מדין ס"ס. כס' גדולי אחרוני זמננו ז"ל

כ"ח מי שאכל ס' איסור ושוב נתברר שלא היה בו איסור. אי צריך סליחה וכפרה. ש"וט בדברי הגאון מז"ה ז"ל בחק"ל יו"ד ח"א סי' קכ"א וביו"ד ח"ב סי' ז'. ובחא"הע סי' א'. ובח"מ ח"א די"ט ע"ד

כ"ט ש"וט בסוגיא דמס' ערכין דנ"ה בענין חייבי ערכין וחייבי חטאות ואשמות ובדברי התוס' שם והנמשך

ל' במה שתמהו על הרמ"ז ז"ל בס' חק"ל מה"ב סי' ח"י ועל מז"ה הגדול ז"ל בחק"ל יו"ד ח"א סימן ק"ג וביו"ד ח"ג סי' ק"ד

תקון טעיות דף ל"ה ע"ד שי' ט"ו כפרו. צ"ל בפיהו

ל"א בדין מע"ל כל הדינים השייכים בזה והתנאים הצריכים כדי לדונו כמע"ל

השמטה עיין ברוקח סי' רטו"ב ובס' תשובות יהודה יעלה הנד"מ בחיו"ד סי' שנ"ה ועתה נד"מ ס' ויאמר יצחק ושם בחיו"ד סי' ק"ב כתב בזה. וגם הוא ז"ל סמך ראשו ורובו ע"ד מהריק"ש ז"ל וי"ל על דבריו. אלא שאכ"מ

ל"ב תשובת הרב מהר"א עזריאל נר"ו על תשובתי הנז'. ואתייא תוך תוך הגהותי להציל עצמי מהשגותיו. ובעיקר הדין משנה ראשונה לא זזה ממקומה

ג"ל במ"ש בתשובה דלעיל דלוט הוה שכור וישן. לבאר זה. ודרך אגב עמדתי במה שהקשה הרב שאלת יעבץ ז"ל בח"ב סי' מ"ט וסי' צ"ז על מהר"מ א"ש ז"ל

השמטה ועיין עבודת הגרשוני סי' כ"ז פנים מאירות ח"ד סי' כ"ב מהר"מ אלשקאר סימן צ"ד

ל"ד שאלה המסתעפת לג' סעיפים א' אם האדם בשבועה נאמן לומר חול"ן. ב' ברב שלקחוהו לזמן. אם אחר גמר הזמן יכולים להעבירו. ג' בנותן קאמביאל ביד שליש בלשון אסמכתא אי שייך ביה אסמכתא. והיתה תשובתי בזה ברחבה. והסכים עמדי הגאון מז"ה ר"ל ז"ל להלכה ולמעשה: אבן העזר

א' בענין קידושין לזמן. ש"וט במ"ש הכנ"הג א"הע סי' ל"ח וסי' זק"ן. ובס' חיים ושלום ח"ב סימן צ"ד. ובס' קמ"ר ח"א דס"ד. וכשואל ומשיב מ"ת ח"א סימן ל"ה

ב' שאלה ותשובה ארוכה מאר'ש בענין קנס שידוכין. ובכמה דינים המסתעפים ממנה. פעמים בארוכה. פעמים בקצרה. סובב הולך על פסק דינו של הרב כמהרי"ץ אבולעפיא נר"ו

ג' תשובת שובת הרב כמהר"א מאני נר"ו על דברי הרב מהר"יץ הנז' בתשובתו הנדפסת מחדש בספרו פני יצחק סי' טו"ב

ד' תשובתי שנית על השגות הרב פני יצחק הנז' הי"ו ולעצמי אני מציל. ובסופו כתב הודעה מהרב הנז' הי"ו

השמטה שייכה לדמ"ח ע"ב במ"ש ע"ד מהרימ"ט ז"ל בסי' קל"ה. עתה ראיתי בתשובה כ"י מהרב הגדול כמהר"מ גאלאנטי ז"ל הבאה בספר הון יוסף ח"ב (כ"י) שכתב כדברי ממש שש לבי שכיוונתי לדעת עליון וז"ל וכתב מהרימ"ט בח"א סי' קל"ה וז"ל גם מה שטוען שבתו אינה מתרצית וכו' ע"כ