שו"ת תעלומות לב חלק א רנו

כתבו הרבנים הפוס' הי"ו שאם עלה ס"ת כזה שלא ירד

יו"ד דברי רבי אליעזר הגדול הרב מור דודי ז"ל בענין תגין. לקוח מספרו הגדול עמודי ארזים כתיבת יד: יורה דעה

א' תשובה מאהבה מרב חביבא הר' כמהר"מ בארקי נר"ו בענין פיסול שוחט גליה לדרעיה להשיב כהלכה על כל הכתוב בספר הנד"מ שמו בן הרמה בהלכות שחיטה. והשיב משה ספר'א רבא נר"ו על כל קוץ וקוץ תלי תלים של הלכות והעלה להכשיר את השוחט כהוראת הגאון החסיר מרן החבי"ף ז"ל ומרן הגאון רש"ל ח"ד בדרא ז"ל ככתוב בדב"ק

ב' הסכמת הרב כמהר"ן הכהן אריאש נר"ו על כל הכתוב בחלקו של ידיד הרב הפוסק הי"ו והוסיף נופך משלו ברך ה' חילו

ג' דבר אליהו המחבר ס"ט ויהי הקצ'ר אמיץ יען הרב הפוסק הנז' הי"ו לא הניח פינה וזוית. ואתיא תוך תוך מעט ש"וט בענין שונא לאב אי פסול לבן. כס' מהריק"ש ז"ל ודעמיה

תקון טעיות דף י"ב ע"ר שיטה ט' ש"ח צ"ל שם. שיטה י"ט הדברו צר"ל מדברי. דף י"ג ע"א שי' ל"ה דח"ש צ"ל הח"ש. שם ע"ב שי' כ"א אומ"ר צ"ל צו"מר. דף י"ד ע"א שי' ל"ה ואין צ"ל דאין

ד' שאלה אם מותר ללמד נערי בני ישראל לשונות הגוים הצריכים להם לקיום פרנסת'. מפי מורה ישראלי ומספרי היהודים המועתקים ללשון ההוא. ותחת השגחת ת"ח יראי ה'

תשובה הלשונות לא נאסרו בשום עת וזמן כדמשמע במסכת סוטה דמ"ט ובשלהי פ' מרובה. ובפרט בזה הזמן שבני ישראל מפוזרים ומפורדים בין האומות וצריכים הם לידע לשונם לצורך קיום פרנסתם פשוט הוא שאין לנו לאסור את המותר מן הדין כמתבאר מתשו' הרשב"א ח"א סי' תי"ד ותט"ו ומתשו' הריב"ש בסי' מ"ה ומדברי הרב זרע אמת בח"ב סי' ק"ז והרב חתם סופר בח"ו סי' פ"ו

השמטה ועיין בתשובת רב האי גאון הובאה בקונטריס שארית הנחלה צד י"ג. ועיי"ש להגאון המחבר שארינו ז"ל שהאריך בזה. וכן ראיתי עתה בספר מטפחת ספרים להגאון יעב"ץ ז"ל בדפוס חדש ח"ב צד ע"ה שכתב וז"ל הצריך פשיטא שאין קפידא ללמוד לשון גרידא. ממי נעלם שיוסף הצדיק ידע ע' לשון והסנהדרין היו צריכים לידע ע' לשון. והיא ודאי מעלה גדולה ויקירה. מי יתן לי מלמד ללמוד הלשונות אלך אליו במקלי ובתרמילי וילמדני. מי יתן ואמצאנו עטרה לראשי אענדנו. אבל כוונתנו הלא גלויה היא וכו' כי לא נתרעמתי אלא על הלומדים הלשון אצל ערלי לב ובשר. ומחנכים עצמם בלימוד מתוך ספריהם המיוסדים על אדני בוז וכו'. את"ד המצודקים ומכוונים לכל אשר כתבנו

תקון טעיות דף ט"ו ע"ב שיטה ט"ו ס"ס צ"ל ש"ס. דטו"ב ע"ג שיטה כ"ט בפינו צ"ל בפיהו. שם שיטה ג"ל אשר הם צריך לומר ברחמיו

ה' הסכמת רבני הדור הע"י על כל האמור בענין מסכימים ומעריבים להרים מכשול מדרך עמנו

ו' שאלה אם מותר ללמד רווק סופרים היכא שלא נמצא להם מלמד נשוי אשה

תשובה ראוי להקל היכא דלא שכיח מלמד נשוי כדי שלא יתבטלו לגמרי מת"ת. ובלבד שיצוו לאמותיהם שלא תראנה עם בניהן לבית ת"ת

ז' בענין כבוד ת"ח ס"ן. ליישב מה שהשיגו על מ"ש בזה בהגהת ס"ה ישרי לב חיו"ד אות ך' ס"ג

ח' שאלה במי שנדר סך מה להקדש. אי שפיר דמי לקנות ספרי הש"ס והפוסקים. או עדיף טפי לקנות ס"ת

תשובה לדעת רובא דרבוותא חיוב ומצוה איכא לקנות גם ספרי הש"ס והפוס' ז"ל. ועל כל פנים אינו מקיים המצוה כהלכתה אלא בקונה ס"ת עם ספרי הש"ס והפוס'. ושם מבאר אי נשים חייבות במ"ע של כתיבת ס"ת

השמטה ועיין בתשובת הרשב"ש סי' שכ"ד

ט' תשובת רב טבח'יא כמהר"מ סרוסי נר"ו במנהג העיר הזאת להטריף כשיש מכה ועוקץ עם סירכה. וש"וט בדברי הגאון מז"ה ז"ל בס"ה נדיב לב ח"א סי' ס"ב ובספר תורת הזבח אות ץ' ס"ב

י' תשובתי בעיקר דינו בקיצור. ותירוץ נכון לתמיהותיו על הרמ"ז ז"ל שם

תקון טעיות שם ריש סי' יו"ד שי' ה' דביק צ"ל בדיק. שם דף ך' ע"ד שי' כ"ד בהכוונה צ"ל דהכוונה:

י"א חקירת חכם הרב הנז' הי"ו אם אירע שניטל הטחול וגם חסרה אונה אחת מהשמאל שיש לצדד לפי דברי השו"ג בסי' ל"ה שהיא כשרה ועוד האריך בזה כיעו"ש

י"ב תשובה על דבריו אלו להבין אמרי בינה של הרב ש"וג בסי' ל"ה ובסי' ל"ו גבי אטום. ובמה שתמה הש"וג על הרב כנסת הגדולה בהג"הט ל"ג

תקון טעיות דף כ"ב ע"א שי' ל"ב גבי קורא צ"ל גבה תורא

י"ג גם את זה מהר' הנז' הי"ו בענין המנהג שנהגו שהש"וב לוקחים שכרם מהכשרות דוקא

י"ד סובב הולך על הענין הנז' שמנהג רע כזה ראוי והגון לבטלו ואין לחוש בזה ללעז הראשוני' כי מקום הניחו לאחרונים לתקן

תקון טעיות דכ"ג ע"ג שי' י"א ולעמידו. צ"ל ולהעמידו. שם שי' כ"ב להשיב אפי'. צ"ל להשיב אפו

ט"ו בענין תרנגולים המסורסים שהתירם הכנ"הג בסי' מ"ו

ט"ז בס' דרוסה כמ"ש הרמ"ז ז"ל בס' נדיב לב ח"א סי' ע' ומ"ש ע"ד הר"ב כפי אהרן נר"ו ביו"ד סי' ז'

טו"ב בדין ודאי דרוסה שעברו עליו י"ב חדש אי יש להתיר. והעליתי דלגבי דידן אין לה התר

תקון טעיות דכ"ד ע"ד שי' מ"ב וא"כ הדם צ"ל וא"כ הכא

ח"י תשובת הרב מהר"ן הכהן ארייאש נר"ו