שו"ת תעלומות לב חלק א רלא

בזה ודאי כי מ"ש לחלק דכ"ז דוקא אם הרויחו הבנים מחמת הנכסים: אשר לא כן בנדו"ד שהרויח לוי מחמת טרחת גופו ועמלו. הנה מבואר יוצא חילוקו מהש"ס והפוס' ז"ל ומרן ז"ל באותו סימן עצמו באין חולק. ומ"ש עוד לחלק דהתם לא התנו הבנים מתחילה ליקח ריוח. משא"כ בנ"ד כי תנאי התנה לוי עם אביו קודם התחלתו בעסק ליקח חלק בראש גם זה מוסבר ואמיתי וזהו טעם התוספתא שכתבו דעל הסתם מחל וכמ"ש הפוס' הנז' והלבוש והסמ"ע ומוהר"י הלוי ז"ל. ועל כל החילוקים הנ"ל יש לי עוד לומר דבכל כה"ג דנ"ד שכבר היו פורעים שכ"ט זה להפ'אטור של ליוורנו א"כ אין זאת נתינה חדשה דנימא בה דעל הסתם מחל. דמאי נ"ל לראובן אם יקח אותו חלק הפ'אטור או יקחהו בן אחיו לוי. ובודאי לא אמרינן בכה"ג מסתמא מחל

כי ע"כ אילין אמינא ליה להרב הפוסק נר"ו איישר חיליה. ומאן דתוליד ליה אמיה כוותיה תוליד ליה. הלכתא כוותיה ומטעמיה. ונהורא עמיה. ויחי עוד לנצח חי ומלא ברכת ה'. ויעלה ויבא ויגיע על ארצנו וע"נ אבותינו עיר עז לנו ירושלם המהוללה. ונזכה בנחמתה ובחוצות ירושלם קול ששון וקול שמח'ה הנלע"ד כתבתי וח"ש בחדש זיו התר"ל ושש ליצירה ברב עז ושלום: הצעיר שמ"ח גאגין ס"ט סימן כ"ה וזאת תשובתי שנית

אורו עיני לחזות בנועם תשובה מאהבה. מרב חביבא. הרב המופלא. וכבוד ה' מלא. בנש"ק רב שמ"ח גאגין נר"ו והאריך הרחיב כיד ה' הטובה עליו. לא הניח פינה וזוית על כל קוץ וקוץ תלי תלים של הלכות. וחפצי ורצוני היה להשתעשע באמרותיו כי נעמי. ואולם יורע כל שער עמי כי לא בן חורין אני ורבו טרדותי בעסקי הצבור והיחיד ועול מלכות יר"ה כידוע. ע"כ יהיו דברי מועטים לפי העת והזמן

ראשית אמריו עמד להתבונן בלשון השאלה המסודרת. ותמ"ה יקרא בעיקר ההצעה שכתוב שהם אחים שותפים והיו שולחים ומביאים סחורתם. ושוב כתוב ששמעון לבדו היה המתעסק ועל שמו היו באים הסחורות. ועוד סתירה בעיקר הענין איך שמעון טוען שלא עשה שום שותפות וכו'. כי ע"כ בנה יסוד חדש שהאחים נשארו שותפי' מאביהם בתפיסת הבית וכו'. ומכח יסוד בנין השערתו זאת תמה עלי בעיקר שותפות האחים ולא הייתי צריך להרחיב הדבור בזה. כי לא נשאלנו על עיקר שותפות האחים ולא באנו להשיב ע"ז יען לא נתבררו טענותיהם כראוי לפני ב"ד הצדק. ועיקר מטרין היתה להשיב שואלנו דבר בענין חלק לוי בן שמעון. אף במונח ששותפות אביו ודודו קיימת. ע"כ השואל סידר בחכמה נסח השאלה. במונח שהאחים הם שותפים גמורים. (לא שותפים מצד אביהם. ורק למליצה בעלמא נקט אחים שותפים כמובן) והיו מביאים ושולחים וכו' הגם כי שמעון לבדו היה המתעסק והמוציא והמביא הכל על שמו ואחיו ראובן לא ידע אתו מאומה בכל השינויים ועסקים. (עד ששמעון היה חושב בדעתו כי לשם מצוה היה מהנה אחיו מנכסיו. אך ראובן טען כי הוא שותף גמור רק שלא נמצא ביניהם שטר שותפות. וכל אחד היה מתעצם בטענתו ולא נתלבנו ונתבררו טענותיהם בפני ב"ד כראוי. ועכ"פ מודה היה ראובן שכל העסק היה ע"י שמעון לבדו. וגם ידוע לכל שכן הוא ב

מ"מ במונח שהם שותפים גמורים (אם יברר ראו' טענותיו שנשתתפו מעיקרם) ע"כ מסדר השאלה בחכמה יסד אר'ש שהיו שולחים ומביאים הסחורות. כיון שהבאת הסחורה וכתיבת העסק על שם אחד מהשותפים לא מעלה ולא מוריד. וגם כתב שהיו חולקים בשוה עם הסוחר מליוורנו. כי האף אמנם שמעולם לא באו חשבון ראובן ושמעון האחים הנזכרים לחלוק הריוח. אלא כל אחד היה מוציא מן האמצע. וכל הממון הנשאר היה ביד שמעון. מ"מ לא נפק"מ מידי מאחר שאם יברר שמעון שהיה שותף יקח חלקו משלם. ועתה כאשר בא טעון ראובן כי הוא שותף גמור ותובע מחצית חלקו במושלם ואינו חפץ לתת מאומה לבן אחיו בעד ש"ט ועמלו אף שאביו נתן לו כת"י לקחת חלק הפ'אטור שבליוורנו. על כן באו טענות שמעון בהדרגה. באומרו כי מעיקרא לא ידעו לשותף וגם לא התחילו לישא וליתן יחד יען הכל היה על שמו לבדו והוא הנ"ון משתתף עם אחרים ומחלק שותפותם כאות נפשו. ואף את"ל שיזכה בטענותיו להיות שותף גמור. הרי ברור הדבר שבשום עסק ושינוי לא הודיעו ולא ידע שום דבר והוא לבדו כמצביה עביד בכל עסקיו ומעשיו קיימים. וא"כ גם את זה הכת"י שנתן לבנו כאחד מהם. ועוד שזה נראה לו תועלת השותפות וכמו שאיגלאי מלתא למפרע שהרויחו בזה

העל אלה באה תשובתי מעיקרא שצדק לוי בטענתו וזוכה בחלקו אף אם שותפות דוד עם אביו קיים. וכ"ש אם יברר אביו ש' את טענותיו שמעולם לא נשתתף עמו ולא נעשה ביניהם שטר שות' וגם התחלה לישא וליתן לא היתה בזה כמו שטוען. דאחר הבירור הגמור ודאי שזכה בדינו. ומאן ספין ומאן רקיע להוציא הממון המוחזק בידו. ובהיות לא באנו להשיב ע"ז דין גרמא כי קצרתי בזה. ומאד אני תמיה על הרב המופלא חי ומלא הפוסק נר"ו אשר האריך בזה בהשערותיו והפליא עצה לאוקומי נ"ד בשותפים מתפיסת הבית. וכ"כ עשה עיקר השערתו זאת עד שהרבה לתמוה עלי איך כתבתי שאם יתבררו טענות שמעון שהשותפות בטל. כי מאחר שהם אחים השותפים מאביהם (כהשערתו). אין צריך לשום דרך מדרכי הקנאת השיתוף והאריך בזה ככתוב בדב"ק. ועמו הס"ר כי לא צדקה השערתו זאת. ודברי השאלה מסודרים בקיצור ועליה באה תשובתי הקצרה וברורה. ובנפול יסוד השערתו נפלו גם תמיהותיו ותכל תלונותיו

אתאן לחלק לוי בן שמעון כי הוא עיקר שאלתנו ועליו תסוב מלתנו. חזיתיה למעלת הרב המשיב הארי הח"י מופלא שבסנהדרין נ"י דאתא ואייתי לן מחלוקת הפוס' ז"ל בהסכים למעשיו דמהני אף אם שינה. אי בעינן הסכמה בפירוש או שתיקה הוי כהודאה. ומינה יצא לדון בנ"ד שלא מיחה ראו' קודם לכתו לוי דלכ"ע השתיקה הוי כהודאה. ושוב כת' שיש לתלות שתיקתו משום דסבר שלא היתה הליכתו בשכר את"ד בקיצור. והאף אמנם יש לי להשיב אמרים על