שו"ת תעלומות לב חלק א ריג

והנה הטור ז"ל בסי' קצ"א כתב דשטרי דידן שטרי ראייה הם ואין הקרקע נקנה על ידם וכתב מב"י שם וסי' ק"ץ דהר"ן וסיעתו חולקים וסוברים דאפי' שטרי דידן שכתוב מכרתי או נתתי שטרי קנין אינון ונקטינן כוותייהו וכן פסק בש"ע סי' קצ"א וסיים רמ"א בהגהה דהקרקע נקנה על ידם. ומינה נשמע דנקנים בכת"ומ וכמ"ש הרא"ש בפ' ג"פ דשטרי קנין נקנים בכ"ומ וה"ד הטור בסימן ס"ו ופסקו מרן בש"ע שם ככתבה וכלשונה. ולא תקשי דהו"ל תרתי דסתרן דכבר פירשנו דממה שכתב הרא"ש שדי מכורה לך אין לדון מינה שאם כתב מכרתי דל"מ שהוא ז"ל לישנא דתלמודא נקט וה"ה מכרתי כמ"ש הר"ן ז"ל. וראיה לזה שבסי' קצ"א כשכתב הטור דשטרי דידן שטרי ראייה הם כתב מב"י שכ"כ הרא"ש בתשובה ולא הביא מ"ש הרא"ש בפ' ג"פ דמהתם ליכא למשמע מינה כאמור. ולדעתי אף מדברי הרא"ש בתשובה אין ראיה שחולק על הר"ן בזה כאשר יתבאר מלשונו שבכלל ס"ח סי' כ"ז דאמור דשטרי דידהו לא הוו כתבי בהו מכורה או מכרתי אלא שטרי הודאה או ספירת דברים בעלמא כמפורש באותה תשובה דסי' נ"ז. ובהא גם הר"ן ז"ל יודה. ועיין בתשובת הרא"ש כלל י"ח סי' ב' הו"ד בס' אבקת רוכל סי' ע"א. מ"מ למרן ז"ל לק"מ דמ"ש שם בסי' ס"ו שטר קנין שכתוב שדי מכורה וכו' לא למעוטי אתא שטר שכתוב בו מכרתי ונקט שדי מכורה וה"ה מכרתי כמ"ש גם כן בסי' קצ"א כיצד השטר וכו' שדי מכורה וכו' ואמרי' דה"ה מכרתי ואיהו נקיט כלשון הרמב"ם שהעתיק לשון הגמ' כמנהגה ומה שפי' בש"ס יפורש כדבריו וכמ"ש מרן ז"ל בתשו' שבס' אבקת רוכל סי' ס"ט

וכן בקדש חזיתיה להרב ש"ך בסי' ס"ו עלה דכתב מרן שם שטר קנייה שכתוב בו שדי מכורה וכו' כ' דה"ה שטרי דידן דכתוב בהם מכרתי כדלקמן סימן קצ"א ע"ש שכלל כל מ"ש במלות קצרות והוכרחתי לבאר הדבר בתוספת ביאור מפני מי שלא רצה להבין כן וכמה שנבאר. גם הרב כנ"הג בסימן ס"ו הג"הט ל"ה כתב קרוב לזה כיעו"ש. אלא שראיתי בהגהות מהריק"ש ז"ל לסי' ס"ו שהקשה למרן ז"ל וכתב דלא דק הכא וצ"ע. ואפשר דאע"ג דשטרי דידן שטרי קנייה כיון שלא קנה על ידי השטר אלא קנה קודם בדרך אחרת אין השטר כלום למכור אותו וצ"ע ע"כ

ואחר המח"ר לא היה צריך לומר על מרן המחבר דלא דק הכא ודבריו מדוקדקים מאד כמש"ל. ומ"ש לחלק דהתם דחשיבי שטרי קנין לא לענין למכור אותו מאחר שקנה קודם בדרך אחרת אין לו מובן דמי הגיד לו דהתם איירי בשטר שקנה גם כן בקנין אחר. ואדרבה התם מפרש כיצד נקנה בשטר לבדו וקמפרש ואזיל דשטרי דידן נמי הוו שטרי קנייה והקרקע נקנה על ידם. ואפי' לכי יהיבנא ליה כל דיליה לא יתיישב בזה סתירת דברי הש"ע דעכ"פ לדעתו בשטרי דידן אי לא קנה קודם בדרך אחרת נקנה בכת"ומ. וא"כ לא הו"ל לסתום כאן כדעת הרא"ש. ואולי שהריק"ש לא בא ליישב פסקי הש"ע אלא סברא דנפשיה קאמר בדרך אפשר והצריכו עיון ולזה נוטים יותר דבריו ועיין להרב בעל אורים גדולים ז"ל בלימוד קפ"ה

אלא שאני תמיה מי הכניסו לספק זה אשר לא שערוהו הראשונים והרא"ש ז"ל ודעמיה כתבו בפירוש שדוקא שטר ראיה הוא שאינו נקנה בכ"ומ אבל שטר קנין שנקנה בכ"ומ לא שנא לן בין היה בו קנין אחר ללא היה. וכמו שביארנו היטב למעלה. ועוד דאלת"ה רבותא טפי הו"ל לאשמעינן דאפי' בשטר קנין כל שהיה קנין אחר אינו נקנה בכ"ומ. ואם כוונתו היה דנהי דבשטר קנין שכתוב בו שדה מכורה אפי' קנה בקנין אחר הנקנה בכ"ומ. אבל בשטרי דידן לא אמרו אלא לענין שהקרקע נקנה על ידם אבל לא לענין כת"ומ אם היה בו קנין אחר קודם. וא"כ הוא כוונתו לישרי לן מר דלא חזינא שום הפרש ביניהם דלדעת הסוברים דמכרתי הוא כמו מכורה ואדרבה לחזק הענין כותבין כן הו"ל שטר קנין לגמרי. וזה פשוט להעומד על דבריהם והיה מקום לקיים דבריו בכל שטרי קנין שאם היה בו קנין אחר קודם וכבר זכה בקרקע בקנין האחר א"כ גלי אדעתיה שהשטר אינו אלא לראיה אף אם נכתב בלשון קנייה דבתר כוונה אזלינן. וכיון דמעשיו מוכיחים שלא כוין לקנות בשטר אין השטר כלום להקנותו בכ"ומ. אלא דאחר ההתבוננות הא נ"מ ל"מ דאנן סהדי שלא כוין לקנות אלא בשטר דכיון שיש לפניו שתי קניות אין דעתו לקנות אלא בשטר שמועיל לקנין ומועיל לראיה וכמ"ש הר"ן ז"ל בפ' האשה נקנית ע"ש ועיין למהר"ש הלוי ז"ל סימן מ"ז דפ"ו ע"א. ומה שעשה קנין אחר קודם לא שכוין לקנות דוקא באותו קנין שהרי אנו רואים בזמננו שעושים כל דרכי ההקנאות ואינו נגמר המקח אלא בשטר שעושים כמה יפויים בו וכמה לשונות דעדיפי משדי מכורה וכמ"ש הרשב"א ז"ל בתשובה שהובאה בב"י סי' קצ"א ועיין מהר"ש הלוי שם ובס' כרם שלמה סי' ן'. ואל יקשה בעיניך תשובת מרן באבק"ר ס"ע שכבר עמד עליה הגאון מז"ה הגדול ז"ל בספרו חק"ל מה"ב חח"מ סי' ד' דוק בדבריו שם ותמצא מנוח אשר ייטב לך. ועיין חק"ל יו"ד ח"ב סי' כ"ד ועיין גם כן בחידושי הר"ן זל ד"ה שה"ד בס' כרם שלמה דמ"ג משם בעל נתיבות משפט דס"ד ואין הספר מצוי אצלי

זאת עולה מן המד'בר דלדידן דקי"ל כמרן בש"ע דפסק דשטרי דידן שטרי הקנאה אינון לקנות הקרקע על ידם. ה"ה שנקנים בכת"ומ כמו שפסק בסי' ס"ו דשטרי קנין נקנים בכ"ומ. וה"ה אם נקנו הקרקעות בקנין אחר כל שהשטר הוא שטר קנין נקנה בכת"ומ כאשר נראה מסתמיות לשון הפוסקים ז"ל וההכרחיות שהוכרחנו. והגם שנראה שמהריק"ש ז"ל מסתפק בדבר ודאי דלא עבדינן עובדא כוותיה כי גם הוא ז"ל בדרך אפשר אמרה וכאמור. ובכן נדון דידן שכתוב בשאלה שהקרקע נקנה בק"ס רק שהעדים כתבו סיפור דברים מה שהיה לפניהם אם השטר כתוב כן ודאי דגם מרן ז"ל יורה דהוי שטר ראיה ואינו נקנה בכת"ומ. וכמ"ש מהרשד"ם ז"ל בחח"מ סי' רכ"ה והוא דבר פשוט וכמ"ש הר"ן בפירוש וה"ד הד"מ בסי' קצ"א וכמדובר: סימן ט"ו בין כתיבה לחתימה שלח אלי שנית פסק דינו הרב המובהק מש"דר נר"ו וז"ל בתוספת נופך שהוסיף אחרי כן וז"ל הטהור

נסתפקתי בענין שטר מתנה שהקנה ראובן חצרו לאשתו בק"ס וכתבו העדים