שו"ת תעלומות לב חלק א קעד

הלא כה דברי נא"ה שועל יוצא מבית קדש הקדשים דאתי מגוית האריות. המצפה רחמי האל הזן והוא הצעיר אליהו חזן ס"ט סימן כ"ה

נדרשתי לחוות דעי בטוענת על בעלה שאין לו גבורת אנשים לשמש עמה כדרך כל הארץ. אי צריכה לטענה דבעיא חוטרא לידא ומרא לקבורה. או לא

ואומר הנה בפרק בתרא דנדרים תמן תנינן באומרת השמים ביני לבינך שיעשו דרך בקשה ומסיק תלמודא דהיינו בטוענת שאינו יורה כחץ ומשום דאיהי קים לה ואיהו לא קים ליה ואצרכוה טענה דבעיא חוטרא לידא וכו'. וכתב הר"ן ז"ל שם שמעינן מינה דבאומרת אינו נזקק עמי כלל כיון דבעלה ידע בה אפי' למשנה אחרונה מהימנא ויוציא ויתן כתובה אפילו לא אתיא מחמת טענה וכו' ע"כ וכ"כ התוס' שם וז"ל וי"ל על אשה שטוענת שבעלה אינו יכול להתקשות או שאינו בקי בד"א דנאמנת דבדבר שיש לו לבעל לידע אינה מעיזה ויוציא ויתן כתובה ול"מ אי באה מחמת טענה אלא אפי' בלא טענה וכו' עי"ש

אך מפרש"י ביבמות דקי"ב שפירש השמים ביני לבינך גלוי וידוע לפניו שאינך נזקק עמי כדרך בנ"א ואין איש עד להוכיח בין שנינו ע"כ משמע דאפי' באינו נזקק כלל אינה נאמנת הפך משמעות סוגיין דפרק בתרא דנדרים וכבר תמהו ע"ד התוס' בד"ה השמים. וגם בנדרים נטה רש"י מדאוקמתא דש"ס ופירש השמים וכו' שאינו מזריע. ואיני יודע לכוין שני הפירושים. ולולא דברי התוס' הייתי מפרש שכונת רש"י הוא שאינו נזקק כדרך בנ"א המורים כחץ. והיה סמך לזה מדהאריך בלשונו לומר שאינו נזקק כדרך בנ"א שתיבות כדרך בנ"א הם שפת יתר (ובתשובת בעי חיי חא"הע סי' כ"ג הביא משם מהר"י פ'ורמון ז"ל שפירש כן ותמה עליה שא"כ היה צריך לומר שאינו כשאר בנ"א וכו' ע"ש ואין זה דיוק. ואדרבא היה מקום לדייק כמו שפירשנו מיתור לשונו אלא שאי אפשר לומר כן בכונתו מדפירש בתר הכי יעשו דרך בקשה לבעל לנהוג בה מנהג יפה. ואם כונתו היתה לפרש שאינו נזקק כדרך ב"א שמורים כחץ. אין זה תלוי בידו והחסרון הזה אין בידו למלאותו. והי"ל לפרש שיעשו דרך בקשה שיתפללו עליו כפי' התוס'. ולישב ב' פירושיו בנדרים ויבמות. נראה דמ"ש בנדרים שאינו מזריע היינו שעושה כמעשה עה ואונן ואינו מזריע. וזה הוא שפירש ג"כ ביבמות שאינו נזקק כדרך שאר בנ"א שאינם משחיתים זרעם. ובזה אתי שפיר פירושו על יעשו דרך בקשה לבעול ולהתנהג בה מנהג יפה (כגי' הב"ח והיא יותר מבוארת) כהלכת גוברין יהודאין. שבתי וראיתי דפרש"י דנדרים אתי שפיר כמסקנת הש"ס והוא שאינו מזריע זרע הראוי להוליד. ולישנא דגמ' במס' חגיגה דט"ו נקט דאמרינן התם כל זרע שאינו יורה כחץ אינו מזריע. ועיין בפרש"י בס"פ הבא ע"י דס"ה ע"א. (ועיין בתשובת בעי חיי הנז"ל וצ"י) ולפ"ז י"ל דרש"י ביבמות דלא אייתי התם בגמ' ההיא דרב המנונא סבר לפרש שאינו נזקק כלל כיון שלשון השמים ביני לבינך סובל ב' הפירושים בודאי ואה"נ דבטוענת שאינו נזקק כלל ס"ל דלא בעי טענה דחוטרא. ועיין להרשב"א ז"ל בחידושיו לנדרים שם שכתב כדברי הר"ן והתוספות דבטוענת שאינו נזקק דנאמנת מנת וכתב שיש מן הגאונים שפירשו בהשמים ביני לבינך שאינו נזקק וכמ"ש בהגדה ובירושלמי וכו' וכתב ולפ"ז הא דא דאמרינן הכא נהי דבביאה ידע ביורה כחץ מי ידע הכי פירושו דסברא וכו' עי"ש. והגם שהוא דוחק ולא נתחוור בעיניו מ"מ י"ל דרש"י ז"ל מפרש הכי

והנה הרמב"ם ז"ל בפרק ט"ו מהל' אישות הט"ו כתב האשה שבאה וכו' כדרך כל הארץ שמוש שמוליד או שאינו יורה כחץ ע"כ ונ"ל דט"ס נפל בדברי רבינו כאן וצ"ל שמוש שמוליד שאינו יורה כחץ. וצ"ל שכך היתה הגרסא לפני ה"המ ז"ל. וכך מתבאר מדברי רבינו בפירוש המשנה דמס' נדרים. ועיין לח"מ שם. ומדברי רבינו כאן יש סמך למה שפירשנו בדברי רש"י ביבמות והבוחר יבחר כי אין אתי ספרי דבי רב. וכמש"ל שם הל' ט"ו תמה ע"ד הרא"ש בכלל מ"ג סימן ב' וכתב שדבריו מעורבבים עי"ש והאמת שיש ט"ס הניכר בדבריו. ומה שכתב על תשו' הרשב"א ז"ל בסי' תרכ"ח) והאריך בזה. עיין בתשובת הרשב"א בסי' אלף קצ"ב ואלף רל"ו וסי' תרצ"ג ובמיוחסות סימן קל"ט וקמ"א ובמהרי"קו שורש קל"ה הו"ד בב"י וצריך לעמוד בהם איה"ב

עד כאן כתבתי בהיותי בשליחות מצוה בש' תרל"ב בעי"ת צפאקיס יע"א. וכשחזרתי לע"הק ירושלם תוב"א לא היה לי פנאי לחזור על למודי מרוב הטירדות. גם כי ראיתי ב' ספרים נפתחים שלא הניחו פינה וזוית בענין זה ה"ה הרב משפט צדק בח"א סי' נ"ט והרב החבי"ב ז"ל בס' דינא דחיי חלק עשין מרס"ח ואילך האריך הרחיב כמדתו לכל רוח. ועוד לו בתשובה בעי חיי בחלק אבן העזר סימן כ"ג ומה שקשה לי על דבריו כתבתיו למעלה במאמר מוסגר. ומשנה ראשונה לא זזה ממקומה ולמגמר מעתיקא קשה מחדתא ואש"א ת"ם. ועיין ג"כ להרב עדות ביעקב סימן ל"ה שהאריך ואכ"מ: סימן כ"ו מדורנוטלו קאסאבה יע"א

שאלה להיות שה"ר שלמה ן' גוייא תו' דורנוטל קאסאבה יע"א מזה ימים נשתקע שמו ומעשה שהיה כך היה שהלך מפה קאסאבה יע"א לעיר אחרת ששמה יורדיס עם סחורה ממאניפ'אטורה ועיר זאת היא רחוקה במ"ומ כ"ד שעות ושם אין בית ישראל כלל אלא היא עיר שכולה גוים ואינו בנמצא אלא ה' או ששה מבני ישר' שיושבים בחאן א' כל א' במשאו ובמתנו והר' שלמה הנעלם הנז' היה לו בחאן זה אודא שלו עם סחורתו וביום אחד הניח מקצת סחורתו באודא שלו ומקצת סחורתו לקח עמו והלך לכפר אחד סמוך לעיר כמו ד' שעות למכור שם ואחר ימים יצא קול שהרגו אותו להר' שלמה הנז' ואלו הישראלים היושבים ביורדיס שלחו כתב פה דורנוטלו קאסאבה י"עא לאחי הר' שלמה הנז' שהם ילכו ויבקשו הענין ואחד מאחיו ה"ר יצחק ן' ג'וייא הי"ו הלך לשם ליורדיס ומשם הלך לבקש ולחפוש אצל הזאביט מדימי"רניק שהיא עיר גדולה וכפר זה