שו"ת תעלומות לב חלק א קנז
Responsa Taalumot Lev part 1 157 · שו"ת תעלומות לב חלק א · free full Hebrew text
Open in the reader →שיכתבו ההסכמה הזאת בכתב אשורית ויהיה מונחת בכל הבתי כנסיות שבעיר במקום גלוי למען תהיה תמיד למראה עיני אנשי העיר וגם הבאים לדור מחדש וגם יקראו אותה בכל יו"הך יום אדיר בימי שנה שמקובצים כל הקהל כגר כאזרח אנשים ונשים וטף והיה להם לזכרון תמיד. זה נ"ל וצור ישראל יצילנו מטעות שגיאה ושגגה נסו"א
אנחנו פרנסי וגזברי ומנהיגי ק"ק פלוני יע"א בהסכמת כל חכמיה ורבניה היושבים על כסא ההוראה ובהסכמת חכמי הגלילות אשר תחת ממשלת ארצנו יר"ה בשם ה' אלהינו קמנו ונתעודד להקים דגל תו"הק שת"ת ולגדור הפרצה לבל יבאו בני ישראל השוכנים בארצות אלו לידי מכשול ועון ח"ו. בהיות יצא דבר מלכות מהשררה יר"ה שכל איש ואשה שרוצים להזדווג יחד צריכי' המה לעמוד לפני הערכאות שניהם גם יחד לבאר דעתם שהם מרוצים זה לזה וכיוצא מתנאי הנישואין הצריכים ונכתב בספר בגופן שלהם ונחתם בחתימת האיש והאשה. ומבלעדי זה אף אם נעשו הקידושין והכתובה לפני דייני ישראל אין זיווגם עולה יפה. והדבר מובן כמה חורבא דנפיק לפי דין תו"הק אם נניח לעשות הקידושין כדת מ"וי בטרם הליכתם לפני הממונה מהשררה יר"ה. אשר ע"כ אנחנו הבאים על החתום הסכמנו הסכמה גמורה בכל חזק ותקף ככל חומרי ההסכמות דנהיגי בישראל ובקבלת התור' וקריאת המגילה ודברי הצומות וזעקתם עלינו ועל זרענו וזרע זרענו עד סוף כל הדורות לגדר וסייג לתורה ולקיום דינא דמלכותא. שכל זמן שנימוס וחק השררה הנז"ל קיים. שקודם הקידושין וכתיבת הכתובה לפי דתנו מחוייב כל איש ואשה הרוצים להנשא יחד. ללכת אל הממונה מהממשלה על הדבר הזה. לעשות כדת ונימוסי הממשלה יר"ה ואחרי כן יהיה נעשה הכל כדת משה וישראל. וכל איש שיקדש אשה והיא גם היא קבלתם לשם קידושין גמורים ובפני עדים כשרים כדת וכהלכה בין שיהיו מהדרים ותושבים אתנו במדינתנו בין מהבאים אח"כ לקבוע דירתם במדינתנו מגרים ותושבים. קודם שילכו ויעשו כנימוסי וחוקי הממשלה י"רה כנז' לא יהיו קידושיו קידושין ולא יהיו חלין כלל ויהיו מ"ומ בטלים ומבוטלים כחרס הנשבר וכדבר שאין בו ממש. והרי הם מופקעים ובטלים לגמרי. וכסף הקידושין או כל מדי דמתקרי נכסי כסף ושוה כסף המועיל לקדש אשה הניתן מיד שום אדם ליד שום אשה או שלוחה או האב המקבל קידושין בעד בתו לשם קידושין הן בשוגג הן במזיד ואפי' באונס הרי הכסף או שוה כסף ההוא הם הפקר גמור והאשה או שלוחה וכו' יהיו זוכים בו כמגביה וזוכה מן ההפקר ושום טובת הנאה לא יהיה להנותן בזה. באופן שלא יהיה שום אחיזה לו לקנות האשה ע"י אותו הכסף או ש"כ וזכתה בהם האשה או שלוחה וכו' זכיה גמורה. והאשה ההיא לא תהיה מקודשת בו כלל ותנשא לאחר בלתי גט כי מעתה ביררו כל יושבי מדינתנו עליהם ועל זרעם אחריהם. כי אדעתא דרבני הגלילות ועל דעת אנו הח"מ הם מקדשים. והרי כולם כאחד מ"ומ הפקיעו והפקירו ממון כל המקדש בלתי הסכמת וידיעת הממשלה יר"ה כנז"ל. ובטלו קידושין ההם ביטול גמור בהסכמת כל אנשי העיר והפקירו כסף הקידושין הפקר גמור בכח ב"ד יפה של רבני הגלילות שהסכימו לזה יחד עם רבני ופרנסי העיר. ותמשך הסכמתנו זאת הנעשית לגדר וסייג לתורה ולקיום דינא דמלכותא מעתה ועד עולם עלינו ועל זרענו ע"ס כל הדורות כל זמן שגזרת ונימוס הממשלה הנז' קיים ומתנהג מנהג זה בינינו. והיה זה ביום וכו' וש"וב וקיים: ואלה הסכמות הרבנים גדולי דורנו העי"א
אנא נפשאי ראשון לציון ראה ראיתי את השאלה הנז' ואת אשר נגזר עליה מאת ידידנו חמדת לבנו זרע קדש הרב הכולל בישראל להלל כמהר"ר אליהו חזן נר"ו. ואמינא כי יפה דן יפה הורה כאשר גם אנכי הארכתי בזה בפס"ד המובא בספר הנורא נדיב לב ח"ב א"הע סי' ח' ולית דין צריך בשש. ועתה הנני מסכים עמו להלכה ולמעשה. ובלבד שיסכימו רו"ב ורו"מ וכל חכמי העיר ורבניה ומנהיגיה כנסח אשר תקן הרב הגדול מהרח"פ ז"ל בס' חיים ושלום ח"ב סימן כ"ו. ולאהבת הקיצור איני מאריך. זולת אני אברכהו כאב את בן כי יפוצו מעינותיו חוצה והיה שמו כשם הגדולים אכי"ר. ולהיות האמת נהד'רת באתי ע"הח בחדש סיון שנת התרל"ג וקיים
הצעיר אברהם אשכנזי ס"ט מקום החותם
ראה ראינו את כל דברי השאלה ותשובתה בצדה מאת הרב המובהק הפוסק נר"ו ובעינינו ראינו כי אמת יהגה חכו ועולה לא נמצא בשפתיו. נאמנו מאד בתבונה ובדעת. אמור מעתה אנן בדידן אם יסכימו כל ח"ור העיר ויחידיה ומנהיגיה וכנסח ההסכמה אשר תקן הרב ר' חיים פאלאג'י ז"ל אף ידינו תכון עמו להרים מכשול מדרך עמי. הכ"ד צעירי צאן קדשים החותמים פה תוניס יע"א בחדש ניסן שנת להש'יב אמר'ים אמת לפ"ג ושלום: ע"ה נתן בורג'יל ע"ה אברהם חג'אג' ס"ט ס"ט מקום החותם
הן כל יקר ראתה עיני. וקול ששון בא לאזני. דבר בעתו מה טוב. מה שעשו ח"ור קצומטינא יע"א הסכמה ברורה וחלוטה. להיות כל איש מישראל שיקדש אשה בכסף או בש"כ. קודם שילכו יחדיו לפני אדון העיר אשר על ידו יתרצו להנשא זה לזה. במאמר ובדבור שלם וגם בהסכמת מולידיהם כפי חק הממשלה והמדינה. הרי אלו הקידושין בטלים ואינם נקראים קידושין כי הכסף ההוא זכתה בו האשה מן ההפקר. אחרי חתמו על ההסכמה ההיא כל חכמי העיר והמדינה. רובם ככולם פרנסים גם יחידים ברו"ב ורו"מ. וסמך לדבריהם כמו שנמצא כתוב בספר חיים ושלום להרב הגדול והמפורסם ר"ח פאלאג'י ז"ל שאלה כ"ו דפ"ט כאן היה וכאן נמצא נסח ההסכמה
וכאשר בא הרב אליהו הש"דר לבית חזן ושמע ערעורים על ההלכה ויעל אליהו בשע'רה ומשנתו ערוכה בידו. ויביא