שו"ת תעלומות לב חלק א קמד

לו לגרש. (ובמ"א כתבתי דלפי"ז אין ראיה מדהע"ה שקשים גירושין ושם יתבאר היטב). א"כ ה"ה בנ"ד שבני העיר נהגו סלסול בעצמם שלא ליקח אשה גרושה מאדם גדול בתורה. דכגון דא ודאי שקשים לו הגירושין יותר מכל אדם. וכן ראיתי להרמ"ז הגדול ז"ל בס' חק"ל יו"ד ח"ג סי' פ"ז שכתב וז"ל ומיהו נראה דבנ"ד דנתברר שאינה ראויה לילד ואין לה מקום שתנשא לאחר דרכיה דרכי נועם דכלי שנשתמש בו בכלל ג"ח הוא שיקימנה וכו' עיש"ב והרב הגדול נכדו ז"ל בס' חיים ושלום ח"א סי' ז' ה"ד הגאון מר זקנינו ז"ל והוסיף וז"ל הנה מבואר דחייש גם הוא לצער האשה כשלא תוכל להנשא לאחר וצריך הבעל לעשות על צד החסד שלא יגרשנה ויקימנה וכו' עי"ש דון מינה ומינה במכ"ש לנ"ד דמעיקרא אין הדין נותן לגרש אשת נעורים כדבר האמור. ות"ל שהבעל הנ'נו גדול בתורה ומשנתו משנת חסידים וכולו מחמדים. ובעבור זעם שלח והביאה אל ביתו כאשר היתה באמנה מנה אתו ויה"ר שהקב"ה יפקדהו בזש"ק כמוהו בדומים רבים ועצומים נטיעות דומות לשרשים כולם קדושים נסו"א: סימן יו"ד סדר מינוי שליחות הגט. שממנה הבעל שליח שלא בפניו. ונשלח עם הבידואר: מעוב"י נא אמון יע"א רב נהור'אי פאר הזמן זר"ק מעלת הרב המובהק מאיר כברק ר"מ ור"מ כמהר"ר אליהו חזן נר"ו יאיר כיר"א

בתר דכפילנא ש"ר וכו'. אשים דברתי על דבר מצוה הוא הדבר כי איש אחד שמו חיים ברהנץ הי"ו היה פה עם אשה אחת זה שמה גאליה בת יהודה בוב'ליל. ועברו דברי ריבות ביניהם ועמדו לפני לדין ועשיתי שלום ביניהם. ועוד הפעם עמדו לדין. באופן כי סו"ד ברח ממנה זה שתי שנים והניחה עגונה. ולא נודע מקומו איה. והאשה עניה צוע'רה ורכה בשנים. ועתה שמעה כי האיש חיים ברהנץ הוא במח"ת. המבוקש מכת"ר ע"ד מצוה זאת כי רבה היא שיעמוד עליו ויקח מידו גט כריתות וישלחנו כת"ר פה עם הפושטא. והשליח פה יכול לעשות להשמש שלנו זה שמו חיים ברוך בן משה דאנון. וכגו"ד מצוה רבה. ונשארתי בדשו"ט כנ"הר: וכנא"ה הצעיר משה פארדו ס"ט וזאת תשובתי אליו. וממנה יתבאר פרטי הדין

מני"ר הרב הגדול מופת הדור רב משרשי"א כמהר"מ פארדו נר"ו יחל"א

מאחר עלות גדול השלום כדמ"ל. מודעת זאת מקבלת כת"י הק' על אודות הר"ח ברהנץ למען נשתדל לקחת ממנו ספר כריתות ולשולחו ליד השליח עם הפושטא. ותו"מ בקשתיו ולא נמצא כי היה באחד מהכפרים ושלחתי אחריו והבאתיו לכאן. וקודם כל דבר בקשתי מאתו שישלם לה סכי כתובתה. ויצא טע'ון כי אדרבה הוא תובע ממנה כל בגדיו שהניח אצלה והם יתר על כתובתה. אלא שכדי לגרש לץ יען שמע עליה דברים מכוערים הוא רוצה לגרשה ומוחל לה מה שבידה. ובהיות כי מני"ר שיל"א לא דבר אתנו בענין הכתובה כלל דין גרמא שהאמננו לדבריו אלה. ונטפלנו לסדר הגט הרצוף בזה

אתאן על דבר שילוח הגט הרבה טרחתי למצוא שליח שילך מהכא להתם. כדי לצאת י"ח כל הפוסקים ז"ל ולא נמצא כעת. ע"כ הסכמנו אני וב"ד יכב"ץ לשולחו עם הבידואר כאשר כתב כת"ר נר"ו. והגם שראינו בקונטריסו הוראה דב"ד דנ"ה ע"ב בשם עושה דמעשה שהיה שעשו ב"ד הגדול שבירושלם תוב"א. בשני שלוחים היה. כאשר האריך הר"ב דברי אמת ז"ל בקונט' הגיטין יעו"ש. וכל לגבי דידן יען היה העת נחוץ ולא היה פנאי לעשות שני שלוחים ושתי הרשאות. ע"כ סמכנו על פשט דברי הרב תומת ישרים בסי' ק"ב ה"ד הר"ב בית יהודה במנהגי ארג'יל סי' ס"ב והסכים לעשות כן בשליח אחד שממנהו בשטר שליחות אע"פ שהוא במקום אחר. וכן מצאתי בכתבי הקדש להרב הגדול שאר בשרי כמהר"מ חזן זלה"ה שעשה מעשה כן במתא נא אמון יע"א כאשר יבא לקמן בעה"י. וכ"כ בספר יכין ובעז ח"א סי' ס"ה ועיין ג"כ בספר מאמר מרדכי סי' פ"א

ובענין עדי השליחות שהן הן עדי הגט. האף אמנם שהרב בית יהודה ז"ל שם כתב שיחתמו ב' עדים אחרים שאינם עדי ההרשאה. וכ"כ שם בסי' ס"ג משם רבו ז"ל. ואולם כבר הביא שם דברי התשב"ץ בח"ב סי' פ"ט שכת' שתימה גדולה הוא ומאין להם זה ולא היה דבר זה כדאי שיטעו בו התלמידים הקטנים. וכתב עוד משם הרב בנו (והוא נדפס בתשו' הרשב"ש ז"ל סי' שפ"ג) שכתב שהדרך שיהיו עדי הגט הם עדי השליחות ויעשו קיום בשטר השליחות ונמצא הגט מתקיים מאליו שאין כותבים הקיום בגט וכן היו נוהגים בני דודי וכן היה נוהג א"א ז"ל וכן אני הייתי נוהג ע"כ וכן כתוב בס' יכין ובעז סי' ס"ה. וכן ראינו להרדב"ז ז"ל בתשובה הובאה בס' גו"ר סוף חלק א"הע שהסכים כן. וה"ד הרב י"א בא"הע סי' קמ"ב הג"הט ה'. וגם הרב בתי כהונה בח"ב דפ"ה העיד דגם בעו"בי קושטא ואינדירני הכי נהיגי. ועיין להרב גו"ר בס' יאיר נתיב שהעלה כן. וכן הרב חסד לאברהם אלקלעי בגט מומר עשה מעשה כן. ובכן סמכנו על הרבנים הנז' ז"ל אשר מאריות גברו ועשינו מעשה שעדי השליחות הן הן עדי הגט. ובזה הרוחנו שנמצא הגט מתקיים מאליו כמ"ש הרשב"ש ז"ל וכנז"ל. כי מטעם זה עצמו הסכמנו שעדי הגט יחתמו בהרשאה ג"כ בכתב אשורית. הגם שהיא כתובה כולה בכתב פרובינ'צאל כמ"ש הרב בתי כהונה בסדר הגט שלו. ומן הראוי היה שגם העדים יחתמו באותו כתב עצמו מ"מ ודאי שאין זה מעכב. דאי לת"ה איך יתקיים הגט אם אין החתימות שוות. ודבר זה ברור אין צורך להאריך ועיין בס' ברכת המים הנד"מ בס' גט ע"י שליח ס"ג

ובדבר דייני הקיום שבהרשאה עשיתי כל טצדקי שיהיו כל החתימות ניכרות במח"ק. ובנקל יכול לקיימם. ויען לא כתבנו הקיום בגט וכמ"ש הרשב"ש ז"ל ודעמיה. וא"כ עדין לא יצאנו נו מידי חשש זיוף בגט עצמו כמ"ש הרדב"ז ז"ל הו"ד בס' גו"ר שם. ובספר יאיר נתיב כתב וז"ל כללא דמלתא דבזמנינו שמדקדקים הרבה בשטר ההרשאה חשיב שפיר כקיום