שו"ת תעלומות לב חלק א קמה

הגט ולית לן למיחש לזיוף כלל וכל כהני מילי מעלייתא לימרו משמאי עכ"ל. וכ"ש לדידן שעדי הגט הם עדי ההרשאה וסדר החתימות וכתיבתם שוה והוא מתקיים מאליו. מ"מ ליותר טוב עשיתי גם התקון שבא בתשו' מהראנ"ח ז"ל ח"א סי' ל"ב ועיין מ"ש ע"ד בספר יאיר נתיב שם. וזאת עשינו טרם כל הנחנו הגט וההרשאה בתוך נייר חלק וחתמתיו בב' חותמות שלי (האחד כתוב בל"הק ור"ת שמי באיטאלקי. והב' כתוב בכתב ישמעאלי) ותחת אלו החותמות על התכריך הנזכר חתמנו דייני הקיום בנסח זה. תוך התכריך הלזה ימצאו גט כשר ושטר מינוי שליחות על הגט בסימניו ומצריו כאשר מעידים העדים בשטר השליחות החתום בחתימתם שהם עדי הגט ומקויים בהנפק בחתימת שלשתנו החתומים מטה וקיים. וחתמנו דייני הקיום שבהרשאה. (וגם זה יועיל שיהיו גם חתימותנו יוצאות ממקום אחר) ואח"ך ניתן התכריך שבו הגט וההרשאה הנז' יחד עם כתב זה תוך תכריך אחר ונחתם בחמשה חותמות בחותמי הכתוב בל"הק ואיטאלקי שהוא החותם הראשון שנחתם בו התכריך הראשון. ובזה הועלנו הרבה שהרי מצינו שהאמינו מינו לגוי בחותם בתוך חותם. ובפרט ענין הבי דואר הוא הפושטא שנתחדשה בזמנינו בסדר נכון ובמשפט חרוץ על כל השולח יד. וכל משרתי ופועלי הפושטא מרתתי טובא אפילו על זיוף קטן. עד שאין לחוש כלל לכל הבקי בהם ובסדריהם

באנו אל נסח ההרשאה לשליחות גט עם הפוסטא. והנה היא מוצאת בס' בית יהודה סי' ס"ב במנהגי ארג'יל. ובלומדי אותה ראיתי הנסח שאינו כל כך מבואר. והאלהים אינה לידי נסח הרשאה שסידר גאון ירושלם הרב המפורסם שאר בשרי כמהר"מ חזן זלה"ה רב מא"ד בעוב"י נא אמון יע"א מח"ק. והוא נסח מדוקדק ויפה אף נעים. ובירר וליבן ההכרח שאלצהו לשנות הנסח ההוא של הבית יהודה ז"ל (וכמו שיבא לקמן). ובכן נכתבה ההרשאה כפי הנסח הברור ההוא. כאשר עיני צדיק תחזינה משרים. וממנה יראה ההפרשיות שבינה לבין הנסח שכתב הב"י ז"ל ואיזה מהם יכשר

אתאן על אודות נסח הגט ההולך קד'מת אש'ור עשינו כל טצדקי לכותבו על סדר מקום הנתינה. כפי מה שמצאנו בספרי הפוסקים שהביאו נסחתם. וכתבנו ימא רבא באל"ף. מותבה בה"א כמ"ש הרב כסא אליהו ז"ל בסי' קכ"ח. ולא כתבנו ג"כ סיפוק של המים כמ"ש הרב הנז' שם וכן הוא כאן במקום הכתיבה. גם כתבנו בשם האשה ברת פ' כמנהגם וכמ"ש הרב הנז' בסי' קכ"ט. וכן עשינו בשאר שינוים שהביאם הרב מהר"ש הלוי ז"ל בס' לב שלמה בסדר הגט כיעו"ש. זולת פיטורין שכתבנו בב' יודין כמנהג העיר הזאת שהוא מקום הכתיבה. מפני שראינו מלכים מדי'נים וחלוקים במנהג נא אמון יע"א כמ"ש בתשובת הרב בצלאל ז"ל סי' כ"ב כ"ג כ"ד. וגם הרב מהרש"ל ז"ל לא ביאר מנהג נ"א בזה. ואולי מפני המחלוקת הזה. וגם ראינו בס' בארות המים חא"הע סי' ס"ט שהביא נסח גט הבא ממצרים וכתוב ביו"ד אחד. והאריך להכשירו מפני שבטופס י"ל דאזלינן בתר מקום הכתיבה. כי מכל אלין שפר קדמן לכותבו בב' יודי"ן. ועיין דבר משה ח"א סי' כ"ט חק"ל א"הע סי' כ"א ובס' אהלי יעקב למהריק"ש סי' ך'. גם כתבנו דעל כיף ביוד אחר הכף כמנהג העיר הזאת. הגם שראינו להרב לב שלמה בדס"ד ע"ב שכתב דבנ"א נוהגים לכותבו חסר. מ"מ ראינו להרב קול אליהו ז"ל בח"ב דק"ג שכתב שהוא ז"ל ביטל מנהג זה והנהיג לכותבו מלא. ובמקום העומדת היום. כתבנו "בכל מקום שאת עומדת" כהוראת מהריק"ש ז"ל וכמ"ש הר"ב גט פשוט בס"ק יו"ד ומטעם זה השמטנו תיבת ולאתריכי כמ"ש הרב הנז' שם בסי' קכ"ו ס"ק ל"ח. וכן כתבנו מן יומא דנן ולעלם. ולא מכי מטא גיטא לידיכי כמ"ש הרב הל"קט בדג"ן. מפני שסמכנו על מ"ש הרב קול אליהו בח"ב סי' ל' ובפרט שכבר במינוי השליחות שהוא קודם מעשה הגט ביאר שיחותיו ואמר בפירוש משעה שיגיע הגט לידה וכו' כמבואר בהרשאת מינוי השליחות וא"כ שפיר מתפרש כוונת מן יומא דנן שהוא משעת מסירת הגט לידה והוא פשוט

עוד זאת אגיד לכת"ר כי יען ביום כתיבת הגט לא היה שהות לכתוב ההרשאה. הנחנו כתיבתה ליום אחר. וקיימנו זה מסברא דנפשין שאחר שהעדים קנו מידו על כל נסח ההרשאה. וגם קבל חרם חמור שלא לבטל השליחות ונשבע על זה ג"כ מאי נפק"מ אם יתאחר הכתיבה. והא קי"ל סתם קנין לכתיבה עומד. מ"מ היה לבי מהסס לפי שראיתי להרב בתי כהונה ז"ל בדפ"ז ע"ב שכתב על הקיום ב"ד שאם אין שהות באותו יום שיכתבוהו ביום אחר. ולא כתב כן בענין כתיבת ההרשאה. עד שאח"כ מצאתי להרב דבר משה ז"ל בח"א בסדר הגט שפירש כן גם על ההרשאה. ושוב בא לידי ס' ברכת המים הנד"מ (והוא סדר הגט המובא בב"ש וח"מ באורך) ושם בסי' נ"ח כתב ג"כ שאם אין שהות ביום לכתוב ההרשאה שיניחוהו ליום אחר ופירש שכן נראה פשוט מדלא נמצא בפוסקים שיש קפידא בזה וכן נראה עוד ממה שלא נמצא בשום נסח הרשאה שהוא כתוב בה מתי נכתב ההרשאה עכ"ל ובזה נח דעתי טובא במה שדנתי בדעתי שלא לפרש בהרשאה שנתאחרה זמן החתימה. דכיון שהזמן שכתוב בראש ההרשאה הוא שמודיע שבאותו היום צוה המגרש לכתוב הגט ונכתב בו ביום וגם באותו היום מינה השליח וקבל על עצמו כל הכתוב בהרשאה וכן היה האמת. ומאחר שלא נהגו לכתוב בסוף ההרשאה זמן החתימה אין מקום לכתוב שנתאחרה הכתיבה והחתימה. כיון דלא נפק"מ מידי לענין דינא. וכדבר האמור ועיין להרב דרכי נועם בא"הע סי' י"ב ואכמ"ל

הן כל אלה ראיתי ונתון אל לבי להודיע לפני ר"ומ כת"ר. הגם שלרב וגדול שכמותו האורך ללא צורך כי לפניו נגלו תעלומות חכמה יותר ממה שכתוב כאן. ומי לנו גדול ממשה בקי בטיב גטין וגירושין. ואנה אני בא להגיד לפניו מהיכן תורה יוצאה. ואולם כך הורונו רז"ל שהחיוב מוטל על ב"ד של מקום הכתיבה לכתוב ולהודיע לרבני ב"ד מקום הנתינה את כל הנעשה ומני"ר שיחל"א ממכון שבתו יפן ברחמיו להודיענו אם הוכשרו הדברים בעיניו וניתן הגט כהלכתו. וישמח לבי גם אני. וצור ישראל יצילנו משגיאות נסו"א: הלכ"ד נאמן אהבתו דשף ויתיב פה טראבלס המערב יע"א הדוש"וט באה"ר ומקוה רחמי האל הזן. והוא הצעיר אליהו חזן ס"ט