שו"ת תעלומות לב חלק א קמ

ומה שהביא מכ"י שם משם הריטב"א והנמק"י דאפילו בפילגש המיוחדת לו אינו נאמן עליו ע"כ ט"ס נפל וצ"ל אינה נאמנת עליו דאין נאמנות לאשה בזה. וכ"ז בהיות הבעל במ"ה או מכחיש אבל כשהוא צווח ואומר זה בני ודאי דנאמן. מן. ואע"ג דאין דברי הריטב"א אמורים אלא בירושה כבר כ' מהראנ"ח בס' ל"ה דהסברא מחייבת דה"ה לפטור את אשתו. וכ"כ על דברי הריטב"א מהר"י אדרבי ז"ל בס' פ"ב וכתב עוד אפילו שאמו של ראובן הנז' דימא מעלמא כיון דדימא מניה ג"כ בתר דידיה שדינן ליה כ"ש לפי מה שהוגד לי מפי מגידי אמת דדימא מיניה ולא מעלמא שהיתה מיוחדת לו ואנן סהדי שלא הפקירה עצמה אצל אחר פשיטא דאפי' לל"ק שרינן ליה בתריה וכו' עש"ב ועיין למרן ב"י ס"סי ע"א וכנ"הג שם בהגב"י ועיין ד"מ וסמ"ע בח"מ סי' רע"ט

באופן שמכל הפוסקים שהבאנו וכיוצא בהם רבים ונכבדים בל אשא את שמותם לאהבת הקיצור כולם פה אחד דבמיוחדת לו כגון שהיא משרתת בביתו כנ"ד ל"מ לדעת הרדב"ז בסק"ב ודעמיה דאפי' בדימא בעלמא בתר דידיה שדינן ליה דרוב בעילות אחר הבעל וה"ד בס' בני אהרן סנ"ה ובעל שמש צדקה סל"ח לח"מ. דכ"ש בנ"ד דלכ"ע בדלא דימא מעלמא והוא והיא מודים כי ממנו נתעברה דבתר דידיה שדינן ליה ליורשו ולפטור אשתו ואף הרמב"ם ז"ל מודה ולא כתב שהוא ספק לענין יבום אלא בפנויה זונה דומיא דא"א שבא עליה באקראי שלזה דקדק לומר דכשם שזינתה עם זה וכו' כמ"ש מהראנ"ח והרא"ש ודעמייהו לא כן בנ"ד שהיא צנועה עם כל אדם ולא דימא בעלמא דודאי הוי ודאי בנו גם לפטור את אשתו ועיין פ"מ ח"א סי' צ"ב מים רבים ח"מ סי' נ"ב נ"ג ובס' נ"ב עמד ע"ד הלח"מ וישבם ואכמ"ל

אך זה עומד לנגדינו מה שראיתי להרימ"ט ז"ל בא"הע סימן י"ז שנשאל בכעין נ"ד במשרתת מיוחדת והוא מודה שממנו נתעברה וצוה לפני מותו לאמו שתהא פועה ומשפרת לילד הנולד כי זרעו הוא ונסתפק אם פוטר זה הזרע מן החליצה והביא דברי הרמב"ם בפ"ג שפוסק שהוא ספק לענין יבום ודחה דברי שכנגדו שכתב שמ"ש הרמב"ם הוא בנבעלה לפסול ועוד הביא ראיות ודחהם הרב ונראה שסמך ע"ד הרמב"ם כיעו"ש. ואני תמיה על השואל שהלך להביא עצות מרחוק לפטור אשת ראובן מן החליצה וביותר יגדל התימא על הרב המשיב כי גדול כבוד אם סמך ע"ד הרמב"ם בפשטם ולא זכר שר לה"המ והרשב"א והרא"ש גדולי הפוסקים ואחריהם כל ישרי לב גדולי האחרונים ובפרט שלפי פשט השאלה לא נודע שהיתה דימא בעלמא והרב סתם הדברים בדבר פשוט וצ"ע ועיין בס' עבודת הגרשוני ס"א ועיין בתשו' הרב ז"ל המובאה בס' בני אהרן סנ"ו

ואנכי חזו'ן הרביתי למהריק"ש באהל יעקב סימן צ"א שנשאל על אותו נדון עצמו של הר"ימט ואחרי שנשא ונתן באמונה בדברי הרמב"ם והרא"ש כתב וז"ל עלה בידינו שדינה זו פטורה מן החליצה אליבא דכ"ע גם להרמב"ם ז"ל כפי מ"ש הרא"ש ז"ל ואע"פ שהרא"ש כת' החילוק כדעת הרמב"ם ז"ל אפשר וכו' כיון דבלא"ה פטורה גם מן החליצה לדעת הרוב ה"ה הרא"ש והרשב"א וה"המ ראוי ומחוייב הוא דלא לאפושי פלוגתא ולקיים דברי הרא"ש ותו ל"מ עכ"ד הפך מסקנת הרימ"ט כדכתיבנא בעניותין. ועיין בתשו' הרח"ש סי' כ"ה לח"ג שנטה דעתו בנדון קרוב לזה להצריכה חליצה ואולם הרואה יראה דהתם שאני שהיתה פרוצה ביותר ודימא מניה ומעלמא כיעו"ש. והעומד בשורשן של דברים יראה דאיכא למשרי נרגא גם בנדון ההוא ואכמ"ל

והנה ראיתי בספר חתם סופר ח"ד סע"ה בפנויה שנתעברה מנער אחד והוא והיא מודים ולא דימא מעלמא ונשאת לו וילדה ומת הבעל בלא נים אחרים ומורה אחד התירו בלא חליצה אחר שחקר ונתברר דלא דימא מעלמא והרב המחבר החריד עליו חרדה גדולה ושויה כטועה בדבר משנה וגם לאחר שנשאת לאחר הצריך לגרש ולחלוץ יעו"ש ובאמת הפריז על מדותיו אחרי שהרא"ש עמוד הימני להוראתם מסכים להתיר והסכים לדעתו גם דעת הרמב"ם וה"ד הוא ז"ל שם בסע"ז ובפרט אחר שנשאת ויש לחוש שישאנה הבעל ולא יחזירנה אחר שלוחיה דודאי כי כדאי היו גדולי הפוסקים אשר בית ישראל נכון עליהם לסמוך עליהם ואתו הס"ר דחומרא יתירתא עביד ועמ"ש הרא"ש בפסקיו לנדה פ' התינוקת ס"ג. ועיין עוד להח"ס בסק"ד קכ"ג קע"ה וש"וט ע"ד הגאון בפי' ז"ל והאריך להחמיר בפרטים אלו ודבריו תמוהים בעיני ועיין כת' הרב צבי ז"ל סמ"ד פרי האדמה ח"א דקנ"ז הרדב"ז ח"ג סתקכ"ז שיבת ציון סס"ז ובתשו' הרמ"ז ז"ל (ושוב בא לידי ס' נדיב לב ח"ב וראיתי להגאון מז"ה ז"ל בא"הע ס' גד"ה דשק"וט בזה וגם הוא תמה ע"ד מהרימ"ט נוז"ל ולא זכר ש'ר תשו' הריק"ש דמסייע לן) שאלת יעב"ץ ח"ב סקי"ב. כל זה כתבתי בנחיצה רבה ואני בתוך הגולה פה עונאבה המעטירה יע"א בבית מדרשו של שם שר וגדול ליהודים החכם השלם עצ"ור נגיד נגידים בעל אכסניא של תורה כולו מחמדים כמהר"ר מסעוד סיימאן נר"ו העושר והכבוד יהיו לו לאחדים ואחר שכתבתי להשואל אם יש אופן לכוף היבם לחלוץ והשיב שאין כח בידם והוא הקשה את ערפו ונתן עיניו בממון. על כן נטה דעתי לסמוך על הרבנים המתירים ולפוטרו בלא חליצה וצ"י יצילנו משגיאות

כ"ד הצעיר המשתלח בשליחותייהו דרבנן קדישי בית פלטי'אל בן עז'ן והוא הצעיר אליהו חזן ס"ע

ויען אחרי שולחי תשובתי זאת שמעתי שאיזה מהמורים חלקו עלי בדבר הזה בדברי פה בלי נתינת טעם וראיה רק שהיה הדבר חדש בעיניהם כמ"ש הרשב"א ח"ג ס"א. על כן שלחתי דברי לפני מי שגדול הרב המפורסם המאה"נ מהר"מ פארדו נר"ו ראב"ד מע"הק ירושלם ת"ו ולע"ע ר"מ ור"מ בעי"ת נא אמון יע"א

וזאת תשובתו אלי ח"י אדר שנת והנ"ה אמ"ת נכו"ן הדבר לפ"ק

האי מאן דיא'יר מאיר עיני חכמים חוטר מגזע היחס זרע רב ה"ה מעלת הרב הכולל בישראל להלל דין הוא הד"ר מר ש"דר בקדש נהדר הדר"ת אליהו נר"ו יאיר לע"ד כיר"א

בתר דכפילנא ש"ר מתוך חיבה וקרוב'ת בעין פנים אהבת הקדמונים ותפי' קבע מול