שו"ת תעלומות לב חלק א קכו

כ"כ בשם מהר"א רוזאניס משם רבו מהר"ש הלוי וה"ד הגאון בחק"ל וכתב שכן הוא דעת הרמ"א ז"ל ויש קצת סיוע לדבריהם מדברי הרמב"ם ז"ל. וכל לעומת זה לא מצאתי מי שכת' בפירוש דפטור ובפרט בכעין נ"ד. ואיך יכול המוחזק לומר קי"ל. ועוד שהרי הסכימו הרבנים מהרי"א ומהרי"ך ז"ל דסירוב הבת חשיב שו"לש והו"ל לאתנויי והאריכו למעניתם להסכים גם דברי מהרי"א ז"ל בזה. ובפרט שמרן ז"ל בתשובה פוסק כן והוכחנו דגם בזה ליכא למימר דלא קבלנו הוראותיו בתשובה כדי שיהיה יכול לומר קי"ל. וכמ"ש הגאון הרמ"ז ז"ל ומדברי התשב"ץ דכיון שקבלו סברת איזה פוסק עשאוהו כרבים. ואין לחלק ממ"ש בש"ע למ"ש בתשובה ועיין להרשב"א בסי' רנ"ג ולמרן החבי"ב בס' בעי חיי חיו"ד סי' ק"ז אורים גדולים דכ"ג ע"א ב"ד של שלמה דצ"ח. ועוד דכיון שפירש שיחותיו דאין לו פיטור כ"א בהכנסם לחופה כל שלא נכנסו לחופה יהיה מאיזה אונס שיהיה חייב משום דהוי בכלל כל הכללים דל"מ תו טענת אונס וכמ"ש הרב בע"ח ח"ב סי' ל"ז וכנז"ל וכ"מ מדברי הרמ"מ בסי' ל"א. באופן דכל לגבי דידי אין פוטר אותו להזקן דנ"ד מלפרוע פרעות דמי החיוב שנתחייב כאדם המתחייב במה שאינו חייב ול"מ פטר נפשיה באונס נכדתו והוא ברור

ועתה בא לידי ס' צרור הכסף וראיתי לו בסי' י"ב דש"וט בכעין נ"ד ולפי מה שראיתי לפום ריהטא חזי הוית שיש לישא וליתן בדבריו ואולם יען כי רבו טר'רין עלי אדמת הקדש כאשר מני"ר שיל"א שפיר ידע לה דין גר'מא שלא יכולתי להאריך ככל הצורך וכ"ז כתבתי כחותה על הגחלים. גם כי מאחר שכבר הביא כת"ר נר"ו שמרן בסי' פ"ז ס"ל דהרשב"א לא קאי בחו"ג לדעת ח"ס. לא נשאר לנו עוד מה לדון בה. ואף אם מני"ר הי"ו נשא ונתן בדבריו במ"א לא מפני זה נדחו דבריו של גדול אדונינו מרן ז"ל. ומ"מ דברי מהרשד"ם ז"ל בחא"הע שהשוה דעת הרשב"א עם כת הסוברים דליכא אסמכתא בשידוכין קשים לשמוע מההיא דסימן רי"א וכמ"ש כת"ר וי"ל בדוחק. ומה שהקשה כת"ר להרב מהרי"ך ה"ד הרב חיד"א על הברכ'ים בסי' א"ך למאן דס"ל דאונסא דשכיח הו"ל לאתנויי אם יש חילוק בין מתחייב בתנאי להיכא שכבר היה מחוייב. והקשה רו"מ דאף במתחייב בלא שום תנאי במחלוקת הוא שנוי אפי' באונס דל"ש. אנא נפשאי לא מצאתי מי שחולק בזה ולכולהו רבוותא אינהו בדידהו ס"ל דבמתחייב בחו"ג בלי שום תנאי כעין נ"ד ובא לפטור עצמו בטענת אונס אין פוטר אותו. ולא חלק הרב מ"מ בחיו"ד סי' ז' על הרב פ"מ במתחייב בחו"ג. דאז ודאי דל"מ טענת אונס. ואי לת"ה נעלת דלת בפני לאוין. והרי מהרימ"ט בסי' קל"א מחייבי אף כשלא נתרצית הבת ה"ד שם הרב מ"מ. ואין דברי הרפ"מ אמורים בכעין נ"ד כאשר יראה הרואה. עכ"פ הנה מבואר דבחו"ג כעין נ"ד חייב האב הזקן לגד"פ הסך הנ"ל שנתחייב ואין לו פיטור. ל"מ אם הוא המסבב וגורם האונס דודאי חייב אפי' לא הוה בלשון חיוב. אלא אפי' אם באמת הבת היא מעצמה המסרבת אפ"ה חייב וכאמור. ומ"ש ה"ה נר"ו דאין לו חיוב ש"ח דלא כס' הע"הג ז"ל צדקו דבריו בזה שדברי הרב ע"הג תמוהים מאד ויש להשיב ע"ד. וכן ראוי להורות דלא כוותיה ודלא כמ"ש ג"כ החתם סופר שהבאתי לעיל וכדכתי' בעניותי

אתאן לסיפא חזיתיה לכת"ר שיצא לדון בדבר חדש דמצ"ל ש' המוחזק דנ"ד קי"ל כמהר"י ן' מיגאש ז"ל ודעמיה דל"מ לשון חיוב במטבע דאין מטבע נ"בח וקי"ל כהרב מהרמ"ס ז"ל דס"ל הכי בדעת מרן ז"ל ע"כ ולישרי לן מר כי אי מהא לא איריא כאשר הארכתי גם אני במ"א ואנכי עשיתי אר'ש רחבת ידים בענין זה וזו הלכה העליתי מפי סופרים וספרים דבל' חיוב שמתחייב כתקון ח"ס ז"ל שפסקו מרן בש"ע מהני ליה אפי' קנו מניה. וכיון דאם לא היה שם קנין הוה מהני הרי זה דומה למקנה בב' קניינים דאע"פ שאין האחד מועיל דקנה באחר דליפות כחו כ"כ וכמ"ש הריב"ש ז"ל סי' שע"ה. וגם שס' הרב מהר"ם סוזין נדחה קרי לה הגאון מז"ה בחק"ל בשתי ידים בראיות מספיקות. ועיין למהר"ם די בוטון בסי' ל' חק"ל ח"מ ח"א סי' ל"ב ובא"הע סי' ל' שפת הים בתשובת מהרב פונטרומילי ז"ל בס"ס מ"ב ובשבט בנימן סימן קי"א זכר דבר אות ח' לח"מ משפטי שמואל דל"ו. ותו דאפ' דהקנין היה לקיום ההודאה ולא לעיקר ההקנאה כמ"ש מעין לזה הרב כמהרי"ש ז"ל הו"ד בספר חוקי חיים בדפ"ז ע"א. ועוד דכיון דעיקר החיוב כתוב שהוא לדעת ח"ס מה שלא היה צריך לכותבו כיון שכבר נעשה כתקונו הא ודאי דהכוונה הוא דעיקר ההקנאה הוא לדעת ח"ס והקנין היה על הפיטור או על עיקר השידוכין. וסוגיין דעלמא הכי אזלא והכי נהוג. ראשונים כמלאכים בכל השטרי שידוכין אפילו לאפוקי ממונא ומי יבא אחריהם. ומהגם לפי מה שהכריח מרן הגאון החק"ל במה"ב סי' ג' שכן הוא דעת מרן בראיות מספיקות אשר אין לנטות ימין ושמאל דהא ודאי דאנו אין לנו אלא דב"ק המכריחות כן לעין כל הישר הולך והרב מהרמ"ס יחיד הוא בדבר ולא השיב על ראיות אלו ועיין בס' מים קדושים סי' ג'. ולדידי בנ"ד אין אנו צריכים לזה וכאמור. ועיין תשובת הרשב"א בח"ב סי' ש"א הביאה מב"י בח"מ סי' קצ"ה וע"ע שם שהביא משם תשובות המיוחסות להרמב"ן סי' ש"ו דהקנין באחרונה מתקן הכל כמשפטו ועיין משכנות הרועים הנד"מ אות מ' סי' ש"ט והכנ"הג בא"הע סי' נ"א הגהב"י ו' כתב דכיון דאינו צריך קנין וקנו מידו לא אמרינן אין מנ"ב ועיין ידי דוד הנד"מ סי' ל"ג פרמ"א ח"ב סי' ס"ו אבקת רוכל סי' פ"ז קהלת יעקב ח"ג אות ש' ומ"ש מב"י בסי' ר"ז ואוקי באתרין

זאת תורת העו'לה היא העולה דזקן זה דנ"ד חייב לשלם במט'בא דמי החוב שנתחייב כדבר האמור. ואם חפץ כת"ר אעתיק לו הרשום אצלי בענין זה דאין מנ"ב לענין חיוב וידעתי בי'ני שכת"ר נר"ו יקבל האמת ממי שאמרו ויודה לדברי שאין לנטות מדברי מרן החק"ל אפי' כמלא נימא. וסלח נא אנכי מבקש מאת כסא כ"ת במקום גדולתו על איזה דברים שפלטן הקולמוס מרוב הנחיצה. ואם נטו אשורי מני דרכו דרך הקדש אל נא ישת עלי חטאת ביודעי ומכירי את כבודו ואת גדלו זך וישר פעלו מקבל האמת בספ"י והאמת יותר אהובה ביני'נו זה. ואם יקשה בעיני כת"ר דבר מדברי יודיעני נא והנני מוכן להשיב כהלכה כי להיות העת נחוץ קצרתי באיזה מקומן וסמכתי על חכמת אלהים שבקרבו מבין דבר מתוך דבר

ומעתה אשים קנצי למילין ואוחילה לאל עליון השוכן בציון. יסובבנהו יבוננהו. כאישון עינו ינצרהו. אורך ימים ישביעהו. וכבוד והדר יעטרהו. ביום רעה ימלטהו. כי ה' מחסהו. ושבתי בשלום. הלא כה