שו"ת תעלומות לב חלק א קכג
Responsa Taalumot Lev part 1 123 · שו"ת תעלומות לב חלק א · free full Hebrew text
Open in the reader →וכמ"ש עליו הרב מ"מ ז"ל שם אחר שכ' שהיה הבע"ד יכול להפטר. גם מה שהביא לנו תורה חדשה סברת הרב תורת חסד ז"ל בסי' רע"ט שכת' דאף דקביל עליה כל אונסא דמתיליד שו"לש לא קביל ע"כ. ותמה כת"ר נר"ו איך נקיט כן בפשוט ומ"מ כתב דרב גובריה אמרה ובכן יכול הזקן המוחזק לומר קי"ל את"ד נר"ו לזאת אשיב שהמעיין היטב בעיניו יראה דאם בדברי הרב ת"ח ז"ל איכא לפלוגי כחילוק הרבנים הנ"ל ויותר ממ"ש כאן הת"ח מפורש יוצא בס' דברי ריבות שם ובכל זאת לחלק יצא מני"ר מהרי"ך ז"ל. ובנדון שלו נמי התנאי שהתנו הוא דוקא ההוצאה ואינו מיותר דאי לא היו כותבים כן לא היו חייבים גם בזה. א"כ ודאי דאמרי' הבו דלא לוסיף עלה ואפי' שו"לש. אבל כעין נ"ד שהתנאי הוא מיותר לגמרי דאף אם לא היה כותב תנאי זה היה חייב האב הזקן בקנס אם היה הוא החוזר משום בשת או מנהג ובפרט דאחר שכתב ולא יפטר כ"א בהכנס הכלה לחופה. לאיזה צורך הוצרך ללישנא יתרה לומר ובפירושא אתמר וכו' אלא ודאי שכוונתו להכניס גם סירוב הבת. ובכגו"ד אפי' אי הוה אונס זה ל"ש היה חייב כיון שהרי הוא כמבואר גם סירוב הבת בלשון התנאי וכמו שהוכחנו למעלה. ותשובת הת"ח הלזו הובאה במט"ש שם בהג"הט י"ח. ומעתה אני תמיה על הרב רב דגן בח"מ סימן רכ"ה שה"ר מהרי"א ז"ל הללו ותמה עליו מדברי הר"ן והרשב"א ומהראנ"ח ח"ב סי' ל"ו וממה שמבואר במרדכי פרק מי שאחזו חזו ובא לצ'יון להרב תורת חסד בסי' רע"ט שכ' כדברי מהרי"א ושיחס כן להרשב"א ז"ל וסיים שדבריו תמוהים עיש"ב וזה העל'מה מעינא דשפיר חזי תשו' הרב חיד"א ומהרי"ך ז"ל הנז"ל שחילקו בטוב טעם ודעת
ובצפייתנו צפינו להרב הפוסק נר"ו אתא ואייתי לן תשובת מרן ז"ל בא"הע סי' ד' ח"ד מרן החבי"ב ז"ל שם דמר ברישא אשר קבלנו הוראותיו ס"ל דלא כמהר"א ז"ל ואזיל ומורה כסבר' הרשד"ם ז"ל ודעמיה. ובכן יצאנו מידי כל הספקות דאנו אין לנו אלא דברי מרן ז"ל אשר סברנו וקבלנו הוראותיו בכל מקום שהם. ומ"ש הרב הפוסק נר"ו שהרב שער המים ז"ל בסי' ט' כתב דלא קבלנו הוראותיו בתשובה. הרואה יראה שהרב ז"ל כתב שמעתי וכו' והדבר ידוע דאין למדים מפי השמועה. ובפרט שהרב ז"ל עצמו לא היה עיקר סמיכתו ע"ז כאשר יראה הרואה. וס' דין אמת שהביא אינו מצוי אצלי. גם מ"ש שהרב מהר"ם סוזין ז"ל פליג עם מרנא הרמ"ז החק"ל ז"ל דס"ל דלא קבלנו הוראות מרן בתשובה ואף שביטל דעתו נגד דעת עליון מרן החק"ל שם מ"מ עמד על דעתו בתשו' שבס' חוקי חיים בסי' ט"ל והסכים דלא קבלנו דעת מרן בתשובה. וא"כ מידי פלוגתא לא נפקא ומצ"ל קי"ל כהרב שער המים ודעמיה עכת"ד נר"ו ודבריו שגבו ממני וכפי הנראה לא ראה כת"ר שיחיה תשובת מרן החקרי לב במקומה כי אב הוא ביטל את סברת הרב שער המים ז"ל כיון דמפי השמועה אמרה למלתיה. וגם הרב מ"ס המלך ז"ל הודה לו בזה. ומ"ש מני"ר נר"ו שהרב מהרמ"ס ז"ל הדר תנא לדעתו הראשון לא היא ושניא ההיא תשובה שבס' חוקי חיים סימן ט"ל שבאותו נדון עצמו אמרה הרב שער המים כמ"ש שם. ועכ"ז רצה להסכים גם דעת מרן ז"ל. ועוד זאת שהרב ז"ל סותר עוד את עצמו ממ"ש בתשובה אחרת הובאה בס' מים קרושים ח"מ סי' ג' דשם נקיט בפשוט שקבלנו הוראות מרן בתשובה ולא העלה על דל שפתיו אפי' שמועתו של השער המים ז"ל כיעו"ש. ועיניך תראנה להר' מהר"א זאבי ז"ל הו"ד בס' זרע אברהם סי' ד' שכתב אפי' על דברי מרן. בב"י דאנן דיתבינן באתריה דמר לדידיה צייתינן כהלכה למ"מ אפי' להקל ע"כ. אמת שדבריו שם תמוהים מאד וכמו שתמה עליהם הרב יד אהרן ז"ל בח"א סימן י"ז אות רל"ב עכ"פ שמעינן מן הדא דלדידיה דמרן צייתינן גם במ"ש בב"י. ומה מאד אני תמיה על תמיהת הרב יד ימין ז"ל בסי' ז' על הרב י"א ז"ל ודבריו קשים לשמוע כאשר יראה הרואה דאחרי המי"ר לא ירד לסו"ד הי"א דכוונתו פשוטה דמאחר שאנן בדידן קבלנו הוראות מרן ז"ל הא ודאי דכוותיה נקיטנן היכא שכתב כן בפירוש. מ"מ ראוי לחוש לסב' הרמב"ם דאף אי לא ס"ל כוותיה מ"מ חש לה. ומה מקום יש לומר דלא קבלנו הוראותיו בע"הק ירושת"ו במ"ש בתשובה כ"א מה שפוסק בש"ע. דהדבר ידוע כי הלא מראש קבלנו בכל גלילות א"י ומערב דעת הרמב"ם ז"ל ואחריו ל'ו קם מרן הקדוש ז"ל ולא פסק מרן ז"ל הפך דעתו אלא לחו"ל אבל בא"י ודאי חש לה לס' הנשר הגדול הרמב"ם ז"ל. ומעיקרא איך יכול לומר כן בדעת מהר"א זאבי והוא כותב גם על דבריו שבב"י דקבלנו לפסוק כוותיה כהלכה למ"מ. אלא שכיון שפסק בש"ע בסתם דהלכה כסתם. ועוד ק"ל במ"ש סיוע לזה מתשו' הרב מהרמ"ס ז"ל והרב ז"ל בפסק שבא לידו נקיט בפשוט כל בתר איפכא וכמש"ל ואולי פסק זה קודם בזמן ואכמ"ל בזה
עכ"פ זאת עול'ה דס' הרב מ"ס המלך ז"ל אין לדון מינה כלל בזה. דמלבד שכבר חזר בו והסכים לדברי מרן החק"ל במה"ב שם. עוד זאת דגם איהו גופיה סותר את עצמו וכדכתיבנא. וכל לעומת זה רבו כמו רבו גדולי המו'רים דס"ל דקבלנו הוראות מרן גם בתשובה. והרי גם הרב הגדול בע"ס פמ"א ז"ל בח"א סי' נ"ו כתב על מרן בתשובה דכבר נודע מ"ש הרב מהראנ"ח ז"ל על כל דברי מהריק"א שקבלנו הוראותיו בכל תפוצותינו וה"ד הר' יד ימין שם ולא זכר שר ממ"ש בתחי"ד. הנה מבואר דהרב פמ"א ומהראנ"ח ומהר"א זאבי והרב נחפה בכסף והרב מ"מ ס"ל כן. והר' הגדול חיד"א בס' חיים שאל ח"א כתב דהתשובה עדיף מהש"ע והגם שכתוב בהשמטות שם שיש לצד דלא קבלנו הוראותיו כ"א במ"ש בש"ע כמ"ש הרב הפוסק נר"ו מ"מ לא מצאתי מקום לקושייתו על הרבנים שלא ראו דבריו אלה. דעכ"פ דבריו ברור מללו דהגם שיש לצדד כן מ"מ נראה דעדיף מהש"ע וטעמו ונימוקו ראויים הדברים למי שאמרם וכבר ה"ד הר' ויקרא אברהם נר"ו בכלליו. גם מרן החק"ל שם כגבור יצא לבטל דברי הרב מהר"ם סוזין ז"ל בטוב טעם ודעת ומה גם למה שהביא משם התשב"ץ ושאר פוסקים כיעוש"ב הא ודאי דאין מי שיקל ראש נגדם ע"פ השמועות. ועיין בספר משכנות הרועים הנד"מ באות ן' סי' טו"ב
ולרווחא דמלתא הרי מצא כת"ר נר"ו להרב המפורסם בע"ס בירך משה ז"ל בסי' י"ד דהכי ס"ל והוא מאריה דאתרייהו. ומ"ש מני"ר דמי יימר שקבלו הוראותיו אף כי אחרי מות משה ז"ל והביא מופת חותך לזה שהם פוסקים בעניינים אחרים דלא כוותיה להחזיק ביד המוחזק במה שבידו ע"כ נדון זה לא דמיא לכל הנדונות. דהכא רוב ככל גדולי