שו"ת תעלומות לב חלק א יא

ובזה אנחנו ניצולים מכמה איסורים אשר לפורטם אי אפשר וראוי היה לעשות כן למגדר מלתא. וכמו שראיתי מפורש בתשובות הגאונים ז"ל הנדפסות בס' איי הים סי' צ"ג שכתב ר' האיי ז"ל ואם מבערין הכל מלפני השבת שלא יארע אונס יפה הם עושים אלא שמותר לשייר ואם יש פורצים בדבר יפה לגדור בפניהם ע"כ והר"י ן' גיאת כתב באלי"נסה נהגו לבער את הכל מלפני השבת ולאפות מצה בע"ש ולאוכלה בשבת כר"מ וגדרו גדר הקדמונים בפני המקילים שלא יבואו לידי איסור וכו' עיש"ב. אלא שלא מלאני לבי להטריח את העם לעשות מצה עשירה כמ"ש מב"י בסי' תמ"ד. מ"מ אני נהגתי בעצמי כן ואכלתי מצה עשירה וביערתי הכל מלפני השבת. וגיליתי אוזן איזה רשומי הת"ח הע"י לעשות כן כי אולי ע"י ישתרבב המנהג מאליו. ועיין להרב החסיד שארינו ז"ל בס"ה לב חיים ח"ב סי' פ"ח מה שדיבר בקדשו בענין זה ודברי פח"ח: סימן ה' שאלת חכם הי"ו בענין ח"ש

שאלה לינהר לן מר עיינין במאי דנסתפק הרב מורינו בעל חק"ל ז"ל בחא"ח סימן ל' אי איתיה גם במצות עשה דין ח"ש וק"ל טובא שכבר בא הדבר מבואר בפו"כ סי' נ"ב לענין חתיכות של אתרוג שעמדו על פחות משיעורם מחמת שנצטמקו כתב הרב ז"ל דכל פחות מהשיעור כאלו אינו עיש"ב הנה מבואר דלא אמרינן דין ח"ש במצות עשה והוא פלא איך אשתמיטיתיה. גם ק"ל על הרב חק"ל ז"ל במ"ש בס' מער"ל ח"א דרוש נ"ז ע"ד הרב ארעא דרבנן ז"ל שכתב באות מ' בדין מעלין בקדש ול"מ דלענין כלי שרת ומשרתיו ככהנים ואביזרייהו הוי ד"ת ובשאר שררות הוי דרבנן ע"כ והגאון חק"ל ז"ל תמה עליו ממ"ש במסכת יומא די"ב גבי אירע פיסול בכ"ג ומינו אחר תחתיו כמבואר שם דהאי דינא דמבול"מ הוי מדאוריית' עיש"ב ולא ידענא מאי קאמר אחרי נע"ר קדש שהרי בכהנים ואביזרייהו כבר כתב הרב ארעא דרבנן שם בפירוש דהוי דאורייתא ותו מאי ק"ל. אחלה פנ"ק שישיבני דבר בהקדם האפשרי אם יש אתו תירוץ נכון ואתו הסליחה

תשובה ראה ראיתי שתי ראיות דרמי ומקשה על מז"ה בעל חק"ל ז"ל ובשתים לא עלתה לו שכבר קדמוהו רבנן. י וכמדומה שעדיין לא הגיע לידו ספר הבהיר ישרי לב מהר"הג מז"ה ז"ל שהדפסתיו אחר פטירתו ז"ל זה קרוב לשבע שנים. והנה קושייתו הראשונה בדין ח"ש שתמה ממ"ש בפו"כ סי' כ"ב כבר קדמו הרב גזע ישי באות ח' סי' רפ"ה. וכבר השיב על דבריו הרמ"ז ח"ד בדרא זלה"ה בהגהותיו לס' חק"ל מה"ב חא"ח סי' ך' והוכפלה בספרו הנד"מ ישרי לב אות ח' לא"ח. ותוכן תשובתו היא דכל עיקר ח"ש דא דאסור מן התורה היינו טעמא משום דחזי לאצטרופי בח"ש אחר כדאיתא במס' יומא דע"ד. ובכן גם במ"ע היכא שיכול להצטרף עם ח"ש אחר ולקיים המצוה אה"ן דחייב בח"ש אבל היכא דלא חזי לאצטרופי כלל כהא דאתרוג דאי אפשר לצאת בשתי חתיכות א"כ לא חזי לאצטרופי כלל קרינן ביה ושפיר כתב הפו"כ דכל פחות מהשיעור הוי כמי שאינו והם דברים אמיתיים וברורים ראויים למי שאמרם

והנה בעתה נד"מ ס"ה כפי אהרן וראיתי למע' הרב המופלא המחבר נר"ו שם בחא"ח סי' י"ב שעמד בענין זה על הגאון מז"ה בחק"ל שם ודעמיה דש"וט אי במצות עשה איתיה לדין ח"ש וכ' דאשתמיט מינייהו מלכי סוגיא דמס' בכורות דמ"ח דא דאמרינן התם דר"מ סבר חמש ולא חצי חמש וכתבו התוס' שם ד"ה דר"מ ולא דמי לחמשה בקר ואפי' חמשה חצאי בקר דתשלומין נינהו ויש לו לשלם מה שהוא חייב אבל הכא מצות חמש סלעים רמי עליה רחמנא ולא מקיימא בפחות מחמש ע"כ ואם איתא דיש דין ח"ש במ"ע. איך קאמר ר"מ חמש ולא חצי חמש הלא הם חייבים בחצי חמש מדין ח"ש אלא ודאי דאין דין ח"ש במ"ע והיותר תימה על מרן מהריט"א ז"ל שבס' קדושת יו"ט פלפל בסוגיא זו את"ד נר"ו. ואנכי הרואה שאין סתירה כלל מדברי התוס' ואדרבא הוייא סיעתא. והוא ע"פ מה שביארנו משם הגאון מז"ה ז"ל דכל זה שיש מקום לומר דגם במ"ע יש דין ח"ש היינו דוקא היכא שיש באפשרו' לקיים כל המצוה אם יזדמן לו חצי שיעור אחר וכיון דחזי לאצטרופי חייב לתת מה שבידו מדין ח"ש. אשר ע"כ אמרינן בגמ' התם דאם נתנו לעשרה כהנים בזה אחר זה יצא והכוונה ודאי שאם יש לו כל החמש לכתחיל' חייב ליתנו בב"א ואם נתנו בזה אח"ז יצא. אבל אם אין לו כ"א חצי או רביע חמש מקיים מקצת מ"ע במה שנותן וכשיזדמן לו השאר ישלים. אבל הכא בהאי פלוגתא דר"מ ור"י בחמש ולא חצי חמש דקמפ' תלמודא דליכא אלא חמש סלעים. וא"כ אין כאן חיוב אלא בחצי חמש ולעולם לא יקויים המצוה כהלכתה כיון דלא משתעבד אלא בחצי חמש ותו לא חזי לאצטרופי כלל ע"כ שפיר קאמר ר"מ חמש ולא חצי חמש. וזה מדוקדק מאד בדברי התוס' ז"ל. וכן ראיתי למרן מהריט"א ז"ל בס' הלכות יו"ט בסוגיין דדנ"א שכתב כן להדיא. והוא חימה על הרב כפי אהרן נר"ו שלא דקדק בדברי התוס' ולא ראה דברי הרב מהריט"א עצמו בסוגיין ומ"ש הרמ"ז בחק"ל בעיקר הדין. וממילא רווחא שגם ההיא דשדה אחוזה שכתב הרב ז"ל בס' קדושת יו"ט סי' טו"ב שאינו מקיים המצוה בפחות דשדה שהקדיש כולו בעינן ולא חצי כיעו"ש דהיינו מטעם זה שאם יחלוקו תו לא חזי לאצטרופי ולקיים המצוה בכללותה. ואין לי פנאי כעת לעמוד על מה שתמה עליו הר"ב כפי אהרן נר"ו ע"ע ועיין בזה להרב בית ישחק ז"ל בחי' להלכות גניבה דף צ"ד ע"א מה דש"וט בדברי התוס' אלו ואכמ"ל. ועיין בקונט' כונן לחקר שבסו"ס חק"ל יו"ד ח"א דשי"ח ועיין בס' כפי אהרן חא"ח סי' ד' ודוק שם

גם מה שתמה רו"מ נר"ו ע"ד הרב מז"ה בספר מערכי לב דרוש ז"ן על תמיהתו על הרב ארעא דרבנן כיעו"ש. יפה תימה כי הדברים תמוהים לכאור' וכבר קדמוהו רבנן גם ע"ז כמו שהביא הרמ"ז בספר ישר"ל חיו"ד אות מ' סכ"ז משם הרב מהרי"ץ ישראל נר"ו וכן תמה ג"כ בס' בית אהרן הנד"מ בא"ח אות מ' והן אמת שהגאון מז"ה ז"ל שם בס' ישר"ל יצא לישע להליץ בעד הגאון ר' אבהו ז"ל והרואה יראה דאכתי לא איפרק מחולשא לך נא ראה: סימן ו' הלכות תפלה

שאלה בת"ח אשר תורתו אומנותו וקביע ליה