שו"ת אהל משה מה

ס' י"א) שאם עברה ושמשה ולא ראתה דם דמותרת משום דתשמיש זה שלא ראתה בו עדיף מבדיקת השפופרת משום דאם מן המקור הוא בא לא הוה מתרמיא אף פעם אחת שלא תראה באם עברה ושמשה וכיון דאנן חזינן דלא ראתה בודאי אמרינן דמן הצדדין הוא בא כמו שאם בדקה בשפופרת ולא ראתה כלל דם דמותרת מטעם זה דוקא כדקאמר הגמ' בידוע שמן הצדדין הוא כן גבי אם עברה ושמשה ולא ראתה אמרינן שמן הצדדין הוא בא ולא אמרינן דמותרת מטעם דכבר נעקר החזקה ונתרפאת בפעם אחת אלא דאמרינן בגמ' דהוה הטעם משום שמן הצדדין הוא בא ומטעם זה כתב הש"ך (בס' קפ"ד ס"ק ל"ג) דאם עברה ושמשה ולא ראתה דם מותרת אף בפעם אחת ולא כספר אפי רברבי (דף כ"ג ע"א) שכתב דוקא שעברה ושמשה שלשה פעמים ולא ראתה דם הוא דמותרת. משום דאפי רברבי סבר דהטעם הוה משום דנעקר החזקה שלא תראה דם מחמת תשמיש ולא מטעם דתלינן דמן הצדדין הוא בא ולכך בעי דוקא שלא תראה ג' פעמים דלמיעקר בעינן דוקא שלשה פעמים דחזקה של שלשה פעמים לא מיעקר בחדא זימנא אלא דוקא בשלשה פעמים ולשיטתו אף הדין כן באם בדקה עצמה בשפופרת ולא מצאה דם כלל לא מותרת בפעם אחת אלא דוקא בדקה עצמה בשפופרת שלשה פעמים ולא ראתה בשפופרת כלום אז אמרינן דנעקר החזקה קמייתא ולזה שפיר דחה אותו הש"ך דהכא לא הוה הטעם משום דנעקר בפעם אחת החזקה אלא מטעם משום דתלינן דמן הצדדין הוא בא וכדמוכח מהא דאמרינן נדה (ס"ו א') דכל הטעם הא דבדקה עצמה בשפופרת ולא מצאה דם כלל עליו מותרת משום דמן הצדדין הוא בא דאם מן המקור הוא בא אף בפעם אחת לא הוה מתרמיא שלא תראה בה וכן הטעם לאם עברה ושמשה ולא ראתה אף בפעם אחת מותרת משום דמן הצדדין הוא בא ולכך לא בעינן דוקא שלא תראה שלשה פעמים הרי מוכרח לנו מזה דבפעם אחת לא מיעקר חזקה של שלשה פעמים דהא אמרינן בגמ' דאם בדקה עצמה בשפופרת ולא ראתה מותרת אינו אלא מטעם דמן הצדדין הוא בא ולא אמרינן הטעם דכבר נתרפאת ונעקר החזקה ובודאי נתרפאת משום דלענין נעקר החזקה לומר דכבר נתרפאת בעינן דוקא שלשה פעמים ולא בפעם אחת דכל דבשלשה נחזקה לא מיעקר ג"כ אלא דוקא בשלשה פעמים ולא בפעם אחת

ואף לפי דברי תשובת מיימוני בה' איסורי ביאה (פ' ד') דכתב הטעם משום דילמא נתרפאת ולא כשיטת הב"ח דכתב וז"ל ועתה נ"ל דאפי' בדקה עצמה ע"י שפופרת ולא מצאה דם כלל תוכל לשמש אחרי כן דילמא נתרפאת שהרי על ידי הכנסת שפופרת רגילה לראות כמו ע"י אצבע דאם לא כן מה הואילו חכמים בבדיקה זו הלא שמא לא תמצא דם כלל אלא ודאי על ידי השפופרת רואה תמיד כל זמן שלא נתרפאת ע"ש. וכתב הטעם שמא נתרפא ולא הטעם דמן הצדדין הוא בא וכבר תמה על הש"ך הסדרי טהרה שם דאמאי עירב הטעם של הב"ח ותשובת מיימוני כאחת ע"ש הלא לא כתב רק דילמא נתרפאת ולא ודאי נתרפאת דבפעם אחת לא מיעקר החזקה הקמייתא ולומר דבודאי נתרפאת אלא כל שמצינו לומר דילמא נתרפאת נמי מותרת מטעם דכתב מרן הב"י (בס' קפ"ז) ובכ"מ בה' איסורי ביאה (פ' ד' ה' כ"ד) וז"ל איכא למידק אמאי אמרינן בידוע שהוא מן הצדדין הא איכא למיחש שמא מן המקור הוא רגיל לבא ומה שלא נמצא דם על ראש המכחול מפני שלא היה עב כמו השמש שאין כל האצבעות שוות או מפני שלא הכניסתו בכח שאין כל הכחות שוות כדאיתא בגמ' (ס"ו ע"א) וי"ל דלא אמרינן אין כל האצבעות או כל הכחות שוות אלא להקל ולא להחמיר וטעמא משום דרוב נשים אינן רואות מחמת תשמיש כל דמצינא מיתלי בה להיתרא תלינן שלא להוציא מכלל הנשים תלינן כיון דאיכא רגלים לדבר שהרי בדקה ולא נמצא דם בראש מכחול ע"ש ואם כן כל היכא דאיכא למיתלי דילמא נתרפאת תלינן ומותרת אבל לא מטעם דבודאי נעקר החזקה הקמייתא דהא אי הוה הטעם של התשובת מיימוני משום דנתרפאת פי' מטעם דנתרפאת ונעקר החזקה דרואה דם מחמת תשמיש הוה לן לומר בודאי נתרפאת ומדכתב דילמא נתרפאת חזינן מהכא דלא הוה הטעם דכבר נעקר החזקה אלא מטעם כיון דאיכא רגלים לדבר שהרי נבדקת ולא ראתה דם מכחול תלינן לקולא כדי שלא להוציאה מכלל רוב הנשים שאינן רואות דם מחמת תשמיש ולכך תלינן דילמא נתרפאת וכן הטעם להא דכתב הרמ"א (בס' קפ"ז ס' ו') שאם עברה ושמשה ולא ראתה דם תלינן ג"כ דילמא נתרפאת ותלינן לקולא מטעם דכתב הב"י והכ"מ ז"ל מטעם דרוב נשים אינן רואות דם מחמת תשמיש אבל לא מטעם דבודאי נתרפאת אבל במילה דהוה ספק נפשות בזה בודאי בפעם אחת לא אמרינן דילמא נתרפא האשה וזה ברור

וראיה גדולה לזה מהא דאמרינן ב"מ (ק"ט ע"א וב"ב כ"א ע"ב) רוניא שתלא דרבינא הוה אפסיד סלקיה אתא לקמיה דרבא אמר לו חזי מר מאי קעביד לי אמר לו שפיר עביד אמר לו הא לא התרה בי אמר לו לא צריכא להתרות רבא לטעמיה דאמר רבא מקרי דרדקי שתלא ואומנא וספר מתא כולן כמותרין ועומדין דמי כללא דמילתא כל פסידא דלא הדר כמותרין ועומדין דמי וכתב הנ"י ז"ל בפרק המקבל וזה לשונו טבחא מיירי בין שנוטל שכר על הטביחה בין בחנם אי בשכר שפיר הוה פסידא דלא הדר אע"ג דמשלם דמי בהמה דמי בשתו ודמי בושת אורחיו לא משלם ואי בחנם שפיר קאמר כמותרין ועומדים ומסלקינן ליה דהא אית ליה פסידא דקנסינן ליה דלא עביד לא בחנם ולא בשכר כך תירצו האחרונים ז"ל בשם הראב"ד ז"ל וכתב הוא ז"ל דנהי דלא צריכא התראה חזקה בעינן ועד שיהיו מוחזקין תלת זימני או שיתרו בהם לא מסלקינן להו וכי אמרינן (ב"ק כ"ג ע"ב) גבי הנהו עיזי דשוקא דמתרין בהו תרתי זימני