שו"ת אהל משה מ

מכאן יש להוכיח דכל דבר שיכול להתברר עד אחד נאמן עליו ואפי' עד אחר מכחישו, הרי להדיא דמקשי הירושלמי אמאי עד אחד נאמן לומר שהוא יום והגיע זמן השחיטה הא אין עד אחד נאמן באיסורין ואף דהא הכא לא איתחזק איסורא מטעם דהא לילה הוה חזקה העשויה להשתנות והוה כמו ביומי דמשלים שית דאמרינן בקדושין (ע"ט ע"ב) דהוה חזקה העשויה להשתנות א"כ מוכרח לנו מזה דעד אחד אינו נאמן באיסורין היכא דאיכא בה חזקת איסור אף דעשויה להשתנות

ובזה יתבאר לנו דברי התוס' קדושין (ס"ד ע"א) ד"ה נאמן גבי הא דאמרינן התם בני זה בן י"ג שנים ויום אחד בתי זו בת י"ב שנה ויום אחד נאמן לנדרים ולחרמים ולהקדישות ולערכין אבל לא למכות ולעונשין וכתב התוס' שם דעד אחד נאמן באיסורין תימא הא אין עד אחד נאמן אלא בדבר שבידו וי"ל כיון דסופו ליגדל עשאוהו כדבר שבידו מיהו קשה מאי איריא אב אפי' אחר נמי וי"ל דאב דייק טפי לדעת שניו לפי שעליו מוטל להודיע לאחרים ולכך לאב עשאוהו כבידו ולא לאחרים וא"כ קשיא הא הא דאמרינן אין עד אחד נאמן באיסורין הוה דוקא היכא דאיכא חזקה דאיסורי, וכדאמרינן יבמות (פ"ח ע"א) אבל בלא חזקה דאיסורא עד אחד נמי מהימן והא הכא בבן ליכא חזקה דקטנות דהא הוה חזקה העשויה להשתנות וכדאמרינן בנזיר (ס"ד ע"ב) נזיר ועושה פסח שהלכו בקבר התהום בשביעי שלהן טהורים מתיב רבא ירד ליטהר מטומאת המת טמא שחזקת טמא טמא א"ל מודינא לך בנזיר שמחוסר תגלחת א"ל רבא אף אנא מודינא לך בעושה פסח שלא מחוסר ולא כלום והא מחוסר הערב שמש א"ל שימשא ממילא ערבא. פי' דלכך בעושה פסח שנטמא בטומאת המת והוזה עליו בשביעי שלו והלך בקבר התהום אמרינן דהוא טהור משום דהוא הוה בחזקת טהור משום דשימשא ממילא ערבא א"כ אין לו חזקת טמא דמעיקרא ואמרינן דחזקת טהור טהור משום דאין חזקת טומאה כיון דהחזקה עשויה להשתנות, וכדכתב התוס' יבמות (ס"ח ע"א) ד"ה רישא דכתב וא"ת וספק בן ט' היך פוסל בביאתו נוקמיה אחזקה קמייתא דהוה פחות מבן תשעה ויש לומר דהכא כגון דהשתא דאתי קמן הוי ודאי בן תשעה אף על פי שהיה ספק כשבא עליה לא מוקמינן ליה אחזקה קמייתא אלא אזלינן בתר השתא שהוא ודאי בן תשעה דחזקה דקמייתא איתרע ליה משום דחזקת קטנות לא הוה חזקה משום דעשויה להשתנות והוה לן למימר דאף עד אחד נאמן דהא לא איתחזק לא איסור ולא היתר, ולפי דברינו אתא שפיר דהא מוכרח לנו מהירושלמי דיומא (פ"ג ה"א) וכן בראש השנה (פ"ב הל' א') דאין עד אחד נאמן באיסורין אף היכא דאיכא חזקה העשויה להשתנות נמי קרינן ביה אתחזק איסורא ואין עד אחד נאמן וזה ברור בעזרת יתברך שמו ויתעלה

איברא דעדיין תיקשא לנו אם כן אמאי אמרינן בקדושין (ע"ט ע"א) אימת אילימא בתוך ששה בהא נימא רב הרי היא בוגרת לפנינו השתא הוא דבגרה אלא לאחר ששה בהא נימא שמואל חיישינן לקידושי שניהם הרי דלא פריך הגמ' אילימא בתוך ששה בהא נימא שמואל חיישינן לקידושי שניהם הא הוה לן למיזל בתר חזקה דמעיקרא חזקת נערות ואמאי הוה קדושי ספק, הא בודאי הוה קדושי האב קדושין ודאין, ומטעם זה כתב הטור בס' ל"ז אבל בתוך הו' חדשים אם קדשה אביה שלא לדעתה והיא קדשה עצמה שלא לדעת אביה ונמצאו לה סימנים והוה קדושי ספק דצריכה גט משניהם וכן פסקינן (בש"ע א"ע סי' ל"ז ס"ו) מטעם דלא מקשי הגמ' לשמואל נמי אמאי הוה קדושי ספק וכדכתב מרן הב"י בסי' ל"ז ע"ש ואמאי לא אזלינן בתר חזקה דמעיקרא חזקה דנערות:

ואמינא בזה דאתא שפיר דהא דאמרינן ב"מ (ק"ב ע"ב) ושמואל אמר בבא באמצע חודש עסקינן אבל בא בתחילת חודש כולו למשכיר מי אמר שמואל לא אמרינן תפוס לשון אחרון והא רב ושמואל דאמרי תרוייהו כור בשלשים אני מוכר לך יכול לחזור בו אפי' בסאה אחרונה כור בשלשים סאה אני מוכר לך ראשון ראשון קנה התם טעמא מאי משום דתפיס הכא נמי קא תפיס ורב נחמן אמר קרקע בחזקת בעליה קיימת, הרי לנו דכל דספק לנו בדין מכי תפוס אין בנו כח להוציא מידו והעמיד דבר על חזקתו, וכן פסק הרב אלפס והרא"ש ז"ל בפ' השואל דדוקא בקרקע שאין יכול להצניע ולשומטו מיד בעליו הלכך אזלינן בתר חזקת מרא קמא, אבל במטלטלין אזלינן לבתר מאן דתפיס וכדאמרינן ב"מ (ק"י ע"א) גבי ההוא שטרא ע"ש והשתא ניחא הא דאמרינן דבתוך שש לשמואל ניחא דחיישינן לקדושי שניהם ולא אזלינן בתר חזקה דמעיקרא דהיינו חזקת נערות דהא בהאי דינא דקדושין אם היא נערה או בוגרות יש נמי נפקא מינה לכסף קדושין ולמעשה ידיה דאי היא נערה הכסף קדושין וכן מעשה ידיה לאביה ואם היא בוגרות הוה הכסף קדושין ומעשה ידיה לעצמה וכדאמרינן בקדושין (ד' ע"א) הלכך הא יש לחזקה דהשתא נמי חזקת ממון דהא היא תפוס בעצמה הוה למעשה ידיה ואין בנו כח להוציא מידה וכיון דלענין ממון אזלינן אף היכא דאיכא חזקה דהשתא כדאמרינן קדושין (ע"ט ע"ב) ע"כ לא קאמר ר"י התם דאיכא למימר העמיד ממון על חזקתו כן הכא אף דאיכא חזקה דמעיקרא אזלינן בתר חזקת ממון ולכך לא אזלינן בתר חזקת נערות משום דהא הכא איכא נמי חזקת ממון ולכך הוה אמרינן דאזלינן בתר חזקה דהשתא המסייע להחזקה דממון

ואף דהא כי איתשיל לענין ספק קדושין ולאו לענין ממון מ"מ הא אמרינן יבמות (קכ"ב ע"ב) תנאי היא דתניא אין בודקין עידי נשים בדרישה ובחקירה דברי ר' עקיבא ר' טרפון אומר בודקין וקא מיפלגי