שו"ת אהל משה יח
Responsa Ohel Moshe 18 · שו"ת אהל משה · free full Hebrew text
Open in the reader →ולכך מהדרינן אגמי אבל מצוה היא לענין איסור דרבנן לענין גרמא דאם לא כן תקשה לן אמאי לא מקשה הגמרא אי הכי מאי איריא נזדמנה ליה טבילה של מצוה דעל זה פליג ר' יוסי וקאמר לעולם יורד וטובל כדרכו ורוחץ כדרכו מיבעי ליה דהא גרמא שרי אלא ע"כ אף דאמרינן עשיה הוא דאסור גרמא שרי היינו דשרי מדאורייתא אבל מדרבנן אסור אך במקום מצוה קצת שרי רבנן ולכך שפיר בעינן בספר תורה שבלה לגונזה בכלי חרס וזה ברור
איברא דלכאורה יקשה לן אי אמרינן דגרמא שרי במחיקת השם מהא דאמרינן שבת (י"ד ע"א) וספר מאי טעמא גזרו ביה רבנן טומאה אמר רב משרשיה שבתחילה היו מצניעין את אוכלין דתרומה אצל ספר תורה ואמרו האי קדש והאי קדש כיון דקחזי דאתי לידי פסידא גזרו ביה רבנן טומאה ואי אמרינן דגרמא שרי מן התורה במחיקת השם אמאי גזרו רבנן טומאה לתרומה דנגע בספר הא הוה רק גרמא שיבא לידי מחיקה הספר תורה על ידי האוכלין כן הקשה לי ידידי הרב הגאון ר' אלי' אליעזר שיחיה מ"ץ דפה ובאמת אין כאן התחלת קושיא דהא עד כאן לא אמרינן דגרמא שרי במחיקת השם אלא לגרום שימחוק שלא ע"י בזיון אבל לגרום מחיקה ע"י בזיון בוודאי אסור אף ע"י גרמא וראיה גדולה לזה מהא דאמרינן ראש השנה (י"ח ע"ב) וכשגברה מלכות חשמונאי ונצחום התקינו שיהיו מזכירים שם שמים אפי' בשטרות וכך היו כותבין בשנת כך וכך ליוחנן כהן גדול לאל עליון וכששמעו חכמים בדבר אמרו למחר זה פורע את חובו ונמצא שטר מוטל באשפה וביטלו הרי דאף דמחיקה ע"י גרמא שרי אפי"ה כל דרך בזיון אסור אף דהכא הוה במקום מצוה קצת להזכיר שם שמים אף על השטרות אפ"ה כל דרך בזיון אסור מן התורה וזה ברור
אך עדיין נשאר לנו קושיא על זאת הסוגיא הא דפריך הגמ' שבת (ק"כ ע"ב) חציצה תיפוק ליה משום דיו הא לפי מה שכתב הרמ"א (ביו"ד ס' קצ"ח ס"ו) דאותן שיש להן כמין קליעת שערות דבוקות זו בזו ונעשית ע"י שד וסכנה להסירם לא חייצי א"כ הכא נמי אמאי הוה הדיו חציצה הא ע"כ אי הוה מוחק הדיו הא הוה בזה איסור מחיקת השם א"כ הא הוה אי אפשר להסירם ואינו חוצץ כן הקשה לי ידידי הרב הגאון ר' אלי' אליעזר שיחיה מ"ץ דפה
ואמינא בזה דשפיר אתיא מהא דאמרינן (זבחים י"ט ע"א) בעי ר' זירא תפילין מהו שיחוצו אליבא דמאן דאמר לילה לאו זמן תפילין הוא לא תיבעי לך כיון דלילה חייצי יום נמי חייצי כי תיבעיא לך למאן דאמר לילה זמן תפילין מאי מצוה דגופא חייץ או לא חייץ איגלגל מילתא ומטא לקמיה דר' אמי אמר ליה תלמוד ערוך הוא בידינו תפילין חייצי המתבאר לנו מזאת הגמ' דהוה איבעיא להו אי תפילין חייצי או לא חייצי והטעם דתפילין לא חייצי משום דהוה מצוה דגופא דמצוה להניח תפילין כל היום והוה כגופא משום חביבותא דמצוה וכדכתב רבינו רש"י ז"ל דה"מ לא תבעיא לך דוודאי חייצי כדמפרש טעמא כיון דבעבודת לילה חייצי דהא לאו מצוה הוה דניהוי כגופא משום חביבותא דמצוה דכיון דיש מצוה בתפילין ואינו רשאי להסירן מעל ראשו שילך בלא תפילין דהא חובה היא כל היום הוה כמו גופא ולא חייצי משום חביבותא דמצוה או לא חייצי דגם דאינו יכול להסירם ואפי"ה נמי חייצי ומסקנת הגמ' דתפילין חייצי ואף דהא יש בה חביבותא דמצוה והוה כגופא אפי"ה נמי חייצי. וכן פסק הרמב"ם ז"ל בהלכות כלי המקדש (פ' י' ה' ו') דכתב נאמר בבגדי כהונה על בשרו ולבשם מלמד שלא יהא דבר חוצץ בין בשרו לבגדים אפי' נימא אחת או עפר או כינה מתה אם היתה בין בשר לבגד הרי זה חציצה ועבודתו פסולה לפיכך אין הכהן יכול לעבוד בתפילין של יד שהרי חוצצות
וראיתי למרן הכ"מ ז"ל שם דמקשה על הרמב"ם ז"ל למה השמיט מהלכה הך דינא דבית השחי מהו שיחוץ הא דבעיא לרבא (זבחים י"ט ע"א) בעיא רבא נכנסה לו רוח בבגדו מהו על בשרו בעינן והא ליכא או דילמא דרך לבישה בכך כינה מהו שתחוץ מתה לא תבעיא לך דוודאי חייצא חיה מאי מי אמרינן כיון דאתא ואזלא רביתא היא ולא חייצי או דילמא כיון דקפיד עלה חייצי עפר מהו שיחוץ עפר וודאי חייץ אלא אבק עפר מהו בית השחי מהו שיחוץ על בשרו בעינן והא ליכא או דילמא דרך לבישה בכך ופי' רש"י ז"ל בית השחי מהו שיחוץ אויר בית השחי כגון בתי זרועותיו של חלוקו שהוא רחב ואינו נוגע בבית השחי מהו שיחוץ וצריך שיהו בתי זרועותיו דחוקים ונוגעין בבשר והנה הרמב"ם ז"ל הביא להלכה כל הנך האבעיות של רבא דכתב בהלכה ז' וצריך להזהר בשעה שלובש שלא יהיה אבק בין בגדו לבשרו ולא כינה אע"פ שהיא בחיים ושלא תכנס הרוח בשעת העבודה בין בשרו לבגדו עד שיתרחק הבגד מעליו ולא יכניס ידו תחת חלוקו לתוך חיקו ולא יצא שערו מן הבגד ולא יהיה בבגד נימא מדולדלת ואם היה שם אחד מכל אלו עבודתו כשרה, משום דלא איפשטו כל הנך בעיי ולפיכך פסק בהם רבינו דלכתחילה יש להזהר ומיהו בדיעבד אין לנו כח לפסול העבודה בכך ולאמר יביא קרבן אחר דאיכא למיחש שמביא חולין בעזרה והך אבעיא דבית השחי השמיט רבינו מהלכה ונראה דסבר רבינו דאין צריך להזהר מזה אף לכתחילה וכתב מרן הכ"מ ז"ל שרבינו לא היה גורס בית השחי מהו שיחוץ
ואמינא בזה דשפיר אתא דלרבינו נפשט לו זאת האבעיא של רבא דבית השחי דאינו חוצץ מהא דאמרינן נדה (י"ג ע"ב) אמר רב פפא שמע מינה מכנסים אסורים והא כתיב ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה ההוא כדתניא מכנסי כהנים למה הם דומים כמין פולניא של פרשים למעלה עד