שו"ת אהל משה יז

לזה והצניעו ובא אחר והוציאו נתחייב זה במחשבה של זה תרווייהו אית להו דר' אלעזר בר' יוסי השתא בחוץ אמרינן בפנים מיבעיא ר' אלעזר בר' יוסי לית להו דתרוייהו דלמא בפנים הוא דאמרינן בחוץ לא אמרינן ר' שמעון בן אלעזר אית ליה דר' אליעזר השתא בשבת אמרינן בכומ"ז מיבעיא ר' אליעזר לית ליה דר' שמעון בן אלעזר דילמא בכומ"ז הוא דאמרת כעין פנים אבל שבת מלאכת מחשבת אסרה תורה ופי' רש"י ז"ל דר' אליעזר לית ליה הא דר' שמעון בן אלעזר הא דאמר דהוכשר לזה ובא אחר והוציאו חייב זה במחשבה של זה אלא דסבר מלאכת מחשבת אסרה תורה שנסמכו שבת לפרשת המשכן בויקהל ומלאכת מחשבת שהעושה אותה נתכוין למלאכה גמורה אלא ששגג בשבת או סבור דמלאכה זו מותרת בשבת וזה שאין שיעור זה חשוב בעיניו אינו מתכוין למלאכה והנה הגמ' דקאמר דר' אליעזר בר' יוסי לית ליה לתרווייהו דלית ליה הא דשוחט לכומ"ז והא דהוכשר לזה ובא אחר והוציאו חייב דילמא בפנים הוא דאמרינן בחוץ לא אמרינן ולא קאמר הגמ' דלכך לא סבר ר' אליעזר בר' יוסי להא דר' שמעון בר' אלעזר דהוכשר לזה ובא אחר והוציאו חייב זה במחשבה של זה משום דמלאכת מחשבת אסרה תורה אלא דקאמר רק זה הטעם על שניהם דילמא בפנים הוא דאמרינן בחוץ לא אמרינן אבל הטעם של מלאכת מחשבת אסרה תורה לא סבר אלא דטעם אחר יש הא דלא סבר הוכשר לזה ובא אחר והוציאו חייב זה במחשבה של זה ולכך שפיר קאמר הגמ' שבת (ק"כ ע"ב) הא גם בשבת גרמא מותר לר' יוסי דהא כל הטעם דאמרינן (ב"ק ס' ע"א) גרמא אסור בשבת אינו אלא מטעם מלאכת מחשבת אסרה תורה אבל הכא קאי אליבא דר' יוסי ור' יוסי ע"כ לא סבר מלאכת מחשבת אסרה תורה דאם לא כן תקשא לן אמאי לא קאמר הגמ' דר' אליעזר בר' יוסי לא סבר הא דהוכשר לזה מטעם דמלאכת מחשבת אסרה תורה אבל השתא אתא שפיר דר' אליעזר בר' יוסי ע"כ בשיטת אביו קאי ור"י לא סבר דמלאכת מחשבת אסרה תורה ולכך שפיר מקשי הגמ' אדר' יוסי ך אי הכי הכא נמי כתיב לא תעשה מלאכה עשייה הוא דאסור גרמא שרי כאשר בארנו

ובזה יתיישב לנו דברי רבינו רש"י ז"ל יומא (ח' ע"א) הא דכתב על הא דהיה שם כתוב על בשרו דלא ירחץ שלא ימחקנו ואזהרה למוחק את השם ואבדתם את שמם וסמיך ליה לא תעשון כן לד' וכו' נזדמנה ליה טבילה של מצוה כורך עליו גמי וטובל להגן עליו חוזק שטף המים וקשה הא לפי מסקנת הגמ' שבת (ק"כ ב) לא הוי מטעם מחיקת השם משום דלא הוי אלא גרמא וגרמא שרי וכדמקשי הת"י שם ד"ה לא דהטעם אינו אלא מפני שאסור לעמוד בפני השם ערום ואמאי כתב רש"י ז"ל דלא כמסקנת הגמ' ולפי דברינו אתא שפיר משום דרש"י ז"ל לשיטתו אזיל הא דסבר סוף כירה (מ"ז ע"ב) דהא דאמרינן אמר רב אשי שאני הכא מפני שמקרב את כיבויו הוה הפי' דהוי מעשה בידים כשיטת הר"ח והר"ת דמחלקין בין מפסיק מידי ללא מפסיק מידי דהיכא דלא מפסיק הוה מעשה בידים והיכא דמפסיק מידי לא הוה אלא גרמא והלכך הא דפריך הגמ' שבת (ק"כ ע"ב) האי גמי היכי דמי אי דמיהדק קא הוה חציצה אי לא מיהדק עייל בה מיא הוה שלא להלכה דהא לפי שיטתו של רב אשי סוף כירה הוה מצי הגמ' לשנויי דלכך בעינן דוקא כורך עליו גמי דהיינו דגמי יהיה מיהדק בשעת כניסתו למים אך לשעה היא נקרע מחמת המים דהשתא חציצה לא הוי דהא הוא עדיין במים לאחר שנקרע מחמת שטף המים ולא מיהדק ולא הוי חציצה וגם איסור מחיקת השם לא הוה הא כל שמפסיק בין השם ובין המים לא הוי אלא גרמא והכא הא הוי הפסק בין השם ובין המים ע"י הגמי הכרוך עליו בעת כניסתו למים והלכך אי לאו גמי יהיה בזה איסור מחיקת השם בידים אלא דע"י הגמי נעשה רק גרמא וחציצה לא הוי דהא הוא עדיין במים בעת שנעשה אינו מיהדק מחמת שטף המים וגם איסור למוחק את השם לא הוי דהא מפסיק הגמי בעת כניסתו למים ולא הוה מעשה בידים כי אם גרמא דשרי ולא סבר רש"י ז"ל כשיטת הרשב"א ז"ל בחי' שבת (ק"כ ע"ב) דכתב דהכא שפיר הוי רק גרמא אף דידו במים משום דלא ברי ליה שימחוק את השם ולכך שפיר כתב רש"י ז"ל הטעם של מחיקה ולא משום דאסור לעמוד בפני השם ערום והא דכתב רש"י בסוטה (כ' א') דמגילתה נגנזת תחת צירו של היכל אף דסובר דזה לא הוי גרמא היכא דלא מפסיק ולא מידי אלא דכתב זאת רק לפי שיטת הר"ר פורת דזה לא הוי מעשה בידים אף שלא מפסיק ולא מידי אבל באמת סבר רש"י ז"ל דבלא גמי הוי איסור מוחק את השם בידים והשתא לפי שיטתו לא פריך הגמ' מידי האי גמי היכי דמי ולכך לא מצרכינן לשנויי משום שאסור לעמוד בפני השם ערום וזה ברור בע"ה יתברך שמו ויתעלה

ובלא זה נמי לא קשיא כלל אמאי בעינן דוקא גניזה בכלי חרס אף דגרמא שרי דהא עד כאן לא שרינן מחיקת השם על ידי גרמא אלא היכי שיש מצוה בדבר כגון טבילה אבל בלי ספק דבלא מצוה לא הוי שרינן מחיקת השם ע"י גרמא דאי לא תימא הכי אלא דאף שלא במקום מצוה נמי גרמא מותר אם כן תיקשא לן אמאי לא מקשה הגמ' אי הכי מאי איריא נזדמנה לו טבילה של מצוה הא אף לרחוץ כדרכו בלי טבילת מצוה נמי שרי דהא גרמא מותר אלא בודאי אף דאמרינן גרמא שרי היינו דשרי מדאורייתא אבל מדרבנן בודאי אסור ולכך דוקא בטבילה של מצוה שרינן וע"כ הא דמסיק הגמ' דפליגי רבנן ור' יוסי לאהדורי אגמי רבנן סברי טבילה בזמנה לאו מצוה ור' יוסי סבר טבילה בזמנה מצוה ולא מהדרינן היינו לאו מצוה לענין שלא יהדר אגמי מחמת הטבילה ויעבור על איסור לעמוד בפני השם ערום לא הוי הטבילה מצוה דהטבילה לא הוה כל כך מצוה שיעבור עבורה איסור דאורייתא דלא יראה בך ערות דבר דזימנא דמשתלי ושקיל ידיה