שו"ת אהל משה טז

אזיל דסבר דמחיצה של מים אסור לעשות אף דסבר גרם כיבוי מותר אפ"ה אסור לתת מים לקבל הניצוצות דכל שלא הוה הפסק זה לא הוי גרמא אלא מעשה בידים הילכך השמיט רבינו ז"ל מהלכה הא דמגילתה נגנזת תחת צירו של היכל דהא זה לא הוה גרמא אלא מוחק את השם בידים וגם על המסבב את הדלת צירו של היכל נמי לשיטתו אזיל בפי' המשנה שלו בבכורות דלא סבר כשיטת רש"י ז"ל וכל שיכול לעשות על דרך היתר מותר לעשות באיסור אלא דגם זה הוי פסיק רישא ואסור אף לר' שמעון כן הוי להמסבב איסור מוחק את השם בידים ולכך אסור לגנזו תחת צירו של היכל וזה ברור בע"ה יתברך שמו ויתעלה

ובזה יתיישב מה דקשה הא דאמרינן מגילה (כ"ו ע"ב) ואמר רבא ספר תורה שבלה גונזין אותו אצל תלמיד חכם ואפי' שונה הלכות אמר רב אחא בר יעקב ובכלי חרס שנאמר ונתתם בכלי חרס למען יעמדו ימים רבים וכן פסק הרמב"ם ז"ל (בה' ס"ת פ"י ה"ג) ספר תורה שבלה או שנפסלה נותנין אותו בכלי חרס וקוברין אותו אצל תלמיד חכם וזו היא גניזתן הא כל הטעם דרב אחא בר יעקב דבעינן דוקא בכלי חרס ולא בקרקע גופה משום איסור מחיקת השם כדמוכח מדברי הר"ן ז"ל שם דכתב ובכלי חרס שאין נותנין אותו בעפר דאע"פ שגונזין אותו עושין ליה תקנה כמה דאפשר לקיימו ואם כן לפי מסקנת הגמ' (שבת ק"ך ע"ב) דגרמא במחיקת השם שרי אם כן למה לן דוקא כלי חרס הא בקרקע ממש נמי לא הוה איסור דהא לא הוי אלא גרמא ולפי דברינו אתא שפיר דהא אם הוה נותנין הס"ת בעפר ממש ולא בכלי חרס הוי מחיקת השם בידים דהא זה לא הוה גרמא דהא לא מפסיק ולא מידי והוה כמו מחיצה של מים שאסור שלא תעבור הדליקה או כמו שאין נותנין מים תחת הנר לקבל הניצוצות מפני שמקרב את כיבויו לפי פי' הר"ח והר"ת ז"ל כן הכא הא לא מפסיק ולא מידי בין הקרקע ובין הספר תורה והוה מעשה בידים ואף דכעת אין לחלוחית כל כך כדי שימחוק את השמות הקדושים אפי"ה הוה מעשה בידים כדאמרינן סנהדרין (ע"ז ע"א) אתמר כפה עליו גיגית ופרע עליו מעזיבה רבא ור' זירא חד אמר חייב וחד אמר פטור תסתיים דרבא הוא דאמר פטור אדרבא תסתיים דר' זירא אמר פטור דאמר ר' זירא האי מאן דעייליה לחבריה בביתא דשישא ואדליק ליה שרגא ומת חייב טעמא דאדליק ליה שרגא הא לא אדליק ליה שרגא לא אמרי בלא שרגא לא מתחיל הבלא בשעתיה הכא בלא שרגא נמי מתחיל הבלא בשעתיה הרי דכל שמתחיל ביה בשעתיה רק מעט ואין בה כדי להמית אפי"ה הוי מעשה בידים וחייב כן הכא אף דלא יהיה בקרקע בעת שמניחין הס"ת לחלוחית מים כדי שימחקו השמות הקדושים אפי"ה הוי מעשה בידים דהא בשעתיה מיהו איתא הא כל שיש מעט התחלת מחיקת השם דהא מעט לחלוחית יש בקרקע שפיר הוי בה איסור מעשה בידים

והשתא נמי ניחא דלא תיקשא לן לפי סוגית הגמ' (שבת ק"ך ע"ב) דאמרינן התם דגרמא שרי במלאכת שבת שלא בכיבוי אמאי אמרינן דאם מניחין קדירה אצל האש לבשל דהוי בה איסור דאורייתא ולא אמרינן דהא הוי רק גרמא ומ"ש מהך דעושין מחיצה של כלים מלאים מים דהוי רק גרמא דמאי שנא מקרב הקדירה אצל האש לבשל ומאי שנא מחיצה של כלים דשרינן ולפי שיטת הרב אלפסי והרא"ש ז"ל דסברי דטלית שאחז בה האור נותנין עליו מים מצד אחר משום דמדמין זה להא דרב אשי סוף כירה דאין נותנין מים לנר לקבל הניצוצות דהוה מעשה בידים דלא מחלקין בין הא דטלית הוי רק מניעת שלא יתפשט האור ובין אור דהוי מכבה ממש וכדמחלק הר"ן ז"ל סוף כירה. ולפי דברינו אתא שפיר דהא היכא דמקרב קדירה אצל האש הוה שפיר איסור דאורייתא ולא גרמא דהא בשעתיה מיהו איתא דהא תיכף כשמגיע הקדירה לאש הוה בה מעט חמימות הקדירה והמים ולא נקרא הפסק הקדירה למים דהא בשעתיה מיהו איתא דהא מעט חימום הוה למים תיכף שיקריבו הקדירה לאש ולא הוה זאת גרמא אלא מעשה איסור דאורייתא בידים אבל גבי מחיצה של כלים הוה שפיר גרמא דהא בשעתיה ליתא כלל כיבוי דהא כשיגיע הכלים לאש לא מהניא כלל לאש אלא לאחר שיתבקעו הכלים הוי כיבוי ולא מתחיל כיבוי בשעתיה וזה ברור

איברא דקשיא לן על הא דמקשי הגמ' (שבת ק"ך ע"ב) אי הכי הכא נמי כתיב לא תעשה מלאכה עשייה הוא דאסר גרמא שרי אמאי לא משני הגמ' שאני לענין שבת דמלאכת מחשבת אסרה תורה וכדאמרי' ב"ק (ס' ע"א) ליבה וליבתה הרוח כולן פטורין ת"ר ליבה וליבתה הרוח אם יש בליבויו כדי ללבותה חייב ואם לאו פטור אמאי להוי כזורה ורוח מסייעתו אמר אביי הכא במאי עסקינן כו' רב אשי אמר כי אמרינן זורה ורוח מסייעתו הני מילי לענין שבת דמלאכת מחשבת אסרה תורה אבל הכא גרמא בעלמא הוא וגרמא בנזקין פטור הרי להדיא דגרמא לענין שבת חייב משום דמלאכת מחשבת אסרה תורה כדפרש"י דנתקיימה מחשבתו דניחא לי' ברוח מסייעתו ואמאי לא משני הכא הגמ' שאני לענין שבת ממחיקת השם דמלאכת מחשבת אסרה תורה

ואמינא בזה דאתא שפיר משום דהכא קאי אליבא דר' יוסי ור' יוסי לשיטתו אזיל מהא דאמרינן זבחים (מ"ז ע"א) שאין המחשבה הולכת אלא אחר העובד מתניתין דלא כהאי תנא דתניא אמר ר' אליעזר בר' יוסי שמעתי שהבעלים מפגלין אמר רבא מאי טעמא דר' אליעזר בר' יוסי דאמר קרא והקריב המקריב אמר אביי ר' אליעזר בר' יוסי ור' אליעזר ור' שמעון בן אלעזר כולהו סבירא להו זה מחשב וזה עובד הויא מחשבה ר' אליעזר ב"ר יוסי הא דאמרן ר' אליעזר דתנן השוחט לכומ"ז שחיטתו כשירה ור' אליעזר פוסל ר' שמעון בן אלעזר דתנן כלל אמר ר' שמעון בן אלעזר כל שאין כשר להצניע ואין מצניעין כמוהו והוכשר