שו"ת אהל משה י

פטור פטור נמי אם אכלו משחשיכה הרי מהקרא דבשל מבושל ידעינן ע"כ דאם אכל נא מבעוד יום דפטור ועי' ברש"א פסחים (מ"א ע"ב) דה"מ בפי' רש"י אין לו שנדחק שם וזה ברור בעה"י

וא"כ סבר רבי כרבא דאכל נא הי' לוקה שתים דהא הקרא דכי אם צלי אש מיותר. וע"כ רבי סבר לא דברה תורה כלשון בני אדם ולשיטתו אזיל גיטין (מ"א ע"ב) דאמרינן התם ורב יוסף אמר מחלוקת בכסף דרבי סבר והפדה לא נפדתה פדויה ואינה פדויה ורבנן סברי דברה תורה כלשון בני אדם ולכך דריש נמי כאן בשל מבושל. ורבי עקיבא ע"כ סבר לא דברה תורה כלשון בני אדם כדאמרינן כריתות (י"א ע"א) והפדה יכול כולה ת"ל לא נפדתה יכול לא נפדתה ת"ל והפדה הא כיצד פדויה ואינה פדויה חצי' שפחה וחצי' בת חורין ומאורשת לעבד עברי רבי ישמעאל אומר בשפחה כנענית הכתוב מדבר ומאורשת לעבד עברי א"כ מה ת"ל והפדה לא נפדתה דברה תורה כלשון בני אדם. הרי דסבר ר' עקיבא לא דברה תורה כלשון בני אדם וכדאמרינן בירושלמי נדרים (פ"א ה"א) עד כדון ר' עקיבא דאמר לשונות ריבוין הן ועי' משל"מ בהל' דיעות (פ"ו ה"ז) וא"כ ר' עקיבא דסבר לא דברה תורה כלשון בני אדם סבר כרבי דידעינן אם אכל כזית נא מבעוד יום דפטור מהקרא דבשל מבושל וע"כ סבר אם אכל נא היה לוקה שתים אף על כי אם צלי אש דנחשוב נמי לכללא לחדא וכמאן דאמר בשבועות (ל"ח ע"ב) אכללא נמי מחייב משום דחשבינן לכללא למילתא באנפי נפשי' וא"כ שפיר ר' עקיבא לשיטתו אזיל הא דחשיב לחרון אפו לאחת אף דהוה כלל על הפרטא עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים אפי"ה חשבינן נמי לחדא ולכך הוה שפיר של חמש מכות אבל ר' אליעזר סבר דאכלל לא מחייב משום דלא חשבינן ליה למילתא באנפי נפשי' אלא אם אכל נא היה לוקה אחת ולא היה לוקה על כי אם צלי אש משום דכללא לא מחשבינן לחדא ולכך נמי לא חשבינן לחרון אפו לאחת משום דלא חשבינן לכללא למילתא באנפי נפשיה כאשר בארנו בעזר יתברך שמו ויתעלה

לזכר עולם יוחק לברכה כבוד ידידי מר חביבי הרב הגאון התייר בחכמה מאן דקרא טבוואות אזיל לגבי' מאן דתני טבוואות אזיל לגבי' לית קלרין חסר כלום הגביר הנודע בשערים העומד לנס ולצפירת עדתינו בית ישראל כבוד קדושת שמו מו"ה מתתיהו שטראשון שי' ראש יחוסי עדתינו פ"ק ווילנא יצ"ו בן לאותו צדיק הגאון האמיתי צדיק נשגב קדושת שמו ר' שמואל שטראשון זללה"ה בעל הגהות הרש"ש על כל הש"ס ומדרש ורמב"ם. ונות ביתו הגבירה הכבודה המפורסמת ברוב צדקתה מרת חנה ת' בת הרב הגביר הנודע בשערים גדול בתורה ויראה כבוד שמו תפארתו מו"ה יוסף אליהו אלישבערג שי' אין במו פי להביע רבבות תודות וברכות היאות לו על כל החסד אשר עשה עמדי עת משכני פה עד היום: ואכתוב מה ששמעתי מאתו ביום שושן פורים דהאי שתא

תוספתא פ"ב דמגילה) העושה מנורה ונר לבהכ"נ עד שלא נשתקע שם הבעלים מהן רשאין שנותן לד"א. משנשתקע שם הבעלים מהן אין רשאין לשנותן לד"א, ע"כ והוא אינו מובן דאיפכא מסתברא וכמו דאיתא בערכין (ו' ב') ר"א א"ר יוחנן עובד כוכבים שהתנדב מנורה או נר לבהכ"נ עד שלא נשתקע שם בעליה אסור לשנותה משנשתקע ש"ב מותר לשנותה ע"כ. ומצאתי בשו"ת שער אפרים סי' ס"ו (דף ל"ה ב') שהביא את התוספתא הלז. וכתב שהיא תמוה ומרפסן איגרי כו' ורציתי ליישבו שקאי על הבעלים כו' אבל מ"מ צע"ג כו' אם לא נאמר שהוא ט"ס שם עכ"ל. ובחסדי דוד הגיה שצ"ל עובד כוכבים העושה כו' עד שלא נשתקע כו' אין רשאין לשנותן לד"א משנשתקע כו' רשאין. כמו שאיתא בגמרא. וכתב עוד וז"ל ואם נפשך שלא להגיה עובד כוכבים ברישא מתוקמא הכי. עד שלא נשתקע אין רשאין לשנות לדבר הרשות דוקא. אבל ד"מ יכולין ומשנשתקע כו' רשאין לשנות אף לדבר הרשות כמו שאיתא התם בגמרא כו'. אבל טפי נראה להגיה עובד כוכבים כו' ע"כ. וכן במנחת בכורים הגיה ג"כ ברישא אין רשאין ובסיפא הגיה רשאין. ופירש דבעובד כוכבים מיירי [אמנם מש"כ דלדבר הרשות אסור בין בישראל בין בעובד כוכבים אף אחר שנשתקע עכ"ל. הוא תמוה כי הרי"ף (בפ"א דב"ב) והרא"ש שם וכן הרמב"ם (בהל' מ"ע פ' ה') והטור ושו"ע יו"ד (סי' רנ"ט) כולם פסקו דבישראל אחר שנשתקע מותר אף לדבר הרשות רק מדברי התוס' נראה שס"ל דאסור עי' ש"ך שם סקי"ג ועי' ש"א שם. ואיך כתב זה למילתא פסיקתא בהחלט דאסור] ועתה נדפס התוספתא מכ"י (ששלחה לי הרב המו"ל מוהר"מ צו"מ) ומצאתי שם הגירסא כמו שהגיהו החס"ד והמ"ב. אבל תיבת עובד כוכבים ברישא ליתא ובקל יש לומר דבעובד כוכבים מיירי כמ"ש המ"ב

והנה לכאורה תמהתי על רבינו הגר"א ז"ל שהגיה את התוספתא הרבה. מדוע לא הגיה כאן כלום ועיינתי בביאורי הגר"א ליו"ד (סי' רנ"ט סעיף ג') וראיתי אשר על מה שכתב מרן שם הלשון ישראל שהתנדב כו' אם נשתקע שם בעליה כו' יכולין הציבור לשנותה אפי' לדבר הרשות. כתב הגר"א וז"ל בזה מתורץ קושית תוס' שם ד"ה אילימא כו' [כיון על התוס' בערכין שם. וכבר העיר זה בש"ך] וכ"ה בתוספתא פ"ב דמגילה העושה מנורה ונר לבהכ"נ עד שלא נשתקע שם בעלי' מהן רשאי לשנותן לד"א משנשתקע שם הבעלים מהן אסור לשנותן לד"א. וע"כ צ"ל דמיירי לשנותן לדבר הרשות. דשם בישראל תניא ע"ש וכ"ה בירושלמי פ"ג דמגילה העושה נר ומנורה לבהכ"נ עד שלא נשתקע שם הבעלים מהן אתה רשאי לשנותה למ"א אם משנשתקע כו' עכ"ל ודבריו נפלאים וצריכים תלמוד. ונגד דברי השו"ע.