ראשית בכורים פו

הראשונים ז"ל הנ"ל לחלק כלל בזה בין יו"ט דתליא במקדש או לא אלא דת"צ אין גוזרין גם בזה"ז אף ביו"ט דתליא במקדש לבד ותענית יחיד שפיר מתענין בזה"ז אף ביו"ט דלא תליא במקדש כלל (ופשוט דמה"ט ה"ה דאין לתקן שום יו"ט כלל אחר החורבן על כל נס לדידן דכיון דקמייתא בטל לעניין תענית יחיד עכ"פ אין לנו להוסיף שום יו"ט בזה"ז כלל אף לענין ת"צ בלבד דתחילת יו"ט ודאי דאין לתקן לחצאין כלל להתיר בו תענית יחיד ולאסור בו ת"צ בלבד דעד כאן לא כתב הראב"ד ז"ל לחלק בזה"ז בין תענית יחיד לת"צ אלא ביו"ט גמור שנתקן כבר בזמן הבית בין לתענית יחיד ובין לת"צ דבזה"ז נשאר בו עכ"פ איסורא דת"צ לכתחילה וכמש"ל אבל בתחילת יו"ט בזה"ז ודאי דגם לד' הראב"ד ז"ל אין שום מקום לתקנו לחצאין כלל וכמ"ש) ונסתר בזה כ"ד הח"ס ז"ל הנ"ל (ותמיהני על הח"ס בזה שרצה להעמיס שם ובס' קצ"א סברתו זאת הנ"ל גם בשיטת הראב"ד ז"ל דס"ל לחלק בזה בין טעמא דאמוראי בר"ה שם דמדמי מג"ת בזה"ז לד' צומות וכמש"ל ובין טעמא דר"י שם משום דבזה"ז אבל הוא כו' דלהך טעמא אינו אלא בנסים התלוין במקדש לבד וכן אין לנו להתיר בזה"ז מהך טעמא רק תענית יחיד לבד ולא ת"צ כלל וכד' הראב"ד הנ"ל ע"ש בח"ס בזה. והוא תמוה באמת דא"כ איך הביא הראב"ד ז"ל ראיה לדבריו הנ"ל מיום טוריינוס והרי יום טוריינוס לא תליא במקדש כלל ואפשר דמשו"ה לא היה בטל גם בזה"ז וכמש"ל וע"כ דהראב"ד ז"ל לא ס"ל הך חילוקא דיו"ט התלוין במקדש כלל וכמ"ש ונסתר כ"ד הח"ס בזה) וכמ"ש בעז"ה

ואמנם יש לנו לבאר עוד שאין להביא ראיה בפשיטות לד' הראב"ד הנ"ל דאף ביו"ט דתליא במקדש נמי אין גוזרין ת"צ כלל בזה"ז מהא דפריך הש"ס בתענית י"ח שם על יום טוריינוס דתיפוק ליה דהו"ל יום שלפני ניקנור כו' ואף דנקנור תליא במקדש באמת וכמש"ל וע"כ משמע לכאורה מזה דאף ביו"ט דתליא במקדש לא בטל גם בזה"ז לענין ת"צ עכ"פ וכהא דר' נחמן הנ"ל וכמש"ל אבל באמת ליתא דהדבר פשוט לכאורה דהא דפרכינן התם דתיפוק ליה דהו"ל יום שלפני נקנור כו' דלאו אדר' נחמן דגזר תעניתא בתריסר קאי הך פירכא התם שהרי כ' הר"ן ז"ל שם ליישב בשם הראב"ד ז"ל על מה שנהגו באמת להתענות בי"ג אדר אע"ג דיום נקנור הוא וכמש"ל. וכ' שם בזה דצ"ל דיום נקנור באמת מתחילתו לא נתקן ליו"ט גמור לאסור בו תענית ג"כ לפי שכבר הי' תקנה קבועה גם מימי אנשי כנה"ג להתענות בי"ג באדר ולכן כשעשאו אותו היום יו"ט אח"כ בימי החשמונאים לא גזרו אז רק לאסור בו הספד לבד אבל איסור תענית לא היו יכולין לגזור בו אז כלל לסתור תקנת אנשי כנה"ג ע"ש בר"ן ז"ל בזה*) וא"כ ודאי דלא מצינן לפרש כלל דאדר' נחמן הוא דקפריך התם הכי דאיך גזר תעניתא בתריסר והא הו"ל יום שלפני נקנור דכיון דיום נקנור עצמו לא נאסר בתענית כלל כמ"ש כ"ש ביום שלפניו דאי אפשר בודאי לגזור בו תענית ולהחמיר בו יותר מיו"ט עצמו כלל וע"כ צ"ל דהך קושיא דתיפוק ליה דהו"ל לפני נקנור לא קאי באמת רק אהא דלעיל התם דמוק"ל למתני' דאע"פ שאמרו כו' מותרין בהספד כו' דמיירי בתריסר כו' ואהא פריך דאכתי הרי נאסר בהספד משום יום שלפני נקנור (וכ"כ הגאון בעל שער המלך ז"ל בפ"א מה' מגילה דע"כ צ"ל כן לשיטת הר"ן בשם הראב"ד הנ"ל דיום נקנור לא נאסר רק בהספד לחוד וכמ"ש והוסיף עוד בזה דאע"ג דר' אשי קאמר לעיל דכל שלאחריו או שלפניו בהספד מותר (לפי גירסא דילן בזה) אפ"ה הוצרך ר"א לשנויי כאן דהשתא איהו גופי' כו' משום דביום נקנור דאיהו גופי' לא נאסר רק בהספד ע"כ לא נוכל להתיר שלפניו לגמרי ועכ"פ אסרינן בי' הספד כהיו"ט עצמו וע"ש בשעה"מ בזה) וכיון דאסוגיא דלעיל קא מהדר א"ש בפשיטות בהא דפריך התם מיום נקנור משום דמתני' דמגילה ה' דמותרין בהספד כו' ע"כ בזמן הבית איירי דבזה"ז ליכא תקנתא דהקדמת כפרים ליום הכניסה כדאר"י בריש מגילה או משום דהסוגיא דהתם אזלא לר' יוחנן דאיהו דס"ל דלא בטלה מג"ת כלל וכמ"ש להלן ד' נ"ב בהג"ה בזה בעז"ה ע"ש

אלא דבאמת מצינו להראב"ד ז"ל עצמו בס' תמים דעים סי' רמ"ד (הובא בשער המלך פ"א דמגילה שם) שהביא בזה בפשיטות גם מהא דפריך דתיפוק ליה דהו"ל יום שלפני נקנור כו' והכריח מזה דאפילו בלפניהם ולאחריהם לא בטלה מג"ת בזה"ז לענין תענית ציבור עכ"פ ע"ש וכיון דע"כ מוכח מזה בפשיטות דהראב"ד ז"ל עצמו מפרש להך קושיא דתיפוק ליה דהו"ל יום שלפני ניקנור דאדר' נחמן קאי באמת (ודלא כמש"ל בזה אליבא דהראב"ד עצמו הנ"ל דס"ל דיום ניקנור אינו אסור בתענית. ודבריו בזה סותרין זה את זה באמת וכבר תמה השער המלך ז"ל שם בזה והניח בצ"ע ולחומר הקושיא אולי צ"ל באמת דאע"ג _______________________ *)הגה"ה והנה בדרך אגב ראיתי לתמוה בענין זה ע"ד שלשת הרועים ז"ל הגאון מהר"ם טיקטין בחידושי אנשי שם בסופ"ק דמגילה ובביאורי הגר"א ז"ל באו"ח ר"ס תרפ"ו ובד' הגאון בעל ח"ס ז"ל בס' קס"ג הנ"ל שכולם טרחו ליישב ד' הרי"ף ז"ל בסופ"ק דמגילה (שהוא באמת תוספת על הרי"ף שם מד' ר' אפרים ז"ל וכמש"ש בבעל המאור ובמלחמות ז"ל בשמו והובא באורך יותר בריטב"א ז"ל בחי' למתני' דתענית ט"ו בשם ר' אפרים ז"ל בזה ע"ש) שכ' בפשיטות להלכה דכל דלא למספד כגון חנוכה ופורים דגם לפניהם ולאחריהם אסור (וכרב אשי בתענית י"ח דנראה דס"ל כר' יוסי גם בדלא למספד ע"ש) ומ"מ כתב דלפני פורים אינו אסור רק בהספד לחודא וכ' הגר"א ז"ל שם בזה דטעמו משום תענית אסתר (אולי ר"ל דלהכי לא מצינו לאוסרו גם בתענית ככל יום שלפניו משום די"ג באדר הי' יום קבוע להתענות בו באמת וכמ"ש הראב"ד ז"ל הנ"ל גבי נקנור בזה) ושוב כ' הגר"א ז"ל לתמוה שם בזה על הרי"ף ז"ל וז"ל וד' הרי"ף הנ"ל במגילה שם צ"ע שכ' דלפניהם ולאחריהם אסורים בהספד וזהו דלא כר' אשי עכ"ל (ור"ל דכיון דכל עיקר פסקי' דהרי"ף שם שאוסר גם לאחריו הוא רק מפני שסומך שם ע"ד רב אשי דבתרא הוא וכמש"ש ברי"ף בזה א"כ הו"ל לפסוק גם בזה כר' אשי שם דא' דכל שלפניו או לאחריו בהספד מותר ולמה כתב הרי"ף דלפניהם ולאחריהם אסורין בהספד) וע"ש בחי' אנשי שם שכ' דהרי"ף באמת פסק בזה דלא כר' אשי (דא' דלאחריו בהספד מותר אלא דאסור גם בהספד) משום דבאמת לפי המסקנא שם בתענית י"ח דא' השתא דאתית להכי כו' נדחו ד' ר' אשי בזה דמתיר הספד לפניהם ואחריהם אלא דהספד ותענית דין אחד להם גם בלפניהם ולאחריהם (רק בהא דאסר ר' אשי גם לאחריו כר' יוסי פסק הרי"ף כותי' דסוגיא כר' אשי בזה) ע"ש בחי' אנ"ש בזה והנה כי"ב כ' גם הגאון בעל חתם סופר ז"ל שם ליישב ג"כ ד' הרי"ף הנ"ל מקושית הגר"א ז"ל הנ"ל בזה וכ' ג"כ דמשו"ה לא פסק הרי"ף בזה כר' אשי לגמרי גם בהא דמתיר לפניו ולאחריו בהספד משום דבאמת להמסקנא דא' השתא דאתית להכי כו' נדחו ד' ר' אשי ומשו"ה אוסר ר' אפרים לפניו ולאחריו בהספד ג"כ ע"ש בח"ס באורך בזה והנה מאוד יש לתמוה לענ"ד על שלשת הרועים הללו דנראה דבמחכ"ת אישתמיט להו בזה דגירסת הר' אפרים ז"ל היה באמת להיפך מגי' דילן בהא דר' אשי בסוגיא דתענית י"ח הנ"ל שהיה גורס בד' ר' אשי באמת דכל שלאחריו (וה"ה כל שלפניו כמש"ש בזה) בהספד אסור בתענית מותר והיינו הך גירסא שדחו התוס' באמת במנחות ס"ה ד"ה אלין שכ' שם דהא דגרסי' בתענית דכל שלאחריו בהספד אסור בתענית מותר ליתא דאי מתסר בהספד כל שכן בתענית כו' ע"ש אבל ר' אפרים ז"ל שפיר גרס באמת כגי' זו וכמו שמבואר להדיא בריטב"א ז"ל הנ"ל דר' אפרים ז"ל מהפך הגי' בד' ר' אשי בזה וגרס דכל שלפניו בהספד אסור בתענית מותר וטעמו לפי שההספד הוא דבר של פרהסיא ביותר לפיכך הוא חמור יותר בזה מן התענית ע"ש בריטב"א ז"ל באורך בזה ופשוט דלגי' ר' אפרים ז"ל יש סייעתא באמת מהתענית שלפני פורים למ"ד שהוא תענית קבוע מאנשי כנה"ג דלגי' זו ודאי י"ל דשפיר תקנו אנשי כנה"ג להתענות ביום זה דיום שלפניו לעולם לא נאסר בכל היו"ט שבמג"ת רק בהספד לבדי וע"ש בריטב"א ז"ל