ראשית בכורים פה

דאין שום מקום לחלק כלל בזה בין יו"ט דתלי במקדש ובין יו"ט דלא תליא במקדש כלל וכגון יום טוריינוס וכמ"ש דתענית יחיד אף לכתחילה שרי להתענות בפשיטות בזה"ז גם בהנך יו"ט דלא תליא במקדש כלל ותענית ציבור אין גוזרין לכתחילה גם ביו"ט דתליא במקדש באמת. ולא ס"ל כלל בזה הך דין מחודש שכ' הגאון בעל ח"ס ז"ל הנ"ל דכל יו"ט שבמג"ת דלא תליא במקדש כלל שפיר נוהג גם בזה"ז וכמ"ש

ואין לומר דלהראב"ד ז"ל וכל הראשונים הנ"ל באמת ס"ל בזה בחדא עכ"פ כהגאון בעל חתם סופר ז"ל הנ"ל דביו"ט דלא תליא במקדש כלל דוקא הוא דס"ל דאין גוזרין בו תענית ציבור לכתחילה עכ"פ כדמוכח מהא דאקשי לי' רבנן לר"נ מיום טוריינוס הנ"ל רק שביום טוריינוס עצמו ודאי דשפיר גוזרין בו תענית ציבור לכתחילה ג"כ באמת משום דבטולי בטלוהו וכדמהדר להו ר"נ שם) אבל ביו"ט דתלי במקדש באמת הרי אין לנו הכרח עכ"פ כלל מהך דר"נ הנ"ל דאין גוזרין גם בו ת"צ לכתחילה די"ל דשאני יום טוריינוס דהו"ל יו"ט דלא תלי במקדש כלל ומשו"ה אקשו לי' הני רבנן לר"נ בפשיטות בזה והא יום טוריינוס הוא ואין לגזור בו עכ"פ ת"צ גם בזה"ז לכתחילה משום דלא תלי במקדש כלל וכמ"ש אבל שארי יו"ט שבמג"ת דתליין במקדש באמת ודאי דשפיר י"ל בפשיטות דאפילו ת"צ נמי גזרינן בהו גם לכתחילה בזה"ז כיון דאין לנו שום הכרח באמת בימים טובים כאלו מהך יו"ט דיום טוריינוס כלל וכמ"ש

(ועכ"פ הי' נדחה בזה בפשיטות מה שהיה אפשר להביא ראיה לכאורה באמת לעיקר הך דינא דהגאון בעל חתם סופר ז"ל הנ"ל שחידש רק מדעתו בזה דיו"ט דלא תלי במקדש שפיר י"ל דנוהג גם בזה"ז וה"ה שמוסיפין יו"ט כזה לאחר החורבן ג"כ אף למאי דקיי"ל כר' יוסי דבטלה מג"ת באמת וכמש"ל ואין לו שם שום ראיה מכרחת בזה כלל באמת (דעיקר ראייתו שם בזה מהא דפריך בפשיטות בתענית י"ח ותיפוק ליה דהו"ל יומא דבתר כ"ח באדר כו' אף דמוק"ל התם להך ברייתא דמג"ת כר' יוסי ולר' יוסי נראה דלא ס"ל הך יו"ט דכ"ח באדר כלל כדאמרינן בר"ה י"ט דר' יוסי ס"ל דבטלה מג"ת וכמש"ל ומזה הכריח דיו"ט שאין שייך למקדש כלל גם לר' יוסי נוהג אחר החורבן וכמש"ל בזה הוא תמוה מאוד לענ"ד דלא הועיל כלום בזה בישוב ד' הש"ס הנ"ל שם באמת שהרי כיון דעכ"פ לר' יוסי כל יו"ט דתלי במקדש דוקא ודאי שאינו נוהג כלל לדידי' בזה"ז מידי כדס"ל בהדיא גבי יו"ט של קרבן עצים בזה"ז בר"ה שם וא"כ פשוט עכ"פ דהך יו"ט דמריש ירחא דניסן שנעשה ג"כ רק על יו"ט דתלי במקדש לבד דא' התם דאיתוקם בהו תמידא כו' (וכ"כ הח"ס ז"ל עצמו בס' קצ"א שם בזה בהדיא ע"ש) ודאי שאינו נוהג ג"כ כלל לר' יוסי בזה"ז וכמ"ש וא"כ אף אם נאמר בזה דר' יוסי מודה ביו"ט דכ"ח באדר דשפיר נתקן בזה"ז גם לדידי' וכמ"ש הח"ס הנ"ל אכתי לא פריך הש"ס בתענית שם מידי למאי דמוק"ל התם לברייתא דמריש ירחא דניסן כו' כר' יוסי דתיפוק ליה דהו"ל יומא דבתר כ"ח באדר כו' שהרי לר' יוסי לא משכח"ל כלל ליו"ט דמריש ירחא דניסן וליו"ט דכ"ח באדר שהיו נוהגין בזמן אחד באמת דהיו"ט דכ"ח באדר נתקן רק אחר החורבן ואז כבר בטל היו"ט של הני יומי דאיתוקם בהו תמידא לר' יוסי וכמ"ש ואכתי מאי פריך התם אליבא דר' יוסי ותיפוק ליה דהו"ל יומא דבתר כ"ח באדר כו' כיון דלר' יוסי ודאי דבזמן היו"ט דכ"ח באדר שוב לא הי' נוהג אז היו"ט דאיתוקם בהו תמידא כלל באמת. ובמחכ"ת הגאון בעל ח"ס ז"ל בזה שכל דבריו בישוב הסוגיא הנ"ל הוא כשגגה כו' באמת (מלבד מ"ש לתמוה עוד עליו בזה להלן בד' נ' בעז"ה ע"ש) וע"כ צ"ל באמת בישוב הסוגיא דתענית הנ"ל כמ"ש בעז"ה להלן ד' נ' בזה ע"ש וא"כ שוב נסתר כל עיקר ראייתו של הגאון בעל ח"ס ז"ל הנ"ל בזה באמת וכמש"ש בעז"ה)

אולם בפשיטות היה אפשר להכריח לכאורה בזה לעיקר הך דינא של הגאון בעל ח"ס ז"ל הנ"ל דמדא"ל לר"נ והא יום טורינוס הוא ואע"ג דקיי"ל דבטלה מג"ת וכקושית הראב"ד והראשונים הנ"ל בזה וע"כ ש"מ באמת דכל יו"ט שאינו תלוי במקדש כלל כגון יום טוריינוס וכה"ג שפיר נוהג גם בזה"ז לכו"ע וכמ"ש הח"ס ז"ל הנ"ל (רק דיום טוריינוס עצמו ודאי בטל השתא לגמרי באמת כדמהדר להו ר"נ שם דיום טוריינוס בטולי בטלוהו כו') ויש לתמוה באמת על הגאון בעל ח"ס ז"ל הנ"ל שלא כתב לחזק שם דבריו בזה מתוך קושית הראב"ד הנ"ל וכמ"ש בעז"ה

(הן אמת דלמ"ש הגאון בעל ח"ס ז"ל בעצמו שם ובס' קצ"א הנ"ל על הך סוגיא דמגילה י"ד דמסיק שם לרבא (וכן לרב נחמן דאמר התם דקרייתה זו הלילא ע"ש ובערכין י' נא אסיק הש"ס התם הכי רק לר' נחמן הנ"ל לבד בזה ע"ש) דע"כ צ"ל דס"ל דלאחר שגלו חזרו להכשירן הראשון לומר שירה על כל הנסים שיהיו נעשים להם בכ"מ ע"ש שיש להכריח מזה דמדס"ל לרבא (וכן לר"נ שם וכמ"ש) דיכולין לומר שירה על נס שלאחר חורבן ג"כ דע"כ צ"ל דס"ל דלא בטלה מג"ת כלל ע"ש (רק שכ' שם דדוחק הוא לומר דרבא שהוא בתרא ס"ל נמי דלא בטלה מג"ת ע"ש ואמנם לענ"ד היה נ"ל לעשות סמוכין קצת לזה באמת לגי' התוס' במנחות ס"ה ד"ה מריש דנראה שהיה בגירסתם בסוגיא דתענית י"ז הנ"ל אהא דפריך ל"ל מריש ירחא לימא מתרי כו' א' רבא ל"נ אלא לאסור כו' (ולא רב כגי' שלפנינו) ע"ש דלפי גירסא זו הוה א"ש בפשיטות בהא דפריך עלה בסוגיא דשם י"ח דשלפניו נמי תיפוק ליה דהו"ל יומא דבתר כ"ח כו' דלרבא עצמו ודאי י"ל דשפיר פריך התם הכי דהרי נראה דבאמת ס"ל לרבא בזה כמ"ד דלא בטלה מג"ת וכמ"ש הח"ס הנ"ל ולהכי שפיר פריך שם לרבא לשיטתו בזה דאיהו ודאי דס"ל נמי באמת להך יו"ט דכ"ח באדר כיון דס"ל דלא בטלה מג"ת וכמ"ש וא"ש בפשיטות בזה וצ"ע) דלפ"ד הגאון הנ"ל בזה שיש קצת הכרח מהך סוגיא דמגילה י"ד הנז' דלמ"ד דלאחר חורבן הבית הוכשרו בכ"מ לומר שירה כו' דע"כ דס"ל כמ"ד דלא בטלה מג"ת וכמ"ש הנה לפ"ז הרי נסתר לכאורה בפשיטות לכל עיקר ההוכחה מר' נחמן הנ"ל בזה דהרי י"ל באמת דודאי שפיר אקשי ליה הנהו רבנן לר"נ דגזר תעניתא בתריסר והא יום טוריינוס הוא דלר"נ לשיטתו הוא דאקשי ליה שפיר הכי בפשיטות בזה דאיהו הרי ע"כ נראה דס"ל במגילה י"ד דלא בטלה מג"ת כלל וכמ"ש ומיושב באמת עיקר קושית הראב"ד והראשונים הנ"ל בזה ועכ"פ הוה א"ש קצת בזה שלא הביא הח"ס ראיה לדבריו מהא דר"נ הנ"ל וכמ"ש וצ"ע)

ואמנם עכ"פ הנה למ"ש אין ראיה באמת לד' הח"ס הנ"ל בזה מהא דר"נ הנ"ל דהרי ודאי י"ל דאף לר' יוסי דמפרש טעמא דלאחר החורבן מותרין מפני שאבל הוא להם ס"ל נמי דאין לגזור לכתחילה שום יו"ט בזה"ז כלל אף על נס דלא תליא בחורבן באמת וכמש"ל והא דאקשי ליה רבנן לר"נ בפשיטות שם מיום טוריינוס הי' רק משום דר"נ גזר אז ת"צ באמת ולענין ת"צ דוקא הוא דלא בטלה מג"ת מיו"ט שנגזרו בזמן הבית על נסים שלא היו תלוין במקדש כלל כגון יום טוריינוס וכמ"ש ואפשר דתרווייהו דוקא בעינן שיהי' על נס דלא תליא במקדש כלל ולגזור בו ת"צ לבד הוא שנאסר גם בזה"ז מאחר שכבר נתקן עיקר היו"ט ההוא בזמן הבית עכ"פ אבל לגזור יו"ט לכתחילה אחר החורבן אף על נס דלא תליא במקדש כלל ואף לאסור בו ת"צ לבד בזה"ז אין לנו ללמוד מהך דרב נחמן כלל וכמ"ש)

ואולם בד' הראב"ד וכל הראשונים ז"ל הנ"ל ודאי דאין מקום לומר כלל דס"ל נמי דתרווייהו דוקא הוא דבעינן בהכי דלגזור בהם ת"צ בזה"ז נמי אינו אסור אלא ביו"ט שנתקנו על נסים שאינם תלוין במקדש כלל לבד וכמו יום טוריינוס וכמש"ל שהרי באמת מבואר שם בהר"ן ז"ל בסופ"ב דתענית שהקשו הראב"ד והראשונים ז"ל לפ"ד הנ"ל על מה שנהגו להתענות בי"ג באדר אע"ג דיום נקנור הוא ואע"פ שבטלה מג"ת בזה"ז הרי אין גוזרין בו עכ"פ ת"צ גם בזה"ז והאריכו בזה הראשונים ז"ל ע"ש בהר"ן בזה ואם איתא מאי קא קשיא להו מיום נקנור כלל שהרי יו"ט זה לא נתקן באמת רק על נס דתליא במקדש בלבד וכדא' התם בתענית י"ח שבכ"י הי' מניף ידו על ירושלים כו' וכשגברו כו' קצצו כו' ואמרו ידים שהיו מניפות על ירושלים כו' (ובמג"ת פי"ב גרסי' על ירושלים ועל בית המקדש ע"ש) וא"כ הרי שפיר י"ל דיו"ט כזה דעיקרו תליא במקדש ודאי דבטל לגמרי בזה"ז אף לגזור בו ת"צ ג"כ וכמ"ש וע"כ דלא ס"ל להראב"ד