ראשית בכורים פד

יום טוריינוס אבל משום דבטלה מג"ת סתמא לא היה גוזר בו תענית ציבור כו' ע"ש (והנה מ"ש הרא"ש ז"ל בזה דהא דקאמר דהאידנא בטלה מג"ת דבימי אמוראים קאמר בתר דשלימי תנאי כו' וכמ"ש הוא תמוה מאוד באמת דהרי מ"ש הרי"ף ז"ל שם האי לישנא דהאידנא בטלה מג"ת כו' הוא מהך דר"ה י"ט הנ"ל דמסיק הלכתא דבטלה מג"ת בשאר יומי וכמ"ש ומוכח התם בכולי סוגיא דבאמת דמיד לאחר החורבן קאמר דבטלה מג"ת אז וכדמפרש טעמא שם דהני כי הני (כמו ד' צומות ע"ש) וכן בעיקר הך פלוגתא דבטלה מג"ת בזה"ז לאו אמוראי לחוד הוא דאיירי בה אלא מחלוקת קדומה הי' אז גם בימי התנאים בזה לאחר החורבן וכדמסיק התם באמת דתנאי היא ר"מ ור"י וכמש"ל וא"כ פשוט דמש"ש הרי"ף ז"ל דקיי"ל דהאידנא בטלה מג"ת ודאי דר"ל דהאידנא לאחר החורבן מיד כבר בטלה מג"ת כמו דקיי"ל בר"ה שם כר' יוסי בזה וכמ"ש אבל לחלק בין זמן התנאים לזמן האמוראים בזה לא שמענו בשום מקום כלל והנה כלשון הרא"ש ז"ל הנ"ל בזה כ' ג"כ ר' ירוחם ז"ל בס"א נתיב י"ח חלק א ע"ש והוא צע"ג ג"כ כמ"ש] (ועכ"פ עיקר הוכחת הראב"ד ז"ל בזה מהך דר"נ ודאי דאלים טובא ביותר באמת דכיון דאף בימי התנאים כבר בטלה מג"ת מיד לאחר החורבן וכמ"ש ואיך באו אז הני רבנן שהיו בזמן ר"נ לשאול אותו על דבר שכבר עבר ובטל אז כמה מאות שנים קודם לו וע"כ משום דלעניין לגזור בו תענית ציבור לא בטלה גם למאי דקיי"ל בטלה מג"ת וכמ"ש הראב"ד ז"ל)

ומיהו למ"ש להלן אי"ה בשם הריטב"א ז"ל שכ' דהיו"ט של יום טוריינוס לא נתקן רק לאחר החורבן (ע"ש בחידושיו בתענית י"ב) א"כ הי' אפשר לומר קצת דהרח"ש ז"ל הוצרך לומר כן גבי יום טוריינוס דהא דבטלה מג"ת היינו בימי האמוראים בלבד שהרי כיון דכל עיקרו דיו"ט זה לא נתקן אלא לאחר החורבן וא"כ בימי התנאים ודאי שהי' נוהג עכ"פ (אי לאו הא דא"ל ר"נ דיום טוריינוס גופי' בטולי בטלוהו כו' אבל משום הא דבטלה מג"ת לחוד הרי ע"כ צריך לחלק בין יו"ט זה לאחריני כיון דכל עיקרו לא נתקן רק אחר החורבן וע"כ שהי' נוהג בימי התנאים עכ"פ וכמש"ל) ומשו"ה הוצרך הרא"ש לימר גבי יום טוריינוס דכיון דקיי"ל דבטלה מג"ת בכל היו"ט שבמג"ת א"כ ה"נ דגם יו"ט זה ודאי בטל ג"כ בימי האמוראים עכ"פ ולא בא הרא"ש ז"ל לחדש כן בזה רק גבי יום טוריינוס לבד וכמ"ש אבל מלבד שבאמת אין מקום ליישב ד' הרא"ש ז"ל בזה דאם איתא דבאמת לא נתקן הך יו"ט דיום טוריינוס רק לאחר החורבן לבד א"כ אכתי מנ"ל לחלק כלל בין זמן התנאים לזמן האמוראים ביו"ט זה ג"כ וכמ"ש [ואמנם ד' ר' ירוחם ז"ל שכ' שם בפשיטות בזה דהאידנא בטלה מג"ת בימי האמוראים אחר שנשלמו התנאים כו' עכ"ל וקאי התם על כל היו"ט שבמג"ת ולא על יום טורייניס לבד ע"ש ודאי שאין מקום כלל ליישב אותו באמת שהוא נגד כל הסוגיא דר"ה הנ"ל וכמ"ש בעז"ה ויבואר במק"א אי"ה]

והנה בעיקר ד' הראב"ד ז"ל הנ"ל שהביאו הרא"ש ז"ל שם שכתב דלא בטלה מג"ת רק לתענית יחיד אבל תענית ציבור לא גזרינן ביה כו' כ' הקרבן נתנאל ז"ל שם לדקדק מזה דמדלא קאמר דלעניין תענית ציבור לא בטלה מג"ת ש"מ דגם להראב"ד ס"ל דאפילו לעניין ת"צ נמי בטלה אלא דלכתחילה אין גוזרין בהם תענית על הציבור ונ"מ אם אירע שגזרו תענית בהם אי לא בטלה לעניין ת"צ צריכין למיתב תענית לתעניתם אבל אם בטלה רק דלכתחילה אין גוזרין בהם ת"צ אם גזרו בדיעבד אין צריכין למיתב תענית לתעניתן ע"ז ובזה מיושב קושית הר"ן ז"ל על הראב"ד מהא דפשיט מהך דר"א ור"י בר"ה י"ח דלא בטלה מג"ת דלשיטת הראב"ד אימא דשאני התם דלעניין ת"צ לא בטלה די"ל דהכי פריך דמדקאמר צאו והתענו כו' ש"מ דלא בטלה עכ"ל הקרבן נתנאל ז"ל שם בזה

והנה באמת לא הי' לו להרב בעל ק"נ ז"ל הנ"ל לדקדק זאת רק מלשון הרא"ש ז"ל שלא כתב בשם הראב"ד הנ"ל בפשיטות דלענין תענית ציבור לא בטלה ש"מ דס"ל דאף לת"צ נמי בטלה באמת אלא דלכתחילה לבד הוא דאין גוזרין בהם תענית על הציבור וכמ"ש אבל באמת עדיפא הי' לו להרב הנ"ל להביא בזה מד' הר"ן ז"ל הנ"ל שכ' בפירוש כן בשם הראב"ד ז"ל בעצמו דרק לכתחילה בלבד הוא דאין גוזרין באותן הימים תענית על הציבור כו' וכן במ"ש להוכיח כן שם מהא דא"ל לר"נ והא יום טורינוס הוא כו' לא כ' ג"כ אלא דאע"ג דבטלה אפ"ה אין גוזרין בהם תענית לכתחלה על הציבור ע"ש והרי כ' הראב"ד ז"ל עצמו להדיא בזה דלא אסרינן בזה"ז רק לגזור בהם ת"צ לכתחלה בלבד וכמש"ל ומשמע נמי להדיא דגם להראב"ד ז"ל אם עברו וגזרו בהם ת"צ אף שלא התחילו עדיין להתענות בהם כלל אפ"ה חלה גזירת התענית עליהם בזה"ז וצריכין להתענות בהם אף לכתחילה דעל ידי הגזירה בלבד במה שעברו וגזרו בהם ת"צ חשיב שפיר ע"י זה כדיעבד לענין זה שמחוייבין ג"כ להתענות בהם לכתחלה וכמ"ש ולא היה צריך הרב בעל ק"נ ז"ל לומר בזה דאין נ"מ כלל רק שאם אירע שגזרו בהם ת"צ בדיעבד א"צ למיתב תענית לתעניתן ע"ז וכמש"ל אלא דבאמת גם בזה עדיפא הי' לו לומר דאם אירע שגזרו בהם ת"צ גם לכתחילה צריכין הן להתענות בהן דע"י גזירת התענית לבד חשיב כדיעבד לענין זה וכמ"ש בעז"ה וא"כ עכ"פ מיושב באמת קושית הר"ן ז"ל הנ"ל בפשיטות בזה דמדירד ר"א ורחץ ור"י כו' ובטלו התענית אז שקבלו הציבור עליהם ש"מ דס"ל ודאי דלא בטלה מג"ת כלל ושפיר פריך בר"ה התם מהך דר"א ור"י הנ"ל למ"ד בטלה מג"ת ומש"ה הוצרך לומר שם בזה דשאני חנוכה כו' וא"ש ד' הראב"ד ז"ל בזה כמ"ש בעז"ה

ואמנם הנה נראה כי מעיקר יסוד ד' הראב"ד ז"ל הנ"ל שהובא בכל ד' הראשונים ז"ל בזה שהכריח מהא דא"ל רבנן לר"נ והא יום טוריינוס הוא דע"כ צ"ל מזה דאע"ג דבטלה מג"ת מ"מ לעניין לגזור בהם ת"צ גם בזה"ז לא בטל כלל וכמש"ל נראה פשוט לענ"ד כי מתוך דבריהם ז"ל הללו בזה נסתר בפשיטות באמת כל דברי הגאון בעל חתם סופר ז"ל בס' קס"ג ובס' קצ"א שהבאתיו להלן ד' נ' ובד' נ"ב) שכתב לחדש מתוך סוגית הש"ס דתענית י"ח דפריך גם למאי דמוק"ל התם לברייתא דמג"ת כר' יוסי (גבי יומי דמריש ירחא דניסן כו') דתיפוק ליה דהו"ל יומא דבתר כ"ח באדר כו' וע"כ מוכח מהתם דגם ר' יוסי שפיר ס"ל להך יו"ט דכ"ח באדר אע"ג דר' יוסי ס"ל דבטלה מג"ת והך יו"ט דכ"ח באדר היה זמן רב לאחר החורבן וכדא' בר"ה י"ט וצ"ל דדוקא ביו"ט שהי' נעשה רק על דבר התלוי במקדש ובקרבן ס"ל לר' יוסי דבטל לאחר החורבן אבל יו"ט שנעשה על דבר שאין שייך למקדש כלל גם ר' יוסי מודה שאינו בטל כלל בזה"ז וה"ה שמוסיפין ג"כ יו"ט כזה לאחר החורבן ג"כ אפי' לר' יוסי וא"ש דהך יו"ט דכ"ח באדר שאינו שייך למקדש כלל שפיר נתקן גם לאחר החורבן אף לר' יוסי וכמש"ש בשם הח"ס ז"ל באורך בזה ע"ש

אבל יש לתמוה עליו בכל זה איך לא הזכיר באמת כלל מד' הראב"ד ז"ל הנ"ל דקשיא לי' אהא דא"ל לר"נ והא יום טוריינוס הוא כו' והרי כבר בטלה מג"ת וכמש"ל דהרי אם נאמר דביו"ט דלא תליא במקדש כלל לכו"ע לא בטלה מג"ת א"כ הרי אין מקום כלל לקושית הראב"ד ז"ל בזה באמת. שהרי הדבר פשוט דהך יו"ט דיום טוריינוס שהיה רק על הנס שנעשה אז שלא זזו משם עד שבאו כו' ופצעו כו' כדא' בתענית שם ובמג"ת פי"ב ע"ש (ובמס' שמחות פ"ח גרסי' אמרו שלא מתו עד שראו כו' ע"ש) שהנס הזה ודאי דאינו שייך למקדש כלל וא"כ מאי קא קשיא לי' להראב"ד ז"ל בזה אהא דא"ל לר"נ והא יום טוריינוס הוא דהרי בטלה מג"ת דאם איתא לעיקר דברי הגאון בעל ח"ס הנ"ל דיו"ט כזה דלא תליא במקדש כלל שפיר נוהג ודאי גם בזה"ז וכמ"ש. והרי היו"ט של יום טוריינוס ודאי שאינו שייך ג"כ למקדש כלל וכמ"ש ושפיר נוהג ודאי גם בזה"ז ולא בטל כלל לכו"ע ואין מקום לפ"ז כלל לעיקר קושית הראב"ד הנ"ל שכתבו כל הראשונים ז"ל בשמו וכמ"ש

והדבר פשוט באמת בזה דמדהוצרך הראב"ד ז"ל לחדש מתוך קושיא זו לבד עיקר הך דינא שכתבו כל הראשונים ז"ל בשמו דאין גוזרין גם בזה"ז תענית על הציבור לכתחילה בכל הימים הכתובין במג"ת וכמ"ש וע"כ דבלא"ה ודאי דלהראב"ד וכל הראשונים ז"ל הנ"ל הי' פשוט לדעתם באמת