ראשית בכורים עה

מוכרח לכאורה דבזמן הבית היה חיובא בזה מן התורה ג"כ וכמ"ש ומהתימא על מוהרי"ט ז"ל שם שלא הכריח בזה כדבריו הנ"ל מפשטא דלישנא דהברייתא הנ"ל לפירוש התוס' הנ"ל וכמ"ש ודוחק לומר דבזמן הבית אף שראה שנפל בו מום מ"מ הי' מחויב להראותו מיד לחכם דאולי אין זה אפי' מום עובר כלל וצריך להקריבו ע"ג המזבח באמת בתוך שנתו מן __________________________ ביצים וא"כ בשתי' שיש לדון בזה דאולי הלכה כהרמב"ם ז"ל בפ"ג מה' שביתת עשר ה"ד דשיעור הפסקת שתי' הוא כדי רביעית לבד וע"ש במ"מ ואת"ל דהלכה כד' הי"א בשו"ע שם ס' תרי"ב ס"י דשיעור הפסק שתי' הוא ג"כ בכדי אכילת פרס אכתי שמא הלכה כאידך דהרמב"ם ז"ל שם דשיעור פרס הוא רק שלשה ביצים לבד וא"כ א"צ להפסיק בשתי' רק כמו שבעה מינוט (פחות רבע מינוט וכמ"ש) ובעיקר מ"ש הגאון בעל חתם סופר הנ"ל מהא דכריתות הנ"ל דמשכח"ל לטבילה בתוך שיעורא דאכילת פרס הי' נראה לכאורה שאין ראיה משם למ"ד דפרס הוא רק שלש ביצים שהרי הך ברייתא דהתם מתנייא בתוספתא דמקוואות פ"ח וקתני התם להדיא בסיפא דהך ברייתא דכמה הוא פרס שתי ביצים כו' דר"י ור"י כו' ע"ש והנה מש"ש דכמה הוא פרס אף שכן הוא גם בר"ש דמקוואות פ"י מ"ז ע"ש אבל פשוט דטס"ה וצ"ל כמה הוא חצי פרס ב' ביצים כו' וכ"ה בעירובין פ"ג ע"ש (ולא ציינו שם לתוספתא דמקוואות הנ"ל) ועכ"פ הרי מפורש דהך ברייתא אתיא כר"י ור"י ור"ש דס"ל בעירובין שם דפרס הוא ארבעה ביצים וכדאמרי בהדיא שם דחצי פרס הוא ב' ביצים וכמ"ש וא"כ למאן דפסק כריב"נ בעירובין שם דפרס הוא שלשה ביצים לבד היה אפשר לומר קצת דלדידי' לא משכח"ל באמת לטבילה בתוך שיעור אכילת ג' ביצים לבד. אבל הרי מצינו באמת להרמב"ם ז"ל עצמו דאיהו הוא דפסק כריב"נ הנ"ל בזה וכמ"ש ואפ"ה הביא הך ברייתא דכריתות הנ"ל להלכה בפ"ח מה' אה"ט הי"א דמשכח"ל לטבילה ואכילת חצי פרס הכל בתוך שיעור אכילת פרס ע"ש וא"כ לד' הגאון חתם סופר הנ"ל אין מקום להקל גם לד' הרמב"ם הנ"ל בפחות מתשעה מינוט בזה אך כיון דבלא"ה אין כ"כ ראי' מסוגיא דכריתות הנ"ל לשיעור הנ"ל וכמש"ש הגאון הנ"ל בעצמו ע"ש א"כ יש להקל עכ"פ בשתי' בפחות משיעור הנ"ל וכמ"ש בעז"ה): ובד' הרמב"ם בה' אה"ט הנ"ל צע"ק שלא כ' שם אלא דאם טבל אחר שאכל פחות מכשיעור ולא שהה כדי אכ"פ מצטרף ע"ש ולא הביא גם להא דאר"י בכריתות שם דאסור לו לטבול ג"כ אז כי היכי דלא לימא דאהני ליה הטבילה כו' ע"ש ואולי י"ל דהרמב"ם סמך בזה על גי' התוספתא דמקוואות הנ"ל דאי' שם דאין מחייבין אותו לטבול ע"ש ומשמע התם דאיסורא ודאי דליכא כלל בהא וכבר הקשה הר"ש ז"ל שם באמת מסוגיא דידן הנ"ל אהך דתוספתא הנ"ל ע"ש ועכ"פ י"ל דהרמב"ם סמך רק ע"ד התוספתא הנ"ל בזה וכמ"ש (אך בעיקר קושית הר"ש הנ"ל י"ל דהתוס' הנ"ל מיירי רק לאחר שיעור דאכילה פרס דתו לא שייך איסורא בזה וצ"ע ובמש"ש בר"ש דהכא קתני דאין מחייבין כו' ובעי כו' יש חיסרון הניכר שם וצ"ל ג"כ והתם קתני לא התירו לאוכל כו' ובעי התם כו' כצ"ל ע"ש ובדרך אגב אני מסתפק בהא דקיי"ל דבח' שרצים המטמאין דשיעור אכילתן הוא כשיעור טומאתן בכעדשה וכדא' במעילה ט"ז ע"ש דכמה הוא שיעור צירופן אם אכל פחות מכעדשה ושהה מעט וחזר והשלים לכעדשה דלכאורה אין לומר דשיעור צירוף כעדשה הוא ג"כ כדי אכילת פרס דתקשי בזה נמי כעין הא דפריך רבא ביומא פ' דאיך אפשר דכזית הוא בכדי אכילת פרס וככותבת שהוא כמו שני זיתים יהי' ג"כ צירופו כאכילת פרס וה"נ תקשי איפכא דאיך אפשר דכעדשה דהוא שיעור זוטא יהיה ג"כ שיעור צירופו כפרס כמו כזית (והא דא' עלה אביי ביומא שם דקים לרבנן דבהכי מיתבא דעתי' כו' לא שייך כאן) וצ"ע וכן יש להסתפק לכאורה גבי סוכה דקיי"ל דיותר מכביצה בעי סוכה וע' סוכה כ"ז דכמה יהי' שיעור צירופו ג"כ דכיון דלא שייך בזה טעמא דאביי הנ"ל גבי ככותבת ביוה"כ (דשם תליא ביתובי דעתא לבד) וכן הא דמשני ר"פ גבי חצי פרס שם (דמשום דהו"ל דרבנן הקילו בו ע"ש דכיון דסוכה של תורה הוא) לכאורה נראה דאין להקל בו בכדי אכילת פרס לבד ונ"ל דיש לשער גבי סוכה כל כזית בכדי אכילת פרם (ומגיע ליותר מכביצה דהו"ל יותר משני זיתים (כמ"ש בס' תפ"ו) כמו שיעור אכילה שמונה ביצים ומחצה בערך) וטעמא דידי מהא דא' שמואל הכי גבי חצי פרס בכריתות שם (ואף דא' שם דאפי' כל היום כונו והוא שכל כזית יהי' בכדי אכ"פ ע"ש ומשמע דאפי' שהה הרבה בין זית לזית מצטרף וע"ש בתו"י מ"מ מאחר דאיתותב שמואל התם מהברייתא ע"ש א"כ נראה דלא קיי"ל כותיה בהך שיעורא דכל היום כולו כלל רק במאי דס"ל דכל כזית שבו בכדי אכ"פ נראה דאע"ג דאיתותב גם בזה היינו משום דטומאת הגוף ע"י אוכלין טמאין שהוא רק דרבנן הקילו בו כדר"פ ביומא שם (אע"ג דבכריתות שם מפרש ר"פ גופי' לד' שמואל צ"ל דחזר בו אחר דאיתותב שמואל מהברייתא ע"ש) אבל בשל תורה כהך דסוכה נראה דקיי"ל ודאי כשמואל בהא דכל כזית משערינן בכדי אכ"פ וכמ"ש ושוב מצאתי בזה להגאון בעל בכורי יעקב נ"י שכ' בס' תרל"ט ס"ק י"ג בפשיטות שם דיותר מכביצה דבעי סוכה היינו דוקא כשאוכלו בכדי אכילת פרס עכ"ל ולענ"ד צע"ג בזה מסוגיא דיומא הנ"ל ולהלכה נ"ל ודאי שיש להחמיר דכל כזית שבו משערינן בכדי אכילת פרס וכמ"ש בעז"ה וגם מש"ש הגאון הנ"ל נ"י דכדי אכילת פרס הוא כמו זמן שמינית שעה עכ"ל (והיינו כמו שבעה מינוט וחצי) והנה כבר כ' בשם הג' בעל חתם סופר ז"ל הנ"ל שהוא בכמו תשעה מינוט וכמ"ש ג"כ בזה בעז"ה (ומ"ש ברמב"ם פ"ו מהל' סוכה ה"ו דארעי הוא כביצה או פחות או יותר עכ"ל צ"ע ע"ש) ובדין צירוף לגבי כעדשה מן השרץ שכ"ל היה נראה לכאורה דלא משכח"ל לעיקר הך דינא כלל דאם נחלק הכעדשה לחלקים אז אין חייב עליו עוד על שיעור כעדשה רק על כזית בלבד באמת דטעמא דשרץ בכעדשה א' בחגיגה י"א שכן חומט כו' ומשו"ה הו"ל ככולו ע"ש והו"ל כברי' (וע' בט"ז יו"ד ר"ס ק"ד) ואם נחלק הו"ל כמו אבר שנחלק מבחוץ (וע' חולין ק"ג פלוגתא דר' יוחנן ור"א בזה ומ"ש רש"י ז"ל דאין לך בו אלא חידושו ע"ש) וע' רש"י מעילה ט"ז דבהא דא' שם לא דאיכא פורתא כו' כ' דלא שמענו פי' וצ"ע דלמ"ש לכאורה י"ל דפורתא היינו דלית ביה כעדשה כאחת ומשו"ה א' רב עלה דבעי כזית ותירוצא הוא שם ודו"ק ואולי י"ל דס"ל לרש"י כהרמב"ם ז"ל בפ"ב מהל' מ"א ה"ז שכ' דמצטרפין לכעדשה לחיוב ע"ש והרי ס"ל בהדיא דגם כשנחלק שיעורו בכעדשה (רק דיל"ק דתליא בפלוגתא דחולין הנ"ל וצ"ע ובמק"א יבואר אי"ה) ועכ"פ לד' הרמב"ם ז"ל הנ"ל צ"ע בזה בשיעור זמן צירוף דכעדשה מהשרץ וכמ"ש בעז"ה

וראיתי להזכיר בדבר מש"ש הגאון בעל חתם סופר ז"ל בס' כ"ג אם יש לסמוך ע"ד המג"א ז"ל בס' תקע"ו סק"ב גם בצום הכפורים בזה ח"ו ע"ש הן עלינו להודיע הדבר הגדול הזה לדורות עולם בעז"ה אשר בתלת זימני הוה חזקה מאלפים ורבבות אנשים ונשים אשר ת"ל התענו כולם בצום הגדול (ביוה"כ דשנת תקצ"ב ותר"ט ותרכ"ז) בכל מדינתנו אז ולא קרה להם כל רע חלילה ונודע זאת כמעט בכל העולם אז ואין לנו דבר שנתברר בנסיון באמת יותר גדול מזה וכאשר נודע זאת ביחוד לכל האנשים שעסקו במצות פיקוח נפשות אז שביום צום הכפורים לא נחלה שום אדם ח"ו ע"י הצום כלל (רק לאותן האנשים שלא נזהרו בנפשותם אז באכילתם ובשתייתם ומלאו כרסם בדברים הקשים לגוף אז בערב יוה"כ וכל שכן במוצאי יוה"כ שאז צריך שמירה רבה ביותר כנודע) וע"כ אם כי בד' צומות אז ח"ו (יהפכם ה' לששון במהרה) יש לסמוך ע"ד המג"א ז"ל הנ"ל בזה (ואף דהמג"א לא מיירי התם בתענית של חובה כלל ע"ש) אולם בצום הכפורים חלילה לצרף ולסמוך אז ח"ו על ד' המג"א הנ"ל בזה במאומה כלל וה' ירחם עלינו (וכשיש גדולי הרופאים הממונים מהממשלה יר"ה צריכין לעשות עפ"ד כנודע) וע"ש בס' תרי"ח ס"ו וה' ישמרנו מכל רע ויסיר מעלינו כל נגע ומחלה ע"ע סלה: