ראשית בכורים סד

ואמנם מ"ש בפשיטות דאי ס"ל לר' יהודה כמ"ד בירושלמי הנ"ל דתורה וחומשים קדושה אחת הם א"ש במאי דס"ל מה"ט דרשאי לכרוך אח"כ יחד את הנביאים אף לס"ת שלא כתבה כלל בתחילתה ע"ד לכורכה עם הנביאים דאף שדין היתר כדין החסר אחר הכריכה עם הנביאים כדין חומשים לבד אפ"ה הרי ס"ל דתורה וחומשים קדושה אחת הם ואין בזה הורדה מקדושה כלל וכמ"ש הנה לכאורה יש לסתור זאת מהירושלמי במקומו הנ"ל דמסיים שם אהא דר' ירמי' הנ"ל דאמר בשם רשב"י דתורה וחומשים קדושה א' הן אין עושין תורה חומשים כו' ופי' הק"ע שם דר"נ אע"ג דס"ל דתורה וחומשים קדושה אחת היא דאפ"ה מודה בזה דאין עושין מתורה חומשים ע"ש וא"כ לכאורה דה"נ בס"ת שכתבה מתחילה ע"ד שתהי' בפ"ע דאין לכרוך אותה אח"כ עם הנביאים אף למאן דס"ל דתורה וחומשים קדושה א' הם כיון דתורה שחברה עם הנביאים הו"ל ע"י זה רק כחומשים וכמ"ש אולם מלבד דבאמת הנה לענ"ד כל מה שפירשו המפרשים שם בד' הירושלמי בזה לפי הגירסא שלפנינו הנ"ל הוא תמוה מאוד ואין לפירושם מקום כלל בד' הירושלמי שם וע"כ היה נראה לענ"ד באמת דחסרון הניכר יש בירושלמי שם ואחר ד' ר' ירמי' הנ"ל דא' שם דתורה וחומשים קדושה א' הן צ"ל באמת (והא תני] אין עושין תורה חומשים כו' והיינו דמקשה מזה באמת אהא דר' ירמיה הנ"ל מברייתא דמס' סופרים הנ"ל דתני דאין עושין תורה חומשים ומטעמא שאין מורידין מקדושה חמורה כו' וכמ"ש אלמא דתורה וחומשים לאו קדושה א' הן ודלא כר' ירמי' הנ"ל וא"ש בפשיטות בזה ד' הירושלמי הנ"ל וגם בהא דא' עלה בירושלמי שם אר' יוסה הדא אמרה תורה שעשאה חומשים בקדושתה היא שהוא תמוה ג"כ שהרי מברייתא דאין עושין תורה חומשים הנ"ל באמת מוכח להיפך בזה והמפרשי' שם דחקו ג"כ בזה מאוד יעו"ש ולענ"ד היה נראה דגם בזה יש ט"ס וצ"ל באמת הדא אמר' תורה שעשא' חומשים [לאו] בקדושתה היא וצ"ל ג"כ שם וא"ר יוסה כו' והכל הוא מהקושי' דפריך עלה דר' ירמי' מברייתא דאין עושין תורה כו' הנ"ל ומהא דא"ר יוסה עלה דזאת אומרת באמת דחומשים לא קדישי כלל כקדושת ס"ת וכמ"ש (ואפשר עוד דמש"ש בירושלמי דא"ר ירמי' בשם ר"ז תורה וחומשים ערק תנא מינה קודם ברייתא דכותבין תורה ונביאים כו' דאין שם מקומו באמת וצ"ל כאן בהא דא"ר ירמיה בשם רשב"י וכצ"ל ר' ירמיה בשם ר' זעירא בשם רשבר"י תורה וחומשים קדושה א' הן ואח"ז צ"ל ערק תנא מיניה אין עושין תורה חומשים כו' ור"ל דעלה דר' ירמיה קאמר דנעלם ממנו בזה ד' התנא דתני דאין עושין תורה כו' וע"כ דטעמא משום דחומשים לא קדישי כלל כס"ת וכמ"ש וכן הך דר' יוסי הנ"ל היה נראה באמת דמקומו למעלה שם אחרי הברייתא דתורה וחומשים ע"ג נביאים כו' ואין צורך להגיה בדבריו תיבת לאו רק דהניתנין למטה שם בירושלמי צריך ליתנם למעלה והניתנין למעלה למטה וכמ"ש בעז"ה וכל זה אבאר במק"א אי"ה) ואף דלמ"ש להגיה בד' הירושלמי הנ"ל יהי' ד' ר' ירמיה הנ"ל נשאר בקושיא בזה מד' הברייתא וכמ"ש אבל למ"ש דר' יהודה במשנה דידים הנ"ל ע"כ דס"ל נמי דתורה וחומשים קדושה א' הן וכר' ירמי' הנ"ל וא"כ הרי י"ל באמת לר' ירמיה הנ"ל דאיהו כר' יהודה ס"ל בהא דפליג באמת עלה דהך ברייתא דאין עושין תורה חומשים כו' וס"ל ע"כ דעושין באמת מתורה חומשים וכמ"ש וא"ש

אמנם גם לפי' הק"ע ז"ל בירושלמי לפי הגירסא שלפנינו שם דהך דאין עושין תורה חומשים אתיא אליבא דכו"ע דאף מ"ד דתורה וחומשים קדושה א' הן מ"מ מודה דאין עושין תורה חומשים משום דהו"ל כבזיון תורה כשמחלקה לחלקים וכמ"ש הק"ע שם י"ל דאין זה רק לעשות מתורה חומשים דע"י החילוק הו"ל כבזיון לתורה כמ"ש אבל כשאינו מחלקה כלל רק מוסיף עליה נביאים כיון דעכ"פ לר' יהודה בקדושתה היא עומדת אפשר דאין בו איסור כלל לר"י דאיהו ודאי ס"ל דעל ידי הוספת הנביאים לבד דאין בזה משום בזיון תורה באמת ולא דמי לחילוק חומשים כלל וא"ש (ופי' הפ"מ שם בזה דהא דאין עושין תורה חומשים הוא באמת מטעמא דאין מורידין כדא' במס' סופרים הנ"ל ואפ"ה ס"ל דתורה שעשאה חומשים הם בקדושה אחת עם התורה ע"ש הוא תמוה ואין לו שחר באמת כלל ואין מהצורך להאריך בדבריו בזה אך בפשוטו הי' י"ל דמשו"ה אין עושין חומשים תורה אף למ"ד שהם בקדושה אחת משום דכיון דעכ"פ אין קורין בחומשים בבית הכנסת לכו"ע כדא' בגיטין ס' הנ"ל משום כבוד הציבור א"כ עכ"פ הו"ל כקצת הורדה להס"ת בזה דע"י החילוק לחומשים לא יוכלו לקרות בהן בציבור עכ"פ וא"ש בפשיטות אך בתורה שחברה עם הנביאים כאחד י"ל דשפיר קורין בה ג"כ בציבור למ"ד דחומשים וס"ת קדושה א' הן וה"נ לתורה ונביאים כאחד וכמ"ש ומ"ש לעיל דתורה ונביאים כאחד ג"כ נראה דאין קורין בה בציבור כדמשמע הכי מלשון הרמב"ם ז"ל הנ"ל אפשר שאינו באמת אלא לד' הרמב"ם ז"ל בלבד דס"ל דחומשים אין בהם קדושת ס"ת כלל וה"ה לתורה עם הנביאים וכמ"ש וצ"ע)

ועכ"פ א"ש בפשיטות ד' הרמב"ם הנ"ל דכיון דאיהו ז"ל כ' דחומשים אין בהם קדושת ס"ת כלל כמ"ש א"כ ודאי דאין לכרוך לדידי' נביאים עם התורה שכתבה מתחילה שלא ע"ד לכורכה עם הנביאים דהו"ל כהורדה מקדושה בזה וכמ"ש (ובעיקר הדבר שכ' הרמב"ם דאין בחומשים קדושת ס"ת ושלא כר' ירמי' בירושלמי הנ"ל הנה למש"ל להגיה בירושלמי שם והא תני כו' א"ש בפשיטות דדר' ירמי' נשאר באמת בקושי' בזה בירושלמי וכמ"ש אמנם גם לפי' הק"ע הנ"ל י"ל בפשיטות דסמך הרמב"ם בזה על הש"ס דילן במגילה כ"ז הנ"ל דאין מניחין חומשים ע"ג תורה וכמ"ש הרמב"ם בפ"י מה' ס"ת ה"ה כן להלכה ודלא כר' ירמיה בירושלמי הנ"ל (ואמנם מה שהשמיט הרמב"ם עיקר הך דינא דמס' סופרים הנ"ל דאין עושין תורה חומשים לפי שאין מורידין כו' יבואר קצת להלן אי"ה) ואין לתמוה לפ"ז על המחבר ז"ל ביו"ד שבס' רפ"ב ס"ק י"ט הביא הך דאין מניחין חומשים ע"ג ס"ת בלי חולק ובס' רפ"ג ס"ק א' הביא מחלוקת הרמב"ם והרשב"א ז"ל בזה דהרמב"ם ס"ל דאין בחומשים קדושת ס"ת וכמ"ש ויש מי שאומר והוא הרשב"א בתשובה ס' קמ"ד שהובא בב"י שם דחומשים הם כס"ת לכל דבריהם כו' והיינו משום שפסק כר' ירמיה בירושלמי הנ"ל (ונראה דגי' הרשב"א הוא כגי' שלפנינו בירושלמי שם דלמש"ל להגיה שם והא תני כו' א"כ הרי נשארו ד' ר' ירמיה בקושיא בזה ואיך פסק כוותי' וי"ל וצ"ע) והרי למש"ל דנראה דר' ירמי' לטעמי' בזה דמשום דא' דתורה וחומשים קדושה א' הן ס"ל התם מה"ט דמותר להניח חומשים ע"ג ס"ת באמת וא"כ לכאורה הי' לו להשו"ע שם להביא חולק בזה גם בדין הנחת חומשים ע"ג ס"ת דלמ"ד דחומשים קדישי כס"ת הרי ס"ל נמי דמניחין חומשים ע"ג ס"ת וכמ"ש אבל י"ל בפשיטות דרק לחומרא חיים מספק לד' הרשב"א ז"ל בזה ולכן לא הביאו רק להא שינהוג גם בחומשים קדושה כס"ת מספיקא וא"ש

וברמ"א ס' רפ"ב ס"ק ב' בהג"ה כ' דלפני חומשים שלנו שאינם עשוין בגלילה) אין צריכין לעמוד מפניהם כמפני ס"ת (ונרשם המ"מ ב"י בשם הרמב"ם) ואח"ז כ' הרמ"א דיש מחמירים ומשמע דאף בחומשים שלנו יש מחמירין לעמוד מפניהם (ונרשם המ"מ שהוא מהרשב"א הנ"ל) והנה אף שבזה האמת אתו דהרשב"א החמיר לעמוד אף לפני חומשים שלנו וכמש"ש הב"י משמו שכ' דאפי' לפני חומשים שלנו שאינן בגלילה כס"ת מסתברא דצריכין לעמוד לפניהם דקדושים הם כו' ע"ש אבל כבר תמה ע"ז הש"ך ז"ל שם ס"ק ג' דאיך הביא הרמ"א ז"ל דעה זו הנדחית לגמרי כי מעולם לא שמענו שום פוצה פה בזה שיהיו עומדים מלפני חומשים שלנו ואפי' הי' כל התורה כתוב כן אין עומדים כלל מפני' וכמש"ש הב"י ג"כ שכבר נהגו העולם שלא לעמוד מפניהם כו' וע"כ כ' הש"ך שם להגי' בד' הרמ"א הנ"ל דהאי יש מחמירין קאי אלמטה שם וצ"ל דיש מחמירין ואומרין דהשומע קול כו' ע"ש ועוד יש לתמוה על הרמ"א הנ"ל שציין המ"מ ב"י בשם הרמב"ם על מ"ש דלפני חומשים שלנו א"צ לעמוד והלא באמת מבואר בב"י בשם הרמב"ם שם דאפי' לפני חומשים העשויין בגליל' כס"ת ס"ל דא"צ לעמוד לפניהם כלל ומטעמי' דס"ל דאין בחומשים קדושה ס"ת כלל וכמ"ש (ומצאתי כעת שם בהגהות הגאון רע"א ז"ל הנדפס מחדש שעמד קצת בזה ג"כ ע"ש ולכן הי' נ"ל דבאמת