ראשית בכורים סב

שבראשו כלל וכמ"ש ש"מ דדוקא בעמוד שבסופו שמעכב לר"י הוא דס"ל דאחר שעשה לו עמוד עכ"פ מטמא הגליון וכמ"ש משא"כ בגליון דכדי לגול עמוד שבראשו דבאמת אין העמוד הזה מעכב כלל לר"י ולכן אף שעשה לו עמוד להגליון שבראשו אין הגליון שבראשו מטמא כלל לר"י רק בכדי השיעור דכדי לגול היקף לבד אבל הגליון שבראשו שהוא יותר על שיעור דכדי היקף דהיינו הגליון שהוא כדי לגול עמוד ג"כ אף כשעשה לו עמוד טהור לר"י משום דכיון שאין העמוד שבראשו מעכב כלל הרי לעולם יכול הוא להסיר וליטול הגליון עם העמוד הראשון מהס"ת משא"כ בגליון ובעמוד שבסופו שמעכב לר"י בודאי וכמ"ש

אלא דצ"ע לכאורה בזה מהתוספתא דפ"ב דידים שם שהובא בר"ש פ"ג מ"ד הנ"ל דגרסי' ר' יהודה א' הגליון שבתחלה הספר וכדי היקף כולו מטמא את הידים (ובר"ש במ"ד הנז' לא העתיק שם תוס' זו בשם ר' יהודה אך בתוס' שלפנינו איתא ר' יהודה וכ"ה בר"ש עצמו בהעתק ד' התוס' במ"ה שם ולהלן יתבאר אי"ה) ונראה פשוט לפי גירסא זו דגרסי' וכדי היקף כו' בוי"ו דאע"ג דודאי דהך בבא דד' ר' יהודא בתוס' זו לא איירי כולה רק בגליון שבראש הספר לבד דבסוף הספר הרי א' ר' יהודה במתני' דבעינן שיעשה לו עמוד וע"כ דבסופו הוא השיעור דכדי לגול עמוד וכמש"ש הר"ש והרא"ש ז"ל לדייק כן מד' ר' יהודה דמתני' הנ"ל ע"ש וא"כ ע"כ הא דקתני בד' ר"י עצמו בתוס' הנ"ל וכדי היקף כולו דודאי על הגליון של תחלת הספר לבד קאי ר' יהודה התם וכ"כ שם הר"ש ז"ל להכריח מזה דעיקר הגי' בב"ב י"ג שם דעושה בראשו כדי לגול היקף ובסופו כדי לגול עמוד כדמוכח מד' ר' יהודה הנ"ל דהעמוד הוא בסוף הספר והוא כגי' הר"י ז"ל בב"ב שם ולא כגי' דידן דהוא גי' רש"י ז"ל ע"ש ועכ"פ צריך לפרש לפ"ז הא דקא' ר"י בתוס' הנ"ל הגליון שבתחילת הספר וכדי היקף כו' דמשמע ודאי דהגליון שבתחילת הספר דקאמר הוא מלבד השיעור דכדי היקף כולו וצריך לפרש לכאורה על איזה גליון שבתחילת הספר קאי ר"י התם ואמר שהוא מטמא ג"כ מלבד השיעור דכדי היקף כו' וכבר עמד בזה הר"ש ז"ל שם וכ' לפרש וז"ל דאפי' גרסי' וכדי היקף בוי"ו דמשמע דתרי מילי נינהו לא איירי בהיקף דבסוף אלא כולה בתחילת הספר וגליון שבתחילת הספר היינו שתי אצבעות שמניח בתחילתו כמו שמניח בין דף לדף כדא' במנחות ל' וכדי היקף כולו הכל בתחילתו קאמ' עכ"ל ולענ"ד צע"ג בדברי הר"ש ז"ל בזה דמשמע בפשיטות מדבריו דס"ל דצריך להניח בתחילתו גליון דהשתי אצבעות מלבד הגליון דכדי היקף כולו והוא תמוה דלמה לו לשייר עוד שתי אצבעות גליון סמוך לכתב בתחילתו אחרי שהוא צריך להניח באמת גליון גדול בתחילתו כדי לגול כולו שהוא ששה טפחים והוא גליון פנוי מכלום ולמה לא תעלה אותן השתי אצבעות ג"כ בתוך הגליון של ששה טפחים דמניח ע"כ חלק בתחילתו כדי לגול היקף וכמ"ש דבשלמא בין כתב להגליון דכדי לגול עמוד בסופו ודאי דשייך שפיר הך דינא דגליון השתי אצבעות אלו וכמו שכ' למעלה שיהי' גליון חלק בין הכתב להעמוד לפי שהגליון הוא צריך לגלול על העמוד ואין זה נוי לספר שיהי' העמוד סמוך לכתב ממש אבל הגליון דכדי לגול היקף שבראשו ודאי דיכול להקיף הס"ת גם בהשתי אצבעות גליון שסמוך להכתב ולמה לי ששה טפחים ושתי אצבעות ג"כ וצ"ע בד' הר"ש הנ"ל בזה

ולכן היה אפשר לומר דבאמת הא דאר"י בתוס' הנ"ל העליון שבתחלת הספר וכדי היקף כו' דר"ל הגליון שהוא כדי לגול עמוד בתחילתו מלבד הגליון שכדי לגול היקף ושניהם בתחילתו קאמר כמ"ש הר"ש והא דבמתני' אינו מטמא עד שיעשה לו עמוד ובתוס' משמע דאינו מחלק בזה כלל צריך לומר דדוקא בעמוד שבסופו קאמר ר"י במתני' דעד שיעשה כו' אבל בעמוד שבתחילתו מודה דמטמא אף מקודם שעשה העמוד ודלא כמש"ל אליבא דר"י בזה וכי תימא דא"כ באמת מ"ט דר' יהודה בזה דלמה יהי' העמוד שבתחלתו חמור מן העמוד שבסופו דבגליון שבסופו אין ר"י מטמא רק כשעשה לו עמוד ושבראשו גם הגליון שהוא יתר על כדי היקף דהיינו לגול העמוד ג"כ יטמא לר"י מיד אף קודם שעשה לו העמוד וכלפי לייא הוא לכאורה ממ"ש לעיל בזה אבל יש לומר לענ"ד דהוא מטעמא אחרינא באמת ור' יהודה לטעמי' בזה דהנה בב"ב י"ג תניא ההם מדביק אדם תורה ונביאים וכתובים כאחת ד"ר מאיר ר' יהודה א' תורה בפני עצמה נביאים בפ"ע כו' וכ"ה בירושל' פ"ג דמגיל' ע"ש והנה באמה מצינו לר' יהודה גופי' שסותר ד"ע בזה והוא במס' סופרים ובמס' ס"ת רפ"ג דהניא התם עושה אדם תורה ונביאים כאחת ד"ר יהודה וחכ"א תורה בפ"ע ונביאים בפ"ע ע"כ והוא סתיר' גדול' מש"ס דילן על המס' סופרי' ומס' ס"ת הנ"ל אליבא דר' יהוד' מהיפך להיפך בזה (וגם אם נחזור בזה לכלל שבידינו דסתם חכמים דר"י הוא ר' מאיר אם כן גם ד' ר' מאיר סותרין זא"ז מהיפך להיפך בזה וכמ"ש) ובהגהות הגר"א ז"ל הגיה באמת במס' סופרים שם דצ"ל כמו בש"ס דילן בב"ב הנ"ל ע"ש אמנם למש"ש בהגהות אשר"י סופ"ק דב"ב לתמוה בזה על מה שסמכו עכשיו לכרוך תורה ונביאים כאחת והא קיי"ל ר"מ ור' יהודה הלכה כר' יהודה ע"ש והנה באמת לא הי' לו לתמוה בזה כלל על מנהג העולם שסמכו עכשיו לכרוך ביחד שהרי ודאי יש להם לסמוך בזה ע"ד הרמב"ם ז"ל בפ"ז מה' ס"ת הט"ו שפסק כן בפשיטות דמדביק אדם תורה ונביאים כאחת כו' ע"ש רק שע"ד הפוסקים כן בזה באמת הי' לו לתמוה שם בפשיטות דאיך פסקו כר"מ לגבי דר"י (ומ"ש הכ"מ שם בטעמי' דהרמב"ם בזה יבואר להלן אי"ה) אבל נראה באמת דאין מקום לקושית הגהות אשר"י הנ"ל בזה די"ל דסמכו בזה באמת על גי' המס' סופרים הנ"ל דר' יהודה הוא דאמר התם דמדביק אדם תורה ונביאים כאחת (ואולי דגירסתם שם ג"כ במקום וחכ"א כו' רמ"א כו' דהוא בר פלוגתי' דר"י בזה בש"ס דילן הנ"ל) וכמ"ש ולכן פסקו שפיר בפשיטות כר' יהודה לגבי ר"מ בזה באמת וא"ש וא"כ עכ"פ נראה דאין לדחות גירס' המס' סופרים הנ"ל בזה כל כך שהרי נראו קצת דגם להרמב"ם ז"ל הי' לו גי' המס' סופרים הנ"ל בזה וכמ"ש רק שיש לנו ליתן מקום באמת לשתי הגירסאות שיש בזה בש"ס דילן ומס' סופרים הנ"ל אף שהוא מהיפך להיפך ממש וכמ"ש

והנה משנ"ל ליישב בזה יבוא' להלן אי"ה רק בתחלה נ"ל לומר בזה דלגי' המס"ס הנ"ל דר' יהודה הוא דא' דעושה אדם תורה ונביאים כאחת וכמ"ש א"ש בפשיטות בטעמא דר' יהודה גופי' בזה דמחלק בין הגליון שבסוף הספר שאינו מטמא עד שיעש' לו עמוד וטעמי' כמ"ש הרמב"ם ז"ל הנ"ל לפי שיכול לחותכו כו' ותמהנו בזה דאיך יחתוך אותו והלא הוא צריך לו לגול בו העמוד אבל למ"ש י"ל דר' יהוד' לטעמי' בזה דס"ל דיכול לכרוך נביאים ג"כ עם תורה כאחד וכמ"ש וא"כ כל זמן שלא עשה עמוד לתורה בסופו עדיין לא נתקדש הגליון שכדי לגול עמוד שהניח בסופה שהרי אם ירצה יכול לחבר לה בסופה הכרך מנביאים או מכתובים ג"כ ולא יצטרך כלל שם בסוף התור' להגליון שכדי לגול עמוד (רק הגליון של שתי אצבעות לבד להפסיק בין דף של תורה לדף של נביאים כמו בין דף לדף של תורה אבל הגליון שהניח ג"כ כדי לגול עמוד בסוף התורה לא יצטרך עוד כלל) דהעמוד האחרון יעשה לו בסוף הנביאים או בסוף הכתובים כיון שיעשה כולם בכרך אחד דרשאי לעשות כן לר"י וכמ"ש ולכן כל זמן שלא עשה לו עמוד בסופו הרי הוא יכול לחתוך הגליון שהניח כדי לגול העמוד בסוף התורה כשירצה לכורכה עם הנביאים כאחת דלא יצטרך אז עוד לאותו גליון כלל בסוף התורה וכמ"ש משא"כ לאחר שעש' לו עמוד לתורה בסופה בפ"ע ודאי דשוב לא יחבר עוד בכרך זה נביאים לתורה כלל ועכ"פ בסוף התורה כל זמן שלא עשה לו עמוד אינו ברור שיעשה לו עמוד שם וכמ"ש ומשא"כ בתחלת התורה שבהכרח יעשה לו עמוד שם בתחילתו ומשו"ה קאמר ר' יהודה גופא בתוס' הנ"ל דהגליון שבתחלת הספר אף שהוא יותר מכדי היקף דהיינו כדי לגול עמוד ג"כ מטמא אף קודם שעש' לו עמוד שהרי בודאי יעש' לו עמוד שם בתחילתו וא"א לחתוך אותו כלל משם וא"ש בזה ד' התוס' הנ"ל וגם מחלוקת ר' יהודה ורבנן במשנה דידים הנ"ל דאזלי לטעמייהו בזה דר' יהודה לטעמי' דא' דכורך אדם תורה ונביאים כאחת ולכן ס"ל דבסופו אינו מטמא עד שיעשה לו עמוד דקודם שעש' העמוד הרי יכול לחתוך את הגליון עדיין כשיחבר התורה עם הנביאים יחד וכמ"ש ורבנן