ראשית בכורים סא

בין הכתב להעמוד וכמו שיתבאר בזה להלן אי"ה) א"כ גם כי עשה לו עמוד מאי הוי והלא כיון שאין העמוד מעכב הרי עדיין הוא יכול לחתוך לעולם את הגליון עם העמוד כאחד מן הס"ת כיון שהיא כשרה בלא זה ועכ"פ לכאורה אין מקום לחלק כלל בקדושת הגליון שבסופו בין קודם עשיית העמוד בין אחר עשייתו (ובהשתי אצבעות שצריך להניח גליון בין הכתב לעמוד (כמ"ש בטור ושו"ע ס' רע"ג דהשיעור דכדי לגול עמוד הוא מלבד השתי אצבעות דצריך שישארו בין הדף להעמוד ע"ש וע' בר"ש דידים מ"ד הנ"ל שפי' התוספתא שם הגליון שבתחלת הספר היינו השתי אצבעות כמו בין דף לדף ע"ש אך ברמב"ם פ"ט מהל' ס"ת ה' י"ד כתב וירחיק בין העמודים והכתב שבדף עכ"ל ולא כתב כלל כמה ירחיק וצ"ע בהגהות מיימוני אות א' שם בהג"ה ע"ש ונ"ל דטס"ה וחסרון הניכר הוא ברמב"ם שם וצ"ל וירחיק שתי אצבעות בין העמודים והכתב שבדף וכמו הריחוק שבין דף לדף שכ' בה"ב שם וכמ"ש בטור ושו"ע בסי' רע"ג הנ"ל שוב ראיתי להב"י ז"ל בס' רע"ח שהעתיק שם ד' הרמב"ם הנ"ל כמו שהוא לפנינו וכ' עליו דבטור הנ"ל כ' דצריך שיניח שתי אצבעות בין דף לעמוד ע"ש אך יש לתמוה באמת על הב"י ז"ל הנ"ל שלא הגיה כלום בד' הרמב"ם ז"ל בזה ובאמת נראה דודאי דטס"ה ברמב"ם שם וצ"ל כן בפירוש גם ברמב"ם הנ"ל כמ"ש בטור הנ"ל בזה וכמ"ש בעז"ה) ודאי פשוט דמודה ר"י דמטמא אף בלא עמוד כלל והא דאר"י שבסוף אינו מטמא עד שיעשה כו' ודאי דר"ל חוץ מהשתי אצבעות הנ"ל דבהא ודאי דלא פליג את"ק דמהני' וכמ"ש ועכ"פ נראה דאף למ"ד דעמוד אחרון ג"כ אינו מעכב וכמש"ל מ"מ הגליון דשתי אצבעות ודאי דצריך שיניח בסופו כמו בין כל דף ודף אלא דבלא"ה כתב הרמב"ם בפ"ט שם ה"ב דהשיעורין אלו רק למצוה כו' ע"ש)

אולם נראה באמת דצ"ל דהעמוד האחרון מעכב לר' יהוד' בודאי משו"ה ס"ל דכשעשה לו העמוד בסופו נתקדש הגליון ג"כ בקדושת הספר עצמו דודאי לא יחתוך אותו עוד ויפסול את הס"ת בזה אבל כל זמן שלא עשה לו עמוד אף דהס"ת עצמה ודאי דמטמא הידים אף בלא העמוד דאפילו לא כתב בה רק פ"ה אותיות לבד תנן התם במ"ה דמטמא הידים ע"ש אבל הגליון אינו מטמא עדיין לפי שאפשר שיחתוך אותו משם עדיין ויחזור ויתפור חתיכות קלף אחר שם לסופו ויעשה בו את העמוד וכמ"ש בתשב"ץ ח"ב ס' צ"ג דרשאי לעשות כן אף לכתחילה לתפור חתיכות קלף להגליון שבסוף כשלא נשאר בו כדי לגול עמוד ולקבוע את העמוד בהחתיכות קלף שנתפר שם מחדש רק שבתשב"ץ ז"ל לא הביא שם ראיה מוכרחת לזה כלל ע"ש

אך לענ"ד יש בזה ראי' לכאורה באמת מד' הרמב"ם ז"ל הנ"ל דכיון דע"כ צ"ל באמת דלר"י העמוד האחרון מעכב ודאי להכשר הס"ת וכמ"ש א"כ איך כתב הרמב"ם דקודם שיעשה לו עמוד יכול לחתוך את הגליון כו' וכמש"ל דלכאורה איך יכול לחתוך כיון שצריך אותו ע"כ לעשות לו עמוד שם וע"כ צ"ל כמ"ש שיכול לחתוך הגליון הלז ולתפור שם חתיכות קלף אחר ולקבוע בו את העמוד אף שעל הקלף שנתפר בו מחדש לא נכתב כלום עליו ולא נעשה רק לגול בו את העמוד לבד ואפ"ה שפיר דמי לעשות כן וכמ"ש ולכן כל זמן שלא נתפר העמוד להספר עדיין יכול הוא לחתוך את הגליון וכמ"ש אבל אחרי שתיקן בו את העמוד ותפרו להגליון שוב לא יחתוך את הגליון עוד מהס"ת בודאי דאף שלכאורה עדיין הרי הוא יכול לחתוך את הגליון עם העמוד ולקבוע העמוד בחתיכות קלף אחר שיתפור שם מחדש וכמ"ש אבל הדבר פשוט שיש בזה איסור בודאי לעשות בלא צורך תיקון שהרי בחתיכה זו הוא פוסל את הס"ת אחר שנכשרה ופשוט דודאי דאסור לפסול ס"ת כשרה בידים ולכן ס"ל לר"י דלאחר שכבר תפר את העמוד לגליון שבסופו אז גם הגליון ודאי מטמא שלא יבוא לחותכו עוד מהס"ת הכשרה בחנם וגם עכ"פ קודם שחתכה כבר נתקדש גם הגליון ע"י תפירת העמוד האחרון וכמ"ש משא"כ קודם שעשה לה עמוד דעדיין אין הס"ת כשרה כלל בלא עמוד שבסופה ודאי דיכול לחתוך הגליון שבסופה עדיין כשירצה לתפור שם קלף אחר אח"כ ולקבוע ולתפור בהחתיכה הזאת את העמוד האחרון וכמ"ש בתשב"ץ הנ"ל ולכן כ"ז שלא עשה לו עמוד הגליון הוא חול עדיין בלא עמוד ואינו קדוש על שם סופו ג"כ אף שע"כ הוא צריך לעשות לו עמוד לפי שיכול לחותכו באמת משם ולתפור קלף אחר וכמ"ש ועכ"פ א"ש בטעמא דר"י בזה דמחלק בקדושת הגליון בין קודם עשיית העמוד לאח"כ וכמ"ש

ואמנם עכ"פ נראה להכריח משם לר' יהודה דהעמוד האחרון ודאי דמעכב להס"ת באמת דאם לא היה מעכב כלל נראה דלא הי' מועיל כלום לקדש את הגליון גם כשעשה לו עמוד שהרי לעולם עדיין הוא יכול לחתוך את הגליון עם העמוד כאחד כיון שאין העמוד עצמו מעכב ואין הס"ת נפסלת כלל ע"י חיתוך העמוד עם הגליון ממנה ומה לי בין קודם שעשה לה עמוד לאחר שעשה לה עמוד אחרי שהעמוד עצמו ג"כ אין מעכב כלל וכמו שיכול לחתוך הגליון בפני עצמו כך יכול הוא לחתוך הגליון עם העמוד ביחד דלעולם אין הס"ת נפסלת בכך וגם יש להוכיח בפשיטות קצת דהעמוד צריך לחברו ע"י תפירה דוקא להס"ת דודאי אין נראה לומר שעל ידי הנחת העמוד לבד בתוכו יתקדש הגליון על ידי זה לר"י כיון שבקל הוא יכול ליטלו מעל הספר שהרי אף היכא שיכול לחותכו עדיין ס"ל דלא נתקדש כלל כמ"ש הרמב"ם הנ"ל בזה כ"ש כשיכול ליטלו משם לבד ואין נר' לומר דגם בנטילת העמוד לבד מהס"ת שיהי' גם בזה איסור כפוסל ס"ת עי"ז כיון שלא היה מחובר להס"ת כלל רק הי' מונח אצלה לבד וגם נראה דאם איתא דלר"י כשר בלא תפירה גם כשתפרו לס"ת שוב לא היה איסור בודאי לחתוך ולהסיר התפירות מהעמוד המחובר להס"ת כיון שאין צורך לתופרו כלל ואין בזה משום חובת מצוה ורק דעביד מילתא יתירתא בתפירה זו פשוט הוא שיכול להסיר שוב התפירות הללו מהעמוד אם ירצה וא"כ גם כי עשה לו עמוד ותפרו להס"ת מאי הוי כיון שיכול להסיר שוב התפירות ממנו וליטלו לגמרי ואכתי הו"ל עדיין בזה כמו הגליון עצמו שיכול לחותכו כמש"ל בשם הרמב"ם ז"ל אלא ודאי משמע בפשיטות מד' ר' יהודה במשנה הנ"ל דהעמוד האחרון מעכב בס"ת וצריך לחברו ע"י תפירה דוקא להס"ת ובהכי א"ש ד"ר יהודה במשנה זו בפשיטות וכמ"ש בעז"ה

ואולם נראה דיש להוכיח ג"כ משם דגם לר' יהודה אין מעכב רק העמוד האחרון לבד דאם היה מעכב לדידי' גם העמוד הראשון ודאי דהי' לו לחלוק בזה גם בעמוד הראשון ג"כ דאף שבאמת בגליון שבראשו איכא דס"ל דבעינן שיעור יותר שיהי' בו כדי לגול היקף סביב התורה (דהיינו ששה טפחים בס"ת שעובי' ב' טפחים כדא' בב"ב שם) וכמ"ש הר"ש ז"ל בידים שם והתוס' בב"ב י"ג שם דבתחלתו צריך להיות בתורה כדי לגול היקף ע"ש ושיעור זה כיון דמעכב בודאי א"כ מטמא הידים לר"י ג"כ אף בלא עמוד כלל ומודה בי' ר"י בודאי וא"כ א"ש בפשיטו' לכאורה מאי דלא הזכיר ר"י שם גם הגליון שבתחילתו אבל באמת ליתא דאם איתא דלר"י צריך להיות עמוד גם בתחלתו באמת וע"י תפירה ג"כ כמו בסופו א"כ הרי לפ"ז היה צריך להיות בגליון שבתחלתו כדי לגול היקף וכדי לגול עמוד ג"כ כיון שהעמוד הזה מעכב ג"כ וא"כ ודאי דגם בתחילתו הי' נ"מ לר"י דקודם שעשה לו עמוד לא היה מטמא רק הגליון דכדי לגול היקף לבד וכשיעשה לו עמוד גם הגליון הלז דכדי לגול עמוד מטמא ידים וכמו בסופו ממש אלא ע"כ דבתחילתו אין העמוד מעכב כלל לר"י ולכן לכו"ע בתחלתו אין הגליון מטמא רק השיעור דכדי לגול היקף לבד וזה מטמא ודאי אף בלא עמוד אף לר"י וכמ"ש משא"כ בגליון דכדי לגול עמוד ג"כ בתחילתו גם כשעשה לו עמוד אינו מטמא לכו"ע כיון דאינו מעכב אפילו לר"י וכמ"ש וא"ש

והא דמשמע מדיוקא דד' ר' יהודה הנ"ל לכאורה איפכא דבגליון שבסוף קאמר דאינו מטמא עד כו' ומשמע דבגליון שבראשו מודה ר"י דמטמא מיד הוא משום דקאתי לאפוקי בזה בשיעור הגליון דכדי לגול היקף שבתחילתו דבשיעור זה מודה ר"י דמטמא מיד וכמ"ש אבל הגליון שבתחלתו שהוא לגול עמוד ג"כ אף לאחר שעשה לו העמוד אינו מטמא לר"י וכמ"ש וא"ש: והשתא מזה מוכרח ג"כ דהעמוד שבסופו מעכב עכ"פ לר"י וכמ"ש שהרי עד כאן לא קאמר ר' יהודא התם דהגליון מטמא אחר שעשה לו עמוד רק בגליון ובעמוד שבסופו ולא זכר התם גם מהגליון ומהעמוד