ראשית בכורים נח

בירושלמי הנ"ל דמהא דנקראת ג"כ איגרת לא מצינן למילף לר"ח ב"ג רק להכשיר לתפור השאר בפשתן עכ"פ משא"כ לר' ירמיה אליבא דרב הנ"ל דלדידי' ע"כ דאין צריך לתפור השאר כלל וכמ"ש) והך דמכות הנ"ל אתי כר' ירמי' אליב' דרב בירו' הנ"ל וא"ש

ונחזור למ"ש בעז"ה ליישב ד' הרמב"ם ז"ל בזה דפסק בפשיטות כמאן דפוסל בס"ת שתפרה בפשתן שהיה לו הכרע להלכה בזה באמת מסתמא דמתניתין דפ"ק דמגילה הנ"ל ומהמ"ס הנ"ל ומהא דרב במגילה י"ט הנ"ל וכמ"ש בשם הכ"מ הנ"ל ג"כ בזה וא"כ לכאור' הקשה טובא באמת ע"ד הרמ"א ז"ל ס' רע"ח הנ"ל שכתב להכשיר עכ"פ בשעת הדחק בס"ת שתפרה שלא בגידין וכמ"ש דמאחר שנראה שאין שום ספק כלל להלכה בזה וכמש"ל א"כ איך נוכל להכשיר בזה אפי' בשעת הדחק באמת דלא דמי כלל לס"ת שאין הקלף מעובד לשמה וכמש"ל בעז"ה ולכן נ"ל ליישב ד' הרמ"א ז"ל הנ"ל ולענ"ד י"ל בזה דבאמת לא ס"ל להרמ"א ז"ל לגמרי כבעל תה"ד בזה להקל אף ביריעות של ס"ת שתפרן שלא בגידין שזהו באמת נגד כל הסוגיות הנ"ל ונגד ד' הרמב"ם ז"ל שפסל בזה מהלכה למ"מ וכמ"ש והרי אף במגילה כ' באו"ח ס' תרצ"א ס"ק ה' בפשיטות דאם תפרה בפשתן פסולה ולא הגיה הרמ"א ז"ל שם להכשיר עכ"פ בשעת הדחק רק כ"ש בהג"ה דיותר מג' חוטי גידין יכול לתפור (בשעה"ד כשאין לו גידין) בפשתן והוא מסוגיא הנ"ל ע"ש וא"כ ודאי דס"ת צריך שתהיה כולה בגידין ולעכב ג"כ ואפי' בשעה"ד ומה שהכריע הרמ"א להקל בשעה"ד בס"ת בזה הרי לא הקיל שם באמת רק כשנתפרו היריעות להעמודים לבד במשי וכמש"ל ובזה היה נ"ל להרמ"א ז"ל שיש להקל באמת בשעת הדחק עכ"פ דבאמת בעיקר הדין שכ' הרמב"ם ז"ל בפ"ט מהל' ס"ת הי"ד דצריך לתפור הגליון של ס"ת בתחילה ובסוף להעמודים בגידין דוקא ע"ש כבר העיר על זה הדגול מרבבה ז"ל בס' רע"ח הנ"ל דמדלא כ' הרמב"ם שם ברפ"י בין הכ' דברים שפוסלין הס"ת רק כשתפר היריעות בפשתן ולא כ' ג"כ שתפר היריעות להעמודים משמע דבעמודים לאו לעיכובא הוא (וע"ש בד"מ דהכריע מזה דאפי' לא תפר העמודים כלל להיריעות כשר והביא עוד ראיה מספר העזרה שלא היה לו רק עמוד א' ע"ש והוא רק לפי' רש"י ז"ל בב"ב י"ד ד"ה לתחילתו ע"ש ומלבד שאינו מוכרח באמת וכמ"ש להלן אי"ה די"ל אליבא דר"מ שם דלדידי' אזלא סוגיא זו התם דהעמודים שמבראי היו גוללין בהם הס"ת כמש"ש הרא"ש ז"ל וא"כ אין ראי' עכ"פ מהש"ס הנ"ל שם בזה ואולם הרי עכ"פ י"ל דעמוד אחד מעכב גם בס"ת דידן ומד' הרמב"ם הנ"ל ג"כ אין כ"כ ראיה די"ל דמ"ש שתפר היריעות בפשתן ר"ל בין זו לזו בין להעמודין ואמנם לענ"ד יש ראי' מוכרחת לזה מד' הרא"ש הנ"ל ויתבאר להלן אי"ה)

אולם לענ"ד נראה קצת בזה דלד' הרמב"ם ז"ל שהובא בש"ך יו"ד ס' רע"ב ס"ק ב' דס"ל דשיעור ארכו כהקיפו בס"ת הוא בלא עמודים ע"ש א"כ מוכרח לכאורה דלר"מ שם בב"ב י"ד ע"כ דס"ל ודאי דתפירת העמודים לס"ת אינו מעכב וכשר לקרות בה אף בלא תפירה כלל ולר' יהודה שם אף דלדידי' אין שום הכרע משם אי מעכב או לא אבל ממתניתין דפ"ג דידים מ"ד יש קצת ראיה דלר' יהודה שם ע"כ ס"ל דהעמוד האחרון עכ"פ צריך לתופרו להגליון שבסופו ע"ש דהנה אהא דפריך בב"ב שם גבי הס"ת שהיתה מונחת בתוך הארון לר"מ התם ע"ש ופריך דתרי בתרי היכי יתיב כו' והוכיחו שם בתוס' מזה דהעמודים ע"כ נחשבין ג"כ בכלל ההיקף ע"ש אבל הרא"ש ז"ל כתב שם בזה בס' נ"ב וז"ל דאי אמרת דעמודים המונחים בארון [פשוט דטס"ה וצ"ל בצד הארון שהרי לר"מ קיימינן דלדידי' עמודים הוו קיימי מבראי כדא' התם ובפלפולא חריפתא דחק ליישב דברי הרא"ש בזה ע"ש ולענ"ד טס"ה באמת וכמ"ש בעז"ה] הן הן העמודים של הספר תורה שהיתה מונחת בארון וכשהיו מוציאין הספר לקרות בו היו גוללין הספר סביב לעמודים וכשהיו מחזירין אותו לארון מסירין אותן העמודים כדי שיכנס הספר באותן שני טפחים כו' אז ניחא דהס"ת היתה מונחת בארון בלא עמודים עכ"ל. והנה מ"ש הרא"ש דכשהיו מוציאין הספר לקרות בו כו' לכאור' צע"ג דאיך היו יכולין לקרות כלל בהס"ת שבארון הקודש שהי' עומד בק"ק שאין אדם נכנס לשם לעולם רק כה"ג ביוה"כ לבד וכבר הקשו שם התוס' ד' י"ד ד"ה שלא יהא ס"ת כעין זה אהא דקאמר התם בש"ס שהיו מוציאין הס"ת והקשו ג"כ דאיך היו יכולין להוציאה משם והלא אסור ליכנס כו' ומש"ש בזה שהיו נכנסין שם לתקן הס"ת שלא תתקלקל ע"ש אכתי אין מקום ליישב בזה ד' הרא"ש הנ"ל דמנ"ל להרא"ש באמת שהיו קורין בה ג"כ כיון שהיתה בלא עמודים והלא לצורך הקריאה ודאי אסור ליכנס לשם ולצורך תיקון לבד הי' די שיוציאוה משם ולא יקראו בה כלל ומנ"ל להרא"ש דכשהיו מוציאין אותה לצורך תיקון לבד שהיו קורין בה אז ג"כ וגם בימי נוב וגבעון עד שבנה שלמה בהמ"ק שהי' הארון בקרית יערים שכ' התוס' הנ"ל שאז היו יכולין להוציאה מהארון הרי לא כתבו רק להוציאה ולעיין בה ע"ש ומנ"ל שהיו קורין בה ג"כ באמת באיזה זמן וע"כ נ"ל דס"ל להרא"ש בזה כמש"ש רש"י ז"ל אהא דא' התם ספר עזרה לתחילתו כו' ופירש רש"י שם דס"ת זו שכ' משה שהיתה מונחת בארון דעלה קאי התם קרי לה ספר עזרה שהיה הכהן גדול קורא בה ביוה"כ ע"ש ופשוט לענ"ד דה"נ ס"ל להרא"ש בזה ודלא כמו שדחו התוס' הנ"ל שם בזה וכ' דל"ל שביוה"כ היו מוציאין אותה דלא אשכחן בסדר יומא שהיו מוציאה עכ"ל דבאמת צ"ע על ד' התו' בזה דאין ראיה באמת מכולה סדר יומא לזה כלל שהרי ביומא נ"ב מוק"ל גם למתני' דהתם דתנן הגיע לארון כו' דבמקום ארון קאמר ע"ש משום דכולה בבית שני קמיירי שכבר נגנז הארון ע"ש ולאחר שנגנז הארון ודאי דגם הס"ת לא היתה עוד בק"ק דלר"מ היתה מונחת בארון ולר"י התם דא' שהס"ת היתה מונחת על הארגז ששגרו פלשתים כו' הלא גם הוא נגנז עם הארון כדא' ביומא התם וא"כ ודאי דבבית שני לא היתה הס"ת מונחת עוד בק"ק ולכן לא נזכר מזה כלל בכל סדר יומא דכולה בבית שני קמיירי כמ"ש אבל ודאי דבבית ראשון היו מוציא אותה הכה"ג ביוה"כ לקרות בה דמקרא פרשה היא אחת מחובת היום כמ"ש רש"י ביומא ס"ח וע"כ היו קורין בה עכ"פ ביוה"כ מדקרי לה ספר עזרה והיינו שהיו קורין בה בעזרה ביוה"כ כדא' ביומא ס"ט וא"ש בפשיטות מ"ש הרא"ש ז"ל שהיו קורין בה דס"ל כמ"ש רש"י ז"ל שביוה"כ הי' קורא בה הכה"ג וכמ"ש (ובהכי א"ש ג"כ שלא הי' גם הביאה ריקנית כשהי' כ"ג נכנס להוציא כף ומחתה סמוך לערב די"ל דכשהי' יוצא בשחר מק"ק אחר שהכניס הקטורת לפנים הי' מוציא אז עמו הס"ת מהארון לקרות בה בעזרה וכשהי' נכנס בפעם ד' להוציא הכף ומחתה היה מכניסה אז עמו ומניחה בארון וא"ש)

והשתא דאתינן להכי יש לנו להוכיח מד' הרא"ש ז"ל הנ"ל בפשיטות דע"כ צ"ל דהתפירה שסביב להעמודים אין מעכב כלל וכמ"ש הדמ"ר הנ"ל שהרי כיון דכל עיקר קריאה זו בס"ת שבארון לא הי' רק ביוה"כ לבד וכמ"ש ואיך היו רשאין לתפור אז את העמודים שמבראי לס"ת ולעשות מלאכה דאורייתא כזו ביוה"כ (דאית ביה משום תופר ומשום מתקן ג"כ אם איתא דבלא תפירה להעמודים פסולה ואינה נכשרת ונתקנת רק ע"י התפירה הזאת והו"ל כמו גמר מלאכה ביוה"כ וצ"ע) אלא ודאי דע"כ ס"ל להרא"ש באמת לפ"ז דאין תפירת העמודים להס"ת מעכב כלל ועל כן שפיר היו קוראין אז ביוה"כ בס"ת זו בלא תפירה כלל והיינו דדייק הרא"ש וכ' רק שהיו גוללין הס"ת סביב העמודים ולא הזכיר כלל שהיו תופרין הס"ת להעמודים וע"כ לפי שהי' באמת ביוה"כ שהי' התפירה אסורה אז וכמ"ש ועכ"פ מוכח להדיא דאין התפירה של העמודים לס"ת מעכב כלל וכמ"ש

ואין לומר דלמש"ש רש"י ז"ל עוד שהיו קורין בה גם בפרשת הקהל ע"ש וא"כ הרי שפיר משכח"ל אז תפירה ג"כ דבמוצאי יו"ט ראשון דחג היה כדתנן בסוטה מ"א והיה מותר לתפור אז לצורך המועד דבאמת ד' רש"י בזה תמוהין ג"כ דאיך הי' יכולין להוציאה אז מק"ק שאין נכנסין בו רק ביוה"כ וכקושי' התוס' הנ"ל ודוחק לומר דבשנת השמיטה לא היה הכה"ג מחזיר הס"ת אז להארון ביוה"כ והיה מעכבה בעזרה עד חוה"מ סוכות לקרות בה פרשת הקהל דאכתי איך היו יכולין להחזירה אז להארון וליכנס לק"ק (ואולי דנחשב בזה כלצורך תיקון להניח הס"ת אז במקומה וצ"ע):