ראשית בכורים נז

למ"מ שנאמר כאן אתפירות גידין דג"כ לא קאי רק אתפילין לחודייהו שהזכיר ברישא אבל בספרים באמת לא ידעינן רק מהיקשא וא"כ עכ"פ לגי' הב"י עצמו אין מקום לד' החו"י בזה. אמנם באמת במס' סופרים שלפנינו רפ"א הגירסא אין כותבין ספרים [ולא נזכר תפילין] על עורות בהמה וחי' טמאה ולא נתפרות בגידן ולא נכרכין בשערן והלכה למ"מ שכותבין על עורות בהמה וחי' טהורה ותופרן בגידן וכורכן בשערן ע"כ וכ"ה במס' ספר תורה הנדפס כעת בפ"ע רפ"א ע"ש. ובירושלמי פ"ק דמגילה ה"ט וע"ש בק"ע ד"ה וכורכן בשערן כו' וברי"ף סוף ה' ס"ת ע"ש וכ"ה ברא"ש ז"ל הנדפס בפ"ע רק שחסר שם תיבת ונתפרות בגידן ובש"ס הנדפס מחדש הוגה כן שם בגליון ע"ש] ועכ"פ כיון דלפי גי' זו לא נזכר שם רק ס"ת לחוד ואפ"ה קתני עלה דהלכה למ"מ שיהיו נתפרות בגידין א"כ משמע להדיא דהלמ"ס הנ"ל ע"כ דאס"ת עצמה נאמרה הלכה למ"מ זו שיהיו היריעות נתפרין בגידין ודלא כהש"ס דילן בזה [ואף דנשנה שם גם ההלכה דכורכן בשערן בהדדי דע"כ דהלכה זו לא קאי רק אתפילין לחוד וכמ"ש ואף דברישא לא קתני התם לגי' זו רק ס"ת לבד וצ"ל בזה דרק אגב גררא דאידך הלכתא נקט נמי הך הילכתא דשערן דקאי אתפילין אע"ג דלא שייך באמת התם מ"מ בהך הילכתא דגידין דשייך באמת גם אס"ת וברישא לא נשנה שם רק ס"ת לבד לפי גי' זו ודאי דדחוק טובא התם לפרש כן גם בהך הלכתא דעל מה שנשנה ברישא התם לא קאי הך הילכתא כלל אע"ג דשייכא עלה באמת ונדחוק לומר בזה דרק אתפילין לין קאי דלא נזכר שם כלל וע"כ דפשטא דהברייתא דמ"ס הנ"ל משמע ודאי דאס"ת עצמו קאי הך הלכת' דנתפרות בגידין ופליג בהא אש"ס דילן באמת וכמש"ל בעז"ה ואף דהגר"א ז"ל הגיה שם במ"ס באמת ברישא אין כותבין ספרים ותפילין ומזוזות ע"ש מ"מ י"ל דהרמב"ם ז"ל היה לו הגירסא שלפנינו במ"ס הנ"ל בזה] וא"כ אפשר דהרמב"ם ז"ל שכתב ג"כ דבס"ת גופא נאמרה הלכה למ"מ זו דצריך לתופרין בגידין דסמך לו בזה על המס' סופרים ומס' ספר תורה הנז' וכמ"ש אלא דאכתי צריך לבאר דאיך שבק הרמב"ם ז"ל גמרא דילן דיליף מהיקשא ואזיל בתר המס' החיצונות בזה כיון דעכ"פ מגמרא דילן מוכח להדיא דלא ס"ל כלל הלכה זו בספר תורה וכמ"ש

ואפשר לומר דהי' לו להרמב"ם ז"ל הכרח ג"כ בזה מש"ס דילן דע"כ לחד מ"ד צ"ל דס"ל ע"כ הך הילכתא דמ"ס הנ"ל דגם בס"ת עצמה נאמרה הל' למ"מ זו דתופרה בגידין דהנה לכאורה קשה טובא בסוגיא זו בהא דא' רב חזינא להו לתפילי דבי חביבי דתפירי בכיתנא ומשמע לכאורה בפשיטות דהכי ס"ל נמי לרב עצמו כיון דרב לא פליג עלי' דר' חייא דודו בזה וא"כ פשוט דודאי דלרב ה"נ דס"ת כשרה ודאי כשהפרה בפשתן כיון דהוקשה לתפילין ותפילין עצמן כשרין בפשתן לרב ולר"ח הנ"ל וא"כ יש לתמוה לכאורה טובא דקשיא בזה דרב אדרב דבמגילה י"ט אר"ח משמי' דרב דמגילה נקראת ספר ונקראת אגרת נקראת ספר שאם תפרה בחוטי פשתן פסולה כו' [פי' רש"י ז"ל דאיכא למ"ד במכות דס"ת שתפרה בפשתן פסולה] ע"ש והרי משמע התם בפשיטות דע"כ ס"ל ודאי לרב עצמו בס"ת גופא כמאן דפסיל בפשתן וא"כ איך אפשר דתפילין גופייהו מכשיר רב גם בפשתן ומגילה וס"ת יפסול בהם בפשתן שהרי בש"ס הנ"ל מוכח דס"ת עצמה לא נפק"ל פסולא רק מהיקשא דתפילין וכמ"ש וכבר עמד בזה הגאון בעל טורי אבן ז"ל בחידושיו למגילה שם וכ' ליישב בדוחק דשמא הא דמסיק הש"ס בתר מילתא דרב ולית הילכתא כוותי' לאו סתמא דגמרא מסיק לה אלא מסיום דברי רב בעצמו הוא עכ"ל: ובאמת דחוק הוא לפרש כן בזה דודאי משמע פשטא דסוגיא הנ"ל דסתמא דגמ' מסיק לה דלית הילכתא כוותי' ולאו דברי רב הוא וא"כ הדק"ל דרב אדרב הנ"ל בזה

וע"כ נ"ל דלהרמב"ם ז"ל הוה קשיא ליה נמי הך קושיא זו דרב אדרב הנ"ל ולכן הוצרך לחדש דע"כ ס"ל לרב באמת שלא כסוגיא דילן במכות הנ"ל דס"ת לא ידעינן דפסול אלא מהיקשא דתפילין אלא דרב ס"ל כברייתא דמס' סופרים הנז' דבס"ת גופא נאמרה הלכה למשה מסיני בפני עצמה דצריכה להיות כל תפירתה בגידין דוקא וא"כ לא קשיא מידי דרב אדרב דודאי אע"ג דבתפילין דמכשיר רב הוא משום דע"כ לא ס"ל ההילכתא בתפילין כלל אבל בס"ת ודאי ס"ל לרב ההילכתא בהדיא דבעי גידין כדאיתא במ"ס ומשו"ה פסיל שם במגילה ג"כ משום דנקראת ספר ואיתקש לס"ת ובס"ת עצמה נאמרה הלכה בהדיא וכמ"ש ומיושב קושית הגאון בטו"א ז"ל וא"ש גם ד' הרמב"ם ז"ל דאע"ג דאנן לא קיי"ל באמת כהא דרב בתפילין עצמן אלא דפסלינן בתפילין ג"כ מהלכה וכדמסיק סתמא דהש"ס דלית הילכתא כוותי' מ"מ עכ"פ בהא סמכינן עלי' דרב דע"כ ס"ל דבס"ת עצמה ודאי נאמרה הלכה זו בהדיא וכדאיתא ג"כ במס' סופרים הנ"ל: וא"ש טפי למ"ש הכ"מ שם ליישב ג"כ ד' הרמב"ם ז"ל בזה דמשו"ה הכריע להלכה כמאן דפוסל בחוטי פשתן בס"ת משום דסמך עצמו על הא דרב במגילה י"ט הנז' דע"כ פוסל רב בס"ת עכ"פ ע"ש בכ"מ בזה: ועכ"פ א"ש לפ"ז דכיון דבעיקר הך דינא דס"ת שתפרה שלא בגידין סמך הרמב"ם ז"ל עצמו עלה דרב במגילה הנ"ל כמ"ש ולכן כתב ג"כ דהוא הלכה למ"מ בספר תורה עצמה כדס"ל ע"כ לרב ג"כ בזה כמ"ש בעז"ה וא"ש

ומה שהקש' עוד שם הגאון בעל טורי אבן ז"ל דאכתי למ"ד דס"ת שתפרה בפשתן כשרה למאי הילכתא נקראת המגילה איגרת ג"כ כיון דאף ספר כשר בפשתן כל תפירותיו ע"כ ומיישב בדוחק ע"ש ולי נראה דהרי אפי' למאן דמכשיר ס"ת בחוטי פשתן ודאי דמודה הוא עכ"פ דבגידי טמאה פסול משום דבעינן מן המותר בפיך וכל דבר וכן לרב נמי דמכשיר בתפילין בפשתן אפ"ה ודאי מודה בזה דתפילין הנתפרין בגידין מבהמה טמאה דפסולין מקרא דתורת ה' בפיך דדרשינן מן המותר בפיך וכו"ע מודו בזה דמיני' ילפינן לכל התורה כדאמר בסוגיא במכות הנ"ל א"כ י"ל דנ"מ בהא דמגילה נקראת ג"כ איגרת לומר שאינה חמור כ"כ כס"ת דאף אם הטיל בה שלשה חוטי גידין מטהורה והשאר תפרן מגידי טמאה כשרה ואף דלא הוכשר למלאכת שמים אלא מטהורה אפ"ה כאן הקיל הכתוב בה בפירוש שקראה ג"כ איגרת וא"ש (ומיהו לדידן דקיי"ל דס"ת שתפרה בפשתן פסולה ודאי די"ל דאפי' מגילה נמי פסולה אף בחוט אחד מגידי טמאה לבד והא דנקראת איגרת אינו אלא להכשיר כשתפרה בחוטי פשתן לבד מהשלשה חוטי גידין וכדרב הנ"ל משא"כ בגידי טמאה דפסולה בלא"ה משום דלא הוכשר למלאכת שמים כו' ואפילו בחוט אחד וצ"ע)

ובאמת בירושלמי פ"ב דמגילה ה"ב גרסינן ר' ירמיה בשם רב כתוב אחד אומר ספר וכתוב א' אומר איגרת הא כיצד קל הוא שהקילו בתפירתה שאם תפר בה שנים או שלשה תכים (פי' אריגות) שהיא כשירה ע"כ ופי' הק"ע ז"ל שם דר"ל דלענין זה נקראת איגרת שאין צריכה שתהא תפורה כולה מלמטה למעלה אלא כיון שתפר בה שלשה תפירות יצא ע"ש ובזה י"ל בפשיטות קושית הטו"א ז"ל הנ"ל די"ל דלמ"ד דס"ת שתפרה בחוטי פשתן כשרה ס"ל באמת דמגילה דנקראת ג"כ איגרת שאינה צריכה אפי' תפירה בפשתן רק ג' הפירות לבד ולזה בלבד אתי' הך דרשא דנקראת איגרת שאין צריך לתופרה כולה אפי' בפשתן וכדא' רב בירושלמי הנ"ל ובזה י"ל קצת גם אידך קושיא מדרב במכות אדרב במגילה הנ"ל די"ל בפשיטות לפ"ז דאמוראי נינהו אליבא דרב בזה דר' ירמיה משמי' דרב בירושלמי דמגילה הנ"ל ס"ל באמת כהך דרב במכות הנ"ל דמכשיר גם בתפילין התפורות בפשתן וכ"ש במגילה וס"ת וכמ"ש וע"כ דלא איצטריך לפ"ז דמגילה נקראת איגרת אלא לומר דאפי' תפירה בפשתן איננה צריכה כולה רק ג' אריגות לבד וכמ"ש ור"ח בג' משמי' דרב בש"ס דילן במגילה הנ"ל ע"כ פליג באמת עלי' דר' ירמיה הנ"ל אליבא דרב ופוסל באמת בס"ת ובתפילין ג"כ בפשתן ודלא כרב במכות בזה וא"כ לא מצינו להכשיר לדידי' במגילה דנקראת איגרת ג"כ רק שאם תפר השאר בפשתן (מלבד השלשה חוטי גידין דמעכב לדידי' גם במגילה דנקראת ג"כ ספר) דר"ח ב"ג אליבא דרב ודאי דפוסל פשתן בס"ת ותפילין ג"כ וכמ"ש (וכן ס"ל לר"ח ב"ג אליבא דרב דצריך לתופרה כולה עכ"פ ודלא כר' ירמיה אליבא דרב