ראשית בכורים נו

עצמו ולשיטתו בזה דס"ל דספק בהל' למ"מ הו"ל כספיקא דרבנן בלבד וכמש"ל יש לנו לבאר לכאורה למה פסק בפשיטות להלכה בזה כמאן דפוסל כיון דהוה רק ספיקא בהלכה למ"מ וכמ"ש

ונ"ל שהיה לו להרמב"ם ז"ל הכרח בזה להלכה מסתם מתניתין דמגילה ח' דתנן התם אין בין ספרים לתפילין ומזוזות כו' ומדייק בש"ס שם הא לתופרן בגידין זה וזה שוין [ופי' רש"י דבמס' מכות נחלקו בס"ת שתפרה בפשתן ואשמועינן מתניתין כמאן דפסל ע"כ] ובכ"ד קיי"ל דסתם במתניתין ומחלוקת בברייתא הלכה כסתם מתניתין אלא דאיכא למידק לכאורה לפי זה בהא דלא מסיימי הכא כלל לפלוגתייהו דר"מ ור"י בזה דלכאור' איכא למידק ממתניתין דהתם ג"כ דר"מ הוא דפוסל בזה דאי אפשר לומר דר' יהודה היא דאמר התם פסול א"כ ע"כ צריכין אנו לאוקמי נמי מתניתין דמגילה שם דלכאורה ס"ל נמי דס"ת שתפרה בפשתן פסול דע"כ לא אתיא נמי אלא כר' יהודה דפוסל והרי ע"כ אי אפשר לאוקמי כלל מתניתין דמגילה שם כר' יהודה שהרי קתני נמי התם אלא שהספרים נכתבין בכל לשון והרי ר' יהודה פליג התם בברייתא ד' ט' דכל הספרים אין לכתוב ג"כ רק אשורית כמו תפילין ואפי' בס"ת ס"ל דלא התירו רק יוונית וכרשב"ג שם בזה ע"ש ועכ"פ יש לנו הוכחה לכאורה משם דע"כ אי אפשר דר' יהודה הוא דפוסל דא"כ רישא ר' יהודה וסיפא ר"מ דהוא בר פלוגתי' וכמ"ש

ובזה הי' נ"ל לפרש הא דמייתי הכא במכות להא דאמר רב חזינן להו לתפילין דבי חביבי דתפירי בכיתנא דלכאורה אין כאן מקומו כלל ובשבת כ"ח הו"ל להש"ס לאתויי דשם איירי מדין תפירת התפילין בגידין אבל הכא לא פליגי רק בס"ת ומשמע לכאורה דבתפילין לכו"ע פסול בפשתן ואין זה אלא כסותר להסוגיא שלמעלה וע"ש בריטב"א ז"ל שכ' באמת דתפילין טס"ה וצ"ל חזינא לסרי כו' ולית הל"כ ע"ש ולגי' זו א"ש גם ד' הרמב"ם הנז' דבהדי' מסקינן דגם ס"ת פסול אך לגי' דידן אפשר לומר דרב בא לתרץ בזה דלמה לא מסיימי פלוגתייהו הכא והרי ממתניתין דמגילה יש להוכיח לכאורה דאי אפשר לומר כלל דר' יהודה הוא דפוסל דא"כ רישא ר"י וסיפא לאו ר"י וכמ"ש ולהכי קאמר רב עלה דמשו"ה לא מסיימי פלוגתייהו שבאמת אע"ג דמפרש הש"ס מעיקרא התם דטעמא דמאן דמכשיר משום דס"ל דבהך מילהא לא איתקש ס"ת לתפילין כלל אבל כ"ז אי פשיטא לן דבתפילין יש פסול בודאי בזה מהלכה למ"מ אבל באמת הרי מצינו לר' חייא שגם בתפילין שתפרן בפשתן הכשיר וא"כ י"ל בפשיטות דבהא גופא פליגי הני תנאי דכו"ע ס"ל היקשא דס"ת לתפילין אלא דבתפילין גופייהו נמי פליגי ומאן דמכשיר ס"ל כר' חייא דמכשיר ג"כ בתפילין וא"כ שוב אין לנו הכרע כלל ג"כ דר"י הוא דמכשיר שהרי לפי זה אין הכרע כלל ממתניתין דמגילה באמת דפוסל ס"ת שתפרה בפשתן שהרי לא קתני התם אלא דאין בין ספרים לתו"מ ומשמע דשוין הן לענין תפירת גידין ג"כ אבל מ"מ י"ל דס"ל דגם בתפילין אין צריך גידין כלל וכר' חייא וא"כ ודאי דה"ה לס"ת דכשר בפשתן וא"ש עכ"פ מתניתין דאין בין אפילו כמאן דמכשיר התם דהאי לתופרן בגידין זה וזה שוין יש לפרש בתרי גווני או דשוין לאיסור או דשוין להיתר וכן כ' הנאון בעל טורי אבן ז"ל במגילה שם דאין הכרע ממתניתין דהתם אלא דאין לחלק בין ס"ה לתפילין אלא או שניהן צריכין גידין או שניהן אין צריכין ועכ"פ אתי לאפוקי ממאן דפוסל בתפילין ומכשיר בס"ת וע"ש בטו"א וא"כ אליבא דרב ודאי יש לומר דר' יהודה הוא דפוסל וס"ל ג"כ ודאי דבתפילין פסול ומתניתין דמגילה שם דע"כ לא אתיא כר"י וכמ"ש לאו ליפסול בא אלא להכשיר ס"ה ותפילין ג"כ בפשתן וכר"מ וכמ"ש וכיון דאין לנו הכרע אליבא דרב אי מתניתין דמגילה בא ליפסול שניהן או להכשיר שניהן שוב אין לנו הכרע בפלוגתייהו ג"כ אי ר"מ הוא דפוסל ולהכי שפיר לא מסיימי פלוגתייהו וא"ש דלזה הביא כאן להא דרב וכמ"ש אלא דמ"מ א"ש פסק הרמב"ם ז"ל דסמך על הך מתניתין דמגילה לפסול ס"ת שתפרה בפשתן דכיון דבמכות שם מסקינן דלית הלכתא כר' חייא בהא דתפילין וכיון דקיי"ל דתפילין צריכין גידין דוקא להלכה שוב דייקינן מהך מתניתין דמגילה לפסול בודאי גם בס"ת דאין לחלק ביניהן וכמ"ש ג"כ רש"י ז"ל דאשמועינן מתני' כמאן דפסל והיינו לפי המסקנא דמכוה הנז' וכמ"ש בעל טו"א ז"ל

אך מה שסיים הרמב"ם ז"ל בה' ס"ת ע"ז דדבר זה הלכה למ"מ ומשמע בפשיטות דאספר תורה קאי הלכה למ"מ זו שתהי' התפירה בגידין דווקא דאלו תפילין כבר כ' למעלה בה' תפילין פ"ג ה"א ח' הלכות יש במעשה התפילין וכולן הלכה למ"מ כו' ושיהיו תופרין בגידין ע"כ ומה הי' לו לחזור כאן עוד הפעם דבר זה עצמו דבתפילין הוא הלכה למ"מ אלא ודאי משמע מדברי רבינו הגדול ז"ל בפשיטות שבא לחדש לנו כאן דגם בס"ת עצמה נאמרה הלכה למ"מ זו בפ"ע שתהי' כל התפירה של הס"ת רק בגידי טהורה דוקא וכן נראה מד' הגאון בעל חוות יאיר ז"ל בס' קצ"ב שמנה שם כל הלכה למ"מ ובאות י"ג הביא שם הלכה דנכרכות בשערן ונתפרות בגידן פי' התפילין עכ"ל ובאות נ"א כתב שם ז"ל ומנה עוד במיימוני פ"ט מהל' ס"ת ה"ה ס"ת נתפרות בגידין הלכה למשה מסיני וצ"ע מנא ליה עכ"ל ועוד באות ע"א שם כתב קצת ההלכות למ"מ שהשמיטן הרמב"ם ז"ל בהקדמתו לזרעים וכתבן במיימוני ומהן ס"ת נתפרה בגידין ע"ש וכן מצאתי להבאר יעקב ז"ל בסי' נ"ב ד' ז' שכתב ג"כ ע"ד הרמב"ם ז"ל הנז' וז"ל ופשטא דלישנא משמע במ"ש ודבר זה הלכה למשה מסיני דקאי אס"ת ולא אתפילין עכ"ל ולענ"ד מוכרח ממש"ל דדין התפילין לא הי' צריך לחזור כאן מה שכבר כתב בה' תפילין גופא ברפ"ג שם וכמ"ש

. והשתא איכא למידק ע"ז דדברי הרמב"ם ז"ל בזה הם נגד סוגיא דמכות הנז' שהרי מאן דפוסל בס"ת הוא רק מהיקשא דהוקשה כל התורה לתפילין ובתפילין לבד הוא דנאמרה הלכה למ"מ זו שיהיו נתפרות בגידין ומשו"ה מאן דס"ל דאין דנין היקש מהלכה מכשיר באמת בס"ת וכמ"ש והרי להרמב"ם ז"ל איכא הלכה למ"מ בהדיא בס"ת גופא דצריך לתופרה בגידין דוקא ובש"ס מוכח דאף מאן דפוסל ג"כ לא פסיל בס"ת רק מהיקשא דתפילין ולא מהילכתא בהדיא וא"כ גם הרמב"ם ז"ל דפסיק לדינא בזה כמאן דפסיל הו"ל ג"כ למילף מהיקשא דתפילין ולא מהלכה דלא שמענו בש"ס כלל וכבר הרגיש בעל חו"י ז"ל בזה וכ' ע"ז דצ"ע מנא לי' עכ"ל וכמש"ל ועדיפא הול"ל שהרי הרמב"ם סותר בזה לכל הסוגיא דמכות הנז' וכמ"ש וגם הבאר יעקב ז"ל הרגיש בזה וכ' וז"ל ואע"ג דלא אתא אלא מהיקשא מ"מ כיון דעיקר אתי מהלכה למ"מ קרי לה הילכתא עכ"ד ע"ש ודחוק לענ"ד אמנם בעל חו"י שם כתב ע"ד הרמב"ם הנז' וז"ל ובב"י יו"ד ס' רע"ח כתב זה בשם מס' סופרים עכ"ל והנה בב"י שם לא מיירי בהלכה למ"מ זו כלל רק שציין שם ע"ד הטור ז"ל שכ"ש אין תופרין ס"ת אלא בגידי בהמה וחי' טהורה ע"כ וציין הב"י ברייתא מס' סופרים ובאמת צ"ע שלא הזכיר שם לכל הסוגיא ופלוגתא דתנאי במכות הנז' וכמש"ש בכ"מ ג"כ] וברייתא זו דמ"ס הובא ברא"ש ה' ס"ת ס"ב וברא"ש הנדפס סביב הלק"ט של הרי"ף ז"ל וכן ברא"ש הנדפס בפ"ע עם המעדני יו"ט העתיק שם ברייתא דמ"ס רק דהלכה למ"מ שכותבין על עור בהמה וחי' טהורה ולא הוזכר שם גידין כלל וח"כ אין מקום כלל לד' החו"י בזה דהב"י לא ציין רק ע"ד הטור שכתב פסולה בעלמא בגידין דזה הוא במ"ס שם כמו שהעתיק גם הרח"ש ז"נ שם שנינו במ"ס אין כותבין סת"מ על עורות בהמה וחי' טמאה ונא תופרין בגידן ע"כ אבל שיהי' הל' למ"מ בהדיא דס"ת בגידי טהורה לא נזכר שם ואף שהמעיו"ט הגיה שם ברא"ש ז"ל דצ"ל הלכה למ"מ שכותבין על עור בהמה וחי' טהורה ותופרין וכורכין בשערן עכ"ל (ונראה דצ"ל ותופרין בגידין] הרי לגי' הב"י שם בס' רע"א שהעתיק הרישא דמ"ס אין כותבין ספרים ותפילין כו' וכ"ה בגי' הרא"ש ז"ל שסביב הרי"ף וכ"כ המעיו"ט ג"כ שם אמאי דקשיא לי' דאיך שייך לגבי ספרים ונכרכין בשערן דע"כ לא קאי רק אתפילין וע"ז הביא גי' הב"י שם דברישא דברייתא גרסי' נמי תפילין בהדי ספרים וקאי כריכות שיער אתפילין ע"ש וא"כ הרי י"ל ג"כ לפי גירסא זו דהאי הלכה