ראשית בכורים נב

מקום כלל וכן בירושלמי פ"ג דמו"ק ה"ז לא קתני נמי התם רק דין הקריעה לבד ולא נזכרו הני פסוקי כלל ע"ש

אלא דבאמת מש"נ מד' הרמב"ם ז"ל והשו"ע דבהר הצופי' קורע רק על ירושלי' וכ' שכ"נ במס' שמחות להדיא וכ"ה בירושלמי הנ"ל אבל באמת נראה דלמאי שפי' רש"י ז"ל בכ"ד בש"ס דצופי' הוא מקום שיכול לראות משם בית המקדש כמ"ש בברכות מ"ט ושם ס"א דמצופים יכולין לראות את הר הבית וכן משמע שם בסוגיא ע"ש וכן פי' רש"י בפסחים מ"ט וע"ש בתוס' וכ"כ שם פ"א ע"ש וכ"כ באו"ח ס' ג' ס"ק ז' בהג"ה ע"ש ושני הגהות אלו דבס' ג' ובס' תקס"א הנז' המה כסותרין זו את זו וצ"ע וע' מג"א סי' תקס"א סק"ג] א"כ ודאי נראה דלפי' רש"י ז"ל הנ"ל דצופים הוא שם מקום שמשם יכולין לראות בית המקדש לפי זה פשוט דהא דקתני בברייתא דמו"ק הנ"ל דכיון שהגיע לצופים קורע דע"כ דקריעה זו שבצופים על המקדש עצמו הוא ולא על ירושלים דאין לומר דאע"ג דיכולין לראות גם המקדש מהר צופים אפ"ה אינו קורע משם על המקדש ג"כ משום דבריחוק מקום הוא ורק על ירושלים לבד קורע מהצופים משם דקרוב לירושלים משם דא"כ ודאי דהו"ל להתנא לפרש זאת בהדיא בברייתא דקריעה זו דצופים אף שרואה משם גם המקדש אפ"ה אינו קורע אז עדיין על המקדש רק על ירושלים בלבד אלא ודאי משמע בפשיטות לפי' רש"י ז"ל דמצופים הוא קורע באמת על המקדש עצמו כיון שבאמת הרי יכול הוא לראותו משם ואפשר דעל ירושלים קורע תחלה קודם שהגיע לצופים (ונ"מ נמי לדינא לפי' זה דה"ה בכל ערי יהודה דיש לקרוע עליהם ג"כ בריחוק מקום מהם כשיעור שמן הצופים למקדש ולא בעינן כמן הצופים לירושלים כמ"ש בב"י ורמ"א ז"ל הנ"ל]

ולפ"ז גם הכא דקאמר כיון שהגיעו לצופים קרעו ודאי דאמקדש היה באמת הך קריעה דצופים ואע"ג דהשתא נמי לכאורה תקשה איפכא דלמה לא נזכר בהך ברייתא הקריעה המוקדמת שהי' להם לקרוע מיד כשראו ירושלים בחורבנה קודם שהגיעו לצופים [דאין לומר דמשכח"ל דפגעי במקדש ברישא ולא ראו אז ירושלים עדיין וכדפי' רש"י במו"ק שם כגון שנכנס בשידה תיבה כו' ולא הוציא ראשו עד שראה המקדש בתחלה אבל מ"מ גם בכה"ג תניא נמי התם דקורע על המקדש ומוסיף קרע על ירושלים ע"ש וא"כ אכתי תקשה דהו"ל להזכיר הכא עכ"פ שהוסיפו קרע על ירושלים אח"כ וכעין מ"ש לעיל] דלפירוש זה יש לומר בפשיטות דאפשר דהני תנאי כבר ראו ירושלים עצמה בתוך שלשים יום וכבר קרעו אז עלי' וא"צ עוד לחזור ולקרוע עד אחר שלשים (וכמש"ש ברמב"ם ושו"ע ס"ק ה' מהירושלמי דפ' הרואה ומס' שמחות ע"ש) והמקדש עצמו לא ראו אז ולכן קרעו עתה על המקדש בלבד וא"ש בפשיטות לפי' רש"י ז"ל הנ"ל

ומיהו פשטא דברייתא דמס' שמחות הנ"ל דקתני הרואה את ירושלים מן הצופים חייב לקרוע משמע ודאי כפי' הרמב"ם ז"ל הנ"ל דבצופים קורע על ירושלים וכמ"ש והא דקתני עלה התם בסיפא דברייתא הנז' נכנס בתוכה (או מתוכה) הרי זה מוסיף על הקרע צ"ע לפרשו ובהגהות הגר"א ז"ל שם נמחק לגמרי וע"ש גירסתו בזה ואולי י"ל בדוחק דר"ל דאם לא ראה ירושלים תחלה מן הצופים עד שנכנס בתוכה וכגון שנכנס בה בשידה תיבה כו' ולכשיצא מן התיבה לחוץ כבר הי' סמוך למקדש וקרע מיד על המקדש דאז אין צריך רק להוסיף קרע על ירושלים לבד כדתניא בברייתא דמו"ק הנ"ל דקורע על המקדש ומוסיף על ירושלים ומוק"ל בכה"ג וכמש"ל (או דאפשר דיש להוסיף שם שתי תיבות וצ"ל התם נכנס לתוכה מדרך המדבר הרי זה מוסיף על הקרע והוא ג"כ בגוונא דהך ברייתא דמו"ק הנ"ל וע"פ פי' הרמב"ם ז"ל הנ"ל בהך סוגיא דמו"ק הנ"ל דהך דמוק"ל בדפגע במקדש ברישא מיירי כשבא מדרך המדבר דאז פוגע במקדש תחלה וכמש"ל וא"ש דהך ברייתא דמס' שמחות הנז' היא הברייתא עצמה דמו"ק הנ"ל דמחלק בין בדפגע בירושלים ברישא דאז קורע עלי' בפני עצמה ובין בדפגע במקדש ברישא דאז אינו אלא מוסיף קרע על ירושלים לבד משום דכבר קרע בתחלה על המקדש וכדאידך ברייתא דמו"ק הנ"ל רק דבברייתא דמס' שמחות הנ"ל לא הוזכר שם הקריעה שעל המקדש כלל רק ההוספות הקרע שעל ירושלים לבד וא"ש

ובדרך אגב אני תמה על שלא הוזכר במס' שמחות שם ולא בירושלמי דמו"ק הנ"ל הקריעה דעל ערי יהודה כלל וגם הקרא דירמי' מ"א דויבואו אנשים משכם ומשילה ומשומרון קרועי בגדים דמייתי לה בש"ס דילן במו"ק שם על קריע' ערי יהוד' באמת מייתי ליה בירושלמי שם רק על קריעת חורבן בית המקדש וירושלים ע"ש ואולי י"ל דלהירושלמי שם הוה קשיא ליה בהך קרא כקושית הבית יוסף ז"ל באו"ח סי' תקס"א בזה שם שהקשה על דעת כל הפוסקים ז"ל שלא כתבו דצריך לקרוע רק כשרואה ערי יהודה בלבד בחורבנן וכן המנהג שלא לקרוע על כל ערי ישראל לבד מערי יהודה והרי בגמ' יליף לעיקר דין זה מקרא דירמי' הנ"ל) דכתי' ויבואו אנשים משכם ומשילה ומשומרון קרועי בגדים וגו' ומשמע שקרעו על חורבן עיירות אלו שהזכיר בכתוב כאן והרי כל אלו שלשה העיירות שהזכיר כאן הם מערי ישראל ולא מערי יהודה [דשכם ושילה נפלו בחלקם של בני יוסף כדמפורש בספר יהושע והעיר שומרון קנה עמרי מלך ישראל כדמפורש במלכים א' ט"ז] וכ' הב"י שם דשמא י"ל שהם לא קרעו בגדיהם עד שראו המצפה שהיא מערי יהודה עכ"ל והביאו הט"ז ז"נ שם ובאמת נראה דכבר הרגיש רש"י ז"ל בקושיא זו ג"כ דברש"י הנדפס ברי"ף במו"ק שם עלה דיליף קריעה מהך קרא דויבואו אנשים כו' וקרועי כו' כתב וז"ל וקרועי בגדים שכבר היו ערי יהודה חריבות כו' עכ"ל והנה נראה מזה שדקדק רש"י ז"ל שם בזה וכ' שכבר היו ערי יהודה חריבות ולא כתב בפשיטות שקרעו על חורבן העיירות האלו שנזכרו בכתוב זה אלא נראה ודאי שלא רצה לפרש כן בפשיטות בזה משום דהוה קשיא ליה ג"כ דהרי כל שלשה העיירות האלו הם מערי ישראל ובהך ברייתא לא קתני רק שקורע על ערי יהודה בלבד וכקושית הב"י הנ"ל ולכן הוצרך לפרש ג"כ דס"ל להש"ס דילן דהקריעה שלהם אז לא הי' כלל על חורבן אלו העיירות שנזכרו בכתוב זה רק שקרעו באמת על איזו מערי יהודה החרבות כבר שראו בדרך הליכתם וכעין תירוצו של הב"י הנ"ל (והי' לו להב"י שם להביא מד' רש"י ז"ל שברי"ף הנ"ל בזה וכמ"ש]

אלא דכל זה הוא רק להש"ס דילן הנ"ל אבל הירושלמי הנז' נראה דס"ל באמת דהאנשים הללו לא קרעו כלל על חורבן ערי יהודה כי אם על חורבן המקדש וירושלים לבד ואף שמפורש בקרא שקרעו בגדיהם אז קודם שהגיעו לירושלים ולא ראו אותה אז עדיין בחורבנה ס"ל להירושלמי שם דהקריעה שלהם לא היה על הראיה רק על שמיעת החורבן ששמעו אז בדרך הליכתם וכדתני' התם דאחד השומע שחרבה ירושלים ואחד הרואה חייב לקרוע ולהירושלמי לא ילפינן מהך קרא באמת לרואה רק לשומע לבד ולרואה בחורבנה מסברא ידעינן דלא תהא שמיעה גדולה מראיה (ואף דנראה שיש חילוק בדין בין השומע והרואה דהשומע מהחורבן אינו חייב לקרוע אלא אם ראה פעם אחת בבניינה ואח"כ שמע שחרבה והיינו רק באותו הדור שהיו בעת החורבן אז שראו אותה עדיין בבנינה ואח"כ נתחייבו לקרוע אז כל השומעים מחורבנה אף שלא ראו חורבנה אז עדיין משא"כ הרואה בחורבנה דלעולם חייבים לקרוע אף מי שלא ראה אותה מעולם בבניינה וכגון בזה"ז וכן מוכרח לכאורה מדהשמיטו הפוסקים ז"ל דין השומע מהחורבן ולא הביאו שצריך לקרוע ג"כ וע"כ משום דלא שייך בזה"ז כלל דאפילו קטן שהגדיל ולא שמע מהחורבן עד אחר שהגדיל אפ"ה ודאי דפטור מלקרוע גם בפעם הראשון ששומע מהחורבן כשהגדיל משום דלא ראה מעולם בבנינה או לא שמע עכ"פ בבניינו לעולם בעת שעדין היה הבית קיים דמה ששומע אחר החורבן שהי' הבית קיים לפנים לא מהני מידי לחייבו קריעה עי"ז כששומע אז מן החורבן ג"כ רק בזמן שהי' בהמ"ק קיים אפשר דמי ששמע א בבניינו