ראשית בכורים מח

והא דנקט לקרא דיוסף עליכם אולי לפי שנופל על לשון המקרא דלא תוסף וצ"ע) ומש"ש רש"י למוסיף בתפילין ליהא בספרי כלל רק בסנהדרין פ"ח גבי זקן ממרא ע"ש וצ"ע וע' ברמב"ם פ"ב מהל' ממרים ה"ט שהביא שם ג"כ מקרא דפ' ראה הנ"ל ולמ"ש צ"ע דאף דאיירי התם במוסיף במצוה עצמה אבל הרי מוק"ל התם כגון בשר עוף בחלב ע"ש וזה אין שייך כלל ליחיד רק לב"ד הגדול בלבד וכמש"ש להדיא וצ"ע (ולמ"ש הרמב"ם בהקדמתו הנ"ל דקאי על הנביא כו' וא"ש קצת בזה) (ושוב מצאתי בעז"ה להגר"א ז"ל בפ' ראה שכ' כן דלא תוסף פי' להוסיף על גוף המצוה כמו בציצית כו' ומ"ש בפ' ואתחנן לא תוסיפו כו' דרשו שלא יוסיפו על תרי"ג מצות כו' ע"ש ובאמת דיוקי דקראי מוכח כן דשינה הכ' מלשון רבים ללשון יחיד וכמש"ל ומיושב ג"כ מה שכ' בזה הגאון מו"ה אברהם יונה ז"ל יעויין בהגהותיו היקרות דלמה לא הביא הרמב"ם ז"ל וכל מוני המצות לשני לאוין הללו דבל תוסיף ובל תגרע רק מקראי דפ' ראה לבד ולא הביאו מהקודם מפ' ואתחנן ג"כ וכמ"ש ועיין במעין החכמה בפ' ראה ג"כ בזה וצ"ע (ומש"ש ליישב בזה דחוק קצת יעו"ש) ולמ"ש א"ש בעז"ה דהרי גם בספרי לא הובאה דרשה זו רק בפ' ראה וכמ"ש והיינו משום דהרמב"ם ז"ל ומוני המצות הביאו הלאוין האלו גם למוסיף וגורע במצוה עצמה על הכתוב או על המקובל והביאו שם מהא דא' כשנתת עברת על בל תוסיף גבי מתן א' ע"ש. וא"ש שהביאו כל זה מקראי דפ' ראה לבד דכתיב בלשון יחיד וכמ"ש ועכ"פ על מוני המצות לק"מ בזה שהם הביאו זאת מהספרי והספרי מסמיך לה באמת רק אקראי דפ' ראה הנ"ל וא"ש וא"כ אף דשני לאוין שבפ' ואתחנן הם רק מחזיקי הגדר דתרי"א מצות וכמ"ש אך מ"מ אחר דשני לאוין הללו שנשנו בפ' ראה הם כשני לאוין בפני עצמן. והם לשמור לעשות את כל מצות התור"ה. כפי הכתוב והמקובל בהם ושלא להוסיף ע"ד המקובל בפירושם ושלא לגרוע מהם ודאי דשפיר שייך למנותן בפ"ע ג"כ וא"ש

וראיתי להעיר ע"ד הט"ס שיש במנין המצות להרמב"ם בפתיחתו לה' לולב שכ' במצוה ג' שם ליטול לולב במקדש כל שבעת ימי החג שהוא תמוה. שלא הזכיר כלל להעיקר מצות לולב ביום ראשון בכל מקום ובכל זמן ולכן נראה פשוט דהוא חסרון בדפוס וצ"ל ליטול הלולב ביום הראשון של חג בכל מקום ובכ"ז ובמקדש בכל שבעת ימי החג כצ"ל והוא מבואר שם בפ"ז הי"ג וע' בס' המצות מצוה קס"ט). (ומה שלא מנו לשתי מצות מצות ולקחתם ביום הראשון בגבולין ומצות ושמחתם כו' שבעת ימים במקדש אפשר דמצות יום הראשון ודאי אין ראוי למנותו רק לאחד שנוהג בכ"מ וגם במקדש ושוב אין למנות גם יתר הימים למ"ע בפ"ע במקדש ש המצות לא ירבו מספרם במספר הימים וכמ"ש בשורש י"ג וא"ש)

בל"ת ע"ג כ' הרמב"ם ז"ל וז"ל ויש חילוק כו' שתוי יין אי אפשר להכנס מבין האולם ולמזרח עם כל ההיכל ואם עבר ונכנס חייב מיתה בידי שמים כו' עכ"ל וטס"ה דהרי על הכניסה לבד ודאי דאינו חייב מיתה כלל ואינו אלא בארבעים ועיין בחיבורו פ"א מהל' ביאת מקדש הט"ו ובהשגה שם ובכ"מ רפ"א שם וצ"ע ועכ"פ פשוט דיש כאן חסרון הניכר בזה וצ"ל כמו שהעתיק הרמב"ן ז"ל שם לד' רבינו הללו דשתויי יין אין להם להכנס מבין האולם ולמזבח עם ההיכל ואם נכנס לוקה ואם עבד והוא שתוי יין חייב מיתה ביד"ש כו' כצ"ל (ובס' סדר המצות להרב הג' מוהר"ר יוסף נ"י מווארשא ראיתי בזה שהגיה רק דאם עבד חייב ובמחכ"ת לא נזכר כלל לפי הגהתו דין הנכנס בלא עבודה ולכן צ"ל כמ"ש בעז"ה

) ובדין זה כתב אחי הרב המאוה"ג מו"ה שלמה הכהן נ"י ליישב מה שתמהו בזה על ד' הרמב"ם ז"ל בחיבורו רפ"א הנ"ל שכתב דשיכור משאר משכרין שעבד לוקה ע"ש ונראה לכאורה דהוא כר"י בכריתות י"ג וע"ז הרבו לתמוה עליו בשו"ת הרשב"א ז"ל ובכ"מ שם באורך בזה דכיון דפסק שם כר"א דבמזוג פטור וע"כ דנפק"ל מושכר כדרך שכרותו וא"כ מנ"ל מושכר לשאר משכרין ע"ש: ובאמת בחנם תמהו עליו דהדבר פשוט דמ"ש בחיבורו דעל השאר משכרין לוקה לאו משום דפסק כר"י דא"כ הול"ל דמחלל נמי עבודה כר"י וכמבואר בסוגיא דבכורות מ"ה דלר"י ודאי דמחלל עבודה ג"כ ע"ש וברמב"ם שם כ' להדיא דאין מחלל עבודה בשאר משכרין וע"כ דס"ל באמת דאין הלכה כר"י בהא והא דכתב דלוקה בשאר משכרין נראה פשוט דאזיל לטעמיה דפסק בפ"ו ה"ו שם דהני דפסולין משום שאינו שוה בזרעו של אהרן אם עבדו לוקין (וע"ש במש"ל ובמעין החכמה פ' אמור כ' דהרמב"ם ז"ל היה גורס באמת בבכורות מ"ג א"ב ל"ת ע"ש) ובבכורות מ"ה מפורש במשנה ובגמרא דבשאר משכרין אף למאן דפליג עליה דר"י אפ"ה אינו עובד משום דאינו שוה בזרעו של אהרן ע"ש וא"ש (אך בס' המצות נראה לכאורה דפסק כר"י ע"ש וצ"ל דשם לא דקדק כ"כ לכתוב אליבא דהלכתא כנודע) והא דא' בכריתות י"ג אברייתא דאכל דבילה כו' דלוקה כמאן כר"י ע"ש. צ"ל דס"ל דהש"ס דלמאן דאסר ליה משום שאין שוה בזרעו ש"א אינו אלא כששתה הרבה עד שנשתכר ואלו לר"י ודאי דחייב גם ברביעית דבש כמו ביין ובברייתא דשתה דבש כו' קתני משמע דאף ברביעית כשיעור שתיית יין נמי חייב והיינו כר"י וכ"כ הרשב"א ז"ל שם ולהרמב"ם באמת דוקא כשנשתכר כמש"ש בהדיא ע"ש)

בשורש ג' כ' המג"א על מש"ש הרמב"ן דבסנהד' פ"ג לא מנו רק אותם שמיתתן בידי שמי' ולא בידי אדם ע"ש ותמה עליו דהרי תני נמי התם טמא ששימש שהוא גם בידי אדם כדקתני במתני' דפרחי כהונה כו' ע"ש וא' כבוד אחי הרה"ג נ"י הנ"ל דבאמת נראה דגי' הרמב"ן ז"ל בברייתא הנ"ל היה כגי' התוספתא בסנהדרין פי"ב וזבחים פי"ד וכריתות פ"א דשם הוא מקור הברייתא הזאת ושם לא גרסי' באמת לטמא ששימש כלל רק טבול יום ששימש לבד וי"ל בפשיטות דבטבול יום דלא חמיר כ"כ באמת אין נוהג בו דין דפרחי כהונה כו' רק בידי שמים לבד ורק בטמא ששימש לבד קתני במתני' להך דינא שם וא"ש דמשו"ה לא קחשיב ליה בברייתא באמת משום דאית ביה נמי דיני אדם וכמ"ש הרמב"ן ז"ל (והא דבש"ס דסנהדרין פ"ג תני נמי לטמא ששימש בהדי טבול יום (דמזה הוא עיקר קושית בעל מג"א ז"ל שם בזה] י"ל דלאו דגרסי בברייתא עצמה הכי רק משום דבעי לאתויי התם קרא לטבול יום ששימש דנפק"ל מקדושים יהיו ע"ש ובאם אינו ענין לטמא ששימש כו' ולהכי ע"כ הוצרך להביא שם לטמא גופא ששימש מקרא בהדיא ע"ש אבל אין הכרח משם דגרסי נמי בבריי' עצמה הכי שהרי באמת בג' מקומות הנ"ל לא גרסי' לה וכמ"ש בעז"ה) עכ"ד אחי הרב הג' נ"י

והנה זה רבות בשנים אשר נפלאתי על כל מוני המצות שלא זכרו במנין הלאוין ללא תעשה דכל אדם לא יהי' באהל מועד וגו' (בפ' אחרי) והוא נוהג בכל עת שנכנסין להקטיר קטורת בהיכל בכ"י או בקדשי קדשים ביום הכפורים או בהזאת הדם של חטאות הפנימיות וע' בספ"ק דכלים וביומא מ"ד וברמב"ם פ"ג מתו"מ ה"ג וכעת מצאתי בעז"ה בס' סדר המצות ס' שכ"ד שהביא קושיא זו בשם ס' ליקוטי אורות ע"ש. ומש"ש ליישב דנכלל בל"ת דאל יבא בכל עת דהו"ל גם ביאה ריקנית אז ע"ש תמיהני וכי לא משכח"ל שהיה שם אז הכהן המדשן המזבח הפנימי והכהן שנכנס במחתה עם המקטיר יחד שמוזהרין לצאת אז מיד כשזה מתחיל להקטיר וע"ש ברמב"ם ה"ז וה"ט והוא רק מלאו דכל אדם לא יהיה כו' לבד (וגם ביוה"כ משכח"ל לד' קצת ראשונים ז"ל או בכהן הממרס עי' יומא מ"ג ובתוד"ה אר"י ודו"ק ויבואר במק"א אי"ה) (ומשכ"ל לדייק אליבי' דר' יהודה דאין פסח בבמת יחיד כ"ה להדיא באמת בבריי' בירושל' פסחים פ"ב ה"ד ובמגילה פ"א הל' י"א וי"ב ע"ש): ----- וכל זה כבר הובא בעז"ה בקו"א לס' המצות שנדפס מחדש כעת כאשר הכילם הגליון שם (רק קצת הוספות בזה באו כאן במוסגר) וכאן ראיתי להוסיף עוד דברים בזה בעז"ה

------ בס' המצות עשה קכ"ז כ' הרמב"ם ז"ל וז"ל שצונו להוציא מעשר מצמח הארץ והוא אמרו יתעלה וכל מעשר הארץ מזרע הארץ כו' לה' הוא וכבר ביאר הכתוב שהמעשר הזה ללוי כו' והוא הנקרא מעשר ראשון כו' עכ"ל וכ"כ בהקדמתו לס'