ראשית בכורים לח

של אינם יהודים שקבלו המוכרים הנ"ל אחריות עליהם כנ"ל הנה הא"י הנ"ל התחייב א"ע וקיבל עליו כל האחריות מכל מיני החמץ שהי' האחריות בזה על המוכרים הנ"ל על החמץ של א"י אחרים כנ"ל והתחייב א"ע שיכנס הוא תחתיהם לשלם בעד כל החמץ שהי' האחריות על המוכרים הנ"ל לאינם יהודים אחרים כשיגנבו או יאבדו או שיפשעו בהם או שיהי' בהם איזו אונס אז ישלם הא"י הנ"ל עבור כל החמץ הנ"ל להא"י ששייך להם החמץ הנ"ל וגם קיבל עליו הא"י הנ"ל כל אחריות שהיו מחוייבים המוכרים הנ"ל לשלם בעל כרחך ג"כ ומהיום ומעכשיו יהי' חל כל האחריות רק על הא"י הנ"ל לבד ולא על המוכרים הנ"ל וגם עלינו הח"מ לא יהי' שום אחריות כלל מכל דבר המכירה מהחמץ הנ"ל לא מאחריות גנבה ואבדה, והן עפ"י אונס או עפ"י פשיעה או ע"י כל סבה שיהי' בזה או ע"י המוכרים הנ"ל בעצמן או ע"י הא"י העוסקים בשיינקען וסאדוואלען, ובשטאפנאייע לאווקעס בכל מיני חמץ הנ"ל או ע"י הא"י שיקבלו את החמץ שיובא מן הדרך הנמכר ג"כ להא"י הנ"ל וכנ"ל הנה בכל הנ"ל קיבל עליו הא"י הנ"ל לבד כל האחריות מכל הנ"ל ולהמוכרי' הנ"ל יהי' כדת"נ בזה נגד הא"י הנ"ל ועפ"ד המוכרי' הנ"ל ישלם הא"י הנ"ל בעד כל ההפסד שיהי' בזה מעכשיו וכנ"ל: טו) ועוד קיבלו המוכרים המבוארים ברשימות הנ"ל ושיעבדו א"ע בשיעבוד הגוף על כל הקנינים מכל הדברים הנ"ל שיקנה הא"י הנ"ל בזה גם כל מיני חמץ אשר לא הי' עדנה ברשות המוכרים הנ"ל בעת שעשו אותנו שלוחים ע"ד המכירה הנ"ל והחמץ שלא הי' אז בעולם כלל וכעת בשעה ובזמן המבואר למטה כבר הוא ברשותם ויקנה הא"י הנ"ל כעת גם את כל החמץ שלא הי' ברשות המוכרים אז בעת שעשו אותנו שלוחים בזה כנ"ל ששעבדו א"ע בשעבוד הגוף להעמיד לו גם את החמץ שיבוא אח"כ לרשותם כנ"ל ולמכור לו גם את כל החמץ הנ"ל כשיבוא לידם בזמן היתר הנאה מחמץ עכ"פ ואנחנו מוכרים לו להא"י הנ"ל גם החמץ הנ"ל ע"י כל הקנינים הנ"ל כנ"ל: וגם סילקו כל המוכרים הנ"ל את ידם כעת מכל החמץ ומכ"ד שלא הי' ברשותם אז בעת שעשו אותנו שלוחים כנ"ל או שגם עתה עדנה אין החמץ ברשותם כלל רק שיושלח להם אח"כ מאיזו מקומות ע"י האייזינבאהן או ע"י עגלות וספינות ויבוא לידם מהיום וזמן דלמטה עד יום כ"ג ניסן הבעל"ט הנה בעת הזאת כל המוכרי' הנ"ל סלקו את ידיהם מכל החמץ הנ"ל ומכל הדברים שאין המכירה חל עליהם כעת כלל שלא יהי' להם שום זכות בהחמץ הנ"ל אף אחר אשר יבוא לידם מהיום כנ"ל ולא שום כח וקנין כלל וכלל בהם רק שהמוכרים הנ"ל מוכרים או משכירים להא"י הנ"ל כל המקומות אשר יובא לשם החמץ הנ"ל מן הדרך כנ"ל מהיום עד כ"ג ניסן הבעל"ט, והא"י הנ"ל יקבל החמץ הנ"ל בעצמו או ע"י א"י אחרים אשר יעסקו בזה לטובתו של הנ"ל ויזכה הא"י הנ"ל בהחמץ הנ"ל כזוכה מן ההפקר ע"י שיקנו לו המקומות הנ"ל בתורת קנין חצר כשיעמוד שם בעת שיניחו החמץ הנ"ל במקומות הנ"ל הנמכרים והנשכרים לא"י כנ"ל: טז) ויקנה הא"י הנ"ל כל הקנינים והמכירה מהחמץ הנ"ל והמקומות המבואר בשטר הלז וגם שכירות המקומות הנ"ל הכל עפ"י תוקף ועוז כל דרכי הקניות העשויות עפ"י הדת ותיקון חז"ל בכל דיני מכירה והקנאה הנעשים בין ישראל לא"י, במקרקעי ובמטלטלין וע"פ מנהג הסוחרים בכל דבר כנ"ל, והותנה עם הא"י הנ"ל בפירוש שגם באחד מדרכי הקניות הנ"ל יקנה את כל הנ"ל או גם בכולם, ואם יהיו איזו קנינים בזה, ואיזו מהדברים שלא יועיל בהם המכירה והקנין עפ"י הדת, לא יתבטל ע"י זה כל שארי הדברים מהמכירה הנ"ל מה שמועיל בהם המכירה עפ"י הדת ועפ"י מנהג הסוחרים וכנ"ל, ולא יהי' קנין אחד שאינו מועיל יכול לבטל את הקנין המועיל במכירה זו כי כך הותנה עם הא"י בפירוש גם הוהנה בפירוש שאם אולי יהי' טעות בשמות האנשים והמקומות מכל האנשי' המבוארי' בהרשימו' הנ"ל שמסרנו לו כנ"ל, או שנאבד מאתנו איזו רשימה מהאנשים שבאו וששלחו למכור חמצם, אזי עפ"י כל דרכי הקנינים הנ"ל אנחנו מוכרים כעת ג"כ להא"י הנ"ל כל החמץ וכל הדברים הנ"ל גם מכל האנשים אשר נכתב שמותם או מקומותם בטעות בהרשימה הנ"ל או שנאבד מאתנו הרשימה שלהם כנ"ל יז) והרשות להא"י הנ"ל ולהמוכרים הנ"ל להעתיק כל הנ"ל על נייר הראוי לזה עפ"י (הזאקאן), ולעשות כל דבר תוקף הקנין ומכירה הנ"ל עפ"י כל ח קי הממשלה יר"ה בזה, והא"י הנ"ל ישלם (הסקארב) הנצרך לזה וכל הנ"ל והנמעל"ד נעשה בת"כ ובקגאג"ס מן הא"י הנ"ל עפ"י האופן היותר מועיל עפ"י הד"ת ועפ"י תקנת חז"ל בענין ובאופן דלית ביה אסמכתא כלל ולא כטופסי דשטרא ולראי' ותוקף ועוז על כל הנ"ל והנמעל"ד באנו אנחנו על החתום בזה יום ארבעה עשר יום לירח ניסן בשעה חמישית שהיא שעה זמנית קודם חצות היום בשעה שאסור באכילת חמץ ומותר בהנאה שנת. לפ"ק פק"ק נאום ונאום ונאום [והשייך עוד קצת לשטר המכירה הנ"ל יבואר להלן ד' ט"ז אי"ה

] וכאן ראיתי להשלים מאשר ציינתי להלן בד' ל"ד אשר בדף הלז מבואר תשלום דבר התשובה מדין שנתו דבכור בעל מום אם הוא מן התורה (ומצויין כם בטעות על דף י"א וצ"ל דף י"ד) ומה שנ"ל לד' רש"י והרמב"ם ז"ל בזה בעז"ה

והנה כבר הבאתי שם לד' הרמב"ם ז"ל בפי' למשנה דבכורות כ"ה על הא דמפרש שם בגמרא טעמא דחכמים דאסרי לשער בכור בע"מ שנשר כו' משום דלא ליתי לאשהוי' ופירש"י ז"ל דחיישינן דבין כך וכך אתי לידי גיזה ועבודה כו' אבל הרמב"ם ז"ל כ' שם שהוא משום דחיישינן דע"י זה לא יאכלנו בתוך שנתו וכמש"ש בזה וכן נראה באמת גם מד' הרמב"ם ז"ל בחיבורו פ"ג מה' בכורו' הי"א שכ"ש ג"כ להדיא בזה דמה"ט אסרו גם הצמר שנשר אחר שנפל בו מום כו' שמא ישהה אצלו כו' וכבר ביארנו שמצוה לאוכלו תוך שנתו בין תם ובין בעל מום עכ"ל ונראה להדיא דהרמב"ם ז"ל ודאי דמפרש להך גזירה דדילמא אתי לשהויי הנ"ל שהוא משום שלא ____________________ רק בשבועות ובסוכות לבד בסוף פ' ראה והגאון בעל טו"א ז"ל בחגיגה שם כ' בשם הרא"ם ז"ל בס' יראים שכ' דנפק"ל מג"ש דט"ו ט"ו מחה"ס או מהיקשא דחג המצות לחג השבועות ע"ש ובתוס' חגיגה ח' שיש לדקדק עליו טובא שם ואכמ"ל אך למש"ל י"ל בפשיטות דריה"ג לטעמי' בזה באמת דכמו דיליף מלאכה בחוה"מ מדסמיך רחמנא הך קרא דשבעת ימים לקרא דכל מל"ע ל"ת וכמש"ל ה"נ י"ל דיליף עיקר מצות שמחה ובד' הטו"א הנ"ל בזה לאיסור ד"ה ושמחת שכ' דפסח ילפינן בהיקש וע"ש בחג המצות באמת מקרא דוהיית אך שמח דכתיב בסוף פ' ראה וסמיך ליה שלש פעמים בשנה כו' ודרשינן מיני' בפשיטות והיית אך שמח שלש פעמים בשנה ואתי לרבות גם חג המצות וכדכתיב בסיפא דהך קרא דוהיית אך שמח לרבית ליל שמיני עצרת כדא' בסוכה מ"ח ע"ש י"ל דכולהו ש"מ מהא בהדיא וא"ש (ואף דדרשינן מהך קרא דדרשינן הכי דבכל הרגלים שיש בהם מצות ראי' חייב בהם בשמחה ג"כ וכדכתיב בהך קרא שלש פעמים בשנה יראה כו' וא"כ ממילא נוכל ללמוד שפיר מהך קרא למצות עשה דשלמי שמחה גם בפסח וגם בשמיני עצרת באמת שהרי גם בשמיני עצרת נוהג בו מצות עשה דראי' כמו כל שבעה ימי החג _________________________ הנ"ל נראה דצ"ל באמת בהך ברייתא גופא עבד ג"כ בהדיא וכמ"ש וא"ש בפשיטו' בזה) והדר גרסי' עלה לפי גי' דידן שם כל האסורות לו איסור פרוה ובא עליהן לא פסלן מן הכהונה עכ"ל הברייתא ונראה לכאורה בפשיטות דר"ל התם לפי גירסא זו דדוקא בביאת חייבי לאוין גרידא כגון כל הנך דקחשיב ברישא הנ"ל שם הוא דקפסלי בביאתן לכהונה אבל כל האסורות לו איסור ערוה דהיינו חייבי כריתות (דאיקרו איסור ערוה בכ"מ כמו ביבמות ך' ובש"ד) לא פסלן מן הכהונה וכדממעט נן להו באמת מהך קרא דכי ההי' הנ"ל וא"ש לפ"ז דשפיר פריך בפשיטות ביבמות שם דאימא נבעלה לפסול לה אפילו חייבי כריתות נמי ואמאי קתני בסיפא