ראשית בכורים לו

ו) וכל המקומות שנמצא שם החמץ וכל הדברים הנ"ל השייכים להישראלים הנ"ל בעצמם לחלוטין מכרנו כעת להא"י הנ"ל כל אותן המקומות הנ"ל במכירה גמורה וחלוטה לצמיתות עולם והכל עפ"י השליחות שעשו אותנו הישראלים הנ"ל שלוחים להשכיר ולמכור את כל המקומות שלהם הנ"ל ג"כ והמקחים מכל המקומות הנ"ל יהי' ג"כ עפ"י שומת ג' אנשים הבקיאים בשומא כנ"ל ז) והקנינים מהמכירה והשכירות להא"י הנ"ל בזה, הוא ג"כ ע"י קבלת הכסף והזאדטיק הנ"ל שקבלנו מן הא"י הנ"ל על אויפגאב בעד המגיע מהא"י לכל המוכרים והמשכירים הנ"ל, והתנינו עם הא"י הנ"ל אשר הזאדאטיק הנ"ל יהי' על קניות כל המקומות הנ"ל ג"כ להא"י הנ"ל בין על כל אותן המקומות הנ"ל שמכרנו לו במכירה גמורה כנ"ל, ובין על כל אותן המקומות שהשכרנו לו כנ"ל וכל המותר מעות מדמי המכירה מכל המקומות הנ"ל ומן דמי השכירות הנ"ל שמגיע מן הא"י הנ"ל להמוכרים והמשכירים הנ"ל זקפנו עליו במלוה כנ"ל והתנינו עמו שיקנה את כל המכירה והשכירות מהמקומות הנ"ל בכסף האו"ג הנ"ל שקבלנו ממנו וגם ע"י שטר קנין הלז אשר אנחנו מוסרים כעת להא"י הנ"ל אנחנו מוכרים לו כל המקומות השייכים להמשלחים הנ"ל בעצמם ומשכירים לו את כל המקומות המושכרים להם כנ"ל שע"י שטר קנין הלז יקנה ג"כ כל המקומות הנ"ל במכירה ובשכירות כנ"ל, וגם עשינו צושלאג עם הא"י הנ"ל וקבלנו ממנו בקגא"ס ג"כ על כל ההקנאות מהמקומות הנ"ל כנ"ל להא"י הנ"ל ואף באחד מדרכי הקנאות הנ"ל יקנה הא"י הנ"ל את כל המקומות הנ"ל במכירה ושכירות כנ"ל ואף כי בכולם כנ"ל, ובכל אופן היותר מועיל עפ"י הד"ת בזה יקנה הא"י הנ"ל גם את כל המקומות הנ"ל במכירה גמורה כנ"ל והמקומות השכורים הנ"ל יקנה בשכירות כנ"ל: ח) אך זאת הותנה עם הא"י הנ"ל שיהי' הרשות נתונה בזה להמוכרים את כל המקומות הנ"ל והמשכירים הנ"ל, שיהי' להם מקום דריסת הרגל בכל המקומות הנ"ל הנמכר והנשכר כעת להא"י הנ"ל וגם שיהי' רשות לכל מוכרי הבהמות והסוסים והעופות הנ"ל ליקח מן הבהמו' והעופות ולהשתמש עם הסוסים וליקח מן החלב של הבהמות והביצים מן העופות ולנכות אח"כ מן דמי המכירה הנ"ל ויהי' בזה להמוכרים הנ"ל כל דין תורת נאמנות אצל הא"י הנ"ל להאמין להמוכרים הנ"ל כמה יהי' צריך הא"י הנ"ל לנכות עבור כל הנ"ל מן החוב הנ"ל שמגיע להמוכרים הנ"ל מכל דמי המכירה הנ"ל מן הא"י הנ"ל, וביד הא"י הנ"ל רשות לעשות בהשיינקען ובכל המקומות המכורים והמושכרים לו כנ"ל ובהחמץ ובמטלטלין ובכל הבהמות והדברי' שנמכר לו הכל כנ"ל כרצונו ואות נפשו וכאדם העושה בתוך שלו בלי שום מוחה ומעכב כלל בעולם: ט) והותנה עוד עם הא"י הנ"ל שאם ישיג לו איזה לוקח עשיר שיקח ממנו כל החמץ הנ"ל ושיהי' יכולת בידו לשלם כעת במזומן או בעת המדידה והמשקל והמנין ואחר השומא משלשה בקיאים כנ"ל, בעד כל החמץ וכל המקומות והבהמות הנ"ל שמכרנו לו לא"י הנ"ל וגם לשלם במזומן בעד שכירות כל המקומות הנ"ל כנ"ל, אזי יהי' הרשות בידו לשלם לכל המוכרים והמשכירים הנ"ל כל החוב הנ"ל המגיע ממנו כעת במזומן והמוכרי' הנ"ל יהיו מחוייבים לנכות לו עבור זה חמשה פראצענט מכל החוב הנ"ל שמגיע מהא"י הנ"ל, ושזקפנו עליו במלוה כנ"ל, למען יהי' לו להא"י הנ"ל ריוח מן המכירה הנ"ל מיד ליד חמשה פראצענט מכל הנ"ל כנ"ל ועוד הותנה עם הא"י שאם אולי יהי' בכל דבר החוב המגיע מן הא"י הנ"ל מן המכירה והשכירות הנ"ל איזה וויכוח בזה בין הא"י הנ"ל ובין המוכרים והמשכירים הנ"ל, אזי יוגמר הדבר עפ"י (קאמפראמוס) בזבל"א וזבל"א בצרוף השליש ועפ"י דת תורתנו הקדושה ג"כ, ויהי' תורת נאמנות לכל המוכרים הנ"ל נגד הא"י הנ"ל בזה: י) גם כל התבואה, ומיני לחם, וגרויפין, וקמחים שמחוייבים הפאדראדציקעס (המבוארים ג"כ בהרשימות שמסרנו להא"י הנ"ל כנ"ל) להעמיד לאנ"ח ולשארי הא"י, הנה כל הפאדראדציקעס נותנים ומוסרים (גיבען איבער) את כל העסק מהפאדראטען שלהם להא"י הנ"ל כעת אשר מהיום וזמן דלמטה יהיו שייכים כל העסקים הנ"ל להא"י הנ"ל בכל העמדת כל מיני חמץ הנ"ל במקום הפאדראדציקעס הנ"ל, ובחריקאי דידהו בכל דבר כנ"ל, ויהי' השטר הלז ביד הא"י הנ"ל ככל שטרי הפאדראדציקעס, ושטרי מסירה (פערעדאצייעס) הנהוג בין הפאדראדציקעס שהוא (פערעקאזין דעם קאנטראקט) וקיבל עליו הא"י הנ"ל שיתן כל התבואות וכל החמץ שמוטל על הפאדראציקעס ליתן כנ"ל כפי החוב שעל הפאדראציקעס הנ"ל, והכניס הא"י א"ע במקומם כעת, ועבור זה יקבל הא"י הנ"ל עפ"י הפערעדאציע הלז את כל המעות המגיע להפאדראציקעס הנ"ל בעד כל עסק הפאדראטען הנ"ל באופן שלא ישאר עוד שום זכות להפאדראדציקעס הנ"ל בזה רק יהיו כל הפאדראטען הנ"ל שייכים הכל מזמן דלמטה להא"י.. הנ"ל לבד כנ"ל וגם כל הקנינים הנ"ל יהיו ג"כ על הקנאת עסק הפאדראטען הנ"ל להא"י הנ"ל יא) והרשות ביד הא"י הנ"ל להעמיד מייסטרעס בהרחיים, ובברייהייזער, ובפאדוואלען, ובשטאפנייע לאווקעס, ובבתי עשיית החומץ, ואפטייקארעס באפטייקען, וגם שיינקארעס בשיינקען איזו א"י שירצה הא"י הנ"ל להעמיד במקומות הנ"ל לעסוק בהרחיים, ובברייהייזער, ובשטאפנייע לאווקעס, _________________________ תקריבו אשה לה' כו' ודרשינן סמוכין דלא תעשו שבעת ימים וכמש"ש רש"י ז"ל בזה וכ"ה בתורת כהנים בפ' אמור שם על פי הגהות הגר"א ז"ל (הנמצא ה"י בכת"י ה' יזכני להוציאם לאורה במהרה) בהדיא כן דנפק"ל הכי מדכתיב כל מלאכת עבודה לא תעשו וסמיך ליה שבעת ימים ע"ש, וע' בטורי אבן בחגיגה י"ז שדחק שם בזה באמת דמנ"ל לעיקר דין תשלומין כל שבעה גבי פסח דעל מש"ש רש"י ז"ל דנפק"ל במה מצינו מחג הסוכות ע"ש ודאי דאיכא למיפרך דמה לחה"ס שכן מרובה מצותו כו' ולכן כ' הטו"א ז"ל שם די"ל דנפק"ל לתשלומין כל שבעה דחג המצות מקרא דוחגותם אותו סג לה' ומקרא דביום השביעי חג לה' דכתי' בפ' בא בראשון ושביעי של פסח והימים שבינתיים נפק"ל מק"ו כו' ודחק שם טובא בזה ע"ש אבל למש"ל י"ל בפשיטות דנפק"ל לתשלומין כל שבעה דפסח מקראי הנ"ל להדי' דכתי' וחגותם כו' תחגוהו דמשמע דקאי על ראשון של פסח ומדסמיך ליה שבעת ימים כו' וי"ל שפיר דדרשינן להו אהדדי תחגוהו שבעת ימים וכדאשכחן דדרשינן כה"ג נמי גבי מלאכת חוה"מ בחגיגה י"ח וכמש"ל וצ"ע ויען כי להלן בד' ל"ה צייננו שם כי בדף הלז מבואר תשלום דבר התשובה מדין תשלומין דפסח ודעצרת ודחג ע"ש ע"כ ראיתי להאריך כאן בזה קצת בעז"ה והנה באמת מפורש במכילתא פ' בא פ' י"ז כד' הגאון בעל טו"א ז"ל הנ"ל בזה דמקרא דוחגיתם כו' ומקרא דביום השביעי חג כו' הנ"ל נפק"ל בהדיא לראשון ושביעי של פסח וחוה"מ רק מק"ו הוא דנפק"ל לתשלומין דידהו ע"ש ועל הך תנא דהמכילתא הנ"ל ודאי דלא תקשה לן באמת דל"ל ללמוד כ"ז רק מק"ו ולא נפק"ל טפי מהנך קרא בהדיא הנ"ל מדסמיך שבעת ימים להך קרא דתחגוהו הנ"ל וכמש"ל, די"ל בפשיטות דהך תנא דהתם לא ס"ל כרך תנא דנפק"ל בחגיגה י"ח הנ"ל למלאכת חוה"מ מהך קרא דכל מלאכת עבודה לא תעשו וסמיך ליה שבעת ימים וכמש"ל אלא ס"ל כאידך תנא דהתם דנפק"ל גם לאיסור מלאכה דחוה"מ רק מק"ו בזה ע"ש וה"נ י"ל דלא ___________________________ והנה להלן דף ל"ו צייננו שמה כי בדף הלז מבואר באורך בדבר הנלע"ד בישוב הגירסא הישנה שהובא ברש"י ז"ל ביבמות ס"ח דלאפוקי חייבי כריתות כו' ע"ש וע"כ ראיתי לבאר כאן בעז"ה, והנה בסוטה כ"ט בתוד"ה חד לתרומה כ' ג"כ דבהך סוגי' דיבמות הנ"ל אהא דנפק"ל מקרא דכי תהיה כו' לעמוני כו' שפסלוה כו' ופריך עלה ואימא נבעלה לפסול לה חייבי כריתות גרסי' עלה התם כי תהי' כתיב הנך דאית בהו הוי' לאפוקי חייבי כריתות דלאו בני הוי' נינהו וכלומר דחייבי כריתות דלא תפסי בהו קידושין לא מיפסלי בביאתם כלל ודוקא חייבי לאוין דתפסי בהו קידושין הוא דפסלי בביאתן ומה"ט לא קחשיב בהך ברייתא דעמוני