ראשית בכורים לא

סימן ה

הן ראיתי להביא כאן נוסח שטר מכירת חמץ אשר יצא כעת מאתנו בעז"ה ע"פ הסכמות הגאונים הגדולים היושבים על כס ההוראה בפ"ק יצ"ו, ה' עליהם יחיו, והרבה דברים אשר הי' נלע"ד מהנחוץ להוסיף ולתקן כעת בנוסח זה, מהנוסח אשר נהגו בו מאז בפ"ק יצ"ו, תקננו והוספנו בו כעת בעז"ה (מטעמים ונימוקים המבוארים אצלינו בכ"י באורך בזה בעז"ה. ויבואר במק"א אי"ה). ובתחלה ראיתי להביא כאן נוסח שטר הרשאה אשר חדשנו בעז"ה בפ"ק לכל הבאים למכור חמצם להא"י על ידי האנשים הנבחרים לחתום עצמם על השטר מכירה החמץ שמוסרים להא"י והמה העושים עמו כל הקנינים שאפשר לעשות במכירה זו ע"פ הדת בעד כל המוכרים חמצם על ידם, (וכמו קנין הכסף, וקנין חזקה, וקנין מטלטלין אגב קרקע, וקנין השטר וקנין חליפין, וקנין חצר, וסיטומת' והוא ת"כ ועוד איזו קנינים שאפשר לעשות בזה וכמבואר הכל בהשטר מכירה להלן, (ומ"ש הגאון בעל מקור חיים ז"ל בביאורים ס' תמ"ח סוף אות ט' דע"י שמוכרין להא"י גם המקום שהחמץ בתוכו הו"ל כמו משיכה ג"כ וכמ"ש הש"ך ביו"ד ס' ש"ך סק"ט דקונה לו רשותו במקום משיכה ע"ש, צ"ע לענ"ד ושם בביאורים אות ה' לא כתב אלא דכשעומד בחצירו דלא מחסרא משיכה קונה במעות לבד ע"ש וע' בב"ב פ"ד ובפי' המשניות להרמב"ם ז"ל פ"ה דמע"ש מ"ט שכ' דמכלל הכח שנקנין בו המטלטלין הוא שכירות המקום שהמטלטלין שם לפי שהקרקע נעשית רשות השוכר והמטלטלין שבו כאלו הוא משכן ונתנן ברשותו עכ"ל וצ"ע ואכמ"ל) ונודע כי בכל הקנינים הנ"ל יש בהם כמה ספיקות לדינא באמת רק שמתנים עמו שיקנה ע"י הקנין המועיל ע"פ הדת בזה כנודע) וכל הבאים למכור חמצם המה נותנים כח והרשאה בזה כדת להחותמים על השטר מכירה בעדם שיהי' כל מעשיהם בדבר המכירה הלז להא"י בעדם כעשייתם בזה ופיהם כו' וככל נוסח שטרי ההרשאות הנעשים ע"פ הדת בכל דבר [ובאמת למ"ש הגאון בעל מקור חיים ז"ל בביאורים שם אות ט' דאם השליח לבד חותם עצמו בשטר מכר שמוכר קרקע המשלח והמוכר עצמו איננו חותם כלל על השטר מכירה הלז דנראה דלא מהני חתימת השליח לבד בזה דכיון דקרקע אין נקנה רק בשטר ושטר בלא חתימת ידו של המוכר רק של שליח לבד לאו שטרא הוא כלל דהא לאו שטר ראי' הוא נגד המשלח וכל שטר שאין ראיה מתוך השטר לא מהני לקנות בו כו' ע"ש וא"כ ע"י שטר ההרשאה שחותמים המוכרין בעצמן שנותנין רשות להנבחרים בזה למכור כל המקומות שהחמץ שלהם מונחים בהם במכירה גמורה כו' (והיינו אותם המקומות שהם שלהם בעצמם ושייך להם לחלוטין ולא בשכירות לבד וכמבואר בהשטר מכירה בזה) והשטר הרשאה שחותמין המוכרין בעצמן בזה מוסרים ג"כ להא"י כנודע, וא"כ אפשר דמועיל בזה להשטר מכירה ג"כ באמת שהרי יש ביד הא"י שטר ראי' ג"כ שהמוכרין הקרקע שלהן עשאו להנבחרים החתומים על השטר מכירה שבידו שלוחים כדת למכור את כל המקומות שלהם ג"כ ובצירוף שטר ההרשאה הנ"ל עם שטר המכירה שמוסרים יחד להא"י כנודע אפשר דע"י זה הו"ל כאלו חתם המוכר עצמו על השטר מכירה בזה ומהני שפיר אף לד' המקור חיים הנ"ל וע"כ הי' לנו לדקדק לכאורה שהמוכר בעצמו יחתום על השטר ההרשאה הנ"ל עכ"פ וצ"ע ומצאתי אח"כ כעין נוסח שטר הרשאה שלנו בזה גם בשו"ת נחלת שבעה סוף ח"ב ע"ש רק שחסר שם באמת עוד דברים רבים הנחוצים לענ"ד בזה ונצרך כמה תיקונים שם לענ"ד ע"ש ובנוסח שטר ההרשאה שלנו מתוקן הכל בעז"ה]

והנה מה שיש לנו להאריך בכל פרטי דינים מהקנינים הנ"ל אכ"מ כעת ויבואר במק"א אי"ה רק דבר אחד ראיתי להזכיר בזה בעז"ה בדין המבואר בנו"ב מה"ת חא"ח ס' ס"ג במי ששכח למכור חמצו עד אחר חצות בע"פ שאין הישראל יכול למוכרו עוד שאין החמץ ברשותו אז מן התורה אבל מ"מ הא"י יכול לזכות אז בהחמץ כזוכה מן ההפקר (ונ"מ דאת"ל דהאינו יהודי קונה אז החמץ א"כ שוב לא עבר הישראל על בל יראה כלל דהא דעשאו הכתוב להחמץ כאלו הוא ברשותו של ישראל לעבור עליו בב"י אינו אלא כשלא זכה שום אדם אחר בהחמץ כלל ורק שאינו של הישראל משום איסור הנאה לבד בזה לחוד הוא דאמרינן דעשאו הכתוב כאלו הוא ברשותו כו' אבל כשזכה א"י בהחמץ בקנין גמור בזה ודאי לא אמרינן כלל דאפ"ה יהי' כאלו הוא ברשות הישראל לעבור בב"י כיון דלאו משום איסור הנאה לחוד הוא שאינו ברשותו של הישראל רק משום דאתי לרשות אחר באמת והו"ל כמו בור כו' ע"ש וא"כ למאי דקיי"ל דעד הלילה ליכא בל יראה כי אם עשה דתשביתו לחוד וכיון דאתי החמץ לרשות זוכה קודם הלילה שוב לא עבר הישראל על החמץ ההוא רק בעשה לחוד ובעשה לבד לא מצינו שקנסו חכמים לאסור החמץ בהנאה אחר הפסח ורק בלאו דב"י לחוד קנסוהו כדא' בגמ' וכ"כ בשאג"א ס' ע"ט (ובפמ"ג ס' תמ"ג בא"א סק"א כ' בפשיט' דגם אם עבר בעשה לבד ג"כ קנסוהו ע"ש וכן בס' תמ"ח שם בא"א ס"ק ב' כ' בשם שו"ת פנ"י ז"ל ג"כ (כהנ"ב והש"א הנ"ל) דבעשה לחוד לא קנסוהו והפ"מ שם כ' ע"ז דמשמע מכמה פוסקים דאף אם לא עבר רק בעשה דתשביתו קנסוהו בזה ע"ש) ואף שהדבר פשוט שאם בא הישראל אחר חצות לשאול מה יעשה בחמצו ששכח למוכרו שמורין לו ודאי דחייב לבערו משום עשה דתשביתו מ"מ אם לא בא לשאול אז עד אחר שכבר זכה בו הא"י קודם הלילה בקנין גמור כגון במשיכה או בהגבהה כדלהלן, שוב אין מורין להישראל לבערו ומותר החמץ לאחר הפסח להישראל כיון דלא עבר עלי' בב"י וכמ"ש כך הוא לדעת הגאון בעל נוב"י ז"ל ע"ש וכ"כ הפמ"ג ז"ל בא"א סוף סי' תמ"ג בזה דכל שבא החמץ לרשות זוכה אף בתוך הפסח שוב לא עבר הישראל על ב"י מכאן ואילך ע"ש ומ"מ יש מהאחרונים ז"ל דלא ס"ל הכי וע' בחתם סופר ס' קי"ד ובמק"ח בבאורים סוף ס' ת"מ דנראה דפליגי בכל זה ע"ש ובמק"א יבואר אי"ה) ואמנם לא מהני רק כשמשך הא"י אז החמץ לרשותו או שקנה כל החמץ בהגבהה וכזוכה מן ההפקר, אבל אם אינו יכול למשוך כל החמץ ורק שרוצה הא"י לקנות החמץ ע"י קנין חזקה במקום שהחמץ מונח שם או שיקנה המקום בקנין כסף מהישראל וע"י זה ירצה הא"י לקנות גם החמץ בקנין מטלטלין אגב קרקע לבד העלה הגאון בעל נו"ב ז"ל שם דלא מהני כלל בזה כיון דהחמץ אין לו בעלים אז ואין כאן דעת אחרת מקנה כלל לא מהני קנין אגב בכל כה"ג דהו"ל כהפקר ובהפקר לא שייך קנין אגב כלל רק אם היה עומד אז הא"י בצד המקום שהחמץ מונח בו אז הי' קונה החמץ ג"כ מתורת חצר וע"ש בנוב"י בזה אבל כשאינו עומד אז בצד המקום ההוא שאינו יכול לקנות רק מתורת אגב לבד לא מהני כלל בהפקר כמ"ש עכ"ד הנו"ב ז"ל שם בזה ע"ש

ויען כי בעיקר ד' הנו"ב ז"ל בדין זה יש מחלוקת בין האחרונים ז"ל באמת דהגאון בעל קצות החושן ז"ל בס' ער"ה ס"ג העלה שם דגם הפקר נקנה במטלטלין אגב קרקע כשהיו צבורין בתוכה ע"ש אך הגאון בעל נתיבות המשפט ז"ל בס' ר"ב ס"ק ב' ובס' ער"ה ס"ק א' חלק עליו וס"ל כד' הנו"ב ז"ל הנ"ל דאפי' בצבורין לא מהני בהפקר וע"ש שהביא ראיה בזה מד' הר"ן ז"ל בפ"ק דקידושין שכ' דקנין אגב דמי לדין מכר לו עשר שדות בעשר מדינות והחזיק באחת מהן דהקנאה ריעא נינהו (כצ"ל וכ"ה בר"ן שם ומש"ש בנתיבות דזביני ריעי כו' טס"ה ע"ש) ומשו"ה בעינן בהו שיתן דמי כולן דוקא ע"ש וא"כ יש ללמוד מדבריו דה"נ לענין הפקר דקיי"ל בב"ב ד' נ"ג דבעשר שדות כו' והחזיק באחת מהן לא קנה כולן וע"ש ברשב"ם ז"ל וה"נ בקנין אגב לא מהני מה"ט בהפקר ע"ש ולענ"ד צ"ע בזה דמד' הר"ן ז"ל הנ"ל שכ' דקנית מטלטלין אג"ק הו"ל הקנאה ריעא כמו בעשר שדות והחזיק באחת מהן כו' נראה להדיא דלא קאמר הכי רק כשלא היו המטלטלין צבורין בתוכה ולא קנה המטלטלין בכה"ג רק כשאומר לו המוכר בהדיא קני המטלטלין אגב קרקע זו כדמסיק בקידושין כ"ז דבזה ודאי דלכו"ע בנכסי הפקר לא מהני באמת וכמ"ש גם הקצה"ח ז"ל שם והרי מבואר כם בר"ן וברש"י ז"ל ד"ה בד"א דמטלטלין הנקנים עם הקרקע כשדה שאינה סמוכה לה דמי ומשו"ה בעינן בכה"ג שיתן דמי כולן דוקא לד' רש"י והר"ן ז"ל הנ"ל בזה ע"ש ומדכ' דהו"ל המטלטלין כו' כשדה שאינה סמוכה