ראשית בכורים כג

מד' התוס' דס"פ כ"ש הנ"ל ולא ביאר שם אם ד' התוס' סותרין לד' הרמ"א ז"ל הנ"ל כמו שנראה בפשוטו או שהוא סייעתא באמת וכמ"ש: (וע' בר' יונה ז"ל בפ' כ"מ שהביא ג"כ בשם רבני צרפת ז"ל אהא דא' התם אליבא דר' יוסי דס"ל דבעינן טעם מצה כו' דמפרשי דבעינן טעם מצה עניה ובמבושל הו"ל מצה עשירה ע"ש וע' מש"ל בשם ר' יונה ז"ל בכ"י לפסחי')

ואמנם בעיקר ד' התוס' ור"צ הנ"ל דמפרשי טעמא דר' יוסי במצה מבושלת דפסולה משום מצה עשירה לכאור' צ"ע מהמכילתא פ' בא סוף פ"י דממעט ר' יוסי גופי' התם מלחם עוני למעשר שני שאינו נאכל אלא בשמחה ע"ש. והיינו כריה"ג בסוגיא דילן הנז' והרי בסוגיא דילן דד' ל"ו ודף ל"ח מוכרח דמאן דדריש מלחם עוני למעט מעשר שני לא ס"ל כלל הך דרשא דלחם עני ולדידי' יוצאין באמת גם במצה עשירה ע"ש בסוגיות הנ"ל וא"כ מנ"ל לר' יוסי גופי' למעט מבושל משום דהו"ל מצה עשירה לד' התוס' הנ"ל כיון דנפק"ל מקרא דלחם עוני למעט מע"ש ולא ס"ל הך דרשא דלחם עני כלל וכמ"ש (אך באמת נ"ל דטס"ה במכילתא שם ובמקום ר' יוסי צ"ל ר' יוסי הגלילי וכ"ה באמת בילקוט שם רמז ר"ה ע"ש והיינו ריה"ג דבסוגיא דילן הנז' אבל ר' יוסי סתמא דהוא ר"י בן חלפתא ודאי י"ל דכר"ע ס"ל דדריש לחם עני וא"ש ד' התוס' הנ"ל ובמכילתא הנדפס עם הגהות איפת צדק נדפס שם על ד' חכמים דממעטי התם מלחם עוני לעיסה שנילושה ביין ושמן כו' והיינו כר"ע הנז' וכ' בצידו שם דצ"ל ר' יוסי אומר במקום וחכ"א ע"ש ולפ"ז הוה א"ש בפשיטות דר' יוסי לשיטתו באמת דממעט מבושל ג"כ משום מצה עשירה לד' התוס' הנ"ל ולפ"ז היה מוכרח ג"כ באמת דבמקום ר' יוסי דהתם דממעט מהך קרא מעשר שני וכמש"ל ע"כ דצ"ל ריה"ג וכמ"ש דאל"כ קשיין ד' ר' יוסי אהדדי אולם ד' ההג"ה הנ"ל תמוה באמת דהך דחכ"א הנ"ל על ד' ר' ישמעאל קאי התם וא"כ טפי היה לו להגי' שם ר"ע אומר דהוא בר פלוגתא דר' ישמעאל בכ"מ וגם הוא בר פלוגתא דריה"ג בסוגיא הנ"ל ומדוע בחר להגי' שם ר' יוסי במקום וחכ"א וגם עכ"פ היה לו להגי' גם אח"כ במקום ר' יוסי דצ"ל ריה"ג דאל"כ תקשי ד"ר יוסי אהדדי לפי הגהתו הנ"ל ובלא"ה מי הכריח לו להגי' במקום וחכ"א ר' יוסי ולכן נ"ל דהג"ה זו נדפס שם בטעות באמת ועל ד"ר יוסי הנ"ל צריך להגיה שם. דצ"ל ר' יוסי הגלילי וכמש"ל וא"ש)

וע"פ ד' המכילתא הנ"ל דגרסי' נמי התם אחר ד' חכמים הנ"ל דר' אליעזר א' דיוצא במצה שנילושה ביין ושמן ובמעשר שני ג"כ ומה ת"ל לחם עוני דמה דרכו של עני אשתו לשה כו' ע"ש יש ליישב בפשיטות בזה ד' המגיד משנה הנ"ל דשפיר י"ל דהתוס' הנ"ל דהני דיוצאין במצה מתובלת ס"ל דלא בעינן לחם עני כלל ואפ"ה ס"ל נמי לתנא דהתוספתא הנ"ל דיוצאין במעשר שני וכמש"ל אע"ג דהוא דלא כר"ע ודלא כריה"ג הנ"ל משום די"ל דכר' אליעזר דבמכילתא הנ"ל ס"ל בהא דלחם עני אתיא לדרשא אחריני לגמרי ולר"א באמת יוצאין בין במעשר שני ובין במצה עשירה וכמ"ש (והא דמוק"ל בסוגיא דד' ל"ו להך דר"ע דא' שבתי אצל ר' אליעזר כו' ולשתי ביין כו' דמיירי בחול המועד דוקא צריך לומר דרק משום ר"י ור"ע עצמו הוא דהוצרך לאוקמי הכי אבל אליבא דר' אליעזר שם הרי גם בלילה הראשונה לא בעי לחם עני כלל כדאר"א עצמו במכילתא הנ"ל וכמ"ש)

אלא לכאורה לפ"ז בהך סוגיא דד' ל"ח הנז' דפריך הש"ס עלה דממעט חלות תודה מקרא דושמרתם או מקרא שבעת ימים הנ"ל דתיפוק לי' מלחם עוני כו' ומשני ס"ל כר"ע כו' ופריך תו דא"כ אכתי תיפו"ל דהו"ל מצה עשיר' כו' ולמ"ש דאיכא תנא בעלמא דלא ס"ל כריה"ג ולא כר"ע נמי והוא ר"א במכילתא הנ"ל דלא בעי לא לחם עוני ולא לחם עני וכדא' להדיא שם דיוצא במצה שנילושה בשמן ובמעשר שני והיינו נמי תנא דהתוספתא הנ"ל להמ"מ שכ' למעלה א"כ הול"ל דהך תנא דממע' לחמי תודה מקראי הנ"ל נמי ר"א היא דלא ס"ל כריה"ג ולא כר"ע נמי וכמ"ש ועוד דהרי הך מרא דשמעתא דחלות תודה באמת ר"א הוא כדתניא התם אר"א שאלתי את ר"א כו' וכשהרציתי לפני ר"א אמר לי ה"ה הדברים שנלמ"מ ע"ש (אך נל"ק דטס"ה שם לפני ר"א דלל"ק דבניחותא קאמר א"כ למה א"ל ר"א מתחלה לא שמעתי ואחר שהרצה לו משום ר"י השיב שהוא הלמ"מ אלא צ"ל שם כמ"ש בתוספתא חלה פ"א ה"ד וכשהרציתי לפני ר"א בן עזרי' א"ל כו' וכצ"ל גם בסוגי' הנז' אך גם בתוספתא שם נ"ל דיש ט"ס בזה מש"ש דר"י השיב לו דפטורות ור"א השיב לו לחלק בזה בין עשאן לעצמו או למכור ע"ש וע"כ דהתם נמי הוא מטעמא דמפרש הכא דכל לשוק אימלוכי אימליך כו' והו"ל עריסותיכם וכ"ה בירושלמי שם ובר"ש פ"א מ"ו ע"ש. והשתא ק"ל דר"א דהתם אדר"א דהכא ללישנא בתרא דבתמי' השיב לו ר"א בזה ונראה דלא שמיע ליה ולא ס"ל לר"א הך טעמא כלל ואף למ"ש דבאמת צ"ל גם כאן ר"א ב"ע מ"מ צ"ע דלמה כאן השיב לו ר"א דלא שמיע לי' דין זה ולא קבלו מרבו (וכדרכו של ר"א להשיב כן כדא' בסוכה כ"ח ע"ש) ושם השיב לו לחלק בפשיטות בזה כדר"י דהכא וע"כ דמחד טעמא נינהו וכמ"ש ועוד דקשיא דר' יהושע דהכא אדר"י דהתם ג"כ בזה דפטר התם בכל גוונא וע"כ דלא ס"ל התם טעם זה כלל וע"כ נ"ל דבאמת טס"ה שם בתוספתא וצ"ל כבסוגיא דהכא אר"א שאלתי אה ר' אליעזר כו' א"ל לא שמעתי (וכדרכו להשיב כן בכ"מ וכמ"ש כאן) וכששאלתי את ר' יהושע א"ל עשאן לעצמו כו' (והשתא ר"י נמי לטעמי' בזה וא"ש)

ובדרך אגב נ"ל דמהמכילתא הנ"ל יש לסתור דעת קצת מהראשונים ז"ל שהובא במרדכי סופ"ק דפסחים ובטור ס' תנ"ח דס"ל דאין יוצאין במצה מצוה רק כשנאפה אחר חצות בעה"פ משום דגם עשית המצה ס"ל דאיתקש לפסח וע"ש בב"י והראשונים ז"ל דחו זה מהך דחלות תודה דעשאן למכור כו' דע"כ צ"ל דכשנאפו בי"ג מיירי דאין מביאין תודה בע"פ מפני חמץ כו' ע"ש במרדכי ובהגהות מיי' פ"ו אות ו' (ובאמת הי' אפשר לדחות קצת מהך דחלות תודה די"ל דנ"מ למצוה של פסח שני דלכאורה גם בפסח שני הנאכל על מצות כו' אינו יוצא בחלות הודה כדנפק"ל מיעוטא בפסח ראשון מקרא דושמרתם את המצות שם ל"ח (ושפיר משכח"ל בפשיטות כשהביא תודה בי"ד אייר אחר חצות היום ג"כ) דלמצות שעל גופו הוקש פסח שני לראשון וכדנפק"ל שם צ"ה מקרא דעל מצות ומרורים ע"ש וא"כ יש ליפסול לכאורה גם במצות של פסח שני כל המצות שפסולין בפסח הראשון וכגון מצה עשירה ושאינו נאכל בכל מושבות ואינך (אך למאן דפסיל חלות תודה התם מטעמא דאינו נאכל לשבעה צ"ע אם שייך ליפסול מהיקשא דעל מצות כו' הנ"ל גם בפסח שני במצה שאינה ראויה לשבעה כיון דלא שייך דבר זה כלל בפסח שני שאינו נוהג אלא בליל ט"ו אייר או דילמא כיון דפסיל בפסח ראשון מטעם דאין ראוי לז' יש ליפסול מהיקשא גם בפסח שני מה"ט אע"ג דלא שייך התם כלל וצ"ע אם יש מקום לומר בזה דתליא בפלוגתא דדון מינה ומינה דבכל דוכתא ואכמ"ל)

אך לענ"ד יש לתמוה ע"ד הראשונים ז"ל הנ"ל בזה מהא דגרסי' במכילתא הנ"ל שם ומניין שלא יצא לא בלחם הפנים ולא בחלות תודה כו' ת"ל בכל מושבותיכם כו' ע"ש והנה במאי דפליגי המכילתא והש"ס דילן דד' ל"ח הנ"ל במיעוטא דחלות תודה הנ"ל יבואר במק"א אי"ה אך מהא דצריכינן למעוטי במכילתא הנז' לחם הפנים ג"כ מהך קרא דמושבותיכם ותיפוק לי' דהרי בלא"ה לא משכח"ל ללחם הפנים הנאכלין בליל פסח רק כשנאפו תשעה ימים מקודם כדתנן במנחו' ק' ומייתי לה בפסחים מ"ז דאין נאכלות פחות מתשע' ואם איתא דלעולם אין יוצא י"ח מצה רק כשנאפו בערב הפסח אחר חצות דוקא א"כ בלא"ה לא משכח"ל שיצא י"ח מצה בלחם הפנים כלל ול"ל למעוטי גם ללחה"פ מקרא דמושבותיכם הנז' ומוכרח לכאורה מזה כד' הראשונים ז"ל החולקים בזה וס"ל דלא איתקש עשית המצה לפסח מה"ת עכ"פ כלל וצ"ע

ומ"ש להגיה במכילתא הנ"ל ריה"ג במקום ר' יוסי כי היכי דלא תקשי דברי ר' יוסי אהדדי מההיא דמבושל דס"ל לר' יוסי דהו"ל מצה עשירה לפי' התוס' הנ"ל וכמ"ש הנה באמה בתוספתא פ"ב הי"א גרסי' רבי אומר כו' אבל לא במבושל כו' במקום ר' יוסי ע"ש. ולפ"ז א"צ להגיה במכילתא הנ"ל: אמנם ודאי דטס"ה בתוספתא הנז' וצ"ל ר' יוסי במקום רבי כבש"ס דילן דר' יוסי הוא בר פלוגתי' דר"מ בכ"מ ועוד דבסוגיא זו דד' מ"א מוכרח ג"כ דא"א לגרוס רבי כלל דא"כ תקשי דידיה אדידי' למאי