ראשית בכורים יח

בעל משכנ"י הנ"ל שלא זכר כלל מהך דאתרוג לד' ההוס' הנ"ל דסותר לדעתו בזה או דהיה לו להסתייע עצמו מד' הר"ן ז"ל הנ"ל בזה וכמ"ש בעז"ה

והיה נראה לי די"ל דרש"י והתוס' ז"ל לטעמייהו בזה דהנה הא דהחליט הגאון הנ"ל דבאורייתא בעינן דחזי ליה דווקא ובהא פליגי רבנן וסומכוס וכנ"ל. נ"ל פשוט בזה דלאו במצוה דאורייתא לחוד תליא אלא דדוקא במצוה דאורייתא ואיסורא דאורייתא ג"כ דבהא הוא דבעינן דחזי ליה דוקא אבל במצוה דאורייתא ואיסורא דרבנן הו"ל כאיסורא דאורייתא ומצוה דרבנן דשפיר אמרינן ביה דהואיל וחזי להאי כו' ואם נאמר כן א"ש לכאורה דעת רש"י והתוס' הנ"ל וגם ד' הר"ן והרמב"ם ז"ל הנ"ל

דהנה נודע ד' רש"י ז"ל והתוס' בפ"ח דיבמות דף פ"א דס"ל דכל תרומות פירות לבד מדגן תירוש ויצהר אינו אלא מדרבנן כמש"ש רש"י ד"ה אפילו בתרומה דרבנן כגון תרומת פירות כו' תרומה דאורייתא כגון דגן תירוש ויצהר כו' וכן כ' שם התו' ד"ה מאי ובערובין ל"ב ד"ה תאנים דתרומות תאנים מדרבנן וכ"כ בביצה ד' ד"ה ותנן ובכ"מ א"כ לדעתם ז"ל י"ל דה"ט דיוצא הישראל באתרוג של תרומה אע"ג דשל תורה הוא דהרי באמת מדאורייתא חזי ליה הוא דהא תרומת אתרוג אינו אלא מדרבנן וא"כ אף דמצות אתרוג דאורייתא מ"מ איסורא דרביע עלי' אינו אלא מדרבנן וגבי דרבנן אמרינן שפיר דהואיל וחזי לכהן חזי נמי לישראל כמו דאמרינן למ"ד תחומין דרבנן דמותר לערב אף בתרומה דאורייתא משום דבדרבנן שפיר אמרינן דהואיל וחזי להאי כו' ה"נ במצוה דאורייתא והאיסור דרבנן נמי אמרינן דהואיל וחזי להאי כו' ומשו"ה שפיר אמרינן גבי אתרוג דישראל נמי יוצא י"ח בתרומה לד' רש"י ותוס' הנ"ל והא דאמרי' למ"ד תחומין דאוריי' אין מערבין לישראל בתרומה אפשר דדוקא בתרומה דאורייתא איירי התם דכיון דהמצוה דאורייתא והאיסור דאורייתא בעינן דחזי ליה דווקא משא"כ באתרוג כנ"ל (ואע"ג דבתרומה דאורייתא נמי מדאורייתא חזי ליה הוא הואיל ואי בעי מיתשיל עליה והדר מפריש עלי' כו' אלא דמדרבנן הוא דאסור משום שאין מגביהין תרומה בשבת ויום טוב וכדא' בעירובין ל' מ"מ לא דמי' כלל לאתרוג דשאני היכא דהתרומה הוא דאורייתא אלא שאנו באנו להתירו משום דמיתשיל עלי' וכיון דעכ"פ מדרבנן ל"ל הכי א"כ ודאי נשאר האיסור דאורייתא על התרומה דכשהוא עתה הוא אסור מן התורה משא"כ בתרומת פירות דלית ביה איסור תורה כלל ולגבי איסור דרבנן שפיר אמרינן אע"ג דלא חזי להאי חזי להאי א"נ בפשיטות יש לחלק דבתרומה דאורייתא ליכא אלא חד דרבנן דאין מגביהין כו' ובתרומת פירות איכא תרתי דרבנן) ומשו"ה שפיר אמרינן באתרוג לד' התוס' ורש"י לשיטתם הנ"ל דהואיל וחזי להאי כו' (וע' בחי' הרשב"א ז"ל שכ' ג"כ על תרומה טמא' ואע"ג דתרומ' פירות כו' ובשע"המ רפ"ח מה' לולב

) אבל לד' הר"ן ז"ל הנז' י"ל דס"ל כד' הרמב"ם ז"ל בפ"ב מה' תרומות ה"א דכל אוכל אדם הנשמר שגידוליו מן הארץ חייב בתרומה מה"ת וע"ש בכ"מ ובמש"ל שם] וכיון דס"ל דתרומות פירות מה"ת א"כ ודאי דבעינן דווקא דחזי ליה דבמצוה דאורייתא ואיסורא דאורייתא לכו"ע דחזי ליה בעינן וכמ"ש: והשתא לפ"ז יהיה מוכרח לכאורה בדעת הרמב"ם ז"ל דע"כ ס"ל ג"כ כד' הר"ן ז"ל בזה דהך דאם נטל כשר דבכהן דווקא קאמר ודלא כהתוס' ז"ל דכיון דס"ל דתרומות פירות דאורייתא א"כ הו"ל אתרוג כמו עירוב לסומכוס דס"ל תחומין דאורייתא ומשו"ה בעי דחזי ליה דווקא וכמ"ש

ומתוך מ"ש בעז"ה הי' י"ל מאי דק"ל לכאו' לשיטת רש"י ותוס' הנז' דהא דקתני דאם נטל כשר דבישראל נמי קאמר וכמ"ש התוס' יו"ט הנז' דאל"כ הו"ל לפרושי דאם נטל כהן כשר כדפירש התנא במ"ה פ"ב דפסחים (והי' לו להוסיף עוד וכדפריש התנא במ"ב פ"ג דעירובין דהתם נמי תנא והכהנים בחלה וס"א בתרומה (ויבואר להלן אי"ה) והיינו משום דס"ל לתנא התם כסומכוס דחזי ליה בעינן וכמש"ש התוס' יו"ט. וא"כ אם איתא דגבי אתרוג נמי בכהן דווקא קאמר הו"ל לפרושי כדפריש נמי בעירובין שם ומשום דס"ל כסומכוס כמ"ש: ולד' הרא"ש ז"ל בפ"ג ס"ב שם שכ' דהא דתנן התם והכהנים בחלה לאו משום דסתם תנא כסומכוס אלא אורחא דמילתא נקט כהנים שתרומה מצוי' להם וה"ה לישראל ומשום דבפסחים ל"ה תנא התם כהנים דווקא תנא נמי הך לישנא הכא עכ"ל והשתא לדידי' תקשי ביותר דהשתא גבי עירוב דבאמת לתנא דמתני' דהתם מערבין גם לישראל בתרומה ואפ"ה תנא התם והכהנים בתרומה רק משום הך דפסחים הנז' או משום אורחא דמילתא כנ"ל כל שכן הכא גבי אתרוג אם איתא דבאמת ס"ל לתנא דמתני' דדווקא כהן יוצא בו י"ח ולא ישראל ודאי דהו"ל לפרושי כהן בהדיא כיון דבאמת הדין באתרוג כמו במצה בזה ואיך אפשר לפרש בדברי התנא בשני המשניות בעירובין ובסוכה הנ"ל פירש מהופך כזה דבעירובין דפריש התנא כהן ע"כ מפרשינן דלאו דוקא הוא ואפי' הישראל קאמר דמערב בו ובסוכה דלא פירש כהן יהיה הפירוש דדווקא כהן קאמר וכלפי לייא הוא אלא ודאי דעכ"פ באחד משני המקומות צריך לפרש דבדוקא הוא וכמו שיבואר אי"ה) דלכאורה לד' התוס' הנ"ל איכא למידק בהא דתנן בתר בבא דתרומה טהורה הנ"ל ושל דמאי ב"ש פוסלין כו' וקשה לכאורה בזה דלמה שתקי ב"ש ולא פליגי נמי בריש' דתרומה טהורה ולא פסלי רק בסיפא בדמאי בלבד והלא כיון דב"ש ס"ל בעירובין ל' דאין מערבין לנזיר ביין ולישראל בתרומה ומה"ט דס"ל כסומכוס דמידי דחזי ליה בעינן דווקא (וכדמבואר בסוגיא שם דמחמיר טפי מדסומכוס בהא ע"ש) וא"כ הדבר פשוט לכאורה דה"נ לב"ש ודאי דאין הישראל יוצא י"ח באתרוג של תרומה כיון דס"ל דחזי ליה בעינן (ועד כאן לא פליגי הר"ן ז"ל והתוס' הנ"ל אלא רק לדידן דקיי"ל בעירובין כרבנן דסומכוס הנ"ל אבל הא ודאי דלסומכוס דס"ל בעירובין דמידי דחזי ליה בעינן כל שכן דלכאורה ודאי באתרוג ס"ל דווקא דחזי ליה כו' (ובהיתר אכילה כו"ע לא פליגי דבעינן באתרוג וכמש"ל) וה"ה נמי לב"ש דס"ל נמי כסומכוס בהא וכמ"ש). וא"כ מ"ט פליגי ב"ש רק אסיפא ולא ארישא דתרומה טהורה ג"כ וכמ"ש

ובאמת דמתוך קושיא זו הי' יש ליישב קצת קושית התוס' יו"ט על הר"ן ז"ל הנז' דאם איתא דבכהן דוקא הו"ל לפרושי כו' וכמש"ל אולם לפ"ז אפשר לומר קצת בזה דמשו"ה לא הוצרך התנא לפרושי כ"כ הכא כמו התם דהכא בלא"ה אין מקום לטעות כ"כ ולומר דמתני' בישראל נמי מכשר מדלא פירש כהן בהדיא דכיון דתני הכא בסיפא פלוגתא דב"ש גבי דמאי ולא הקדים תנא למיתני נמי הכא פלוגתא דב"ש ארישא דתרומה טהורה דלב"ש ודאי דאם נטל הישראל פסול ואינו יוצא בו כיון דס"ל לב"ש גם בעירוב דמידי דחזי ליה בעינן וכמ"ש אלא מדלא תני תנא הכא פלוגתא דב"ש גם ארישא דתרומ' ש"מ דבאמת גם לב"ה לא קא מכשר באתרוג של תרומה טהורה רק בכהן בלבד וכמ"ש דבאתרוג מודה ב"ה דמידי דחזי לי' בעינן כמו לב"ש בעירוב ומשום דשל תורה הוא וכמ"ש וכיון דגם תנא דמתני' לא מכשר בתרומ' טהורה רק בכהן לבד א"כ אין כאן מחלוקת בין ב"ש לבית הלל בזה וא"ש דמהא גופא דלא פליג ב"ש הכא גם ארישא דתרומה מוכרח דגם תנא דמתני' לא קא מכשר רק בכהן בלבד ולית בזה פלוגתא כלל ומשו"ה לא הוצרך לפרש הכא כהן כלל וכמ"ש (רק דקצת דחוק לומר שסמך התנא בזה על ההוכח' מפלוגתא דב"ש גבי עירוב הנז' דלא מתני' כלל במתני' בברייתא דעירובין בלבד אמנם באמת בכה"ג מצינו בכ"מ בש"ס ואכמ"ל)

ואמנם בעיקרא דמילתא הא דלא תני באמת בשום דוכתא לפלוגתא דב"ש וב"ה בדמאי במתניתין בהדיא רק גבי אתרוג לבד דלכאורה באמת טעמא בעי דאמאי נטר התנא בפלוגתיי' בזה עד הכא ולא הקדים למיתני פלוגתייהו נמי בברכות ובשבת ובעירובין ופסחים הנ"ל ובאמת בירושלמי דעירובין פ"ג ה"ב שם על מתניתין דמערבין בדמאי קאמר עלה ר' יעקב דרומי בעי מתניתין דלא כב"ש דתנן ושל דמאי ב"ש פוסלין כו'. והיינו דב"ש דהכא במתני' דסוכה הנז' וה"נ גרסי' בירושלמי