ראשית בכורים קנה

דף כ"ג ד"ה ולאין הי' נוטה שכ' דעגלה הוא שור וכ"כ רש"י בפסחי' צ"ד ע"ש ונראה מפי' הרמב"ם הנ"ל דמפרש התם כפשוטו דעגלה הוא מזל שור מי"ב מזלות השולט באייר ועקרב הוא סול מרחשון ונקט הש"ס לסימן על צפון ודרום העולם למזל שור הנוטה לצפון וקו המשוה ועל עקרב הנוטה לדרום המשוה אבל טלה ומאזנים הם עומדים על קו המשוה לעולם ואין נוטין לשום צד כ"כ הרמב"ם ז"ל שם בזה (והוא דלא כמש"ש התוס' בפסחים צ"ד ע"ב ד"ה מעולם ע"ש) ומ"מ נראה דאין מזה סתירה כלל למש"ל דגם מזל טלה ומאזנים יש להם נטי' זה לצפון וזה לדרום דהש"ס לא נקט לסימנא רק בדבר הנראה לכל והיינו ממזל שור ולהלן וממול עקרב ולהלן אבל טלה ומאזנים עכ"פ אין נראה נטיתם כל כך שכל מהלכם לעולם הוא במתינות רב וכמש"ל ואמנם לכאורה יש לסתור משם עכ"פ לשמ"ל בשם התוכנים האחרונים דלפעמים כל המזלות הללו הם חוזרים לאחור ג"כ וכמ"ש מהיסו"ע בזה דא"כ איך נתנו הסימן על זה בדבר שאינו נוהג כן לעולם שהרי לפ"ד הוא משתנה מזמן לזמן שלפעמים עגלה עומד בדרום המשוה וכמש"ל וע' עוד בסוגיא דפסחים צ"ד שם דא' רבי כו' מעולם לא מצינו עגלה בדרום כו ואולי בא לסתור בזה באמת ד' התוכנים הנ"ל שהחליטו שגלגל המזלות חוזר לאחור ג"כ וכמש"ל (וכבר כ' לעיל דנראה דפלוגתא דתנאי הוא בתוספתא דברכות הנ"ל) וע' בברכות נ"ח דרמי אהדדי דכתי' לקראי באיוב ט' עושה עש כסיל וכימה כו' דאקדים שם כסיל לכימה וכתי' בעמוס ה' עושה כימה וכסיל כו' ע"ש ולכאו' הי' אפשר לומר דלמאי דנרא' שם דכסיל הוא ממזלות הצפונים ששולטין בימות החמה וכמש"ש רש"י ז"ל וכימה נראה התם באמת שהוא ממזלות הדרומים ששולט בימות הגשמים והוא ממזל עקרב השולט במרחשון (ולא כמש"ש בפירש"י ז"ל שהוא ממול טלה ע"ש שהוא תמוה מאוד באמת וכמ"ש המהרש"א ז"ל בחי' אגדות שם והגאון בעל חות יאיר ז"ל בס' רי"ט באורך בזה (והביא שם גם לד' התוס' דפסחים הנ"ל וכ' דלפ"ד שם ולפ"ד רש"י דברכות הנ"ל נצטרך לומר דשלשה הן ור"ל דמלבד מזל עקרב השולט במרחשון עוד יש עקרב שהוא ממזל טלה לפ"ד רש"י דברכות הנ"ל ועוד העקרב שבציר הדרומי לפ"ד התוס' דפסחים הנ"ל וכ"ז תמוה מאוד באמת (ואולם מסוגיא דפסחים שם דקאמר שכל הישוב אינו עומד אלא בין עגלה לעקרב ע"ש נראה קצת כפי' התוס' הנ"ל (דלפי' הרמב"ם הנ"ל הרי אין ביניהם מרחק כ"כ מן הצפון לדרום ובסק"א יבואר אי"ה) ועכ"פ נראה פשוט בסוגיא דברכות הנ"ל דכימה הוא ממזל עקרב השולט במרחשון בעת הצינה וכמ"ש המהרש"א ז"ל נ"כ שם (וא"ש טפי בזה גם הסוגיא דר"ה י"א דר"א א' שהמבול במרחשון הי' שמזל כימה עולה אז ע"ש (ולא כפירש"י והתוס' שם ג"כ שכ' שהוא ממזל טלה ע"ש וגם שלא כהמפרש שם בסוף ר"ה שכימה הוא ממזל שור ע"ש שכולם נתלו בסוגיא דברכות שם דא' דעיש שהוא מזנב טלה או מרישא דעגלה (ומזה נראה קצת כפי' הרמב"ם ורש"י הנ"ל בההיא דעגלה בצפון שהוא מזל שור וכמש"ל) קא אזלא בתרי' ופירש"י שם בתר כימה ע"ש ובאמת נראה דר"ל בתר טלה וכ"כ המהרש"א ז"ל בח"א שם ויבואר במק"א אי"ה (ומש"ש מאי עיש אר"י יותא טס"ה וצ"ל זוגיתא וכ"ה בילקוט איוב ט' ע"ש) וגם הסוגיא דב"מ ק"ו בהא דא' וקיימי כימה ארישא כו' ע"ש א"ש טפי למ"ש דכימה הוא ממזלות הדרומים ששולטין בכל ימות הגשמים ויבואר ג"כ במק"א אי"ה) ולפ"ז הרי יש לנו מקום לכאורה ליישב הני דומיא דקראי הנ"ל דמאי דכתיב באיוב ט' עושה עש כסיל וכימה דאקדמי' לכסיל שהוא ממזלות הצפונים י"ל דאיירי התם כשכל המולות שבצפון קו המשוה סובבים כסדר ונוטים ממנו לצפון דאז עש שהוא מזל טלה או שור וכן כסיל נוטים לצפון קו המשוה והם קרובים אצלינו אז וכימה שהוא עקרב נוטה לדרום קו המשוה והוא רחוק מן הישוב אז כנודע והיינו דכתיב נמי התם וכימה וחדרי תימן כלומר דכימה הוא אז בתימן שהוא לדרום קו המשוה וכמ"ש אבל קרא דעמוס הנ"ל נראה לכאור' דאיירי כשהגלגל המזלות משנה את הילוכו וחוור לאחור וכמ"ש התוכנים האחרונים הנ"ל דאז נמצא שכימה הוא בצפון לקו המשוה וקרוב אז יותר לעיקר הישוב שהוא בצפון קו המשוה ג"כ כנודע אבל כסיל שהוא ממזלות הצפונים נתהפך אז לדרום קו המשוה רחוק מעיקר הישוב שהוא בצפון כמ"ש ולהכי אקדמי' אז לכימה ברישא הקרוב יותר והדר כסיל שהוא רחוק אז מן הישוב וכמ"ש והכי משמע לכאורה פשטא דקרא דעמוס שם דקאי כולו על היפוך ההנהגה לפעמים וכדכתי' התם עושה כימה וכסיל והופך לבוקר כו' ויום כו' החשיך כו' ועכ"פ הנה י"ל קצת להני רומיא דקראי הנ"ל לד' התוכנים האחרונים הנ"ל שלפעמים המזלות הופכין את סדרן וכמ"ש ואולי י"ל דשמואל דרמי להו להני קראי בברכות שם לטעמיה באמת בזה דע"כ לא ס"ל כלל כד' התוכנים האחרונים הנ"ל ועומד בד' התוכנים הקדמונים הנ"ל שהחליטו שכל נטיות המזלות הוא לצד צפון לכד ואין חוזרין לאחור לעולם כלל וכמש"ל וא"ש (וע' עוד בירושלמי ריש ברכות דתני התם דבאחד בתקופת ניסן ובא' בתקו' תשרי היום והלילה שוין ור"ל שמזריחה ועד שקיעה כמשקיעה ועד זריחה אז ע"ש ונראה דהתם בתקופת ר' אדא הנ"ל מיירי וכמש"ל) והא דפסק שמואל בתענית י' דבגולה שואלין המטר ביום ששים בתקופת תשרי ע"ש וכ"ה בירושלמי שם פ"א ה"א ע"ש הנה פשוט דשמואל עצמו ודאי דבתקופה דידי' קאמר התם (והמפרש בפ"י מקידוה"ח נראה דגרס שם בר"ה כ"א שלח לי' ר' אדא בר אהבה לרבא כד חזית דמשכה תקו' טבת כו' ופשוט לפ"ז דר' אדא גופי' ודאי דבתקופה דידי' קמיירי ע"ש) וביסוד עולם מאמר ד' פ"ב ד' ס"ו נראה דגרס בסנהדרין י"ב אר"י א' רב אין מעברין כו' אא"כ היתה חסירה רובו כו' (במקום ר"י א' שמואל דבגי' דידן הנ"ל) וכ"ה בגי' תשובות הגאונים ז"ל שם ונסתר לגירסא זו כל מש"ל דלשמואל לשיטתו פריך שם י"ג וע"ש) ועיין בתשב"ץ ח"ג ס' קכ"ג וביסו"ע מ"ד פי"ב ד"פ שכ' בפשיטו' דקיי"ל דביום ס' של תקו' תשרי דשמואל שואלין הגשמים ע"ש

(ונראה לי ליתן טעם על הששים יום הללו כי נודע שעיקר צורך שאילת הגשמים הוא סמוך לזמן הזריעה וכמש"ש ג"כ ביסוד עולם והוסיף ע"ד דמשום שזמן החורף (שהוא אחר זמן הזרע כדא' בב"מ ק"ו) הוא יבש בטבעו ע"כ הוצרכנו לשאול בפרק הזה על המטר ע"ש ולפ"ז י"ל בפשיטות דמה"פ אחרו בגולה זמן השאלה לששים יום בתקופה שהוא אף לד' המאחר יותר זמן הזריעה בב"מ ק"ו והוא ר"ש המונה ממרחשון דמיקל מכולהו תנאי שם במשך ימי הזרע במי שבא לאחר זריעותיו ע"ש וה"נ אף בבבל שמאחרין זריעותיהם אין מאחרין עכ"פ יותר מסוף כסלו לפ"ד ר"ש הנז' ולכן תלו הדבר בששים בתקופה דאם תהי' השנה הקודמת מעוברת ובלא ספק שלא יתאחרו אז מלזרוע אח"כ עד סוף כסלו הרי תקדים אז ג"כ יום התקיפה ויהי' יום הס' בתקופה קודם להתחלת ימי החורף עכ"פ ואם תהי' השנה הזאת מעוברת ובלא ספק כי יאחרו אז גם זמן הזריעה בבבל עד סף כסלו עכ"פ לר"ש וכמ"ש הנה אז תמשך התקופה ג"כ ועכ"פ לא יתאחר יום הס' בתקופה לעולם רק עד ר"ח טבת (וכמו שחל בשנת תר"ל. ואף שלדעת שמואל עצתו הי צריכין לעבר השנה הקודמת באמת וכמש"ל) ואז הוא סוף זמן הזריעה היותר מאוחרת ומתחיל זמן החורף לר"ש וכמש"ש ולכן צריכין אז עכ"פ להתחיל לשאול הגשמים (דפשוט דזמני הזרע והחורף הולך ג"כ לפי הילוך החמה וכמש"ש ביסוד עולם ג"כ ע"ש) ודו"ק ואולם כל זה בגולה דתליא בתקופה אבל בארץ ישראל דתליא בימי החודש וכדקיי"ל בתענית י' כר' גמליאל דבשבעה במרחשון מתחילין לשאול שם (וברי"ף ז"ל במשנה וגמ' שם וכן בכ"מ פ"ב מה' תפילה הי"ו הגירסא שם ר' שמעון ב"נ ע"ש ונ"ל דלפי גירסתם הנ"ל יש ליישב בפשיטות קושית הש"ך ז"ל ביו"ד ס' ר"ך ס"ק ל"א על הרמב"ם והשו"ע ז"ל שפסקי לענין שאלה כר' יהוד' בתענית ו' דזמן רביעה ראשונה בשבעה במרחשון וכמ"ש הרמב"ם בפ"ב מה"ת הנ"ל ובשו"ע או"ח ס' קי"ז ובה' נדרים פסקו כר' יוסי דזמן רביעה ראשינה הוא בשבעה עשר במרחשון ונשאר בצ"ע ע"ש ולמ"ש מגי' הרי"ף והכ"מ הנ"ל א"ש בפשיטות לכאורה דפסקו בכולא מילתא כרשב"ג בזה שהרי לפי גיר' הנ"ל מצינו באמת גם לרשב"ג עצמו דאע"ג דאיהו דח' במתני' הנ"ל דבז' במרחשון שואלין וכמ"ש ואפ"ה א' רשב"ג גופי' שם ו' ובתוספ' פ"א ובנדרים ס"ג דגשמים שירדו ז' ימים כו' אתה מונה בהם רביעה ראשונה ושני' כו' ומוק"ל התם דע"כ דס"ל כר' יוסי בהא שמרביעה ראשונה עד השני' יש שבעה ימים דהיינו מי"ז במרחשון עד כ"ג בו (וע"ש ברש"י ותוס' בתענית ובר"ן ז"ל בנדרים שם) ותקשי לן נמי בפשיטות דרשב"ג אדרשב"ג בהא לגי' הרי"ף הנ"ל (ולגי' רש"י ז"ל בנדרים שם גם בהא דגשמים שירדו ז' ימים כו' ר' גמליאל ע"ש א"כ תקשי איפכא לגי' דידן במתני' דתענית הנ"ל דר' גמליאל אדר"ג בזה וכמ"ש) וע"כ צריך לחלק בזה בין שאלה לנדרים ברביעה ראשונה ג"כ אליבא דרשב"ג עצמו וכמ"ש (יע' ברש"י תענית ו' דבלישנא דאמימר גרס שם א"ר חסדא הלכה כר' יהודה ע"ש והוא כי היכי דלא תקשי שס דר' חסדא אדר' חסדא בזה וכמ"ש הנאין בעל לח"מ ז"ל בפ"ג מה' תענית ה"י ע"ש והנה לגי' הרי"ף הנ"ל א"ש הגי' דידן שם בזה די"ל דר' חסדא פסק באמת כרשב"ג בתרווייהו בין בהך דמתני' דשואלין בז' בו ובין בברייתא דע"כ דס"ל לרשב"ג גופיה כר' יוסי ג"כ גבי נדרים עכ"פ וכמ"ש) וא"ש עכ"פ ד' הרמב"ם ז"ל הנ"ל ג"כ בזה דפסק נמי בפשיטות כרשב"ג בתרווייהו הנ"ל דע"כ צריך לחלק בדבר זה בין שאלה לנדרים אליבא דרשב"ג גופי' באמת וכמ"ש בעז"ה (ואמנם בעיקר ד' הרמב"ם ז"ל בדין זה שכ' בפ"י מה"נ הי"א הנ"ל דאם נדר עד הגשם שיש בזה חילוק בדין בין ירדו גשמים מי"ז בחשון דמותר אז מיד ובין לא ירדו גשמים כלל דאסור עד שיעברו כל זמני הגשמים דהיינו עד ר"ח כסלו בא"י ע"ש שהוא תמוה לכאורה טובא דמנ"ל לחדש בזה שאם ירדו גשמים דמותר מי"ז במרחשון והרי בסוגיא דנדרים ס"ב לא חידש ר' זירא שם רק דבעד הגשם גם לת"ק דרשב"ג אני אסור אלא עד זמן גשמים ולא בעינן בזה עד שירדו (וע"ש בר"ן וברא"ש ז"ל) אבל מאחר דס"ל דבעד הגשם כולהו זמני גשמים קאמר דהיינו עד סוף זמן רביעה ג' שהוא בר"ח כסלו א"כ מנ"ל דאם ירדו גשמים דסגי בי"ז חשון והכי שפיר י"ל דגם אם ירדו הו"ל כלא ירדו ובעינן נמי רביעה ג' הנ"ל או להיפך דגם בלא ירדו תסגי ברביעה ראשונה וכ"ה ד' הראב"ד ז"ל בהשגה שם באמת והכ"מ ז"ל דחק טובא בזה ע"ש ובביאורי הגר"א ז"ל ביו"ד סר"כ ס"ק כ"ג כ' דצ"ל דגירסא אחרת הי' לו להרמב"ם הנ"ל בגמ' שם בזה ע"ש ואולם לענ"ד פשוט דמקיר ד' הרמב"ם ז"ל בדבר זה הוא ממאי דהוה קשיא לי' באמת דברי ר' זירא אהדדי בזה מהש"ס דילן הנ"ל על הירושלמי דנדרים שם פ"ח ה"ה