ראשית בכורים קנו

ובשביעית פ"ט ה"ה דבש"ס דילן הנ"ל אר"ז בפשיטות דבעד הגשם לכו"ע עד זמן גשמים קאמר ומשמע דסגי בזה בזמן גשמים לבד ואף שלא ירדו גשמים עדיין ומשמע נמי דבעינן שיעברו כל זמני גשמים עכ"פ בכה"ג שלא ירדו גשמים כלל עדין כדמשמע מסתמא דד' ר' זירא בזה דקאמר עד זמן גשמים דנראה בפשיטות דכולהו זמני גשמים קאמר ואלו בירושלמי הנ"ל קאמר ר' זירא גופא דעד הגשם עד שירד גשם אחד (כצ"ל ולא כגי' הפ"מ בנדרים שם גשם אחר וכ ע"ז דר"ל גשם האחרון דהיינו רביעה שלישית והביא במה"פ שם ראי' לד' הרמב"ם הנ"ל דבעינן בזה עד שיעברו כל זמני הגשמים וכמש"ל ע"ש וכל דבריו כשגגה הם בזה במח"כ דמלבד דמוכח להדיא בירושלמי שם דעד הגשם עד גשם אחד קאמר (ולא גשם אחר) וכדמייתי עלה התם מהרי עלי עץ דמביא גזיר אחד ע"ש ואולם בלא"ה אין שום מקים ליישב ד' הרמב"ם הנ"ל בדבריו הללו שהרי הרמב"ם התיר בזמן גשם האחרון אף שלא ירדו עדין גשמים כלל וכמ"ש ואלו בירושלמי הנ"ל לא התיר ר' זירא רק עד שירד הגשם דוקא וכמ"ש) ואמנם לענ"ד פשוט דהרמב"ם ז"ל פסק בזה כהש"ס דילן וכהירושלמי הנ"ל כאחד באמת וס"ל דלא סתרי אהדדי כלל דבש"ס דילן קאמר ר' זירא דכשלא ירדו גשמים כלל לא יצא ידי נדרו במה שאמר עד הגשם רק אחר שעברו כל זמני גשמים דהיינו שעבר זמן רביעה שלישית ג"כ ובירושלמי קאמר ר' זירא נמי דאם ירדו גשמים הותר בגשם אחד ג"כ דהיינו ברביעה הראשונה לבד וא"ש דלא פליגי הש"ס דילן והירושלמי אליבא דר' זירא הנ"ל בזה כלל וכמ"ש והרמב"ם ז"ל פסק בכולא מילתא כר' זירא בהא כהבבלי והירושלמי הנ"ל באמת וא"ש (ומה שהקשה בכ"מ ובב"י שם דלמה לא פסק בעד הגשמים כרשב"ג במשנתינו בזה דסגי נמי כשיגיע זמנה של רביעה אף שלא ירדו ע"ש (ובבאורי הגר"א ז"ל שם ס"ק כ"ד ציין בזה מהך דכתובות ע"ז דמסיק דגם אליבא דר' יוחנן איכא אמוראי דלא ס"ל האי כללא דכ"מ ששנה רשב"ג כו' ע"ש ומש"ש ומי א"ר יוחנן הכי כו נ"ל דצ"ל והא א"ר יוחנן חד זימנא כו' וכ"ה בב"מ ל"ח ע"ש) וי"ל בזה סוגיא דתענית ד' לגי' הרי"ף הנ"ל דגרס רשב"ג בהך דשואלין בז' במרחשון וכמ"ש ולכאורה יש לתמוה דא"כ מאי משני התם אהא דפריך בסוגיא הנ"ל ענה דא"ר יוחנן דהלכה כר"י דביו"ט אחרון דחג מתחיל להזכיר מהא דפסק ר"א כמ"ד דבז' במרחשון מתחילין לשאול (דקס"ד דשאלה והזכרה חדא מינתא הוא ע"ש ומשני עלה גברא אגברא קרמית וע' יומא תוד"ה ת"כ ובר"ן וריטב"א ז"ל ובירוש' פ"א ה"ג דפסק שם ר' אלעזר דבג' במרחשון שואלין ושם ו' גרסינן ר"ח ע"ש) והשתא לגירסת הרי"ף והכ"מ ז"ל הנ"ל רשב"ג במקום ר"ג הנ"ל וכמ"ש א"כ עכ"פ תקשה באמת דר' יוחנן אדר' יוחנן בהא שהרי ר' יוחנן גופא פסק בכ"מ ששנה רשב"ג במשנתינו כו' ומאי משני גברא אגברא כו' אבל למ"ש דאמוראי נינהו אליבא דר' יוחנן בזה א"ש טפי דמאי דמקשה בתחילה אדר' יוחנן בהא הוא משום דקס"ד דודאי ס"ל לר' יוחנן נמי כרשב"ג במשנתינו ומאי דמשני גברא אגברא כי' ר"ל דהא דא"ר יוחנן הלכה כר' יהודה הנ"ל אתיא כהך אמורא דלא ס"ל אליבא דר' יוחנן גופי' הך כללא דכ"מ ששנה רשב"ג כו' וא"ש) והנה למש"ל מגי' רש"י ז"ל שלפנינו בנדרים ס"ג הנ"ל דנראה דגרס בם במשנה הנ"ל ר' גמליאל א' עד שיגיע זמנה כו' א"ש בפשיטות בזה די"ל דגם גי' הרמב"ם ז"ל שם הי' ר' גמליאל ולא ר' שמעון ב"ג ופסק שפיר כת"ק דר"ג במשנה הנ"ל (ואולם בברייתא שם דגשמים שירדו ז' ימים כו' שפיר י"ל דגרסי' ודאי התם כגי' דידן רשב"ג באמת וא"ש בפשיטות דלא נצטרך לדחוק בזה כמש"ש הר"ן ז"ל דרשב"ג לדבריהם דרבנן קאמר לה כו' ע"ש דבאמת במשנה שם גרסי' ר"ג ובברייתא רשב"ג וכמ"ש וא"ש) --- והנה יש לנו לבאר לכאורה דאיך הדין בשנה מעוברת בארץ ישראל אם לעולם מתחילין לשאול בשבעה במרחשון שם או דבשנה מעוברת נתאחר זמן השאלה אז ומתחילין לשאול שם בשבעה בכסלו באמת. ולכאורה מצינו בזה תוספתא ערוכה ברפ"א דתענית שם ה"ב דגרסי' התם בהדיא דאם היתה שנה מעוברת נותנין לה עיבורה ע"ש ומייתי לה נמי בירושלמי שם פ"א ה"ג ע"ש (ופשוט שהעיקר בזה כפי' הק"ע ז"ל שם דר"ל שאם עיברו השנה אין זמן השאלה מתחיל בחשון אלא בכסלו ע"ש ולא כפי' הפ"מ ז"ל שם דשנה מעוברת ר"ל חודש מעובר (והיינו שתשרי הי' מלא דבמח"כ אין לדבריו שחר בזה ע"ש) ויש לתמוה לכאורה לפ"ז על הפוסקים ז"ל שלא הביאו ד' התוספתא והירו'הנ"ל להלכה בזה דבשנה מעוברת מתחילין בא"י לשאול המטר בז' בכסלו וכמ"ש ואולם נ"ל ליישב ד' כל הפיסקים בזה ע"פ מה שנלע"ד לפרש בעז"ה בד' הירושלמי שם דקאמר דמיחלפי שיטתי' דרבי דתמן הוא אומר אחר סידרה וכאן הוא אומר אחר עיבורה ומסיק עלה ר"ז כו' בשם ר"י לבסוף נצרכה ע"ש כל מש"ש הק"ע ז"ל לפרש דקשיא לי' מהאי דא"ר בערכין ל"א דלעולם מונין שס"ה ימים כו' ומסיק דלבסוף נצרכה ר"ל דקשיא באמת הך דרבי בזה ע"ש לענ"ד אין מהצורך להשיב על דבריו כלל בכל זה דמאי ענין שנה תמימה דבתי ע"ח לדבר התלוי בחדשי הלבנה או בחדשי החמה לבד (ובדוחק י"ל) וגם בלא"ה הנה בתוספתא הנ"ל הגי' מהופך בזה מדר' לדרשב"ג ע"ש וא"כ לא מקשי מידי מדר אדרשב"ג בהא לפ"ד) ומה שפי' דלבסוף נצרכה ר"ל קשיא ג"כ דחוק מאוד וגם מ"ש הפ"מ בזה וכל המפרשים שם אין להם מקום לענ"ד כלל ולכן נ"ל לפרש בפשיטות דקשיא לי' מהא גופא דאיך ס"ל להך תנא גבי חודש חסר דאפ"ה לא נשתנה עי"ז זמן השאלה כלל רק הולכין לעונם אחר רוב שנים בזה ולמה בשנה מעוברת ס"ל שישתנה זמן השאלה עי"ז באמת ולמה לא נלך ג"כ בזה אחר רוב שנים ומשני עלה דבאמת הך סיפא דאם הי' השנה מעוברת דהולכין אחר עיבורה לא מיירי כלל בתחילת זמן השאלה דודאי הולכין בזה לעולם אחר רוב שנים רק דעל סוף זמן השאלה קאי וקמ"ל אליבא דר' יהודה (במשנה דתענית ה') דס"ל דשואלין עד כ"א ניסן או כהך תנא אליבא דר"י דבריש תענית דק י"ל כותי' דשואלין עד ט"ו ניסן (וע"ש ד' דמסיק דתרי תנאי כו' ר"ל דקמייתא תא הוא ר"י משום ר יהושע ב"ב כדא' שם ג' וכצ"ל בירו' ה"ב ע"ש) וה"א דבשנה מעוברת אין שואלין רק עד ט"ו אדר שני אי כ"א אדר ב' ולהכי קמ"ל דגם בשנה מעוברת הולכין לעולם אחר רוב שנים כדס"ל בזה ולכן גם בשנה מעוברת שואלין עד הפסח וכמש"ל והיינו דמסיק דלבסוף נצרכה כלומר הך דאם הי' מעוברת כו' על סוף זמן השאלה קאי (וכדא' נמי כהך לישנא בתענית ד' שם בזה תחילתו וסופו ע"ש) וכמש"נ וא"ש (אבל לר"מ שם דא' עד שיעבור ניסן נראה שאין נ"מ בזה כלל דודאי על ניסן של תקופה קאמר וכהך דסוף פרקין שם בירושלמי דהיינו כשתגיע החמה למזל שור וכמ"ש הרמב"ם ז"נ בפ"ג מה' תענית ה"ט ע"ש ודו"ק). ובס' גבורות ארי כ' מדעתו בזה דיום השאלה קבוע לעוךם בין עיברו לתשרי בין חסרו וכן הפסקה דפסח בין עיברו השנה או לא עיברו אף שבין זה לזה חודש שלם ע"ש ולח זכר ד' התוס' והירושלמי הנ"ל המפורשים בזה וכן מש"ש ד' לתמוה על הפוסקים ז"ל דבשאלה פסקו כהך קמייתא דר"י דעד הפסח לבד ובנודר עד שיפסקו הגשמים פסקו דעד שיעבור הפסח וכאידך דר"י שם ונראה מסברא דזה תלוי בזה ע"פ והנה באמת מפורש כן בירושלמי דנדרים הנ"ל דר"מ ור"י לטעמייהו בזה ע"ש וכבר תמה בזה הגאון בעל באר יעקב ז"ל (בס' ר"כ הנ"ל וכ"ד תמוהים בזה ע"ש ובביאורי הגר"א ז"ל וע"ש עוד בשירי קרבן מ"ש בזה (והגאון האמיתי בעל יד שאול נ"י הקשה כן מדנפשי' עפ"ד רש"י שם ור"ל דלא כ"כ רק לר"מ ע"ש ובמחכ"ת לא זכר ד' הירושלמי המפורשים הנ"ל וכ"ד האחרונים ז"ל הנ"ל וכמ"ש] אבל אני תמה על כל הפוסקים ז"ל ועל האחרונים הנ"ל דבמחכ"ת העלימו עיניהם מהתוספתא המפורשת בזה בנדרים פ"ד ה"ו דגרסי' שם להדיא דהנודר עד שיפסקו הגשמים אסור רק עד לילי יו"ט הראשון של פסח ע"ש (ומש"ש בהגהות הגר"א ז"ל עד החג אינו מובן כלל ע"ש) ונראה דהתוס' אתיא באמת כהך קמייתא אליבא דר"י הנ"ל וכמ"ש וי"ל עוד דלהירושלמי הנ"ל דתלי פלוגתא דשאלה ונדרים אהדדי דאולי מפרש לעד שיעבור הפסח שהוא שיעבור כל זמן שחיטת הפסח דהיינו עד ליל פסח (וכרבה בתענית ד' ודלא כפירש"י שם דעד שיעבור תחילת זמן שחיטתו כו' (ואף שפירושו מוכרח בסוגיא שם וע"ש בגב"א וצ"ע) אלא דסוף זמן שחיטתו קאמר וכמ"ש) וא"ש לפ"ז דנא פליגי נמי מתני' עם התוספתא דנדרים הנ"ל בזה וצ"ע (ואולם בד' הפיסקים ז"ל בזה לא נ"ל לפרש כן כלל שם באמת וע"כ צע"ג ע"ד בזה שהוא נגד התוס' הנ"ל וכמ"ש בעז"ה): __________________________ והנה יען כי הי' לי כמה עיכובים רבים וסיבות שונות בעו"ה בעת הזאת וע"כ לא יכולתי להשלים את כל דבר ספרי הלז כאשר הי' עם לבבי באמת ומלבד כי לא נגמרו עדנה כמה מהעניינים מספר הלז וכמ"ש בקונ' ב"ר הנ"ל עוד הי' ברצוני לעשות (מראה מקומות וציונים) לכל העניינים המובאים בספרי בעז"ה וכמה תיקונים במקומות הצריכין תיקון עדנה וגם כי לכל הזהירות אשר נזהרתי בעז"ה מעודי ובספרי זה ג"כ שלא להביא שום דבר אשר מצאתי אח"כ בספרים אף אם חידשתי הדבר באמת מדעתי בתחילה ודרכי מעולם להזהר מאוד בזה בעז"ה אבל לא יצאתי ידי חובתי עדנה בזה בכ"מ בספרי זה) כמו בד' ז' במ"ש בפסח שני במצה שאינה ראוי' לז' שמצאתי אח"כ בצל"ח ז"ל בברכות שהעיר קצת בזה וכן מ"ש בד"ל בתו' יומא כ"ג שמצאתי אח"כ במהרש"א ז"ל שם קצת מזה וכן מצאתי בכ"מ שכ' ג"כ הגאון הגדול מו"ה שמואל שטראשון נ"י בהגהותיו הנפלאות על כל הש"ס והשו"ע כעין מ"ש בעז"ה (ויש מהם שנדפסו אחר שכבר נדפס בספרי כמו במש"ש בד' א' ברש"י זבחים ע"א (ועתה נ"ל דצ"ל ברש"י שם ד"ה מין בשא"מ עולה [או חטאת] בשלמים שאין מתן דמן [ואכילתן] שוה (וקאי על חטאת בשלמים אבל בעולה א"צ לפרש שזה כליל וזה נאכל וא"ש) ובכ"מ מצאתי להגאון הגדול מו"ה מרדכי אליעזר נ"י בס' הנחמד קרני ראם] שכ' נ"כ כעין מ"ש בעז"ה ומ"ש בד' נ"ח בכ"מ הל' בכורות מצאתי בס' קהלת יעקב שהעיר ג"כ בזה ומ"ש בד' ל' בד' וה' כו' הראוני קצת מזה בס' העמק שאלה וכן מ"ש בד' ל"ג בשיעור צירוף בשרץ מצאתי ג"כ קצת בזה בס' ערוך לנר במס' כריתות (אבל דבריו תמוהים שם באמת ע"ש) ומ"ש בד' י"ג בסמוכין דתחגוהו שבעת כו' לא ראיתי אז מש"ש בש"ק במקומו ד"ה והא תני ע"ש ונ"ל להוסיף בזה מסוגיא דפסחים ע"א דדרשי' עוד כה"ג עד בוקר ראשית ע"ש) ואמנם הרואה יראה בכ"ז כי לא כדרכיהם דרכי באמת ועוד ימצא בדברינו חדשות הרבה על דבריהם בעז"ה ויען כי לא הספיק לי הזמן להשלים את כל הדברים האלו בספרי הלז כעת ע"כ הן הנחתי עוד את כל זה עד עת מצוא אי"ה ואבוא עוד בקונטרס מיוחד להשלים שמה את כל העניינים אשר לא נשלמו עדנה בספרי זה וגם לעשות שם ציונים ותיקונם ם הרבה לספרי זה ולבאר ג"כ ביחוד את הדברים אשר ותחדשו בספרי בעז"ה גם בדברים אשר קדמוני בהם. וגם באיזו דברים מספרי אשר זכיתי בעז"ה לקבל עליהם איזה תשובות מגאוני הדור שיחיו כמו במ"ש בד' י"א בדין צבורין גבי הפקר שהשיב לי בזה הגאון הגדול המפורסם בכל הגולה מו"ה יצחק אלחנן נ"י הגאב"ד דקאוונא בעה"ס הנחמד באר יצחק מהמ"מ פ"ג מה"מ ה"ח ובמ"ש בד' מ"ו דרבים תמהו ע"ד הגר"א ז"ל בס' ת"ע (והוא הגאון הגדול מו"ה אליעזר לנדא נ"י מק"ק הוראדנאבס' הנחמד ד"א והגאון הג' מו"ה שמואל ש' נ"י בהגהותיו שם) הן בהיות פה כבוד הגאון הגדול מו"ה מרדכי נ"י הגאב"ד דלידא יצ"ו בחורף תרכ"ט וראה אז דברי הנ"ל בדפוס אמר כי זה מזמן רב אשר עמד ג"כ ע"ד הגר"א ז"ל הנ"ל בזה וכ' אח"כ בחידושיו ליישב ג"כ קרוב למ"ש בעז"ה ועדנה לא ראיתים ולא שמעתים באמת וכי יבוא ד"ק אלי בזה אביא אותם ג"כ בקונט' הנ"ל בשמו הג' אי"ה וגם במ"ש בד' נ"ו בדין פרוזבול אשר זכיתי לקבל תשובה ע"ז מכבוד הגאון האמתי שר התורה הנודע בכל העולם בחיבוריו הת' מו"ה מאיר ליבוש מלבי"ם נ"י והשיג על קצת דברי שם (ובאמת מפורש עוד כדברי בזה בתוי"ט פאה פ"ג מ"ו וע"ע במהרי"ט ח"ב סי' קי"ג וברשד"ם סי' קפ"ו ובתפא"י שביעית פ"י ומשכנות יעקב סי' ל"א ובח"ס סי' נ') ויבואו ג"כ בקונט' הנ"ל אי"ה ואבוא נא לברך בברכת כהונה את כבוד בתו היקרה והצנועה הגבירה מרת פראדיל תחי' (שהיתה אשת הרב הגדול בתו"י הגביר המנוח מו"ה אליהו ז"ל היילפרין מפ"ק) ואת כבוד חתן חתנו (הרה"ג המנוח הנ"ל) ה"ה כבוד הרב המאור הג' המפורסם בתו"י שלשלת היוחסין למעלה בקודש הק' מו"ה צבי הירש נ"י א"ש מגדולי קהילתינו יצ"ו אשר הי' בעוזרי באיזה גמ"ח לדבר השלמת ספרי כעת בעז"ה (עם עוד איזו גבירים מופ' ונכבדים מפ"ק שיחיו אשר יוזכרו כולם לטובה בקונ' הנ"ל אי"ה) והמקום יהי' נא בעזרם ויאריך ימיהם ושנותיהם בטוב סלה החותם בברכה יום ו' עש"ק ז"ך טבת, החיים של ברכה (לפ"ק) הכהן המברך בשם ה' לכל עם ה', לסדר ונתתי לכם מרשה לפ"ג --- בצלאל בר"י משה נ"י הכהן מ"ץ בפק"ק ווילנא