ראשית בכורים קנד

היתרון הנ"ל אין להעמיד בזה שאינו חשבון האמצעי כלל וע"כ צ"ל כמ"ש דרבנן דר"י כד' התוכנים הקדמונים ס"ל באמת שהנטי' לעולם הוא לצד אחד ועל הסדר וכמש"ל באורך) ואולם בעיקר החשבון האמתי מנטיות גלגל המולות לצפון המשוה בכל זמן שכ' לעיל ע' ברמב"ם ז"ל פ"ג מה' יסודי התורה ה"ו שם דכל הכוכבים שבגלגל השמיני שהם הי"ב מזלות הם סובבים בכבידות ער שכל חלק שיתהלך השמש ביום א' ילכו הכוכבים הנ"ל בשבעים שנה בקירוב (וע"ש במפרש שהוא קרוב ממעלה א') וביסו"ע מאמר ב' פ"א ופ"ו הביא ד' בטלמיוס כי הגלגל הנ"ל סובב בכדי מעלה א' למאה שנים והביא שם עוד ד' התוכנים שאחריו שאמרו שהוא בכדי מעלה וחצי למאה שנה ע"ש והוא קרוב למ"ש הרמב"ם ז"ל הנ"ל) והנה באמת יש לנו להאריך הרבה עדנה איך לכוון חשבון ההעתקה הזאת שכ' הרמב"ם ז"ל הנ"ל עם כל חשבוני יתרונות של התקופות הנ"ל שכתבנו למעלה מד הרמב"ם והא"ע ז"ל הנ"ל כי נראים רחוקים הרבה זה מזה באמת ואין לנו מקום להעמיד ולהשוות כל החשבונות יחד בזה אם לא ע"פ דעת כל התוכנים האחרונים הנ"ל ג"כ שכל החגורת המולות האמתים הנ"ל יש להם עוד סדר נכון להיותם נלוזים וחוזרים לאחור בזמן ידוע ג"כ וכמש"ל באורך מזה ואחר החשבון המדויק היטב בכל פרטי זמני החילופים בזה מההעתקה הזאת כמש"ל וגם ע"פ יסודות התכונה החדשה הנודעת כעת אשר העלו כ התוכנים האחרונים בעומק עיונם וחכמתם הגדולה בזה כנודע הנה יש לנו מקום עדנה להעמיד את כל דברינו הנ"ל בחשבון שתי התקופות הנ"ל עפ"ד התוכנים האחרונים הנ"ל וגם על פי יסודות התכונה החדשה שכעת ויתבאר הכל באורך בקונטרס בפ"ע בזה בעז"ה ואמנם מה שהוצרכנו להאריך בזה יען כי בשנה זאת שהיא תחילת מחזור ר"ב לחמה ושנה חמשית למחז"ק של רצ"ז ללבנה וחל בה יום תקופת ניסן שלד' שמואל הנ"ל ביום ד' כ"ו ניסן והי' הדבר תמוה לרבים באמת על שחלה התקופה אחר חג הפסח כי נודע לכל ד' הרמב"ם ז"ל שכ' בריש קונטרס הנ"ל דעל תקופת ניסן לבד אם חלה אחר ט"ו ניסן מעברין השנה וכמש"ל וע"כ דתקופת ר' אדא היא העיקרית באמת וכמש"ש בשם הרמב"ם ז"ל ואיך יברכו אחר הפסח על התקופה שלדעת שמואל הנ"ל אחר שנראה אז לכל שאינה תקופה עיקרית כלל (ובאמת כבר כ' שכן הוא לעולם בשנה ה' וט"ז למחז"ק שנמשך אז תקופת שמואל אחר הפסח וכמש"ל ולכן הוצרכנו לבאר בעז"ה שאין כאן תרתי דסתרי כלל בזה ויש מקום לומר דשתי התקופות הללו אמת הן וכמש"ל (והח"ס בס' נ"ו תמה על הרמב"ם ז"ל בזה דבפ"י מה' ברכות כ' ברכה זו להלכה ובה' קידוש החודש פסק כר' ארא ע"ש וסתרי אהדדי כו' עכ"ל ולמש"ל א"ש הכל בעז"ה) וכן עשינו מעשה בשנה זו בעז"ה וברכנו על החמה באסיפת עם ה' ביום ד' כ"ו ניסן (שנת ה' אלפים תרכ"ט) בבוקר בשעה ששית (ויש שברכו קודם התפילה מיד בהנץ החמה ויש שברכו מיד אחר תפילת ותיקין) ובתחילה אמרנו מזמור הללו את ה' מן השמים ואח"כ ברכנו כולנו בשם ומלכות "בא"י אמ"ה עושה מעשה בראשית" ואח"כ אמרנו מזמור השמים מספרים ומזמור הודו לה' כי טוב כל"ח (קל"ו) וקצת אמרו גם תפילת אל אדון עד וחיות הקודש (וכמש"ש הנאון בעל ח"ס ז"ל) וקדיש וכן יזכנו ה' לברך עוד ברכה זו על החמה בראש מחזור גדול על ר"נ הבעל"ט ויהי' בשנת תרנ"ז ביום ד' חמשה ימים בחודש ניסן (שיהי' בשנת י"ד להמחז"ק ותהי' השנה מעוברת ור"ח ניסן יחול אז בש"ק) וה' יזכנו לברך אז ברכה זו כתיקונה בירושלים עיר קדשינו תו"ב בימינו אמן --- וראיתי להזכיר קצת פרטי דינים אשר הודענו בעי"ה מבערב היום ההוא בדיני ברכה זו כי אם תהי' החמה מכוסה קצת בעננים אך שיראה רושם וזוהר החמה מבין העבים יוכלו לברך ברכה זו (ואם יהיה נראה שהעננים יתפזרו אח"כ יותר טוב להמתין עד שיוכלו לראות את עצם החמה בטהרתה) וזמן הכרכה הוא רק עד סוף שלש שעות זמניות על היום ולאחר שלש שעות ועד חצות לא יברכו עוד רק בלא שם ומלכות (וכמו שהכריע בזה הנאון בעל ח"ס ז"ל בס' נ"ו הנ"ל ודלא כהגאון בעל דגול מרבבה ז"ל שהובא ס' רכ"ט ס"ק ג' שסמך בזה על המעיו"ט ז"ל לברך עד חצות גם בשם ומלכות וכמו שהשיג על הלבוש ז"ל שם (ובקו' ב"ר יש ט"ס וצ"ל שם מ"ש ע"ד המנ"א בס' רכ"ט ס"ק ה' וכ"כ הלבוש דאין לברך רק ער שלש שעות ביום ע"ש והדברי חמודות ז"ל (בפ' הרואה אות מ"ב) כ' ע"ז שלא ידע זו מנין לו כצ"ל שם) וכבר כתבנו שם דהעיקר בזה כד' הלבוש ז"ל הנ"ל והוא עפ"ד התוס' בר"ה ח' ע"ש ואף שהתוס' לא כתבו שם רק על תקופת תשרי של הבריאה שהי' בט"ו שעות ביום ד' שהוא ג' שעות ביום אבל תקופת ניסן שלפני' ע"כ חי' לפ"ז בתחילת ליל ד' (שבין ב' תקופות יש הבדל ט"ו שעות וכמש"ש) אלא דבאמת לא כתבו התוס' כן רק לר"א ע"ש ופשוט דלר"י הוא להיפך לפ"ז דתקופת תשרי שלפניה הי' בתחילת ליל ד' ותקופת ניסן דבריאה שאחריו היה ביום דבשעה ג' וא"ש ויבואר אי"ה) ועכ"פ נראה לעיקר כד' הלבוש הנ"ל בזה דאחר שלש שעות לא יברכו עוד בשם ומלכות כנ"ל) ואם לא תראה אף רושם השמש מבין העננים לא יברכו כלל על אור היום לבד וכמו שהכריע שם הגאון בעל חתם סופר ז"ל בזה וכ"כ בשו"ת זרע אמת ס' כ"ד ודלא כהפמ"א ז"ל שהובא בש"ת ס' רכ"ט סק"ג ע"ש) ובחתם סופר שם כ' דצ"ע מ"ט לא נהגו הנשים לברך ברכה זו דהטעם שכ' בברכת הירח שהנשים גרמו מיעוט הירח לא שייך הכא עכ"ל ונתכוון למ"ש המג"א ז"ל בר"ס תכ"ו בשם השל"ה ז"ל בזה ע"ש (אבל למ"ש המ"א בר"ס רצ"ו די"ל דבמצוה שאין בה עשי' רק שהברכה עצמה היא המצוה (והיא מצוה שהזמ"ג) אין רשאות לברך (ומה"ט כ' שם הרמ"א ז"ל דנשים לא יבדילו לעצמן ע"ש ולכן לא נהגו לקדש הלבנה ע"ש א"כ י"ל דה"ה לברכת החמה דמה"ט לא נהגו לברך ג"כ וצ"ע ה וראיתי להעיר עוד במש"ל בשם הרמב"ם ז"ל בפ"ג מיסוה"ת דחגורת המזלות הוא סובב מהלך יום א' בכל שבעים שנה בקירוב ע"ש דנראה שחשבון זה הוא מכוון עם מ"ש ביסוד עולם הנ"ל שהתוכנים הקדמונים מצאו שנת החמה בכמו רביע שעה יותר על שש שעות שהוא כמו י"ט מינוט וחצי יותר על שנת ר' אדא הנ"ל וכמש"ל שעולה בכמו יום אחד בשבעים ושתים שנה בקירוב וע' עוד במ"ש הרמב"ם ז"ל בפי"ב מהלכות קידוה"ח ה"ב שגם נקודת גובה השמש סובב בכל שבעים שנה בקירוב בכמו מעלה אחת (וע' ביסו"ע מ"ג פ"ב שכ' בשם התוכנים האחרונים דבמשך ר"פ שנה הוא סובב בכדי מעלה א' ויבואר הכל בקונטרס בפ"ע אי"ה) וע' עוד בסוגיא דערובין נ"ו דקאמר וסימנך עגלה בצפון ועקרב בדרום ובפי' הרמב"ם ז"ל למס' ר"ה __________________________ והנה לעיל ט"ז כ' כי בד' הלז יבואו תשלומי הדברים מדין המקוה החדשה שבפ"ק (המבואר לעיל ע"א) והן יען כי לא יכיל אותם ספרי הלז. (כי באמת יש ת"י כעשרים קונטרסים בכל פרטי דיני המקוה הזאת וחידושים רבים ע"ד הפוסקים הרו"א ז"ל בהלכה זו בעז"ה וגם הרבה חידושים נפלאים בזה מכבוד אלוף נעורי הגאון הגדול מו"ה יעקב נ"י מקאוונא ר"מ דפ"ק יצ"ו אשר העלה אז ג"כ ברוב גאונו ע"ד הכשר המקוה הזאת (ואזכיר כאן דבר א' בשם הג' הנ"ל נ"י אשר תמה אז ע"ד הרוקח ז"ל שהובא בב"י ס' ר"א בדין כלי עץ הבאים במדה דאע"פ שאין מקבלין טומאה אפ"ה המים שבתוכן כשאובין והביא ראי' מהירוש' דפ"ג דיומא דהוצרך לומר בים של שלמה שהי' נקוב ע"ש ואף שהי' גדול הרבה ואינו מקבל טומאה ע"ש ותמה ע"ז הגאון הנ"ל דהרי ים ש"ש הי' של נחושת וכלי מתכות לא איתקש לשק כלל ומק"ט אפי' גדול הרבה עכד"ק (וע' תוספתא דכלים ב"מ פ"ד ובכלים פי"ב מ"ד בתוס' יו"ט שם וברמב"ם סופ"א מכלים ובתוס' בפסחים ק"ט ד"ה דילמא ע"ש) וכאשר אוציא אי"ה לאורה כ"ד הקונט' בה' מקוה הנ"ל אביא גם ד"ק של הרה"ג הנ"ל נ"י בזה עם עוד הרבה מחידושיו הק' אשר ת"י בכ"י בעז"ה) ולכן ראיתי לציין כאן רק בקוצר מה שהעלינו אז (בשנת תר"ה) להלכה בעז"ה בכ"ד המקוה הזאת ע"פ הסכמת אדמו"ר הגאון האמתי מו"ה יחזקאל הלוי לנדא הגאב"ד דפ"ק יצ"ו ג"כ בזה והם (א) שלא תטהר המקוה הזאת לעולם רק באשבורן לבד (וגם בעת שיבואו אלי' מים מן הסילון הנמשך מהמעין) וע"כ יחזקו כל בדקי המקוה היטב שלא יזחל ממנה שום טיפת מים בשום מקוה (ואף למעלה מארבעים סאה) (ב) ואם יצטרכו לצפות אותה מבפנים בטסי נחושת (לשמור אותה מזחילה) יקחו גולמי חתיכות נחושת ומהם ירדדו הטסין בתחילה לצורך קביעותם בדפנותי' ובקרקעה (למען לא יהי' עליהם שם כלי בתלוש מעולם) (ג) בשולי המקוה יעשו נקב כמוציא רמון ולסתום הנקב יפה בסיד ובצרורות כדת (ד) לעשותה בתחילה רק דרך בנין בקרקע (ה) מן הצינור האחרון עד המקוה לא יקלחו המים (מן המעין והשאובין) למקוה רק ע"ג דבר הראוי לבלוע ויהי' שם שיעור המשכה (ג' טפחים) (ו) שלא יבואו שום שאובין למקוה בעת שתחסר מארבעים סאה (ולא מהני ג"כ ההמשכה מהמעיין שאח"כ) ויהי' עלי' כל חומר דיני מקוה לכ"ד (ז) ובכל עת שינקוה ויצטרכו להמשיך אלי' מים כשיעור מהמעיין יהי' לעולם ע"פ השגחת א' הבקי בכ"ד הכשר מקוה כדת (ומ"ש בזה הגאון מהרי"מ ז"ל בס' י' במחכ"ת לא הציעו או לפניו כל הספיקות שהי' לי בזה ע"ש) וגם מ"ש בד' הנ"ל להשלים כאן מ"ש בד' י"ב ע"ד הגאון הגדול מו"ה ר"י אייזק נ"י בעהמסה"ק נוע"י אין הגליון מספיק כאן רק אזכיר דמש"ש מקרא דתחגוהו צ"ל תחוגו אותו (וכן הגי' הגאון הנ"ל בעצמו שם) ובעיקר הדין מש"ש לר' יוחנן גבי שמיני ש"ח מצינו לו תנאי דמסייעי לד' הגאון הנ"ל באמת והם הרמב"ן והריטב"א דפשיטא לי' דפודין במחו"ז ומוק"ל לברייתא דבכורות י"א כר"ש ע"ש והוא צ"ע באמת דע"כ לא אתיא כר"ש כלל וכמש"ל ט"ז ויבואר הכל בקו"א באורך אי"ה (ומ"ש בד' נ"ז בסוגיא דבכורות ס"א נ"ל להגי' בהא דפריך התם וקסבר ר"י תמורת מעשר מתה והתנן אמרו כו' דצ"ל וקסבר ר"י טעות מעשר מתה והתנן כו' ודו"ק (וכצ"ל ברש"י שם ד"ה למאי דס"ל דה"ק לדידי דס"ל דטעות מעשר קריבה כו' ע"ש) ואין רצוני להוציא כעת הגהותי אשר יש לי על כל הש"ס בעז"ה עד אשר אראה אי"ה את כל הש"ס בכ"י הנפלא על קלף הנמצא בעקד כעת ע"י ידידי הרב המאוה"ג המפורסם לגאון תפארת מו"ה רפאל נתן נטע נ"י ראכינאוויץ (עם הגהותיו הנפלאים מאוד וה' יהי' בעזרו לזכות את ישראל בזה) והנה במ"ש בד' נ"ח בדין לילה אי הו"ל מחוסר זמן השיב לי ע"ז כבוד הרב המאוה"ג המפורסם בתו"י מו"ה אברהם יוסף נ"י (שהי' ר"מ בפה) דבר פלפול ארוך בד' הרמב"ם ז"ל בזה ויבואו אי"ה כל ד"ק בענין זה בקו"א ואיזו תשובות אשר השיבו לי איזו מופלגי תורה מפ,ק יצ"ו וגם אשר ימחלו נא כבוד גדולי ומופלגי התורה שיחיו להשיבני עוד באיזה דברים מספרי זה אשר ימצאו לדקדק עליהם לפ"ד הגדולה אביא אי"ה כל ד"ק בקונט' אחרון אשר יבוא עוד להשלמת ספרי זה בעז"ה : ---- וגם הלוח על זמן שקיעת החמה (לפ"ח תקופת ר"א הנ"ל המיוסד רק על קו משוה היום וכמש"ל בעז"ה) בכל חדשי החמה לעולם - ברוחב שמונה עשר מעלות מהדרום לצפון (כי באורך המדינות מהמערב למזרח אין הבדל בזה במידת היום והלילה בכ"מ כנודע) מן העיר אשטרחאן (על יד ים הכספי) והיא ברוחב, 46 מעלות ושליש מקו השוה לצפון ) עד העיר ארחאנגעל (שהיא ברוחב 64 מעלות וחצי לצפון) אשר יסדתי אותו מכבר בעז"ה עפ"ד הרמב"ם ז"ל בפי"ט מה' קידוה"ח וס' חו"ש להגאון בעל ס' אלים ז"ל והנו"נ וגם עפ"ד התוכנים האחרונים בזה יבוא בקונט' הנ"ל אשר אוציאנו לאורה אי"ה. וגם אם יהי' לי להעמיד את דברי אי"ה באיזו מקומות אשר ישיבו לי על ספרי זה יבואר ג"כ בקונטרס הנ"ל בעז"ה :