ראשית בכורים קנג

זה שייך למ"ש בעז"ה בד' נ"ה מר' הרמב"ם ז"ל בפ"ט מה' קה"ח דלחשבון תקופת שמואל (דס"ל דשנת החמה הוא שס"ה יום ושש שעות שוות) יש יתרון בכל י"ט שנה של שנות החמה על המחז"ק של לבנה כשעה וכ"ז מינוט וכ"ה באבן עזרא ז"ל פ' בא ע"ש ואמנם נ"ל לבאר דמ"מ אין ספק דגם לשמואל ודאי דס"ל הקביעות של י"ט שנה עם השבעה עיבורים שבהם ג"כ וחילי דידי מפרקי דר' אליעזר הגדול עכ"ל בקונ' ב"ר דבפ"ו שם כ' כתקופת שמאל הנ"ל בהשבון התקופות של המחזור גדול וכמש"ל ובסוף פ"ח עם הביא גם הקביעות על י"ט שנה למחזור קטן הנ"ל ובמש"ל נ"כ בזה וע"כ משום דבאמת ודאי דכולי עלמא ס"ל לעיקר הקביעות של י"ט שנה של המחז"ק הנ"ל עם שבעה העיבורים שלהם כדי להשוות ע"י זה לכל התקופות של שנות החמה עם שנות הלבנה בקירוב יחד עכ"פ (ובזה תלוי קביעות כל המועדים באמת וכמש"ש) ואך בסדר הקביעות של שבעה העיבורים הללו שבתוך י"ט שנה של המחז"ק נראה דאליבא דשמואל המה בסדר אחר באמת שלדעתו אנו צריכין לעבר בשנה החמשית של המחז"ק ובשנת השש עשרה וכמש"ל בקונ' ב"ר בזה (וכמ"ש ביסוד עולם מ"ד פי"ד שבשתי שנים הללו נמשך תקופת טבת שלד' שמואל עד אחר הפסח ותקו' תמוז אחר החג) ובאמת נראה דשמואל ס"ל בסדר שבעה שנות העיבור הללו כד' ר' אליעזר בזה (שהובא ביסוד עולם מאמר ד' פ"ב שם בשם ברייתא דתניא ר' אליעזר א' שנות העיבור שלש שתים שלש שלש שלש שתים שלש וחכ"א כו' רג"א גו"ח אדז"ט (שהוא הסדר שלנו וכדמסיים שם דהלכה כר"נ ע"ש והברייתא הזאת לא נמצא לפנינו) ונראה פשוט דר' אליעזר בן הורקנוס דפליג עם ר"ג בברייתא הנ"ל דכשמואל ס"ל באמת (וכמו שסתם ר' אליעזר הגדול עצמו בפרקיו פ"ו הנ"ל כתקו' שמואל הנ"ל בפשיטות וכמ"ש) ולכן ס"ל לר' אליעזר בברייתא הנ"ל שצריכין לעבר באמת בשנה החמשית והשש עשרה להמחזיק וכמ"ש אבל ר' גמליאל דקיי"ל כותי' ודאי דס"ל כתקופת ר' אדא הנ"ל ולבן א"צ לעבר לדידי' בשנה החמשית והשש עשר' להמחז"ק וכמ"ש ואני תמה בזה על הגאון הרד"ל ז"ל בביאורו לפדר"א סוף פ"ח הנ"ל דעל מש"ש בסדר שנות העיבור שלש ושתים כו' כתב להגיה שלש ושלש ושתים כו' וכסדר שלנו וכמש"ל בשמו ובמחכ"ת לא זכר דברי הברייתא שכ' היסו"ע הנ"ל דמצינו שם לר' אליעזר עצמו (שהוא התנא דסתם פרקי דר"א הנ"ל דס"ל בהדיא שלא כסדר שלנו בזה רק שצריכין לעבר באמת בשנה החמשית לדידי וכמ"ש (אך בסיפא שם דמסיים בזה כסדר שלנו באמת נ' ג' ג' ושלש ושתים דהיינו ששנת השבע עשרה היא המעוברת הנה בזה יש לחניה שם באמת דצ"ל כמ"ש בברייתא הנ"ל בשם ר' אליעזר עצמו שתים ושלש דהיינו ששנת השש עשרה היא המעוברת לדידי' וכמ"ש אבל ברישא דשלש ושתים ושלש הנ"ל אין להגיה כלל באמת כיון דמצינו לר' אליעזר עצמו דס"ל הכי בהדיא וכמ"ש בעז"ה) ועכ"פ הנה למ"ש פליגי נמי תנאי קדמאי בפלונתא דשמואל ור' אדא הנ"ל בזה (ואף דלמ"ש די"ל דשני התקופות הללו לא סתרי אהדרי כלל) וכמו שנ"ל עוד ראיה למ"ש מבריית' המיוחסת לשמואל ירחינאה (הנדפס כעת מחדש בפ"ק) דכל החשבון של שסה יום ורביע במכוון שהוא תקופת שמואל עצמו הג"ל נחשב שם בכ"מ רק על הילוך החמה נגד הי"ב מזלות לבד וכמש"ש בפ"ה נמצא גומר לי"ב מזלות לשס"ה ורביע יום כו' ע"ש) אבל מ"מ י"ל דעיקר פלוגתייהו הוא רק על קרא דחג האסיף תקופת השנה דכתי' בתורה אם ר"ל בעת הגעת השמש על קו המשוה או על עת הגעת השמש למזל מאזנים וכמש"ל ובזה תליא פלוגתייהו שפיר אם לעבר שנת החמשית והט"ז למחז"ק וכמ"ש בעז"ה): והנה לעיל בד' נ"ה הבאתי בקוצר מה שכ' הרב בעל היסוד עולם ז"ל (בד' מ' שם) לתמוה לכאורה על עיקר היסוד משבעה העיבורים של המחז"ק הנ"ל שעיקרם המה כדי להשוות יחד חדשי הלבנה עם תקופת החמה ולפי שבכל י"ט שנה נשלמו יחד לפ"ח תקופות ר"א הנ"ל ואין שום יתרון כלל ביניהם וכמש"ש והלא פ"ד התוכנים האחרונים אשר דקדקו הרבה במדת שנת החמה והעלו בעיונם שלעולם אין מדת זמן שנת החמה עומד על מדה אחת קצובה בכל השנים אלא פעם הולך ומתקטן עד שהוא פחות מרביע היום בכמו כ"ד מינוט בקירוב ופעמים שהוא חוזר ומתגדל עד שהוא מגיע ליותר מרביע היום בכמו ט"ו מינוט (וכל זה הוא ע"י הילוך המזלות שאינם שומרים את סדרם כלל וכמש"ל נ"ה נ"כ בזה וגם מפני רום החמה הנעתק ג"כ במתינות מעט וע"ש שהאריך בכל זה) וא"כ איך קבעו קדמונינו ז"ל מרה אחת קצובה בכל שנה לעולם (ור"ל על תקופת ר"א הנ"ל שהוא פחות פ"ב חלקים לבד מן רביע היום בכל שנה לעולם וכמש"ש) ויסרו וקבעו כל יסוד העיבור על עיקר הזה לבד אחר שכל עיקר החשבון הנ"ל אינו מיוסד כלל על עיקר נכון ויסוד אמתי בזה שיש לסמוך עליו באמת וכ' שחובה להסיר הקושיא הזאת ושלא יבואו להוציא דבה חלילה על קדמונינו ז"ל בזה. וע"כ העלה שם לקיים ד' רבותינו ז"ל בהעיקר הגדול הזה וכ' כי יש לנו לגזור ולומר שבאמ' יש סדר נכון ומחזור ידוע לדבר החילוף הזה ממדת שנת החמה (שלפעמים בא בארוכה ולפעמים בקצרה) וכן הוא חוזר חלילה על פי חשבון מסודר כל ימי עולם בזה (וע"ש בפ"ה מברייתא הנ"ל מש"ש דחמה ולבנה הילוכן קבוע פעמים שהן הולכין לפניהן ופעמים שהן חוזרין לאחוריהן כו' ונראה דר"ל ג"כ שיש סדר וחשבון נכון לשינוי מהלכן זה מתי ילכו לפניהן ומתי יחזרו כו' וע"כ נקרא הילוכן קבוע ואולי נתכוונו שם למ"ש בשם היסוד עולם הנ"ל ג"כ בזה ומש"ש עוד דאעפ"כ לא כשבילי חמה כו' ששבילי חמה קבועין ושבילי לבנה כו' וזכר לדבר עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו עכ"ל נראה פשוט שנתכוונו בזה למ"ש בר"ה כ"ה לדייק מהאי קרא דשמש הוא דידע מבואו אבל ירה לא ידע כו' (ומד' הברייתא הנ"ל נראה קצת כפרש"י ז"ל עצמו שם במשנה דר"ה הנ"ל שכ' ונ"ל כו' ע ש) ואמנם לפי שיש יתרון במדת שנת החמה בזמן שהוא בתכלית גדלו על מדתו כשהוא בתכלית קטנו כמו ל"ט מינוט וכנ"ל ע"כ קבעו רבותינו ז"ל החשבון בזה על מדת שנת החמה האמצעית מחשבון הנ"ל לעולם שהוא בכמו י ט מינוט וחצי (מחצית מל"ט מינוט הנ"ל) ועולה החשבון הוה בקירוב לכמו ד' מינוט וחצי פחות מרביע היום לעולם וזהו חשבון תקופת ר' אדא הנ"ל שחשבו לעולם על מדת שנת החמה האמצעית הנ"ל וע"פ זה יסדו המחזור קטן של י"ט שנה הנ"ל לעולם ולא כד' בטלמיוס וחביריו שחשבו על שנת החמה שלעולם הוא עומד על מדה אחת מכוון בכל השנים וגם שלא כד' התוכנים האחרונים שנודע להם שיש איזה חילוף באמת במדת שנת החמה בזמנים שונים אך לא נתברר להם החשבון בזה על אמיתותו לעולם רק לקדמונינו ז"ל נתגלה להם החשבון האמצעי הנ"ל כו' וע"ש באורך) והנה באמת יש לדון הרבה, ע"ד בזה כי מלבד דלפי מש ל דעיקר תקופת ר' ארא הוא רק על יום הגעת השמש לקו משוה היום לבר (ולא על חשבון הילוך המולות כלל) הנה נראה פשוט שאין מקום לפי זה לכל עיקר דבר קושיתו הנ"ל בזה באמת שהרי מדת שנת החמה הזאת היא עומדת על מדה אחת הקצובה בלא ספק בכל שנות עולם ובלי שום העתקה כלל וכר וכד' בטלמיוס הנ"ל באמת (רק שעכ"פ לא יועיל לנו ערנה בזה לדבר העתקת רום החמה שבכל שנה הנ"ל וכמ"ש וגם עיקר דברי הנ"ל צ"ע בזה) ועוד דבאמת קשה הדבר מאור לומר כי גם תקופ' ר' אדא הנ"ל אין מכוון בכל המחזורים לעולם (כי לפ"ז ימצא בלא ספק בחרבה שנים עכ"פ אשר ימשך יום התקופה האמתי של ניסן אז אחר ט"ז ניסן וכן יום התקופה של תשרי האמתי ימשך אז אחר החג לפעמים ועקרת עי"ז מ"ש בתורה וחג האסיף תקופת השנה באותו הזמן עכ"פ (ובדוחק יש ליישב) ואמנם לא הארכנו בדבריו אלו רק לפי שעכ"פ יש לנו מקום לענ"ד ליישב ע"פ דרכו הנ"ל בזה לעיקר פלוגתייהו דר' יהורה ורבנן בתוספתא דברכות הנ"ל די"ל דאע"ג דודאי ע"כ דס"ל לר' יהודה כתקופת שמואל הנ"ל ג"כ וכמש"ש להוכיח מהסוגיא דסופ"ג דגיטין הנ"ל בזה מ"מ פליג שפיר בהא בתוספתא דברכות הנ"ל ואמר דהמברך על החמה דרך אחרת משום דאפשר דר' יהודה ס"ל כד' כל התוכני' האחרוני' הנ"ל בזה שהחליטו שאין המולות הללו שומרים את סדרם כלל ולכן גם מדת שנת החמה איננה על מדה אחת כלל תמיד וכמש"ל וא"כ הדבר פשוט לכאורה דלפ"ז אין מקום לחשוב כלל למועד זמן תקו' ניסן שבכל כ"ח שנה שחוזרת החמה לנקודת' אז כבעת הבריא' אחר שלדעה זו אין מדות שנות החמה שוות זו לוו כלל וע"כ ס"ל לר"י דאין מקום לברך ברכה זו גם בכל כ"ח שנה, כנ"ל אחר שאין החמה חוזרת לנקודתה גם אז ע"פ החשבון לדידי ואף דס"ל שפיר כתקופת שמואל הנ"ל ג"כ שהוא ביום הגעת השמש למול טלה בכל שנה וכמש"ל אבל מ"מ אין לעשות מזה חשבון לסדר על כל כ"ח שנה של המחו"ג כנ"ל כוון שאין כל השנים שוות במדתן כלל לדידי' וכמ"ש ורבנן דר"י בתוספתא הנ"ל דקיי"ל כותייהו באמת בש"ס דילן הנ"ל אפשר דס"ל כד' התוכנים הראשונים הנ"ל שהחליטו בזה שלא כדעה הנ"ל אלא שכל המולות שומרים לעולם את מהלכם וסדרם תמיד באמת וכמש"ל באורך וא"כ ודאי שלפ"ז יש סדר נכון וזמן קצוב לתקופת החמה בכל כ"ח שנה כשתגיע אז לראש מול טלה שתשוב לנקודתה אז כבשעת הבריאה ושפיר יש לברך אז וכמ"ש (אלא דלפ"ד של היסוד עולם הנ"ל הי' אפשר לומר עוד בזה דגם רבנן דר"י הנ"ל ס"ל כד' התוכנים האחרונים הנ"ל שאין כל מדות שנות החמה שוות זו לזו כלל וכמש"ל ורק שחשבו ג"כ על מדת התקופה האמצעית הנ"ל וכעין מ"ש היסוד עולם הנ"ל לקיים תקופת ר' אדא הנ"ל בזה וכמש"ל אבל באמת נראה דגם לדבריו של בעל היסוד עולם הנ"ל אין להעמיר בזה כי אם סדר תקופת ר' אדא לבד שהוא המדה האמצעית בקירוב בין הל"ט מינוט הנ"ל שיש בין מדת שנת החמה כשהוא בתכלית גדלו למדתו שהוא בתכלית קטנו וכמש"ל אבל תקופת שמואל שהוא עולה יותר מחצי