עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryראשית בכורים

ראשית בכורים קנב

Reshit Bikurim 152 · ראשית בכורים · free full Hebrew text

Open in the reader →

לחבירו, מונחים סילונות קטנים של מתכות שקורין (בוקשעס), שהמים עוברים מסילון עץ לחבירו דרך הסילוני מתכות הללו ג"כ והן הארכנו הרבה בעז"ה לבאר כל דיני פרטי מקוה טהרה הזאת וכל מה שהי' לנו להסתפק בכל ששה הלכות שיש בדיני המקוה והם (א) כלי (ב) הויה על ידי טומאה (ג) מקוה בזוחלין (ד) שאובין (ה) שיעור (ו) מי פירות ---- (וע' ירושלמי חגיגה פ"א ה"ח ר"י מקשי כו') ויען כי יש לנו אריכות דברים בכל אחד מההלכות הנ"ל הנוגעין לדיני הכשר המקוה החדשה הזאת וכמו שהארכנו הרבה בזה בתשובה בעז"ה ואין עת האסף פה כולם יחד, ע"כ אמרתי להעלות בעז"ה כעת רק פרט אחד לבד מכל מה שיש לנו להסתפק בהכשר המקוה הזאת ויתר הדברים יבוארו עוד במקום אחר באורך בזה אי"ה

והאחת מהספיקות שיש לנו להסתפק בדבר מקוה זו הוא על דבר הסילוני מתכות הקצרים (שקורין בוקשעם) המונחים בין סילון עץ לחבירו והמים שנמשכין מן המעין עוברים גם דרך הסילונות הללו, ויש לנו להסתפק בהם, דכיון דקי"ל דכל כלי מתכות אף פשוטיהם מקבלין טומאה וכדתנן בר"פ י"א דכלים כלי מתכות פשוטיהן טמאים, א"כ אף דלענין שלא יהיו פוסלין את המקוה לגמרי למ"ד דגם במעין בעינן שתהיה ההוי' על ידי טהרה וכמ"ש בשו"ע ס' ר"א ס"ק מ"ט בשם יש מי שאינו מחלק בזה ע"ש] יש לנו לעשות לזה תקנה קלה והוא שהסילון האחרון המקלח המים להמקוה יהיה של עץ או של חרס בלבד, וכמש"ש בשו"ע ס"ק מ"ח דבכל כה"ג הוי' על ידי טהרה מקרי ע"ש אבל מ"מ עדיין יש לנו להסתפק במי המעין הללו היורדין דרך הסילונות של מהכות (אף שנמשכין מהמעין בלי הפסק ויורדין למקוה מדרך סילון של עץ) אם עדיין שם מעין עליהם לטהר גם בזוחלין, או אין עליהם רק שם מקוה בלבד, ואין מטהרין עוד רק באשבורן לבד וכן לענין שאר הדברים שים בין מעין ובין מקוה בזה וזה ראיתי לבאר כעת פה בעז"ה : סימן י

תשובה תנן התם (במקואות פ"ה מ"ב) מעין שהעבירו ע"ג כלים וע"ג ספסל ר' יהודה אומר הרי הוא כמו שהיה ר' יוסי אומר הרי הוא כמקוה ובלבד שלא יטבול ע"ג הספסל ע"כ והנה הרמב"ם והרא"ש ז"ל פירשו שם דע"ג כלים ר"ל על אחורי הכלים דאל"ה הו"ל שאובין ע"ש. והר"ש ז"ל כתב שם דר"ל ע"ג כלים נקובים דאל"ה מ"ש כלים משוקת שם במשנה א' ע"ש. (וכן ספסל הוא משום דהו"ל פשוטי כלי עץ. רק דמקבל טומאה מדרבנן משום דעשוי לתשמיש אדם או גם מן התורה משום דראוי הוא למדרס וע' תוס' סוכה ה' ד"ה מסגרתו וברמב"ם רפ"ד מה' כלים ובמל"מ שם ובר"פ כ"ה שם. ובט"ז יו"ד סי' קצ"ח ס"ק ל"א) וכ' הרא"ש ז"ל שם ובה' מקואות ס"ט דטעמא דר' יוסי הוא דגזר שלא יטהרו המים שעברו ע"ג אחורי הכלים רק כמקוה לבד משום גזירה שלא יטבול תוך הכלים ומיהו לא גזר כולי האי לעשותן כמים שאובין לגמרי ע"ש ופשוט דהלכה כר' יוסי לגבי ר' יהודה בזה. וכמ"ש הרמב"ם ז"ל בפ"ט מהל מקואות ה"י מעיין שמימיו נמשכין ע"ג כלים שאין להם בית קיבול כגון שולחן וספסל וכי"ב הרי זה כמקוה כו' ע"ש וכ"ה בשו"ע סי' ר"א ס"ק י"ב דמעיין שהעבירו ע"ג אחורי כלים והמשיכו למקום אחר חזר להיות לו דין מקוה ע"ש

וא"כ נראה פשוט דה"ה להסילוני מתכות האלו דכיון שהם מקבלים טומאה הם מבטלים שם מעיין מן המים שנמשכין דרך הסילונות הללו ואין מטהרין עוד רק באשבורן לבד וכמ"ש וכן הוא באמת בס' יראים להרא"ם ז"ל להדיא (והובא במרדכי פ"ב דשבועות סי' תשמ"ו ובב"י ס' ר"א קרוב לסופו ע"ש) שכתב וז"ל צריך ליזהר שלא לטבול במעיין המקלח דרך סילונות של מתכות בדרך זחילתו כדין מעין אלא באשבורן דווקא כדין מקוה שהסילון של מתכות מקבל טומאה אע"פ שאן לו בית קיבול כדתנן (ברפי"א דכלים) כלי מתכות פשוטיהן טמאין והמים שעוברין דרך סילון של מתכות יצאו מתורת מים חיים ומדין מעין כדתנן בפרה ופ"ו מ"ד) נתן ידו ורגלו או עלי ירקות כדי שיעברו המים כו' פסולין כו' זה הכלל דבר המקבל טומאה פסולין כו וגרסי' עלה בזבחים כ"ה מנה"מ א"ר יוחנן משום ר' יוסי בר אבא*) אמר קרא אך מעין כו' מקוה מים יהיה טהור הווייתן ע"י טהרה תהא ואין חילוק בין חיות מי חטאת לחיות דמעיין דהא מקרא דכתי' במעין מייתי ראיה מיהו פי' בזבחים הויה ע"י טהרה כשאתה מהווה אותם להיות מקוה כו' הוי מהוה אותם ע"י דבר שאינו מקבל טומאה (וכן פי' שם הר"ש והרא"ש ז"ל בפרה פ"ו הנז' אהא דזבחים הנ"ל דאע"ג דהאי קרא גבי מקוה כתיב ילפי' מיניה כל הוויות דהכי משמע הוויתן של מים המטהרין ע"י טהרה תהא כשאתה מהווה אותן להיות מקוה כו' הוי מהוה אותם ע"י דבר שאינו מקבל טומאה ע"ש). מכלל דבכולהו פסול וצ"ע עכ"ל הספר יראים ז"ל בזה

ונראה פשוט שדעת הרא"ם ז"ל הוא בזה דמפרש לפלוגתא דר' יוסי ור' יהודה במשנה הנ"ל דבקראי הוא דפליגי התם בזה דר' יוסי באמת מן התורה הוא דפוסל את המים הללו מתורת מעין ולאו משום גזירה כמש"ל בשם הרא"ש ז"ל בזה אלא דמקרא דיהי' טהור דמייתי לי' בזבחים כ"ה הנ"ל הוא דנפק"ל לר' יוסי הכי וכמ"ש ור' יהודה דפליג עלה התם ואמר דהרי הוא כמו שהיה ע"כ צ"ל לפ"ז דלא ס"ל הך דרשא דיהיה טהור גבי מעין ומקוה כלל וכמו שנראה באמת גם מאידך פלוגתא דר' יהודה ור' יוסי שם בפ"ה מ"ה בנוטפין שעשאן זוחלין (פי' הר"ש ז"ל שנפרצה המקוה ומימיו יוצאין וזוחלין) דר' יהודה אמר דאפי' הזב יכול לסמוך בידו וברגלו (ולסתום מקום יציאת המים. שלא יהיו זוחלין רק אשבורן) ויורד וטובל ור' יוסי אמר התם דכל דבר שמקבל טומאה אין מזחילין בו (פי' הר"ש שאין הטמא יכול להעמיד מקום הזחילה לר' יוסי) ואפילו בדבר שאין מקבל טומאה רק מדרבנן (כגון במקל וקנה שאינו מק"ט רק מדרבנן וכמש"ש הרמב"ם ז"ל בפירושו ע"ש) אין מזחילין בו לר' יוסי שם ופי' הר"ש ז"ל שם דטעמא דר' התם הוא ג"כ מהך קרא דיהיה טהור. (ור"ל דכל דבר הגורם הכשר המקוה יליף ר' יוסי מהאי קרא דבעינן שיהיה דוקא ע"י טהרה וכיון שאם היה מסיר הדבר המקבל טומאה היו המים זוחלין מהמקוה שם ואין המקוה מטהר רק באשבורן א"כ הרי הכשר המקוה אינו בא רק ע"י דבר המק"ט ומשו"ה פסול לר' יוסי והא דבמעין שהעבירו ע"ג דבר המקבל טומאה אינו פוסל לגמרי לר' יוסי רק שמבטל שם מעין ממנו לבד לשי' הרא"ם הנ"ל יבואר להלן אי"ה)

והרא"ש ז"ל דחה שם לפי' הר"ש ז"ל הנ"ל בזה מהא דתנן התם בסופ"ה דמודים ב"ש וב"ה שהוא גודר כלים וטובל בהם (ופי' הר"ש שם שמניח הכלים לעכב את הילוך המים שלא יהיו זוחלין) והרי בהדיא קא שרינן לעכב הזחילה בדבר המק"ט כגון כלים ע"ש (וע"ש ברע"ב ז"ל מ"ש ליישב קו' זו בדוחק וע' בתוי"ט שם בזה) ואם נאמר דבאמת הך מתני' דגודר כלים כו' לא אתיא רק כר' יהודה דבמ"ב ומ"ה הנ"ל א"כ ודאי דהקשה לן דהו"ל למיפסק לפ"ז כר' יהודה לגבי ר' יוסי דהו"ל מחלוקת ואח"כ סתם (וכן הקשה באמת בהגהות מרדכי פ"ב דשבועות ע"ש) : (ותשלום תשובה זו מדבר המקוה הנ"ל כבר מבואר למעלה מדף מ"א ולהלן בעז"ה): _____________________ הגה"ה * אולי צ"ל בן חלפתא או בר אבא חלפתא וא"ש דר' יוסי בן חלפתא דהוא סתם ר' יוסי התנא לטעמיה אזיל בזה דמשו"ה ס"ל נמי במשנה דמקואו' הנ"ל במעין שהעבירו ע"ג אחורי כלים דאינן מטהרין עוד בזוחלין דלד' בעל ס' יראים הנ"ל נראה ודאי דמה"ת הוא אליבא דר"י משום דנפק"ל מהך קרא דיהיה טהור דבין לגבי חיות דמי חטאת דבעינן מים חיים ובין לטהרת מעיין בזוחלין בעינן שיהיה ההויה ע"י טהר' לבד וכמו שאבאר להלן אי"ה וכן לענין מקוה באשבורן ג"כ כשסת' הזחילה בדבר המקבל טומא' דפסול ג"כ לר' יוסי וכדתנן נמי במקואות שם פ"ה מ"ה ויבואר להלן בזה בעז"ה :