ראשית בכורים קנא

סימן ט

שאלה בדין מה שנהגו להתיר חרגמ"ה ז"ל למי שנשתטית אשתו ע"י מאה רבנים כמבואר בד' כל הפוסקים ז"ל בזה ומבואר ג"כ בדברי הפוסקים ז"ל דהבעל צריך לייחד לה מקום בפני עצמה ולשמור אותה ממנהג הפקר וכנודע בזה בד' הפוסקים וראוי לברר לענ"ד אם יש לה אב והאב רוצה לקבל עליו שמירת בתו שנשתטתה ולשמור אותה ממנהג הפקר אם יש לסמוך בזה על שמירת אביה ג"כ או לא

תשובה הנה בעיקר דינא שכתבו האחרונים ז"ל בהיתר זה דחייב הבעל לייחד לה בית בפ"ע ולשמור אותה ממנהג הפקר וכמ"ש הב"ח ז"ל בס' קי"ט ובב"ש ס"א ס"ק כ"ז הי' נראה לכאורה דאע"ג דלא מצינו לאחד מהראשונים ז"ל שיסתפק בגרסת הירושלמי דפ' חרש ה"א (שהובא בתוס' יבמות קי"ג ד"ה יצתה) דבגי' שלנו (וכ"ה בתו' שם ובקדושין מ"ג ובגיטין ס"ד ובכל ד' הראשונים ז"ל בזה) בתלת מילי דאיכא בינייהו בין טעמא דגרירה בשוטה ובין טעמא דאינה יכולה לשמור גיטה דחד מנהון היא לגירסת הירושלמי שלנו כשיש לה בן ואב ואח דלמ"ד מפני גרירה אסור ולמ"ד שאינה יכולה לשמור גיטה כשיש לה אב יכולה היא לשמור גיטה (כ"ה בגי' שלנו שם ובכ"ד הראשונים ז"ל) ופי' בתוס' הנ"ל דלמ"ד מפני גרירה אסור שאין האב יכול לשמרה מההפקר אבל האב יכול לשמור את גיטה ומזה הקשו על רש"י ז"ל כ' בפשיטות בקידושין מ"ג דכשאינה יכולה לשמור גיטה אפי' ע"י אביה אינה מתגרשת וכ"כ רש"י בגיטין ס"ד ע"ש

אולם ליישב ד' רש"י ז"ל לענ"ד נראה באמת בזה דמלבד דגירסא הנ"ל תמוה טובא באמת חדא דצריכינן לאוקמי ע"כ הך שיש לה אב יכול לשמור גיטה בשוטה קטנה דוקא ומן האירוסין לבד וכמש"ש ברא"ש ז"ל שם בפ' חרש ה"ג ולפ"ז הקשה דבקטנה הרי לא שייך טעמא דגרירה כמש"ש התוס' בקידושין מ"ג דדוקא בגדולה שייך הך טעמא ועוד דבן ואח דקאמר. נמי בירושלמי הנז' בהך איכא בינייהו אין לו מקום כלל לפ"ז ואף דבקרבן עדה שם דחק לאוקמי בקטנה שהשיאה אחיה אבל עכ"פ צ"ל דבן ודאי ט"ס הוא וכמ"ש הק"ע שם ובלא"ה יש לתמוה הרבה בזה לפי' התו' הנ"ל וכמו שתמה שם בשירי קרבן באורך יעו"ש

ולכן הי' נ"ל לומר בזה דאולי גי' רש"י ז"ל הי' בירושלמי הנז' להיפך בהך איכא בינייהו דביש לה אב ובן ואח דלמ"ד מפני שאינה יכולה לשמור גיטה אסור ולמ"ד משום גרירה הרי יש לה אב או בן ואח ויכול לשמרה מן ההפקר וא"ש שיטת רש"י בפשיטות דאף די"ל דהירושלמי בשוטה גדולה איירי אבל עכ"פ הרי לא מצינו להדיא שיהי' אביה יכול לשמור גיטה אף בקטנה לגירסא זו וא"ש בפשיטות נמי הגי' דבן ואח ג"כ דלשמור את עצמה שפיר גם הם יכולין לשמרה ממנהג הפקר שייחדו לה מקום בביתם וישמרוה וכ"כ בקרבן נתנאל ביבמות פ' חרש אות ו' דלמ"ש התוס' שאביה יכול לשמרה שלא תחזור לבית בעלה לפ"ז כמו כן י"ל דאביה יכול לשמרה ממנהג הפקר יעו"ש

ועכ"פ לשיטת רש"י הנ"ל ודאי י"ל להיפך דלענין משלחה וחוזרת לא מהני שמירת אביה לזה אבל לענין מנהג הפקר ודאי י"ל דמהני לזה שמירת אביה ג"כ. ונ"מ כשיכולה לשמור את גיטה דאז אינה מתגרשת רק מדרבנן משום גרירה לבד ואם יש לה אב אז גם משום גרירה ליכא לגי' זו ואין זה מילתא דתמוה להגיה כ"כ בירושלמי נגד כל דברי הראשונים ז"ל בזה דבלא"ה יש כאן גירסאות חלוקות בד' הראשונים ז"ל ברישא דמילתא דירושלמי הנ"ל לענין עבר וגירש כמו שנודע בדברי הראשונים בזה וגם דלגי' התוס' ע"כ דצריך למחוק בירושלמי בן ואח כמ"ש וע"כ נ"ל דיש לנו לקיים שפיר הגי' דבן ואח הנ"ל רק דצריך להפוך הגי' הנ"ל ובזה נתקיים שפיר שיטת רש"י ז"ל וכמ"ש בעז"ה

ושוב מצאתי בעז"ה בספר הנחמד ערוך לנר על מסכת יבמות שכ' על דברי התוס' הנ"ל ג"כ ליישב דברי רש"י ז"ל משום דיותר מסתבר לומר שאביה יכול לשמרה ממנהג הפקר משנאמר דיכול לשמרה שלא תחזור לבית בעלה וא"כ לגי' התוס' דלהירושלמי לא מהני שמירת אביה למנהג הפקר כ"ש דלא מהני שלא תחזור לבעלה עכד"ק בזה שם אך לענ"ד נראה דרש"י ז"ל באמת הי' גורס בירושלמי להיפך דלמנהג הפקר ודאי מהני שמירת האב ג"כ רק למשלחה וחוזרת י"ל דלא מהני וצ"ע

ועכ"פ נ"מ בזה לתקנת הגאונים ז"ל הנ"ל בזמנינו לענין להתיר לו להבעל לישא אחרת כשנשתטית אשתו דאם יש לה אב פשוט דיכולין לסמוך שאביה ישמור אותה ממנהג הפקר כל שנעשה הדבר עפ"י דעת אבי האשה וכ"ש דמהני ודאי אם יקבל עליו אבי האשה בפירוש שהוא ישמור אותה כל ימי שטותה שלא תצא מביתו דלא גרע עכ"פ משומר אחר בזה. וכמו בנידון דידן וכמ"ש בעז"ה

והן דבר התשובה הנ"ל שלחתי בעז"ה בחודש סיון שנת תרכ"ה לפ"ק לכבוד הרב הגאון הגדול הצדיק המפורסם נזר ישראל וקדושו סוע"ה כקש"ת מו"ה יעקב יוקב נ"י עטטלינגער, הגאב"ד דק"ק אלטונא יצ"ו בעהמ"ח ספר בכורי יעקב וערוך לנר (על כ"מ) בדבר הנוגע אז למעשה בזה ונתכבדתי בעז"ה לקבל אז אה דבר תשובת הגאון נ"י הנ"ל אלי בעוצם יד קדשו הטהורה, ע"ד תשובתי הנ"ל בקצרה בזה ויען כי הדבר נוגע לדינא ע"כ ראיתי להעתיק נא פה את דבר תשובת גאון יעקב נ"י הנ"ל אלי בקוצר ובלשונו הטהור בזה. בעו"ה אלטאנא יום ה' כ"ח סיון תרכ"ה לפ"ק, ינטה כנהר שלום כבוד הרב כו' מו"ה בצלאל הכהן נ"י מ"ץ בווילנא המכתב אשר ערך אלי כו' קבלתי ביום אתמול כו' ע"ד ההיתר כו' ואתן תודתי אליו בפרט ע"ד תורה אשר כתב בביאור ד' רש"י ע"פ הירושלמי אם נהפוך הגירסא. ואולי האמת אתו ואשר חותמו אמת ינחנו תמיד בדרך האמת. ועכ"פ דבר מעכ"ת נ"י נכונה שבנידון זה שהאב שומר אותה אין חשש מנהג הפקר. ואברך כו' כברכת נפש כו'. הק' יעקב יוקב בלאאמ"ו מו"ה אהרן עטטלינגער ז"ל עכ"ל הטהור בזה

ות"ל כי בעיקר הדין הנה הסכים כבוד הגאון הג' הנ"ל נ"י אתנו בזה שבמקום שהאב שומר אותה ג"כ אין חשש מנהג הפקר וכמ"ש בעז"ה. ויבואר עוד במק"א בזה אי"ה: ____________________________________ בעז"ה יום ב' טו"ב אדר ראשון שנת תר"ח "אך מעיין ומקוה יהיה טהור" לפ"ק ווילנא

הנה ע"ד המקוה טהרה לבנות ישראל אשר התחילו ליסד בפ"ק יצ"ו כעת ע"י המשכה, דרך סילונות הרבה של עץ, שהמים באים אל המקוה, מהמעין הסמוך לעיר דרך הסילונות הללו, ומסילון של עץ לחבירו