ראשית בכורים קנ
Reshit Bikurim 150 · ראשית בכורים · free full Hebrew text
Open in the reader →מה"ת עם ההידוק דבלא"ה אינו מתקיים עי"ש) יש להוכיח משם דיכול לעשות הקשירה וההידוק עכ"פ על ידי גברא דלאו בר חיובא וע"ש מ"ש דלפי שאין כח לקשור או להדק בידו אחת היתה מסייעת לו כו' ולפ"ז הי' י"ל דאולי רק סיוע בלבד שרי על ידי אשה וצ"ע) אלא דבאמת נראה דאין משם ראי' דבפ' אין מעמידין נראה דחסר שם ג' תיבות בהך ברייתא דרשב"א א' מעשה כו' וצ"ל רשב"א אמר משום ר"מ כו' שכן הוא בבכורות ל' ובתוספתא דמאי פ"ב הי"ב ע"ש. [ולפי"ז צריך להפך שם הגירסא בפלוגתא דר"מ ור"י וצ"ל דר"מ אמר דצריכין לקבל כו' וכ"ה בבכורות שם באמת דמהך עובדא דאשה אחת כו' מייתי ראי' דצריך לקבל ע"ש וכן מוכרח שם גי' הרמב"ם ז"ל דפסק בפ"י מהל' מעשר ה"ג דהן בחזקתן וע"ש בכ"מ ולכאורה צריך עיון דלהגירסא דפ' אין מעמידין הנז' הוא כר"מ לגבי ר"י וע"כ דעיקר הגירסא הוא כדאיתא בבכורות שם דגרסינן בת"ק בסתם ובמקום ר"י ר"מ וא"ש דפסק כת"ק לגבי ר"מ וכמ"ש הכ"מ שם ובתוספתא דמאי שם הגירסא בת"ק בסתם ובמקום ר"מ ור"י רשב"א א' כו' ע"ש ואולי י"ל דתרי תנאי אליבא דר"מ בזה דת"ק אליבא דר"מ א' דאין צריכין לקבל ורשב"א משום ר"מ א' דצריכין לקבל וא"ש בזה הסתירה מהסוגיא דבכורו' הנז' להסוגיא דפ' א"מ הנז' אליבא דר"מ וצ"ע. וברמב"ם שם גבי בנו של חבר שהי' למוד אצל ע"ה שכ' דצריך לקבל ע"ש נראה דט"ס הוא בכל הדפוסין וצ"ל אין צריך לקבל שכ"ה בתוספתא הנז' דה"ה בחזקתן כו' וע"ש במפרש שכ' דבלמוד כו"ע מודו דלא הוה בקבע אצלו כו' וא"כ איך אפשר דהרמב"ם ז"ל יחמיר בזה בלמוד מבת חבר שניסת כו' וע"כ דטס"ה ברמב"ם שם וכמ"ש. ותמיהני על הגאון ר' שמואל אביגדור נ"י שציין שם בהרמב"ם הנז' ולא זכר דיש ט"ס בזה ברמב"ם שם וכמדומה שהרב מו"ה יונה ז"ל מפ"ק בפי' להתוספתא דזרעים הרגיש בזה ואינו כעת לפני] וא"כ ודאי דאין ראי' משם כלל דהרי ר"מ ס"ל באמת (עירובין צ"ו) דנשים חייבות בתפילין ע"ש [ואף להגירסא דפ' אין מעמידין הנז' דהך עובדא דרשב"א מייתי לה אליבא דר' יהודה וכמ"ש אין משם ראי' בזה דהרי ר"י ס"ל נמי התם דנשים חייבות בתפילין ע"ש]
ובזה י"ל בפשי' קו' הריו"ט בעירובין שם בתוד"ה לא ס"ד דמנ"ל התם לדייק ממתני' דר"ה דאתי כר"מ וע"כ צ"ל דס"ל דנשים חייבות בתפילין וא"כ צ"ל דסתמא דברכות דלא כר"מ ונימא איפכא כו' ע"ש ולמ"ש י"ל דבלא"ה יש להוכיח דנשים חייבות בתפילין לר"מ מהא דא' דהיתה קושרת לו תפילין וכמ"ש. ולפ"ז מוכרח לכאורה להיפוך דלדידן אין אשה וקטן קושרין תפילין לאיש וצ"ע [אך לאביי בשבת ס"ב דס"ל באמת אליבא דר"מ דנשים פטורות מתפילין והא דא' ואחד האשה משום דהוה תכשיט לאיש ע"ש א"כ ודאי דלדידי' חוזר ונראה הראי' מסוגיא דבכורות הנ"ל דאשה וקטן יכולין לקשור תפילין לאיש וע' מ"ש בזה הגאון בעל ארצות החיים נ"י בסוף ח"ב שם מהא דאביי בשבת הנז' לדחות ד' התוס' (דמו"ק י"ט] בזה וכבר קדמו בזה הגאון רע"א ז"ל בסי' קס"ט עיי"ש] ואמנם הגידם בימין כשאין לו מי שיקשור לו תפיליו בשמאלו נלענ"ד דפטור לגמרי משל יד דספיקא טובא איכא באמת בזה שהרי גם בשמאל בכה"ג שאין לו יד רק זרוע לא מכרעא לן להלכה אם חייב להניח על הזרוע וכמש"ש בהגה"ה ס"ק א' בשם הא"ז הנ"ל ומטעמא דס"ל דלא מקרי יד כלל כל שנחתך ידו עד הזרוע ואולי גם לד' התוס' לא מחייב הגידם להניח על זרועו השמאלית רק על הימנית וכמ"ש המג"א בס"ק ג' וא"כ כ"ש דבגידם בימין עד זרועו שאין לו להניח רק בשמאלו ואף את"ל דפי' ד' ר"י בספרי כד' המעה"ח הנז' דר"ל בכה"ג דנ"ד שהוא גידם בימין וכד' כת"ר נ"י מ"מ שמא הלכה כת"ק דר"י בזה וכד' הא"ז הנ"ל
ועוד דאולי להש"ס דילן דלא מסיים הכי בד' אחרים כדאי' בספרי אפשר דבאמת לית ליה הך דספרי כלל וגם בהרגיל עצמו לכתוב בשמאל לא מכרעא לן להלכה אי מהני לשנות הנחתן עי"ז וכמ"ש המרדכי הנז' בשם הר"ן דנראה דבעיקר כח תליא מילתא וע"ש בב"י ובמ"א ס"ק ט' ועוד דאולי קיי"ל כר' יצחק דיליף התם ל"ז מושמתם שתהא שימה כנגד הלב וא"כ לעולם יש להניח בשמאל כל אדם שהלב הוא בשמאל (אלא דא"כ גם איטר גמור יניח כן וע"כ דלא קיי"ל כר' יצחק בהא וע"ש במרדכי שהאריך בזה ובשו"ת משכנות יעקב הנז' ובס' רביד הזהב פ' עקב ואכמ"ל וע' בס' ארצות החיים סי' כ"ז באר"י אות א' שהאריך ג"כ בדין הגידם ובעיקר דבריו שם כבר קדמו בשו"ת חמדת שלמה סי' ה' (ויש שם ט"ס בח"ש בזה ע"ש) ובהמא"ל שם אות ט' הרגיש בדברי הח"ש שקדמו בזה וע"ש במקומות המצויינים בזה ולמ"ש בהמא"ל ס"ק ל"ד בשם בעל העיטור ז"ל דס"ל דאיטר שהניח ככל אדם יצא ע"ש א"כ בנ"ד פשוט דודאי אם הניח עכ"פ בשמאל יצא וא"צ להחמי' להניח גם בידו הימנית הקטועה ודלא כמ"ש כת"ר נ"י (ובעיקר הדבר שכתב כת"ר נ"י מהך היקשא הנ"ל דמה כתיבה בימין כו' שהעיר כת"ר נ"י במי שאינו יכול לכתוב אם גם בדידיה צריכה שתהיה הקשירה בימין דוקא כו' דלכאורה טפי היה לו לכת"ר נ"י להעיר בזה במי שאינו יכול לכתוב כלל או הגידם בשתי ידיו בכה"ג יפטור לגמרי מתפילין של יד מהך היקשא דוקשרתם וכתבתם דבגיטין מ"ה דכל שאינו בקשירה כו' ונדרוש איפכא דכל שאינו בכתיבה אינו בקשירה וכמ"ש כת"ר נ"י גבי כתיבת הגט בכה"ג וכמש"ל ומיהו למ"ש המג"א בסי' ל"ט ס"ק ה' בנקטע ידו השמאלית לגמרי שאינו בקשירה כלל (לד' הרמ"א ז"ל בתשובה סי' קכ"ב וע' בחוות יאיר סי' קס"ו מ"ש דדבר זה תליא בפלוגתא דתנאי דאי בעינן קרא כדכתיב ע"ש ובזה היה י"ל בפשיטות הגירסא דספרי הנז' לרבות הגידם שמניח בימין דר"ל בגידם בשמאלו לגמרי וקמ"ל ר"י דלא בעינן קרא כדכתיב ומניח בימין וצ"ע) דאפ"ה כשר לכתיבה משום דגבר' בר חיובא ופומי' כו' ע"ש במג"א [ובעיקר ד' המג"א בזה י"ל דמאי חזית להקיש וכתבתם לרישא דקרא דוקשרתם והרי יש להקישו שפיר בכה"ג לסיפא דקרא דוהיו לטוטפות בין עיניך דסמיך טפי לוכתבתם והרי הגידם עכ"פ חייב בשל ראש וכמ"ש הגאון בשאג"א ז"ל ס' ל"ז ע"ש (ואף דבמנחות ל"ז מקשינן קשירה לכתיבה התם לא שייך ההיקש בענין אחר כלל וע"ש ל"ג דר"י מקיש וקשרתם וכתבתם דמה קשירה בגובה כו' ופרש"י בגובה הראש כו' וא"כ ההיקש הוא לוהיו לטוטפות כו' וצ"ע] וא"כ י"ל לד' המג"א דה"נ במי שאינו יכול לכתוב בר כתיבה עכ"פ מקרי אלא דפומי' כו' ולא שייך להקיש כלל קשירה לכתיבה בכה"ג רק דצ"ע לכאורה דלמאי דדריש בפסחים מ"ג מהיקשא דלא האכל עליו חמץ כו' דכל שישנו בב"ת חמץ כו' ודרשינן נמי מהך היקשא גופא שם כ"ח דבשעה שישנו בקום אכול מצה ישנו בב"ת חמץ ע"ש א"כ נדרוש נמי מהך היקשא דוקשרתם וכתבתם דבשעה שישנו בכתיבה ישנו בקשירה יצאו שבת ויו"ט ותקשה למ"ד שבת ויו"ט זמן תפילין וכן תקשה לכאורה איפכא למ"ד לילה לאו זמן תפילין דנדרוש דבשעה שישנו בקשירה ישנו בכתיבה ונפסול לדיד' כתיבת סת"ם בלילה וכן בחוה"מ למ"ד חוה"מ לאו זמן תפילין וע' (מו"ק י"ט) וצ"ע ואכ"מ להאריך: ע"כ נדפס שם בראש הספר הנ"ל בעז"ה
] והנה הראיה הנ"ל שכתבתי בעז"ה מהא דפ' אין מעמידין ד' ל"ט, דאשה ג"כ יכולה לקשור תפילין לאיש מדאמר שם מעשה באשה א' כו' וכמש"ל, הן מצאתי כעת בעז"ה להראשונים ז"ל שהביאו ראיה זו ג"כ והוא בהגהות מיימוני פ"א מה' ציצית אות ט' שכתבו שם דאין להקשות על ר"ת ז"ל שכ' דאשה פסולה נתקן הציצית מהא דאמרי' שהיתה אשתו קושרת לו תפילין דלא היתה קושרת אלא מסייעת לו לקשור (והיינו כמש"ל ג"כ בעז"ה די"ל שלא היה שם רק סיוע שלה לבד בזה) א"כ [צ"ל אי נמי] לא נאסר באשה אלא תיקון הדבר כגון כתיבה כו' אבל קשירה לאו תיקון המצוה הוא ומצית למיעבד עכ"ל שם (ומש"ש בשם תוס' גיטין בזה לא נמצא שם בתוס' גיטין מ"ה שלפנינו ע"ש) והנה גם הם נסתפקו בדין זה אם האשה בעצמה יכולה לקשור תפילין לאיש או שאינה יכולה ק לסייע לו בזה וכמ"ש אולם עיקר הראי' שכ' בהגהות מיימוני הנ"ל מהך דפ' אין מעמידין הנ"ל כבר כתבנו לעיל דאין ראיה משם כלל באמת למ"ש להגיה שם רשב"א א' משום ר' מאיר כו' וכמש"ל דר' מאיר לטעמי' דס"ל באמת בעירובין צ"ו דנשים חייבות בתפילין וכמש"ל בזה ואף אי אתיא אליבא דר' יהודה ג"כ אין ראיה משם כלל דהרי ר' יהודה נמי ס"ל התם דנשים חייבות בתפילין וכמש"ל בעז"ה וצ"ע ע"ד הגהות מיימוני הנ"ל באמת בזה ובמק"א יבואר אי"ה: