ראשית בכורים קמט

סימן ח

שאלה בדין מי שנקטעה ידו הימנית עד הזרוע ואינו יכול לקשור עוד התפילין בידו הימנית על זרועו השמאלית, אם יניח עתה התפילין על זרועו הימנית ולקשור בשמאלו, דעתה שמאל שלו נעשה ימין, או אם אין צריך להניח לעולם רק בשמאלו, וע"י שיקשור לו אחר התפילין על שמאלו, (ותשובתי בזה כבר נדפס בעז"ה בס' "אהל יוסף" להרב המאוה"ג מו"ה יוסף נ"י הרב דק"ק נאווי אלכסנדרסקי יצ"ו (בקונט' מצרף לכסף שם ד' צ"ט ובראש הספר בההשלמה יעו"ש), והועתק כאן יחד בשלימות, ויבואר עוד במק"א בזה אי"ה וז"ל תשובתי הנדפס בזה שם בסייעתא דשמיא: בעז"ה יום ו' עש"ק פ' וישב תרי"ט לפ"ק ווילנא

הן הגיעני דבר מכתב ק' אשר העלה בארוכה כדרכו הטוב ואולם אנכי לאפס הפנאי אשיב רק בקצרה במה שהאריך כת"ר נ"י במי שנקטעה ידו הימנית עד הזרוע ואין יכול בעצמו לקשור בה התפילין להניח על ידו השמאלית אם יניח התפילין על זרועו ימנית ויקשור בשמאלו דעתה שמאל שלו נעשה ימין האריך כת"ר נ"י בזה ואם כי באמת יש לדקדק על ד' כת"ר נ"י בכ"מ בזה (וכמו במ"ש להקשות ע"ד הסוברין דבעינן שליחות בכתיבת הגט (כמ"ש התוס' בגיטין ד' כ"ב ד"ה והא בשם הר"י ז"ל להסתפק בזה ועיין בב"י אה"ע סי' קכ"ג) אם הבעל אינו יכול לכתוב כלל בעצמו איך יכול לעשות את הסופר שליח בכתיבת הגט והרי קיי"ל דכל מה דאיהו לא מצי עביד א משוי שליח כו' ובפרט אם היה הבעל גידם בשתי ידיו עכ"ד. ובמחכ"ת העלים עין בזה מד' התוס' ישנים בעירובין י"ג בתו' ד"ה אבל שהוכיחו שם בעצמם מתוך קושיא זו באמת ע"כ לא בעינן שליחות בכתיבה משום דסתמא כתוב בתורה כל אדם יכול לגרש ואפי' ידיו קטועות עכ"ל התוס' הנז' ופשוט נתכוונו ג"כ להך כללא דכל היכא דאיהו ל"מ עביד ל"מ שליח כבר האריך בזה הגאון בעל מחנה אפרים ז"ל בפ"ג מה' גרושין הט"ו והקשה שם ג"כ מהא דמגוייד דקיי"ל דכותבין ט לאשתו ומי איכא מידי דאיהו כו' והביא שם מהא דשלהי ב"ק דף ק"י גבי כהן זקן או חולה דפריך אי דלא מצי עביד ו' שליח היכי משוי עיי"ש (וגם הוא ז"ל לא זכר שם לדברי תוס' ישנים הנ"ל וכבר רמזנו בכל המקומות בזה בקונט' וס' בכורים שיצא מאתי בדפוס בעז"ה הנספח לס' גיטין להרה"ג על פ"ת נ"י ע"ש (והארכנו בעז"ה בתשובה בדבר איש אחד חוץ לארץ שהיה בארץ ביו"ט שני והיה דעתו לחזור לחו"ל ם יכול למנות סופר מארץ ישראל לכתוב לו אז גט ביו"ט ני דהרי איהו לא מצי עביד השתא מדרבנן עכ"פ ואכמ"ל). כם במה שהאריך כת"ר נ"י בפי' הסוגיא דמנחות ל"ז בזה במחכ"ת יש לדקדק בדבריו הרבה ובאמת לענ"ד אין לנו הכריע כלום לדינא בזה מהך סוגיא הנז' שכמה פרושים מצאו בד' המחברים שם בסוגיא ההיא. ועיי' בשו"ת חסד אברהם להגאון מו"ה אברהם תאומים נ"י סי' ג' שהאריך כ בסוגיא זו ולענ"ד גם בדבריו שם אין טעם כלל עיי'ש) היא הפכא ומתהפכא ולית את שמע כו' אך עכ"פ במה העלה כת"ר נ"י לפרש ד' הספרי פ' ואתחנן דאר"י דמה"ל ך להביא הגידם שיתן בימין דר"ל בכה"ג ממש שנעשה גידם ד הזרוע בימין ואינו יכול לקשור עוד בימין את תפיליו ולהניח מאלו ולכן יניח בימין ויקשור בשמאל ושלא כפי' המג"א ז"ל זה הנה אני אומר אל תחושו כו' כי גם הגאון בעל מעין חכמה ז"ל בפ' ואתחנן האריך בזה לפרש כן ד' הספרי נ"ל דר"י מיירי בכעין עובדא הנ"ל שנקטעה יד ימינו עד זרוע ואין יכול לקשור בימין ולהניח על שמאלו וצריך שיקשור שמאל ולהניח בימין והיינו דאתי קרא לאורויי דמצינו הנחה בימין מי שאינו יכול לקשור בידו הימנית על השמאלית דצריך יקשור בשמאלו על הימין ואפשר שמחויב דוקא בימין דבכה"ג שאין לו יד ימין עד הזרוע מסתמא הוא כותב אז בשמאלו וא"כ שמאל דידיה במקום ימין קיימא כדנפק"ל מוקשרתם וכתבתם עכ"ד הגאון בעל מעה"ח ז"ל שם (ומש"ש דנפק"ל לר"י הכי מדכתיב על ידכה ולא על שמאלכה בהדי' ע"ש הדבר פשוט שא"צ לפרש כן רק לפי פירש"י ז"ל במנחות שם ד"ה לרבות הגידם דנפק"ל הכי מידכה דמשמע יד מקולקלת ע"ש. אבל נראה דלגי' הספרי הנז' דלמד מכאן לגידם שמניח בימין א"כ יש לומר בפשיטות דנפק"ל הכי מידך דפ' קדש או מפ' שמע וכ"ה באמת בספרי שם בד' ר"י וגם בד' אחרים בברייתא קמייתא בסוגיא דילן הנז' דאדרבה מדכתיב נמי בלא ה' נפק"ל הכי דלפעמים מניח בימין דאקרי יד סתמא כדאר"י וכ"כ בביאורי הגר"א ז"ל בס' כ"ז סק"ו רק דהוא ז"ל כ"כ בגידם בשמאל דכשנותן בימין לא הו"ל יד כהה כלל. ועכצ"ל דמידך בלא ה' נפק"ל וכמ"ש וע"ש ואנן קיימינן בגידם בימין. וא"כ באמת הו"ל הימין יד כהה נמי בכה"ג וי"ל שפיר כדברי המעה"ח ז"ל הנ"ל בזה) וע' גם בפמ"ג באשל אברהם שם ס"ק ג'): (עד כאן נדפס שם בדף ק' ומכאן ולהלן נדפס שם בראש הספר לתשלום דבר התשובה הנ"ל וז"ל עוד שם בזה בעז"ה

) והנה בעיקר ד' כת"ר נ"י מ"ש ע"ד רש"י ז"ל במנחות ל"ז ד"ה מה כתיבה בימין שכתב וז"ל דרוב בני אדם כותבין בימין ודייק כת"ר נ"י מזה דע"כ ס"ל דלא אזלינן בתר דידי' אלא בתר רובא דעלמא כו' תמיהני בזה על כת"ר נ"י שלא זכר כלל את דברי המרדכי בה"ק שכתב כן משם הר"י ז"ל לדייק מדברי רש"י הנז' ג"כ מדכ' דארוב העולם קאי ואינו הלוי בימין דידי' משמע דס"ל דלר' נתן אפילו איטר מניח בשמאל כל אדם כו' ע"ש ומ"ש כת"ר נ"י עוד בזה דא"כ למה הוצרך אביי לאוקמי בשולט בב' ידיו ולא מוק"ל כמ"ד דלא אזלינן בתר רובא דעלמא כו' כבר הרגיש בזה ג"כ במרדכי שם וכתב דלהכי לא מוק"ל כר"נ משום דככו"ע בעי לאוקמי א"נ כו' עי"ש ועכ"פ הי' לו לכת"ר נ"י להזכיר בזה את דברי המרדכי ז"ל דקא עסיק בי' בתשובתו שם (והגאון בעל משכנות יעקב ז"ל באו"ח סי' ל"ג במחכ"ת שגה בזה שהעתיק שם קושיית המרדכי הנז' על הסוגיא דשבת ק"ג דמוק"ל התם אביי ג"כ בשולט בשתי ידיו ולא משני דהא מני ר' נתן היא כו' וכתב על זה שאינו מבין כו' עיי"ש. ובמחכ"ת בזה הוא פשוט שהמרדכי לא הזכיר שם הסוגיא דהבונה רק להא דמסיק שם דאיטר ימין מקרי לי' שמאל דכן משמע בפ' הבונה דפריך ותהוי שמאל דידי' כו' עי"ש אבל מש"ש עוד ותדע מדשני כי תניא ההיא בשולט בב' ידיו ולא משני הא מני ר' נתן היא כו' עי"ש פשוט דאסוגיא דמנחות הנז' קאי המרדכי שם דהתם איתא כהאי לישנא דכי תניא ההיא כו' ובפ' הבונה ליתא התם האי לישנא כלל וגם לא שייך קושיית המרדכי הנז' על סוגיא דשבת הנ"ל כלל וגם ביתר דברי המשכנות יעקב שם יש לדקדק טובא ואכמ"נ) ומ"ש כת"ר נ"י עוד ע"ד רש"י הנ"ל דקשה לפ"ז מנ"ל לרש"י זאת באמת כו' כ"כ הגאון בעל משכנות יעקב ז"ל שם דמנ"ל לרש"י הא כו' עי"ש וביתר דברי כת"ר נ"י בזה קדמו ג"כ בקצת דברים בשו"ת משכנו' יעקב שם בזה עיי"ש. וגם במ"ש כת"ר נ"י עוד לפרש הסוגיא דשולט בב' ידיו דמיירי כשכל מלאכתו עושה באחת וכותב בשנים וכהך דהרא"ש והסמ"ק והמרדכי הנ"ל (שהובא בשו"ע ס"ק ו' שם) כבר קדמו ג"כ הגאון בעל מעין החכמה ז"ל שם והוסיף הגאון הנ"ל להוכיח מזה שם כדברי הב"ח ז"ל דלעולם אין מניח בימין כל אדם רק כשכותב ועושה כל מלאכתו בשמאל כל אדם דוקא עי"ש (וכת"ר נ"י לא נחית לבאר ע"פ דברי הב"ח ז"ל בזה) אך בעיקר דברי השאלה הנ"ל נראה לענ"ד להלכה בזה דודאי חין לנו לחייבו רק להניח בשמאלו לבד ע"י סיועת אחרים שיקשרו לו תפיליו (ופשוט לכאורה דגם קטן יכול נקשור לו התפילין על ידו ולהדקו ולכורכו סביב דלא גרע מאשה דפטורה מתפילין ואפילו הכי פשוט בש"ס לכאורה דאשה יכולה לקשור ולהניח תפילין לאיש וכדאיתא בפ' אין מעמידין (ד' ל"ט) מעשה באשה אחת כו' והיתה קושרת לו הפילין על ידו (וע' מנחות נ"ו תוד"ה משעת וברא"ש ז"ל בה"ק סי' י"ג ובפ"ק דחולין סי' י"ב שהביאו מזה ראי' דצריך קשירה בכל יום ואף לר"ת ז"ל דקאי על ההידוק (וע' שו"ת משכנות יעקב סי' כ"ח דצריך כריכה ודאי