ראשית בכורים קלט

וצריך לציין שם בה' י"א עמ"ש הרמב"ם וכן אם הי' שם גדול כו' א"צ להפריש כו' שע"ז משיג הראב"ד ז"ל וס"ל דבזה צריך להפריש שתים וכמ"ש בעז"ה

והנה כבוד אחי הרב הגדול המפורסם החריף ובקי האברך מו"ה ש שלמה הכהן נ"י (יאריך ה' ימיו ושנותיו בטוב סלה) השיב לי על זה וז"ל מ"ש כת"ר נ"י לחדש דבתרומת חו"ל מודה הראב"ד דשרי לגדול לאחר שטבל אם אין שם קטן כיון דאין שם אלא תרומה אחת נ"ל ראי' ברורה לזה מסוגיא דנדה ל"ב דאמרי' מעשה היה והטבילוה כו' מסיק דלא נצרכה אלא לסוכה שמן של תרומה וכדשמואל דאינה אסורה אלא למי שטומאה יצאה מגופו ומשו"ה היא צריכה טבילה עכ"פ ע"ש והרי הך קטנה כיון דראתה פעם אח' הו"ל כגדולה שטבלה כבר לנדתה וע"ש בתוס' ד"ה והטבילוה ואם איתא דבגדול אף שטבל אחר שכבר ראה קרי פ"א לעולם לא משכח"ל היתרא לד' הראב"ד כלל משום הך גזירה שכתב הראב"ד ז"ל א"כ תקשי לכאורה לדידיה טובא איך התירו התם לסוך זאת הקטנה בשמן תרומה אחר הטבילה והרי כיון שכבר ראתה פ"א שוב הו"ל כגדולה שראתה ולא ליהני בה טבילה נמי לדברי הראב"ד ז"ל להתירה לסוך בתרומת חו"ל דהו"ל כשתיה כדאמר התם אלא וודאי דמודה הראב"ד ז"ל בתרומה כיון דאין שם רק תרומה אחת לעולם משו"ה שרינן לה לאחר הטבילה עכ"פ בתרומה וכדברי כת"ר נ"י בזה עכ"ל אחי הרב נ"י

והנה מדברי אחי הרב מוהרש"ך נ"י מסוגיא דנדה הנ"ל נ"ל להביא ראיה משם באמת לדברי התוס' והרא"ש ז"ל הנ"ל שהוא שיטה הג' בזה דס"ל ג"כ דחלה הא' אין נאכל לכהן כלל אפי' לקטן ולגדול שטבל במקומות הקרובים לארץ דשם גזרו בחלה טמאה משום חלת א"י ורק הב' הוא דקא שרי במתני' דחלה שם לט"י וכמש"ש התוס' והר"ש ז"ל בפירושו השני הנ"ל דאחלה הב' דווקא הוא דקאי כולה סיפא דמשנה דחלה שם דמותרת לט"י ע"ש וא"כ תקשה לכאורה נמי דהרי בתרומה ליתא רק תרומה אחת לבד ואיך התירוה לאחר שטבלה דאין לשיטתם היתר בזה רק לחלה השניה וכמו שנבאר להלן בעז"ה וא"כ מוכרח משם כדעתם ז"ל בזה דבמדינות הרחוקות מא"י גם החלה הראשונ' מותרת לגדול שכבר טבל וא"צ להפריש ב' חלות רק בדליכא אף גדול שטבל שם וא"כ כיון דשם בפומבדיתא הוי ההיא עובדא דהוא בבבל ושם וודאי דגם חלה הראשונה וכן תרומה דכוותיה מותרת לכהן שכבר טבל וכמ"ש התוס' הנ"ל וא"ש

אולם הראי' מסוגיא הנז' שכ' אחי הרב נ"י לדברי הנ"ל בזה נ"ל לדחות קצת די"ל דמש"ש הראב"ד דגזרינן גם אחר הטבילה משום זיבה הוא רק בגדולים שהגיע זמנן לראות זיבה ונדה וע"ש ברמב"ם שכ' דקטנים שלא ראו קרי ונדה אוכלין בלא בדיקה שחזקתן שלא יצאה טומאה מהם ומשמע דגדולים צריכין בדיקה עכ"פ גם לחלת חו"ל ולהכי ס"ל להראב"ד דבזה"ז אין לסמוך על בדיקתנו בזה שכולנו טמאים בטו"מ [ומה"ט ס"ל ג"כ דגזרינן אטו קודם טבילה לפי שאחר הטבילה ג"כ נשאר עליו טומאת מת עדיין בזה"ז ולכן גזרינן שפיר בזה"ז אטו קודם טבילה ומיושב תמיהת הכ"מ ע"ש] ואין אנו רגילין ויודעין כ"כ בדין הבדיקה לטהרות שאין מצוי אצלינו ע"כ ס"ל דגזרינן לעולם בגדול משום זיבה אבל בקטנה שלא הגיע זמנה לראות וכ"ש כהך קטנה דהתם אף שראתה פ"א במקרה כיון דקיי"ל בנדה י' דה"ה בחזקת טהרה וא"צ בדיקה אפילו ראתה פ"א ושתים וע"ש ט' נראה דמודה הראב"ד ז"ל בקטנה כזו דודאי מהני בה טבילה ולא גזרינן בה אחר הטבילה כלל וא"ש בעז"ה: חילוקא דרבנן

בעז"ה חילוקא דרבנן בסוגיא דעצרת אחר השבת (במנחות ס"ה) אשר הגדתי בעז"ה לפני גדולי ומופלגי התורה בבהמ"ד החדש של הרב מו"ה יסו"ד ז"ל בפ"ק יצ"ו ביו"ט א' של חג השבועות שחל אז אחר שבת שנת שש אנכי על אמרתך --- ואביטה נפלאות--- מתורתך לפ"ק ובו יבואר נ"כ שאלה אחת בדין יו"ט שני של חג השבועות שחל בשבת אם מותר אז להתענות ולומר תחנה ביום א' שאחריו שהוא אסרו חג השבועות בחו"ל וכן אם אסור לעשות מלאכה באותו א"ח או לא וכ"ז יתבאר אי"ה

---- גרסינן (במנחות פר"י ד' ס"ה) ת"ר אילין יומיא כו' מריש ירחא דניסן ועד המני' בי' איתוקם תמידא שהיו צדוקין אומרים יחיד מתנדב ומביא תמיד מאי דרוש את הכבש א' תעשה וגו' מאי אהדרו את קרבני לחמי לאשי תשמרו שיהיו כולן באין מתרומת הלשכה מח' בי' ועד סוף מועדא איתותב חגא דשבועייא שהיו בייתוסין אומרים עצרת אחר השבת נטפל להם ר' יוחנן ב"ז וא"ל שוטים מנין לכם כו' ע"ש. סימן ז

הנה כבר העיר ע"ז הגאון בעל נוב"י ז"ל בספרו דורש לציון דרוש ה' דמדוע מתמני' בי' ואילך שכבר הוכיחו להם שתמי' ק"צ ואין היחיד מביאו אז אמרו שעצרת אה"ש ולא קודם לכן ומדוע לא טעו בהני תרתי בבת אחת ומוכרח להיות שהם שני קצוות סותרים זל"ז וכן העיר ע"ז בעל מעיין החכמה ז"ל במצות הבאת העומר ומ"ש בזה הגאוני' ז"ל ה"ה בספריהם ע"ש: עוד יש לדקדק דלמה דווקא ר' יוחנן בן זכאי נטפל להם יותר מכל חכמי זמנו מוכרח להיות דלריב"ז לשיטתו הי' קצת מקום יותר לדבריה' שהיו אומרי' עצרת אחר השבת ולכן הוצרך ריב"ז לטפל עמהם ולברר להם טעותם

עוד יש לדקדק במה שהשיב להם ריב"ז ואמר שוטים מנין לכם (פרש"י דהאי ממחרת השבת ממש הוא) ולכאורה מה תשובה היתה בזה לדבריהם עד שאמרו ע"ז בגמ' ולא הי' אדם א' שהי' משיבו שהרי אדרבה פשטא דקרא משמע כדבריהם דשבת ממש קאמר קרא ועלינו להבי' ראי' להוציא קרא מפשטי' דהאי שבת יו"ט הוא וכדא' שם בכל הסוגיא אתה אומר ממחרת יו"ט א"א אלא ממחרת שבת בראשי' כו' וכמה לימודי' נאמרו ע"ז שם בגמ' להוציא קרא מפשטי' וע"ז הי' עיקר טעותם בתחילה לדרוש הקרא כפשטי' ומה חידש להם ריב"ז במה שאמר להם מנין לכם עד שע"ז לא היו יכולין להשיבו דבר ונראה מזה דתשובה נצחת השיב להם ריב"ז בזה את כ"ז ראיתי לדקדק ולדרוש כפי כחי בעזר צורי וגואלי וכפי אשר חנני דעת בינה להשכילי. וזה החלי בעז"ה

והסגנון יהי' כך דמצינו דרשה דקרא במקום א' דמזה יהי' סתירה לצדוקין האומרי' עצרת אחה"ש. אלא שעל אותה הדרשה דההוא קרא יש להקשות מאיזה