ראשית בכורים קלח

ד' הרמב"ם בזה דמ"ש שמותרת לזבים דע"י טבילה איירי ע"ש במחכ"ה כל דבריו דברי שגגה הם בזה דודאי בלא טבילה קאמר מדכ' ואצ"ל כו' וכמ"ש אלא דבלא"ה א"ש דאיהו בחלה ב' קאמר וכמ"ש והבאה"ג ז"ל ביו"ד ס' שכ"ב ס"ק ד' הביא שם ג"כ ד' הכ"מ בזה דמוק"ל אחר שטבלו ע"ש ולא הרגיש שד' הכ"מ תמוהים כמ"ש וע"ש בבאורי הגר"א ז"ל ס"ק ד' וגם מ"ש הכ"מ שם בה' י' על מש"ש הרמב"ם דאם הי' שם כהן קטן או גדול שטבל דא"צ להפריש רק חלה א' ואוכלה הכהן ההוא בין בסוריא בין בחו"ל וכ' הכ"מ שם שיש ללמוד קצת כן מדתנן בחלה שם פ"ד מ"ז דבסוריא רג"א ב' חלות ורא"א חלה אחת משמע דאפי' לר"ג דוקא בסוריא הוא דהוו ב' חלות עכ"ל והוא תמוה שהרי גם לר"א דא' בסוריא חלה א' אינו מפני דמדמי לה לחו"ל רק בהיפך דמשוי לה כא"י ובא"י רק חלה א' כדתנן התם בהדיא ברישא דר"א משוי לה כא"י הא אי הוה כחו"ל ודאי דבעי ב' חלות כדתנן התם וא"כ איך כ' הרמב"ם דבחו"ל רק חלה א' ועוד שהרי בסוריא עצמה כ' ג"כ דחלה א' בכה"ג והרי בתחילה כ"ש להדיא כר"ג דבסוריא ב' חלות ע"ש אלא דבאמת עיקר הדבר כמ"ש הכ"מ עצמו אח"ז דנפק"ל הא באמת מדרבינא בבכורות הנ"ל דבאתרא דאיכא טהור ודאי דסגי גם בחו"ל בחלה א' ולא בעינן ב' חלות רק היכא דליכא טהור וכמ"ש וא"ש שיטת הרמב"ם ז"ל בזה וכ"כ הר"ש ז"ל שם בפי' ראשון ע"ש

ושיטה הב' נלע"ד בזה דהוא שיטת הראב"ד ז"ל בהשגות בה' חלה שם דמיישב ג"כ הסוגיא דבכורות הנ"ל שלא תסתור למתניתין דחלה הנ"ל והוא ז"ל מפרש דאה"נ דהאי ואסורה לזבים כו' אחלה השני' שנאכלת לכהן קאי דאף היא אינה מותרת רק למי שטבל מקירויו או מכל טומאה היוצא מגופו בעי טבילה עכ"פ כדקתני וט"י אוכלה ופשטא ודאי משמע דכולה סיפא דמתני' דט"י אוכלה כו' דאחלה הב' הנאכלת קאי וכפי' הב' דהר"ש שם והתוס' בחולין הנ"ל והרא"ש בה' חלה ס' י"ד אך בסוגיא דבכורות אין הראב"ד ז"ל מפרש כוותייהו בזה וכמו שיתבאר אי"ה רק הוא ז"ל מפרש דלהכי בעינן ב' חלות משום שהחלה הראשונה אף שהיא בחו"ל אפ"ה אסורה גם לטבול יום אחר שכבר טבל ואפי' הערב שמש לא מהני ג"כ כלל כל שהוא גדול והי' טומאה יוצא עליו מגופו לפעמים לא מהני לדידי' טבילה כלל בחלה הראשונה רק בחלה השני' בלבד וכמתני' הנ"ל וה"נ ס"ל להתוס' והרא"ש בחלה הראשונה של סוריא עכ"פ אלא דבהא פליג הראב"ד ז"ל וס"ל דמ"מ כיון דחלת חו"ל היא אפי' הראשונה אינה אסורה רק לגדול שהיתה טומאה יוצא עליו מגופו מכבר אבל לקטן שעדיין לא ראה קרי מעולם כלל גם הראשונה מותרת לו ובהכי מתפרשא הסוגיא דבכורות הנ"ל דאמר רבינא דאכיל לה קטן כלומר להראשונה ג"כ ובאתרא דאיכא קטן א"צ לב' חלות כלל רק דמפרישין א' ואוכל הקטן אבל אי ליכא כהן קטן אז צריך להפריש לעולם ב' חלות אפי' אי איכא גדול שטבל לקירויו וזהו שאמר רבינא ואי ליכא כו' שקלא ושדיא בתנורא לפי שחלת האור הראשונה אסורה לגדול אפי' אם טבל לקירויו ואמנם מפריש חלה ב' שלא תשתכח תורת חלה הנאכלת ואוכלה גדול כלומר גדול שכבר נטמא לפעמים בטומאה היוצא מגופו אבל השתא טהור הוא שכבר טבל דאלו קוד' הטבילה אפי' חלה הב' אסורה לו כדתנן ואסורה לזבים והשתא מש"כ במשנה הנ"ל שצריך ב' חלות והראשונה לאור ואינה נאכלת כלל והשני' נאכלת למי שטבל מקירויו איירי רק היכא דליכא כהן קטן אבל אי איכא קטן בחדא סגיא ואוכלה הקטן שלא גזרו בחלת חו"ל רק למי שכבר הגיע ליטמא בטומאה היוצא מגופו דהיינו גדול דביה לא מהני טבילה ומיהו בחלה הב' ודאי דגם לגדול שרי כשטבל וכדתנן במתני' ובשיטה זו לא הרגישו האחרונים כלל ונ"ל דכן הוא ד' הלשון ראשון שברש"י בכורות כ"ז ד"ה כהן קטן להגהת הגאון בעל שאילת שלום ז"ל פ' אמור אות קי"ח דמש"ש ברש"י ואם טבל כו' צ"ל בלשון ב' שם ע"ש

ובזה א"ש מ"ש הראב"ד בה' חלה פ"ה ה"ח דאסורה לזבים ואחלה השני' קאי התם [ומש"ש ואצ"ל לשאר טמאים נ"ל דטס"ה ע"ש] משום דעכ"פ בלא טבילה גם החלה הב' אסורה לזבים כדא' במתני' וטבול יום אוכלה כו' וקאי מתני' רק אחלה ב' לפי' הראב"ד ז"ל אבל חלה הראשונה אין לה היתר רק לכהן קטן ולא לגדול שטבל לקירויו וזה שהשיג הראב"ד ז"ל בפ"ז מה' תרומות הל"ח על מש"ש הרמב"ם ז"ל ג"כ דתרומת חו"ל הואיל ועיקרה מדבריהם אינה אסורה אלא למי שטומאה יוצא מגופו כו' וכולם שטבלו מותרין באכילה אע"פ שלא העריב שמשן וכ' ע"ז הראב"ד ז"ל דאין זה מחוור דבגמ' מוכח דהנדה עצמה אפי' אחר טבילה לא והטעם דגזרינן כו' ומש"ה הינא דאיכא קטן לא יהבינן לגדול ע"י טבילה וכ"כ הרבז"ל בהלכותיו עכ"ל וכ"ש הכ"מ דלהראב"ד ע"כ הא דתנן ואסורה לזבים כו' אפי' בשטבלו הוא ע"ש ותמוה שהרי להדיא קתני התם דטבול יום אוכלה ועוד דא"כ מ"ש זבים דנקט כיון דלדידי' גדול אסור לעולם משום גזירה וכמ"ש ועוד יש לתמוה דהרי בגמ' קאמר בהדיא דהדר מפרשה כו' ואכיל לה גדול אלמא בהדיא קא שרי לגדול וא"ל כמש"ש הכ"מ דהראב"ד חזר בו והרגיש בחולשת סברותיו ולא אמר דלא אכיל גדול אפי' בטבילה אלא היכא דאיכא קטן אבל אי ליכא קטן מודה הראב"ד דשרינן ליה לגדול שטבל וכמ"ש הראב"ד ז"ל ומש"ה היכא דאיכא קטן כו' עכ"ד הכ"מ ולפ"ז הי' י"ל דכי קא שרינן לי' בגדול בגמ' שם הרי לא שרינן לי' רק היכא דליכא קטן כדאמר רבינא בהדיא ובזה הי' נדחה מ"ש הכ"מ שם דג"ז תימא דמנין לו לחלק בכך עכ"ל והי' י"ל דנפק"ל הא מהא דרבינא הנ"ל וכמ"ש

אך באמת ליתא כלל לכל זה שהרי באמת לא קא שרי רבינא לגדול גם בדליכא קטן רק בחלה הכני' בלבד וכדאמר והדר מפרשה כו' יאכיל לה גדול והדבר ברור דלד' הראב"ד גם בדליכא קטן אסור לגדול החלה הראשונה שהרי כ"ש הראב"ד להוכיח כן מד' הרי"ף ז"ל בהלכותיו בפ' א"ע והוא ממ"ש שם דאי איכא כהן קטן יכול לאפותה ביו"ט ולהאכילה לקטן ואי ליכא קטן עבדינן כר"א דלא תקרא לה שם כו' ומשמע מדבריו דאי ליכא קטן אין הקנה כלל להאכילה לגדול אף ע"י טבילה וע"ש במאור ובמלחמות ובר"ן וא"כ מוכרח דס"ל דאפי' אי ליכא קטן לעולם אסור לגדול אפי' טבל וכמ"ש אלא דבאמת אין כאן חזרה כלל בד' הראב"ד בזה ואין ספק שלדעת הראב"ד אי ליכא קטן שריא לגדול אמנם אז צריך להפריש ב' חלות דוקא והראשונה לאור דוקא והשני' הוא דשרינן לה לגדול שטבל וכדא' במתני' דחלה הנז' דאשני' קאי לפי' זה וכדאמר רבינא להדיא וכמ"ש. וא"כ שפיר כ' הרי"ף ז"ל דאי איכא קטן דאז אין צריך רק חלה אחת בלבד ונאכלת לקטן יכול לאפותה בשבילו אבל אי ליכא קטן דאז צריך להפריש ב' חלות וא"כ אף דהשני' ודאי דנאכל לגדול ג"כ אבל כיון שהראשונה עכ"פ אסורה להגדול וצריך להפרישה ולשורפה דוקא א"כ עדיין אין לו תקנה משום הראשונה עכ"פ וצריך למיעבד כדר"א דלא תקרא כו' וזה שכ' הראב"ד ז"ל ומשו"ה היכא דאיכא קטן (דאז אין מפריש רק חלה אחת בלבד) לא יהבינן לי' כלל לגדול ע"י טבילה ור"ל אבל אי ליכא קטן א"כ צריך להפריש ב' חלות ואז השני' עכ"פ יהבינן לי' שטבל וכמ"ש

[ואולי אפשר כיון דשם בתרומה קאי הראב"ד ובתרומה לא גזרו חכמים ב' תרומות כלל וכמ"ש הטעם בזה בר"ש בכם הירושלמי שם וא"כ אפשר דבתרומה אם אין שם קטן לא תיקנו כלל שתהא נשרפת ולא האכל כלל כיון דעיקר לאכילה עומדת בחו"ל ומשו"ה היכא דאיכא גדול שטבל קא שרינן לי' וא"צ לשרוף תרומה רק בדליכא גם גדול שטבל ובתרומה לא גזרו כלל הך גזירה שכ' הראב"ד אטו קודם טבילה רק בחלה דאפשר בשתי חלות וכמ"ש וא"כ בלא"ה אין סתירה וחזרה כלל בד' הראב"ד ז"ל בזה די"ל דלא התיר לגדול היכא דליכא קטן רק בתרומה לבד משא"כ בחלה דאפי' בדליכא קטן לא קא שרינן לגדול אלא חלה השניה בלבד כיון דאפשר בב' חלות וא"ש ד' הראב"ד ז"ל הנ"ל בזה]. ומ"ש הראב"ד בהשגה פ"ה ה"י דבכורים על מ"ש הרמב"ם לפיכך אם הי' שם קטן כו' א"צ להפריש חלה ב' וכ' ע"ז הראב"ד כ"כ מה שנ"ל כו' טס"ה