ראשית בכורים קלד

כו' דבהא דניחא ליה שפיר אליבא דרבא לאוקמא סיפא דהנוגע כנגד הנקב טמא דכשאין הטומאה נגד הנקב מיירי ומשום דהטומאה נמשכת גם תחת הנקב (כשיש חלל גבוה טפח מהטומאה עד הסריגין וכמש"ל) דהא ודאי ליתא לענ"ד כלל דהרי משנה שלימה שנינו דאף בארובה פותח טפח והטומאה רק בבית הנוגע נגד הארובה טהור כדתנן ברפ"י הנ"ל וכשאין בארובה פו"ט והטומאה בבית אף אם נתן רגלו על הארובה טהור לכו"ע וכמש"ל (והא ודאי דכולהי פרקין דארובה שם לא משכח"ל כלל בטומאה רצוצה כ"א בשיש חלל טפח בין הטומאה להתקרה שע"ג וא"צ להאריך בזה). ועוד דאי סיפא בשאין הטומאה נגד הנקב מיירי א"כ הו"ל אוהל המשכה ואיך קרי ליה לרבא נוגע. ובלא"ה כבר הוכחנו לעיל מפשטי' דלישניה דהך ברייתא דע"כ בשהטומאה נגד הנקב מיירי ודאי ואפ"ה ברישא לכו"ע מטהרינן ודאי אף אם נגע למעלה נגד הנקב והא דקשיא ליה דא"כ מ"ט דר"י באמת דמטהר ברישא כשנגע נגד הנקב כיון דע"כ גס רישא כשהטומאה נגד הנקב מיירי וכמ"ש הלא באמת נראה דרש"י ז"ל כ' לתרץ זאת משום דכיון ששטחן בין בית לעליה בין הקורות נעשו כתקרה ובטלו ואף הנקבין נחשבו כסתומין וכמש"ל ואף דד' רש"י ז"ל לכאורה תמוהין בזה באמת דאין טעם לחלק לכאורה בין נקבי הסריגין ובין ארובה שבבית הפחות מטפח דקיי"ל דכשהטומאה נגד הארובה הנוגע נגד הארובה טמא וכמש"ל מ"מ עכ"פ היה לו להגאון בעל ח"ס ז"ל להעמיד קושיתו בזה רק ע"ד רש"י ז"ל לבד ולא היה לו לחדש אוקימתא בזה מעצמו ולהקשות מתוך זה רק לאביי מאי דבאמת ודאי דגם לרבא תקשי הכי טובא וכמ"ש בעז"ה

וע"כ נ"ל לומר בזה בעז"ה דבפשיטות יש לנו להכריח מתוך כל זה כשיטת מהר"מ ז"ל שהובא בתוס' יו"ט פ"י מ"ה שם והחזיק אחריו בשיטה זו כבוד גאון תורתו נ"י גם כן בקונטרסו הנחמד אשר שלח כעת אלינו בענין זה (אשר העתיק אלינו מספרו היקר העמק שאלה אשר חיבר בחכמתו הגדולה על השאילתות לרא"ג ז"ל) ונעתיק ד' מהר"מ ז"ל בזה (ובקצת ביאור על דבריו) שהובא בתו' יו"ט שם ויען כי באמת אין מדיוקי דלישני דמתניתין שם כ"כ הכרח לשיטת מהר"מ ז"ל בזה (כי יש מקום לדחות כפי' הרא"ש ז"ל שם בזה והתוס' י"ט לא הביאו אף כי ראה עכ"פ ד' הרא"ש בפסקיו בזה) אולם מהני דיוקי דברייתא דחולין הנ"ל נ"ל דיש להכריח כד' מהר"מ ז"ל בזה באמת (מלבד מה שהכריח בזה כבוד גאון תורתו נ"י דגם הנך דיוקי דמתניתין דאהלות הנ"ל מכריעין יותר כשיטת מהר"מ ז"ל בזה) ומתוך כל זה יתברר דשיטת המהר"מ ז"ל היא המחוורת יותר בזה בעז"ה

והנה עיקר ד' המהר"ם ז"ל הוא דמדייק מדלא תני בסיפא דמ"ה הנ"ל ג"כ נתן דבר שאינו מק"ט ממנו ולמטה טמא כדתנן במ"ד שם ע"כ צריך לפרש דמ"ש בסיפא הנ"ל נתן דבר שאינו מק"ט בין מלמעלה כו' דר"ל שנתן למעלה לבד ולא נתן כלל בתחתונה (והאי בין בין כו' דקתני או או קאמר ור"ל או שנתן למעלה לבד כו') ואפ"ה אינו טמא אלא תחתון גם בכה"ג וכמש"ש התו' יו"ט בשמו וז"ל דאפי' נתן בעליונה לבד דבר שאינו מק"ט ולא נתן בתחתונה אין טמא אלא תחתון דכיון דאין בארובה פ"ט אפי' טומאה כנגד ארובה די לנו בזה שהדבר שאינו מק"ט שנתן בארובה שבעליה למעלה דמערב את הטומאה בכל הבית התחתון במקום שהטומאה מונחת שם אבל לא חזינן ליה כאלו הטומאה ג"כ בעליה משא"כ בדבר המק"ט דחזינן ליה כאלו הטומאה ג"כ בעליה דדבר טמא אינו חוצץ עכ"ל ובאמת מלבד שאין טעמו ברור לכאורה כ"כ בזה לומר דאף שלא נתן דבר שאינו מק"ט רק על הארובה שבעליה למעלה לבד אפ"ה חוצץ שלא תעלה הטומאה לעליה דרך הארובה שבין הבית לעליה ואף שהטומאה מונח נגד הארובה וגם לא בא מבואר בדבריו ז"ל בזה אם גם נגד הארובה טהור בכל העליה ואם יש לחלק בזה בין נתן דבר שאינו מק"ט על הארובה שבעליה או אם לא היה שם ארובה כלל בעליה רק ארובה אחת בין הבית לעליה לבד אם גם תקרת העליה עצמה חוצצת שלא תעלה הטומאה לעליה לד' מהר"מ הנ"ל כדין נתן שם דבר שאינו מק"ט או שדין התקרה כדין דבר המק"ט בזה וגם לא בא מפורש בדבריו איך הדין בזה אם היה הטומאה מונח למטה בבית גם נגד תקרת הבית שאין שם נקבים ונגד הארובה ג"כ דאז הבית טמא גם בלתי הדבר שאינו מק"ט שנתן בארובה שבעליה למעלה אם גם בכה"ג כל העליה טהורה כשנתן דבר שאינו מק"ט למעלה בארובה שבעליה ואף שנראה שאין לחלק כלל בזה באמת מ"מ לא בא מפורש עכ"פ בד' מהר"מ ז"ל בזה

ואמנם מתוך ד' הברייתא הנ"ל יתבאר הכל בעז"ה ומתוך זה יתחזקו ד' המהר"מ ז"ל ג"כ ביותר וכמש"ל דהנה כבר כתבנו דכיון דכולא הך ברייתא ע"כ בשהטומאה נגד הנקב איירי א"כ קשיא רישא דתני ר"י דהסריגין חוצצין שלא תעלה הטומאה מבית לעליה וכמש"ל וע"כ צ"ל דבאמת הרי עיקר טעמא מפורש בתוספתא הנ"ל בזה דתני עלה בסיפא שם דהיו נתונין בתוך הבית ה"א חוצצין שאני רואה את הקורות כאלו הן יורדות וסותמות והנה ודאי פשוט דהך טעמא שאמרו בתוספתא זו בסיפא בהיו נתונין בתוך הבית דחוצצין משום דרואין אנו את הקורות כאלו הן יורדות וסותמות דהך טעמא מהדר נמי ארישא דהיו נתונין בין הבית לעליה והוא עיקר טעמא דכולה הך ברייתא באמת דמשו"ה מחלק ר"י בין אם היו פרוסין על המת באויר דאז הנוגע נגד הנקב טמא משום דאין דבר שיסתום מלמעלה ולהכי הטומאה בוקעת אף דרך חור הפחות מטפח דהו"ל כטומאה רצוצה משא"כ בהיו נתונין בין הבית לעליה מקורה לקורה או בפרוסין באמצע גבהו של הבית דאז אפי' כנגד הנקבים אין הטומאה בוקעת כלל משום דכיון שיש תקרה למעלה או תקרת העליה או תקרת הבית הסתום נגד הטומאה למעלה שוב אין מקום כלל לטומאה לעלות למעלה דרך נקבים הפחותין מטפח דכל שאין הטומאה רצוצה עד אויר הרקיע אין הטומאה בוקעת כלל דרך חור שהוא פחות מטפח וזהו באמת עיקר טעמו של מהר"ם ז"ל הנ"ל במשנה דאהלות הנ"ל ומשום דאחרי שאין הטומאה עולה דרך נקב שאין בו פ"ט כל שיש תקרה למעלה (או דבר שאינו מק"ט בארובה שבעליה לבד) א"כ הו"ל (כאלו הדבר שאין מק"ט) או תקרת העליה או של הבית שנגד הנקבים כאלו הן יורדות וסותמות את הנקבים הללו שבנקבי הסריגין עד שאין הטומאה יכולה להיות בוקעת עוד למעלה דרך הנקבים הללו וכמ"ש וזהו דמסיים בתוס' הנ"ל דרואין אנו כו' כאלו יורדות וסותמות כלומר שסותמין את כל הנקבים שאין בהם פ"ט וחוצצין בעד הטומאה שלא יעלו עוד דרך נקבים כאלו שאין בהם פ"ט כל שיש תקרה או דבר שאינו מק"ט למעלה נגד הנקבים הללו ומשו"ה העליה טהורה לגמרי (וכן צד העליון של הבית מהסריגין עד התקרה טהור משום דהסריגין חוצצין דתקרת הבית הו"ל כסותם לנקבי הסריגין) וכמ"ש בתוס' הנ"ל

ועכ"פ נתגלה בזה טעמה של המשנה והברייתא הנ"ל דמשו"ה תנן דאין טמא אלא תחתון ואף שלא נתן דבר שאינו מק"ט רק למעלה לבד (דע"כ הכי פירושו דבין מלמעלה לשיטת מהר"מ הנ"ל וכמש"ל) וגם מה"ט תניא גם ברישא דתו' הנ"ל דסריגין הללו חוצצין כו' ומשמע ע"כ דאף הנוגע נגד הנקב טהור כשפרוסין בין בית לעליה וע"כ איירי נמי כשהטומאה נגד הנקב וכמש"ל דעיקר טעמא הוא משום דכל שיש הקרה למעלה או ארובה הסתומה בדבר שאינו מק"ט הו"ל כאלו יורדת למטה וסותמין את הנקבים הללו הפחותין מטפח ומשו"ה כל העליה טהורה בכה"ג ואף כנגד הנקבים טהור שאין הטומאה יכולה לצאת כלל דרך חור הפחות מטפח כל שיש הקרה למעלה או דבר שאינו מק"ט דרואין אנו כל הסתום שלמעלה כאלו יורד וסותם את כל הנקבים הללו שלמטה מהם וכמ"ש. וכ"כ הג' בעל העמק שאלה נ"י בעיקר הך טעמא בזה דהכיסוי שלמעלה נחשב כאלו נתון למטה כו' (רק שלא כתב כל דבריו בזה כ"א מן הסברא בלבד ואנחנו הנה עשינו סמוכין לד"ק בזה